שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. אבל לא ניתן לחוות את זריחת השמש כאירוע, בלי לחוות שהוא קרה או קורה או יקרה. לגבי מה זה דה זה וו? תשובה: דז'ה וו, זה כאשר המוח חושב שמה שקורה, מרגיש כאילו זה כבר קרה. אבל לא שהמוח חושב שמה שקורה עכשיו קורה בזמן עבר ולא עכשיו.

האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו?

במהלך השיחה ניסה האדם לבדוק עם אליעד כהן האם ייתכן להתבלבל בחוויית הזמן, כלומר, האם אדם יכול לחשוב שאירוע שקרה בעבר עוד לא התרחש, או להפך - לחשוב שמשהו עתידי כבר קרה.

אליעד ביקש להבהיר מה בדיוק הכוונה במונח "להתבלבל בזמן". לדבריו, כדי לדבר על בלבול בזמנים, יש לבחון האם האדם באמת חשב שמשהו שכבר התרחש - עוד לא קרה, או שהוא פשוט שכח שזה קרה. אליעד הסביר שאם האדם שכח שאירוע קרה, אין כאן בלבול בזמנים, אלא בעיה בזיכרון. זו טעות מסוג אחר.

מה ההבדל בין שכחה לבין בלבול בזמנים?

האדם ניסה להעלות דוגמאות כדי להמחיש את כוונתו. לדוגמה, ייתכן שהוא שכח שהוא כבר שילם חוב כלשהו, ולכן הוא מתבלבל וחושב שהוא צריך לשלם אותו שוב. על כך שאל אליעד: האם אתה באמת חוויית שהחוב הזה עתיד להתרחש, או שפשוט שכחת ששילמת? כלומר, האם הייתה כאן אשליה של זמן - או רק שכחה של עובדה?

האדם השיב שהיו לו מצבים שבהם הוא תפס את עצמו חושב שהוא צריך לעשות משהו, ואז הבין שהוא כבר עשה את זה. אך אליעד התעקש: גם אם זה קורה, אין כאן בלבול בין העבר לעתיד, אלא רק חוסר זיכרון לגבי העבר.

מה ההבדל בין זיכרון של עבר לדמיון של עתיד?

בהמשך השיחה, אליעד ביקש מהאדם לשים לב לכך שכל תמונה שעולה במוח - יש לה תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, הוא יכול לזכור שראה אותה אתמול, או לדמיין שתהיה זריחה מחר - אך התחושה בכל אחד מהמקרים היא שונה. אלו לא אותן חוויות. כלומר, אותה "תמונה" של זריחה, כאשר היא מתקיימת בראש, היא כבר משויכת לזמן כלשהו.

אליעד שאל שוב ושוב: האם אתה יכול להראות תמונה אחת בראש, שהיא גם עבר וגם עתיד? התשובה הייתה שלא - כי בכל פעם שאתה רואה משהו בדמיון או בזיכרון, הוא בהכרח מקבל תיוג של זמן.

מה זה דז'ה וו והאם יש לו קשר לבלבול בזמן?

האדם ניסה להעלות את המושג דז'ה וו, תחושה שמתרחשת כאשר משהו קורה, ונראה כאילו הוא כבר התרחש. כאן נוצר בלבול נוסף: האם בדז'ה וו יש בלבול בין עבר לעתיד?

אליעד הסביר שדז'ה וו הוא לא בלבול בזמנים, אלא תחושת היכרות. האדם לא באמת חושב שמשהו שיקרה בעתיד כבר קרה. הוא מבין שהוא חווה את זה עכשיו, אבל התחושה שלו היא כאילו הוא כבר חווה את זה בעבר. אבל גם אז - אין כאן החלפה בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון.

האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן?

האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה זמן - האם התמונה קיימת "ללא זמן"? אליעד חלק עליו: כל תמונה שהאדם חושב עליה, היא כבר משויכת אוטומטית לזמן כלשהו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הולך לדבר עם מישהו - התמונה הזאת קיימת אצלו כמשהו עתידי. אם הוא נזכר בשיחה שהייתה - זו תמונה עם תיוג של עבר. אין תמונה נייטרלית שאחר כך משייכים לה זמן.

לדבריו של אליעד, ברגע שהאדם חווה משהו במחשבה - הוא כבר חווה אותו בהקשר של זמן. אין מצב שבו עולה מחשבה נייטרלית ואז האדם "מחליט" אם זה עבר או עתיד.

מה ההבדל בין דמיון לבין בלבול בזמנים?

האדם ניסה לטעון שאם אדם שוכח שפגש מישהו בעבר, ואז חושב שהוא עתיד לפגוש אותו - הרי שהוא התבלבל בזמן. אליעד התנגד: זו לא החלפה של זמן, אלא פשוט שכחה של העבר ודמיון...