אגו / פרדוקס האגו - האם ואיך אפשר להעלים את האגו לגמרי? ומדוע זה מיותר? אגו / רצון עצמי. כפי שכבר ביארתי, ... רוצה להיפטר מהאגו / הרצון העצמי שלו לגמרי. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל אכן אפשר להיפטר מהאגו לגמרי? האם באמת יכול האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו? ולכאורה נראה, שאכן האדם יכול לבטל את הרצון העצמי ואת האגו ... לו, ללא שום רצון לשנות את המציאות. בדרך הזאת, לכאורה האגו והרצון העצמי של האדם אמורים בסופו של תהליך להיעלם. כי אם יצליח האדם, להביא את עצמו, לרצות את המציאות כפי מה שהיא ללא שום שינוי, הרי שבעצם הצליח ... לכישלון. וזאת, מהסיבה הפשוטה ביותר. והיא, שכל התהליך של ההיפטרות מהאגו, נובע כולו מהאגו של האדם עצמו. וממילא, תהליך העלמת האגו, זהה לחלוטין לכל תהליך אחר, שאותו עושה האדם בגלל האגו של עצמו. האדם כן יכול באמצעות האגו של ... לא מחליט שום החלטה, ולא מבצע שום בחירה. אלא שגם לא לעשות כלום זאת בחירה והחלטה. כך שאי אפשר באמת להפסיק לבחור ולהחליט החלטות. בנוסף, צריך גם לזכור, כי גם אילו אכן היה הדבר אפשרי להעלים את האגו / ... הוא לא יכול להרגיש רע, אך מהצד השני הוא גם לא יכול להרגיש טוב. אז מה עושים לגבי עניין העלמת האגו לגמרי? מי שיתבונן בעניין יראה, כי הדרך היחידה להיפטר מהאגו / הרצון עצמי לגמרי, היא על ידי כוח ... האגו. אך היכן מוצאים גורם חיצוני שכזה? והתשובה היא, שהכוח היחיד החיצוני לאדם שאינו תלוי באדם עצמו, הוא כוח האמת. משום, שלאמת יש תכונה מאוד מיוחדת והיא, אי התלות שלה באדם. היינו כי האמת, היא אינה תלויה בשום גורם בעולם, אלא היא מה שהיא, בין אם כל העולם יודע אותה ובין אם לא. וידיעת האמת הזאת, יכולה לפתור לאדם את כל בעיות האגו שלו. כיצד? תשובה: ידיעת האמת של המציאות, היינו מצב שבו האדם מבין את המציאות. וכאשר האדם מסתכל על המציאות כפי מה שהיא באמת ומבין אותה, על ידי זה האגו והרצון העצמי של האדם מרגישים טוב, וממילא האדם משתחרר מהצורך להעלים אותם. ונסכם: ...

פרדוקס האבן / פרדוקס הכל יכול / טיעון התכונות הסותרות - מהו הפרדוקס? ומהי האמת? פרדוקס האבן. פרדוקס הכל יכול. טיעון התכונות הסותרות. פרדוקס תאולוגי. לוגיקה. תורת הצמצום. אומניפוטנטיות. אלוהים. פילוסופיה. מהו שורשו של פרדוקס האבן? ומהי התשובה האמיתית? פרדוקס האבן בגרסתו המקורית הוא: האם ישות שהיא כל יכולה, יכולה ליצור אבן שאותה היא לא תוכל להרים? לשאלה הזאת ... סופי יכול לצמצם את כוחו? או, האם פוטנציאל אין סופי מסוגל לא להיות בעל פוטנציאל אין סופי? או, האם שלמות יכולה להיות חסרה ולא מושלמת? וכיוב בצורות שונות. בדכ השאלות האלו מופנות כלפי אלוהים הכל יכול. אך כפי שכבר ביארתי, אלוהים הכל יכול, הוא המציאות הכל יכולה כך שצריך לברר את האמת לגבי העניין הנל. בטרם נשיב על השאלה, נשאל עוד מספר שאלות, שמי שיבין את השאלות הבאות, יבין ממילא גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. ... האם אפשרי שרצון אחד יצור המון רצונות שונים זה מזה? אפשר גם לשאול, האם אפשר שדבר אחד יהיה בשני מקומות בו זמנית (סופרפוזיציה) ואף על פי כן הוא יהיה אותו הדבר ממש ולא שתי ישויות שונות? מי שהבין את השאלות הנל, הבין ממילא גם את התשובה לשאלת פרדוקס האבן. השאלה היא התשובה של עצמה. עצם זה שקיימת שאלה כלשהי בעולם, זה עצמו התשובה לשאלה על פרדוקס האבן. התשובה כמובן היא, שכל השאלה של פרדוקס האבן, קיימת רק בתוך שכלו האנושי המצומצם של האדם, שאינו מסוגל להבין ששני דברים שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל מהות אחת. לא רק שפרדוקס האבן אפשרי, אלא שהוא קיים ממש בכל רגע מחדש. בכל רגע ורגע המציאות עצמה יוצרת אבן שהיא לא יכולה ... אותה. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות מהווה ויוצרת שכל ככ קטן שחושב שיש לו שאלה גדולה כמו פרדוקס האבן, זה בעצמו התשובה לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. המהות של המציאות, דהיינו, הדבר שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא נצחית ואין אפשרות שהיא לא תהיה קיימת או שיהיה משהו שהוא אינו היא. יחד עם זאת, במקביל לכך שהדבר היחיד שיכול להיות קיים זאת כמובן המהות שמהווה את כל מה שקיים, תוך כדי זה אותה המהות מסתירה את עצמה בתוך דברים שנראים שונים זה מזה. מרצון יחיד של ישות אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא ככ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ... בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ואת מי שהיא באמת. אך תוך כדי זה היא כמובן קיימת ומהווה את כל מה שקיים. לסיכום: עצם קיומו של פרדוקס האבן, הוא בכלל התשובה לפרדוקס עצמו. השכל של האדם ככ קטן, שהוא בכלל לא מבין שהשאלה שלו היא עצמה התשובה על השאלה שלו. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות, יצרה אפשרות של הפכים / קונפליקטים / שינויים / סתירות / פרדוקסים לכאורה וכולי, ואת כל זה היא יצרה ממהות אחת, זה עצמו פרדוקס האבן בהתגלמותו. מצד ההיגיון האנושי, זה נראה כלא הגיוני שמהות אחת תהווה דברים שונים שיראו כשונים זה מזה, אך זו המציאות. מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני שישות אחת תהיה בשני מקומות בו זמנית ועדיין היא תישאר אותה הישות, אך זו המציאות כידוע (פיזיקה: סופרפוזציה קוונטית). מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני ... את החלום והשני בתוך החלום ועדיין זה ישאר אותו אדם עצמו. זה עצמו שהאדם מרגיש רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל האנושי. זאת ההתגלמות של צמצום האין סוף, זאת ההתגלמות של כוחה האין סופי באמת של המציאות שאינה חסרה דבר, ויצרה ממהותה ישות שמרגישה חסר ועדיין היא עצמה אינה חסרה דבר! לסיכום: המציאות נפלאה ...

פרדוקסים - האם קיימים פרדוקסים במציאות? האם יש פרדוקסים שאי אפשר להבין אותם? פרדוקסים. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. פילוסופיה. לוגיקה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. ועוד. פרדוקס = מציאות אחת שבה שני דברים נראים כסותרים זה את קיומו של זה, למרות ששניהם נכונים. על האדם לזכור, כי הפרדוקסים כולם קיימים רק במוחו של האדם. זא אם המציאות עצמה כמציאות מכילה בתוכה את קיומם של שני הדברים שקיומם נראה כסותר זה את זה, הרי שהדבר מעיד על כך כי הדבר אכן אפשרי מצד המציאות. הפרדוקס נוצר רק בגלל חוסר היכולת של האדם לתפוס את קיומם של הדברים האלו בו זמנית. אך אין הדבר סותר את קיומם. המגבלה של האדם להבין את קיומם של הפרדוקסים היא של השכל האנושי בלבד. מגבלות השכל האנושי יצרו את חוקי הלוגיקה. הגבול של חוקי הלוגיקה הוא הפרדוקסים. זא הלוגיקה אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת התפיסה האנושית. המציאות עצמה היא אין סופית. האדם עצמו והמחשבה שלו ... מה שיש לו סוף, אך לא דבר שאין לו סוף. בכל מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות מכילה בתוכה ... מה שאפשר לדמיין, גם את מה שאינו מסתדר לוגית. אין סוף אפשרויות כוללות בתוכן גם את האפשרות לקיומן של פרדוקסים לוגיים בתוך המציאות. הפרדוקס משקף את חוסר ההבנה האנושית של המציאות, אך אינו מונע מהפרדוקס להתקיים. ברמה המעשית: כאשר האדם לומד פילוסופיה / מדע (פיזיקה) / וכיוב, הוא נתקל בפרדוקסים שכליים שנמצאים במציאות. על האדם לזכור, שזה שהשכל הסופי אינו מבין את יכולת האפשרות האין סופית של דברים להתקיים, גם אם הם נראים בעיניו כלא רגילים, עדיין אין זה אומר שהם אינם קיימים. האם הם באמת קיימים, את זה האדם צריך לחקור, על ידי חיפוש האמת לאמיתה. אך ברגע שהאדם מגיע להבנה שפרדוקס שכלי כלשהו מתקיים במציאות, עליו לדעת כי הדבר אפשרי לחלוטין, וכי הסיבה היחידה שאינו מבין את קיומו של הפרדוקס, היא רק מחמת זה שהיכולת השכלית של השכל האנושי היא מצומצמת. באותו עניין, על האדם לדעת כי כל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה של פרדוקס / אין סוף, באפשרותו של האדם להבין אותו בצורה מלאה. זא כאשר האדם נתקל בשאלה כלשהי, עליו לדעת שאם חוסר ההבנה שלו אינו נובע מחוסר היכולת להבין פרדוקס, הרי שקיימת בוודאות האפשרות לדעת את התשובה לשאלה, ועליו להמשיך לחפש תשובות. לסיכום: המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות, ואחת מהן היא את קיומו של השכל האנושי, שזה בעצמו פרדוקס.

פרדוקס הרצון - האם אפשר להפסיק לרצות? האם אפשר להעלים את הרצון העצמי? רצון. לרצות לא לרצות. פילוסופיה. האם אפשר ... משהו, מדוע שירצה אותו. הרצון דוחף את האדם כל הזמן לבצע פעולות שונות. כל בחירה של האדם נובעת מרצון. שלמות = לא חסר. כל זמן שהאדם רוצה משהו כלשהו, הרי שהוא חסר את הדבר שאותו הוא רוצה. כל זמן שהאדם רוצה משהו, הרי שאינו חווה תחושה מלאה של שלמות. שלמות = תחושה שלא חסר דבר / חוויה של חוסר רצון כלשהו. גם אם האדם רוצה את מה שיש לו, גם אז קיימת האפשרות שעדיין הוא ירגיש חסר / רצון. לרצות את מה שיש לך, שכולל בתוכו את הרצון שמה שיש לך ישתנה. גם זהו רצון = חיסרון שונה מ: שלמות. גם אם האדם מרוצה ממה שיש לו, אם הוא עדיין רוצה שיהיה דווקא את מה שיש לו = מפחד לאבד את מה שיש לו, גם זו אינה שלמות. שלמות = לאהוב את מה שיש לך, ולא לפחד מכך שתאבד את מה שיש לך. תלות רגשית = רצון לא לאבד X = חיסרון = חוסר שלמות. השאלה הנשאלת היא, האם אפשר לא לרצות בכלל? האם ואיך האדם יכול להגיע למצב שבו אינו חווה שום רצון כלשהו? תשובה: אפשר ותכף נסביר איך. מדוע השאלה הזאת היא פרדוקסאלית? נניח שהאדם מעוניין להפסיק לרצות. מה בדיוק הוא יכול לעשות? נניח שהאדם מחליט שמעכשיו הוא רוצה להפסיק לרצות. ואז ... דבר שאותו יעשה האדם כדי להפסיק לרצות, כל דבר שנובע מהאדם עצמו, עדיין כרוך ברצון שלו עצמו = חוסר שלמות. כדי שהאדם לא יחווה רצון, על הרצון להיעלם מעצמו. או במילים אחרות שגורם חיצוני לאדם ישתיק את הרצון של האדם ויגרום לו להפסיק לרצות. רצון נעלם מעצמו ... האדם לעשות בנידון? הרי אם זה תלוי בו עצמו, זה לעולם לא יצליח! תשובה: האדם יכול לגרום לרצון שלו להיעלם מעצמו. האדם יכול להביא את עצמו למצב מסוים, שבו ורק בו הרצון של האדם נעלם מעצמו. מהו המצב הזה? תשובה: ידיעה מלאה וברורה של האדם שהכל טוב באמת. כאשר האדם חווה את המציאות כדבר שכולו אך ורק טוב, הדבר הזה מעלים מעצמו את הרצון של האדם ומאפשר לו להרגיש שלמות. האדם אינו מתמקד בכלל ברצון שלו. האדם מתמקד בלדעת משהו והרצון נעלם מעצמו. אלא מה? אם האדם ינסה לחשוב על כך שהכל טוב כדי שהרצון שלו יעלם, ... לגמרי, אך עדיין זה לא מעלים את הרצון לגמרי, אלא רק מקטין אותו. אז מה עושים? תשובה: מחפשים את האמת. כאשר האדם מחפש את האמת ומבין בשלמות את המציאות, הדבר הזה עצמו גורם לו לדעת שהכל טוב באמת, כי הרי האדם מבין את המציאות באמת. כאשר האדם יודע שהכל טוב, כי זו האמת, ולא רק כי הוא רוצה לחשוב כך, זו ידיעה שלמה. כאשר הידיעה של האדם שהכל טוב, נשענת על ידיעת האמת, הרי שזו ידיעה שאינה נובעת מהרצון אלא מהאמת. ואז הרצון נעלם מעצמו לגמרי. מה זא לחפש את האמת ברמה המעשית? תשובה: לחפש את האמת = לחקור ולהבין את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים קורים. לדעת את האמת = להבין בצורה ברורה ומלאה את הסיבה הראשונה של כל הסיבות שיש בעולם. קח אירוע כלשהו ותחקור מדוע הוא ... שבגללה הסיבות התרחשו. עכשיו תמשיך לחקור עד שתגיע אל הסיבה הראשונה. כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה = מבין בשלמות את הסיבה שבגללה דברים קורים, בשלב הזה האדם מבין את הטוב האמיתי שבמציאות. תוספת: אחרי שהאדם מגיע אל השלמות, גם אז הוא ממשיך לרצות. רק שאז הרצון שלו הוא רצון שמהותו שונה מרצון רגיל. רצון של שלמות = רצון שאינו נובע מחיסרון = רצון שאינו חסר את הדבר שאותו הוא רוצה. בחירה חופשית של שלמות = בחירה בין טוב אחד לטוב אחר זהה לו. אפשר להעמיק בעניין הזה של מהות הרצון של השלמות, אך בכל מקרה קודם כל צריך להגיע אל השלמות = אין רצון = אין חיסרון = לא להרגיש חסר כלשהו = להרגיש טוב באמת. הדרך להגיע לזה היא על ידי הבנה מלאה של המציאות. כאשר זה מתרחש, שהאדם מבין ויודע באמת שהכל טוב מצד האמת = הרצון נעלם מעצמו = שלמות. הבהרה: חשוב רק להבהיר את הדבר הברור מאליו, כי מוות של הגוף אינו משחרר את התודעה עצמה מהרצון. גם כאשר התודעה נפרדת מהגוף, גם אז היא ממשיכה לחוות רצון כלשהו. אאכ האדם הגיע לשלמות הנל.

פרדוקסים - מה חובה על האדם להבין, ומה אי אפשר להבין? פרדוקסים. פילוסופיה. במאמר האם קיימים פרדוקסים במציאות, ביארתי כי המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות שונות בתוכה. בכלל זה המציאות מאפשרת את קיומן של מצבים שנתפסים כפרדוקסים בעיני השכל האנושי. השכל האנושי שנמצא בתוך המציאות האין סופית, אינו מסוגל להכיל בתוכו את המהות המלאה של המציאות ... סוף. 2 - שאלות שנובעות מחוסר יכולת טכנית של המחשבה הסופית, להבין את מהות האין סוף. כדי לחיות טוב באמת, על האדם להבין את כל המציאות בשלמות. כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות = מרגיש טוב באמת. על האדם לחקור תמיד בשכלו ולדעת את כל מה שהשכל האנושי מסוגל לדעת. דהיינו, על האדם למצוא תשובות לכל ... שיש לאדם להבין את האין סוף, במקרה כזה ורק במקרה כזה התשובה היא שתיקה. דהיינו, קבלת הדבר כפי שהוא מתוך שתיקה, ללא מחשבה / דיבור. יחד עם זאת, כל דבר שאינו מצריך את השכל של האדם להבין מהו האין סוף, הרי שעל האדם להבין אותו בשלמות. כאשר האדם חוקר בשכלו את כל מה שבאפשרותו של השכל האנושי להבין, בסופו של דבר הוא מגיע אל השאלות ... את כל מה שאפשר להבין בשכל האנושי. זא רק מי שיש לו מספיק שכל, רק הוא מסוגל לדעת לשתוק באמת, על מה שהשכל שלו מוגבל לתפוס בתוכו. אין סוף = שתיקה = אין מחשבה = שלמות = אחדות. סוף = דיבור = שכל = מחשבה = חוסר שלמות = פירוד = שינויים.

פרדוקס האגו - האם אפשר להעלים את האגו לגמרי? איך להיפטר מהאגו? אגו. כבוד. פילוסופיה. האחראי היחיד לכל הצרות / ... אושר וכולי. הבהרה: אם אין לאדם אגו, גם לא טוב לו טוב מזויף. כאשר אין לאדם אגו, טוב לו באמת. טוב מזויף = טוב שתלוי בסיבות. טוב אמיתי = שנובע מעצמו ללא סיבה. כאשר אין לאדם אגו, לא טוב ... האדם, זה שלא יהיה לו אגו. השאלה היא, האם האגו יכול להעלים את עצמו? הרי כל דרך שלא תהיה להעלמת האגו, שורשה יהיה האגו עצמו. אז איך אפשר להעלים את האגו לגמרי? תשובה: האגו יכול להיעלם רק מעצמו, כגון על ידי זה שמישהו מחוץ לאדם יבטל לאדם את האגו. כל זמן שביטול האגו נובע מהאגו ... מהאגו עצמו. אז מה בדיוק אפשר לעשות בנידון? תשובה: האדם יכול להיאחז במשהו שנמצא מחוצה לו, ולגרום לאגו שלו להיעלם מעצמו באמת. מה נמצא מחוץ לאדם, מה יכול להיחשב לדבר היחיד בעולם שאינו תלוי באדם עצמו? תשובה: אמת אובייקטיבית באמת. האמת האמיתית היא הגורם היחיד שאינו תלוי בשום דבר כלשהו. האמת עצמה היא נכונה מצד עצמה וקיימת ללא תלות באף אחד. התאחדות של האדם עם האמת, גורמת לאגו של האדם להיעלם מעצמו. הסבר: הסיבה היחידה שיש לאדם אגו, היא משום חוסר הידיעה שלו את האמת שהאגו שלו הוא דמיון שנדמה כממשי. מצד האמת, האגו של האדם הוא אין ואפס כאשר מסתכלים על התמונה המלאה של המציאות כולה. כאשר האדם מסתכל על המציאות כולה, ויודע את האמת שבאמת הוא כלום מצד האמת, הרי שהאגו נעלם מעצמו. כאשר האדם מצד האגו שלו רוצה להעלים את האגו, הרי שעדיין האגו קיים. אך כאשר האדם יודע את האמת, שבאמת האגו שלו הוא כלום, הרי שהאגו עצמו נעלם. הכל תלוי בעד כמה האדם קרוב אל האמת ועד כמה האדם רואה את התמונה המלאה של המציאות. כאשר האדם קרוב אל האמת, הוא מגלה בעצם שבאמת האגו שלו הוא כלום, ואז תחושת האגו נעלמת מעצמה. כאשר האגו נעלם מעצמו, נעלמים איתו כל הפחדים / רע / כעסים, והאדם עובר למצב תודעתי של גן עדן עלי אדמות = שלמות = אושר = טוב אמיתי.

הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה כאשר האדם מנסה למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או כאשר האדם מנסה להבין את נקודת ... האמיתית של המציאות / תכלית העולם / הרצון הראשון וכיוב, תמיד האדם מגיע למבוי סתום. מבוי שהוא סתום, לא מחמת שחסר לאדם מידע, אלא מחמת שהאדם מבין, שברמה הלוגית, אין שום אפשרות שהוא ימצא תשובה לשאלה שלו. ונסביר: כי כאשר האדם מחפש את הסיבה ... ימצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. משום, שכל סיבה שהוא ימצא, תמיד הוא יוכל להמשיך ולשאול, מה הסיבה שקודמת לה? וכל רצון ראשון שהאדם ימצא אותו בתוכו, הוא תמיד יוכל להמשיך ולשאול, מהיכן הרצון הזה עצמו נובע? וכל ... חוזרות על עצמן במעגלים ללא מוצא, אז האדם נופל לעצבות ולמרה שחורה גדולה. משום שבתוך תוכו, כל מה שהאדם באמת רוצה, זה להבין את המציאות באמת. ומצד אחד האדם מאוד רוצה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה ... וזה מה שנקרא מבוי סתום. שבו האדם חושב בטעות, שאין תקווה ושאין שום אפשרות שהוא יצליח להבין את המציאות באמת. אבל, כמובן שיש תקווה ולכל שאלה יש תשובה. ולא רק שלכל שאלה יש תשובה, אלא שמצד האמת, אין שום שאלה כלל. דהיינו, שיש תפישת מציאות, שבה אין שום שאלה כלל בשום נושא בעולם. ולא מחמת שהאדם מתייאש למצוא תשובה, אלא משום שהאדם לא מתייאש למצוא תשובה, ואעפ שנדמה לאדם שאין תשובה, אעפכ הוא נכנס עם הראש בקיר ומגלה שכל חדש, שבו אין שום ... יבין את השאלות עצמן. כי כל השאלות שיש בעולם, שורשן בשקר. ולמה שקר? כי כאשר האדם נצמד רק אל האמת המוחלטת, אז הוא מתחבר לשכל של האחדות, דהיינו, תפישת המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר ... ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים מתאחד עם הצד השני. דהיינו, שלהכל יש סיבה או שלהכל אין שום סיבה. וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה ... קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של ... סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ולא שהאדם היה מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל תשובה שהאדם ימצא, ... הנקודה הסופית. והתשובה לכל השאלות האלו, מגיעה אך ורק על ידי הבנה שלמה, שבה המושגים והנחות היסוד של השאלה נעלמות. וכאשר המושגים שעליהם מבוססת השאלה נעלמים, אז ממילא נעלמת גם השאלה עצמה. ואיך יכול להגיע האדם לנקודת מבט, שבה המושגים שעליהם מבוססות כל השאלות ייעלמו? תשובה: על ידי ... כי כאשר יש רק אפשרות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל. וכל שאלה בעולם מבוססת על כך, שיש יותר מתשובה אחת אפשרית. ושורש כל ההבדלים בעולם, הוא ההבדל שבין היש לבין האין. וכל ההבדלים שיש בעולם, הם לבושים של ... הלבוש של האין / יש סיבה. שאז האדם שואל, האם יש סיבה? ומה הסיבה הראשונה? וכיוב. ומי שהוא איש אמת שמשתמש בשכלו עד הקצה האחרון שלו, הוא אין לו שום שאלה כלל. כי כאשר האדם משתמש בשכלו עד הקצה האחרון שלו, כל ההגדרות של האדם מתפרקות והאדם מצליח לאחוז בשכלו את החיבור של ההפכים כישות אחת. וכאשר התודעה של האדם תופשת ומכילה בתוכה את החיבור ... בין יש סיבה לבין אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל אקראי, או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. ... אם נאמר שהכל אקראי או להפך, עדיין המושג סיבה והאפשרות שיהיה דבר עם סיבה או אקראי, האפשרות הזאת עדיין קיימת. והמושג סיבה לא נעלם, כאשר האדם חושב שהכל סיבתי או אקראי. כי ההפרדה שהאדם עושה בתוכו, בין הסיבה לבין ההעדר שלה, ההפרדה הזאת לא נעלמת, גם אם האדם יפסיק לעשות את ההפרדה הזאת כלפי חוץ. דהיינו, גם אם האדם יתפוש את המציאות החיצונית לו בצורה אחידה, שבה להכל יש או אין סיבה, עדיין הוא לא נמצא בתפישת אחדות. כי בתוכו של האדם, עדיין קיימת ההפרדה, שבין הסיבה לבין ההעדר שלה. וכיוב לגבי כל הפרדה אחרת. וכפי שאמרנו, אחדות אמיתית פירושה, כאשר האדם בתוכו ... לפני הסיבה הראשונה, פירושו התבוננות החוצה. ולשאול מהי בכלל סיבה, ומה המשמעות של סיבתיות, זה נקרא להסתכל פנימה. שהאדם מתבונן אל תוך הדבר עצמו ומנסה להבין את מהותו. וכאשר האדם ניגש למצוא תשובה לשאלה מה הסיבה הראשונה, עליו לנסות ... יסתכל האדם אל תוך המושג עצמו, בסופו של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, שהאדם יראה במו עיני שכלו, כי באמת אין שום הבדל בין יש לבין אין סיבה כלל. ואז ממילא השאלה עצמה תיעלם לגמרי. וכיוב לגבי כל שאלה ... ההבדל האמיתי והאם בכלל יש הבדל אמיתי בין הניגודים שעליהם מבוססת השאלה, הרי שעל ידי זה יגלה האדם את האמת, שהיא שהכל אחד, דהיינו, שכל ההפכים הם אחד, ורק בעיני האדם הם מצטיירים כהפכים שונים, וממילא יש לאדם שאלות ... בעולם מבוססת על הנחת עבודה שאומרת, שיש הפרדה כלשהי בין יש לבין אין בלבוש כלשהו. וכדי להבין את המציאות באמת, ראשית כל, על האדם לחקור, האם באמת יש הבדל בין שני ההפכים, שבגללם יש לו את השאלה. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוך המהות של ההפכים עצמם, כגון כאן על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, מהי בכלל סיבה? ומה ... לבין אין סיבה? דהיינו, מהי המהות והמשמעות האמיתית של סיבה וכולי, על ידי זה האדם מגיע אל ההבנה שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום הבדל בין דבר להיפוכו. ונזכיר ונחדד: שאין הכוונה לומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, ושדבר אחד נכלל בהיפוכו, כגון שכל סיבה היא בכלל אקראית או להיפך, אלא הכוונה היא לומר, ששני ההפכים נכללים בשלמות אחד בשני, אפילו ברמת הפוטנציאל שלהם. דהיינו, שהאדם עצמו מגיע לתפישת מציאות כזו, שבה המושג שעליו מבוססת השאלה, המושג הזה עצמו נעלם, שהאדם ... האדם גדל, אז יש לו שכל חדש, שבו הוא לא מסוגל לתפוש, שיש הבדל בין דבר להיפוכו, כי הכל מתאחד בתוך השכל של האדם. ואז על ידי זה האדם מגיע אל האחדות האמיתית, וכל השאלות כולן נעלמות.

גבולות השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים מדוע המוח האנושי מתקשה לתפוס דבר והיפוכו בו זמנית? המוח האנושי מוגבל מטבעו ביכולת להבין דבר והיפוכו בו זמנית. אליעד כהן מדגים זאת ... מיידי. האם המגבלה הלוגית של השכל היא מוחלטת? אליעד מציג שהמגבלה אינה בהכרח מוחלטת, אלא קשורה לאופן שבו המוח מתייחס למציאות. הוא טוען שאם אדם יחקור באופן עמוק ויסודי את התפיסות הבסיסיות ביותר שלו, כמו למשל האם אני קיים?, הוא יגלה שהוודאות המוחלטת שבה הוא תופס דברים, אינה באמת מבוססת על משהו אובייקטיבי, אלא על תפיסה סובייקטיבית שהפכה להיות מוחלטת עבורו. אדם כזה יכול לגלות שהוודאות הלוגית שבה הוא מתייחס למציאות אינה מוחלטת כפי שהיא נראית לו. מהו המפתח להבנת האחדות של ההפכים לפי אליעד? לפי אליעד כהן, המפתח ... כלומר, לבדוק את הדברים שבהם הוא בטוח לחלוטין ולשאול עליהם שאלות כמו אולי לא?, אולי ההיפך נכון?. דרך חקירה מתמדת זו, ניתן לפרוץ את הגבולות של המנגנון הלוגי של המוח. התהליך הזה מאפשר לאדם לחוות פרספקטיבה חדשה שבה הוא ... הלוגיקה? אליעד מבהיר שתפיסת האחדות לא מחייבת ויתור על הלוגיקה, אלא הרחבתה. אין צורך לשקר או להכחיש את התפיסה הקיימת, אלא רק לזכור שהתפיסה הנוכחית היא תמיד סובייקטיבית ולא בהכרח אובייקטיבית. למשל, אדם שרואה אריה מולו לא צריך להכחיש ... והאמונות הכי בסיסיות שלו, הוא יוכל להגיע למצב שבו המחשבות מאבדות את האחיזה המוחלטת שלהן. כאשר אדם יצליח לחוות באמת שההבדל בין יש לאין, או בין טוב לרע, הוא לא מוחלט אלא יחסי בלבד, הוא יוכל לחוות מצב של גם וגם. למשל, אדם יכול להרגיש רעב בו זמנית עם ההבנה שרעב ושובע הם במהותם דבר אחד. איך זה מתבטא בחיי היום יום? אליעד מציין שאדם שחווה את המצב הזה של גם וגם יחווה את החיים בצורה קלילה יותר ... למרות שאדם יכול להבין את העיקרון בתיאוריה, אליעד מסביר שבפרקטיקה האדם עדיין נתקע בתוך ההפרדות הלוגיות כי הוא לא באמת משתחרר מהאמונה הסמויה שהסובייקטיבי שלו הוא האובייקטיבי. עד שאדם לא יטיל ספק אמיתי ויסודי בכל הוודאויות שלו, הוא ימשיך ... מטבעו בגלל חוקי הלוגיקה שבהם הוא פועל. המוח אינו מסוגל לתפוס סתירות ואחדות של הפכים בו זמנית, כי הוא מתוכנת לבצע הפרדות והגדרות ברורות. הדרך לשבור את המגבלה הזאת ולהבין את האחדות של ההפכים היא על ידי חקירה עמוקה של התפיסות הבסיסיות ביותר, הטלת ספק מתמידה בהן, והבנת הסובייקטיביות הטמונה בכל חוויה או תפיסה. כשהאדם יצליח לראות שכל ההבדלים וההפרדות הן יחסיות ולא מוחלטות, הוא ... ופרקטית. גבולות השכל האנושי מהי אחדות ההפכים? כיצד להכיל דבר והיפוכו? האם לוגיקה יכולה להסביר הכל? למה קשה להבין פרדוקסים? איך להבין את האחדות של המציאות? האם המוח יכול לתפוס סתירות?

במי הכל תלוי, להתקרב או להתרחק, עבודה עצמית, עבודה פנימית, פרדוקס, בחירה חופשית, הכל תלוי בך, לא תלוי בך האם הכל תלוי בך או לא תלוי בך? הנושא המרכזי של ההרצאה הוא שאלת התלות של האדם בעצמו מול המציאות. מצד אחד קיימת ההבנה שהכל תלוי בך, כלומר, יש לך בחירה חופשית ואחריות מלאה על מצבך בחיים ועל התקדמותך האישית. מצד שני, ישנה גם האמונה הנגדית, ששום דבר לא תלוי בך, משום שאתה כביכול פועל תמיד מתוך מגבלות פנימיות של הבנה, רצון ורגש. אליעד מסביר כיצד שתי הגישות הללו הן אמת, ודווקא הפרדוקס שביניהן הוא מקור הקושי בהתפתחות האישית. מדוע האדם אינו מאושר באופן מוחלט? אליעד מתאר מצב שבו האדם אינו מרוצה לחלוטין מהמציאות. אם האדם היה מאושר באופן מוחלט, הוא כנראה לא היה מחפש דרך לשנות או להשתפר. הוא מגיע למקום מסוים או להרצאה מסוימת כדי לחפש פתרון למצבו, משום שיש בו תחושה עמוקה של חוסר סיפוק, גם אם לא תמיד היא דרמטית. האדם ... המכשול המרכזי שאליעד מציין הוא תחושת הגם וגם, כלומר, המצב שבו האדם רוצה להתקדם ולהשתחרר מסבל, אבל לא מוכן באמת לוותר על ההרגלים הישנים ועל תחושת הנוחות שיש לו במצב הנוכחי. האדם אומר לעצמו שהוא רוצה להשתפר, לקרוא ספרים, ללכת להרצאות ולסדנאות, אך בפועל, הוא אינו מתמסר לכך במלוא העוצמה משום שהמצב עדיין נסבל עבורו. הוא עדיין יכול להתמודד עם המציאות, ולכן השינוי לא נתפס כדחוף מספיק. כיצד מצב של קושי מוביל לשינוי אמיתי? אליעד מסביר ששינוי עמוק ומשמעותי מתרחש בדרך כלל רק כאשר המצב קשה כל כך שאין לאדם ברירה אלא להשתנות. כאשר הסבל עובר סף מסוים, האדם ... חרדות או מועקה, יהיה מוכן לשבת, להתבונן בעצמו ולחקור לעומק את הסיבות האמיתיות לסבלו, כי הסבל דוחף אותו לפעולה. לעומת זאת, אדם שחי במצב של סבל מתון, לא יגיע לעומקים כאלה, משום שהמחיר שיידרש לשלם בדרך לשחרור לא נראה לו כדאי. האם יש בכלל בחירה חופשית? אליעד מתייחס לפרדוקס הבחירה החופשית, וטוען שככל שהאדם בטוח במה שהוא צריך לעשות, כך הבחירה שלו למעשה מצטמצמת. אדם יכול לבחור רק במקום של ספק, במקום שהוא לא יודע בוודאות מה צריך לעשות. ככל שההבנה גדלה, כך האפשרויות פוחתות, עד למצב שבו האדם מחויב לפעול בדרך מסוימת ולא יכול אחרת. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של ילד שלא ירצה לשחק באש כאשר יבין שהיא בוודאות שורפת. כשההבנה ברורה ומוחלטת, אין בחירה אמיתית. מהו הפרדוקס בין לעשות לבין לקבל את המציאות? אליעד מתאר את הסתירה בין שתי גישות אפשריות: הגישה שאומרת המצב מושלם כפי שהוא, אין מה לשנות, ולפיה כל ניסיון לשנות ... על המציאות הפנימית שלך. תהליך כזה מוביל למקום שבו אתה כבר לא יכול לספק לעצמך תשובות שטחיות, ובכך נחשפת האמת היותר עמוקה. איך מתמודדים עם המעגל האינסופי של חיפוש תשובות? אליעד מזהיר מפני הלופ (המעגל) האינסופי של חיפוש תשובות וסיפוקים. האדם מוצא את עצמו שוב ושוב באותו מצב, כי הוא לא באמת מבין את עומק הבעיה שלו. כדי לשבור את המעגל, אליעד ממליץ להבין את הבעיה באמת. הוא מציין שזה לא פשוט, ושרוב האנשים יעדיפו לקבל תשובות חלקיות או אמונות שיספקו אותם זמנית, מאשר לחוות את חוסר הוודאות האמיתי של היעדר תשובה. האם אפשר באמת לצאת מהלופ של הסבל? התשובה הסופית שאליעד נותן היא שאין פתרון מוחלט לבעיה, משום שהבעיה עצמה (הלופ של חיפוש, סבל, ויצירת מציאות) היא מהות הקיום האנושי. אם היה פתרון מוחלט, המציאות הייתה מתבטלת ולא הייתה קיימת אינטראקציה. לפיכך, המצב שבו יש גם סבל וגם אושר, גם חיפוש וגם ספק, הוא מצב מושלם במובן מסוים, אף על פי שהוא קשה לחוויה. בסיכומו של דבר, אליעד מציע לקבל את הפרדוקס ולאמץ גישה כנה לחלוטין כלפי עצמך, גם אם אינך יכול לפתור את כל הקשיים. האם יש בחירה חופשית? איך לצאת מהסבל? מהי עבודה פנימית? למה אני לא מאושר? איך להתמודד עם פרדוקסים? האם הכל תלוי בי?

ביירון קייטי, העבודה של ביירון קייטי, לאהוב את מה שיש, למטבע שני צדדים, אמת יחסית, אמת מוחלטת, פרדוקס רגשי, דבר והיפוכו מהי העבודה של ביירון קייטי וכיצד היא מתבצעת? העבודה של ביירון קייטי היא שיטה רוחנית - פסיכולוגית שנועדה לסייע לאדם להתמודד עם סבל ורגשות שליליים באמצעות חקירת האמונות והמחשבות שלו. אליעד מתייחס בהרצאה שלו אל עיקרון בסיסי בשיטת העבודה של ביירון קייטי, שבו אדם נתקל במחשבה שמציקה לו, ומנסה להפוך אותה ... את הטוב שבה. למשל, אדם חושב שהוא סובל כי הוא מדמיין את בת זוגו עם מישהו אחר, וזו מחשבה שגורמת לו כאב. לפי השיטה של ביירון קייטי, האדם מנסה לעשות היפוך מחשבתי ולראות את הצדדים החיוביים של המצב - ... זה טוב שבן או בת הזוג שלו נמצאים עם מישהו אחר - אולי כי זה מאפשר התפתחות אישית, שחרור מתלות, וכדומה - ועדיין המחשבה השלילית חוזרת ואומרת לו שזה רע, ושהוא לא באמת רוצה שזה יקרה. לפי אליעד, הסיבה היא שהאדם לא באמת הבין את המציאות באופן מוחלט אלא רק באופן יחסי, זמני או חלקי. מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? בהרצאה, אליעד מתייחס לשני סוגים של אמיתות: אמת יחסית ואמת מוחלטת. אמת יחסית היא מצב שבו אדם רואה ומבין את ההיגיון בשני הצדדים של אותו מטבע - הצד החיובי והצד השלילי. ... משחרר אותי מהתלות שלי, ובמקביל גם רע שהאדם שאני אוהב יהיה עם מישהו אחר כי אני פוחד לאבד אותו. אמת מוחלטת לעומת זאת, היא מצב שבו לא קיימת בכלל אפשרות של היפוך המחשבה. כלומר, האדם רואה באופן מוחלט וללא שום ספק שזה או טוב או רע, ואין ... אחרת. אליעד טוען כי במציאות היומיומית כמעט תמיד קיימים שני הצדדים, ולכן כל מחשבה היא יחסית ולא מוחלטת. איך מתמודדים עם קיום שני צדדים למטבע רגשי? אליעד מסביר שיש שלוש גישות עיקריות להתמודדות עם העובדה שיש שני צדדים לכל ... או הרע, ומכך נוצרת דינמיקה וחיים עם עניין. לראות את זה כשלילי, כי זה גורם לאי שקט ולסבל, שהמחשבות מתהפכות ללא הרף, ואדם לא מצליח להשתחרר. לראות את זה כנייטרלי, להבין שבסופו של דבר לא משנה מה המצב, ולקבל אותו כפי שהוא, בלי להעדיף צד מסוים. אך אליעד מדגיש כי הפתרון האמיתי למצב הזה של פרדוקס רגשי טמון ביכולת להגיע אל האמת המוחלטת. כלומר, לצאת מהמשחק הזה של מחשבות מנוגדות ולהגיע אל המקום שבו אין טוב ורע, אין העדפה או דחייה, אלא רק קבלה מלאה של מה שקורה, ללא צורך בהיפוכים נוספים. מדוע אי אפשר להיפטר לחלוטין מהפרדוקס הרגשי? לפי אליעד, כל עוד האדם חושב באופן יחסי, כלומר, הוא לא רואה באופן מוחלט את המציאות, תמיד תהיה קיימת אפשרות של סבל, כי המחשבות והרגשות ימשיכו להתהפך מצד לצד. הוא נותן דוגמה של אדם שסובל מהמחשבה שבן הזוג ... טוב, אך מצד שני הוא תמיד ישמור בתוכו את הספק שאולי זה רע, ואולי זה לא מה שהוא רוצה באמת. החוסר החלטיות הזאת יוצרת סבל. אולם אליעד טוען גם שהסבל הזה הוא לא רק שלילי, כי לפעמים האדם נהנה ... משום שהוא יוצר תנועה רגשית, יצירתיות, ודינמיות. איך יוצאים מהמעגל של מחשבות סותרות וסבל רגשי? אליעד מציע להגיע אל האמת המוחלטת, מעבר לטוב ורע, מעבר להיפוכים ולפרדוקסים. הכוונה היא למצב שבו האדם לא מזדהה כלל עם המחשבות. האדם מגיע למצב שבו הוא רואה שהמחשבות אינן באמת מוחלטות, ולכן הוא לא חייב להיאחז בהן. במקום זה, הוא פשוט נותן למחשבות להופיע ולחלוף, בלי להפוך אותן ובלי ... הזה, האדם כבר לא סובל כי הוא לא נאחז בשום מחשבה, לא חיובית ולא שלילית, והוא חופשי באופן מוחלט מהפרדוקס. לסיכום, אליעד מדגיש שהפתרון לסבל טמון ביכולת לראות מעבר להיפוכים, מעבר ליחסי, אל האמת המוחלטת שבה הכל שווה, ואין שום דבר שמחייב אותך לסבול או לשמוח. במצב הזה האדם משוחרר לחלוטין מהצורך להיאחז במחשבות, ומשיג שקט פנימי אמיתי. מהי העבודה של ביירון קייטי? איך עושים היפוך מחשבתי? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? איך להתמודד עם פרדוקס רגשי? מה עושים כשהיפוך מחשבה לא עובד? איך לצאת מהסבל הרגשי? מה זה לאהוב את מה שיש?