חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חווית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך ... אך למעשה, גם את החוקים האלה אפשר לשנות או לדמיין אחרת. אליעד מרחיב את הטיעון גם לגבי ביולוגיה ומסביר שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה. לדוגמה, אם מישהו לא רוצה שיצבטו ...

... או מציאות, חווית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי האם החוויה שלך אמיתית או שהיא רק דמיון? אליעד מסביר לעומק על ההבדל בין חוויה אמיתית לחוויה דמיונית, ומדגיש שכל חוויה שמתעוררת אצל האדם היא למעשה חוויה דמיונית במהותה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שטוען שיש לו שאלות על החוויה שלו. לפי אליעד, עצם קיומן של שאלות מעיד על כך שהחוויה אינה מספקת ואינה שלמה, מאחר שחוויה אמיתית לחלוטין, חוויה מושלמת, לא מותירה מקום לשאלות או לספקות. הוא מוסיף ומסביר שאם החוויה מעוררת שאלות, צריך להחליף אותה לחוויה שלמה יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם מחזיק בחוויה שגורמת לו ספק, גם אם יקבל תשובות לכל השאלות שלו, עדיין הוא יזכור את השאלות וימשיך להרגיש חוסר סיפוק. לעומת זאת, אם יחליף את החוויה מראש, הוא לא יזדקק לתשובות כלל. איך לדעת אם החוויה שלי אמיתית או מדומיינת? אליעד משתמש בדוגמה של פיל כדי להמחיש את ההבדל בין מציאות לדמיון. הוא מתאר ... שאותו אדם לא רוצה תשובה אמיתית, אלא רוצה פתרון לתחושה המדומיינת שלו. הדוגמה הזאת באה להמחיש כיצד אנשים לעיתים נאחזים בחוויות לא אמיתיות ומצפים לתשובות אמיתיות, אף שהבעיה עצמה אינה קיימת במציאות. האם ישנה מציאות אובייקטיבית מעבר לחוויה שלי? אליעד מחדד את הנושא באמצעות דוגמה נוספת של רובוט חכם. הוא מתאר רובוט שאין לו תודעה, אך ... שבו אין שאלות ואין ספקות כלל? אליעד מתייחס למצב של חוויה בסיסית, שהיא חווית הקיום עצמה. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב האולטימטיבי, שהוא המודעות לקיום, אין יותר מקום לשאלות. ... תשובה או שיש לו ספקות, הוא לא נמצא במצב המושלם של חוויית הקיום הטהורה. האם המטרה היא להגיע לשלווה מוחלטת? אליעד מתייחס לרצון של אנשים להגיע לרוגע או לשלווה. ... לרוגע היא לא בהכרח התשובה האולטימטיבית, מכיוון שאדם שחווה רוגע מוחלט יכול לחוש שמשעמם לו או שחסר לו ריגוש. הוא מביא דוגמה של בית קברות כמקום רגוע לחלוטין, אך אף אחד לא באמת רוצה לחיות בבית קברות. אליעד שואל את ... העמוקה היא שאין ודאות מוחלטת בשום דבר. מהו מצב של חוויית כלום? אליעד מתאר מצב שהוא מכנה חוויה של כלום, שבו אין שום

חוויה מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף למה ההבנה נעלמת ואיך להשיג חוויה מושלמת? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להשיג הבנה מוחלטת וחוויה מושלמת, ומדוע לעיתים ההבנה או הפתרון שמצאנו נעלמים לנו. הוא מתאר מצב נפוץ בו אדם מתמודד עם קושי בחיי היומיום, מגיע להבנה מסוימת שמקלה עליו, אך לאחר זמן קצר ההבנה נעלמת, והקושי חוזר שוב. מה המשמעות של הבנה מוחלטת ושל חוויה מלאה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא שהאדם משיג פתרון זמני בלבד, מכיוון שההבנה שלו לא מוחלטת אלא חלקית בלבד. להבנתו, ... חושב כיף לי, סימן שהוא עדיין יכול לדמיין מצב שבו לא יהיה לו כיף. כך הוא מזהה שמדובר בטוב יחסי בלבד, ולא בטוב מוחלט. החוויה המושלמת היא מצב שבו אין כלל אפשרות לחשוב אחרת. מדוע הבעיה חוזרת למרות שנמצא פתרון? אליעד מביא דוגמה ברורה מתוך חיי היומיום: אדם שנמצא באוטובוס צפוף ומרגיש רע בגלל הצפיפות. אותו אדם מצליח לתפוס בשכל שהצפיפות היא לא באמת בעיה מוחלטת, ומצליח אפילו ליהנות מהמצב. אבל לאחר זמן מה, ... להרפות עד שההבנה הופכת להיות מוחלטת. הוא מדגיש שוב ושוב את המושג מאה אחוז, כלומר, שעל האדם להמשיך ולחקור את המחשבות והתחושות שלו עד שיגיע למצב שהוא לא מסוגל לחשוב אחרת. רק אז ההבנה תהיה קבועה, ולא תיעלם שוב ושוב. מה פירוש להעלות את הרף של ... תועלתני, ולכן הוא לא באמת לא בטוח בשום דבר. אם הוא היה באמת לא בטוח בשום דבר, לא הייתה קיימת כלל שאלה של תועלת. מהי חוויה מושלמת וקבועה, ואיך להגיע אליה? חוויה מושלמת וקבועה, לפי אליעד, היא מצב שבו לא רק שעכשיו טוב לך, אלא אתה גם לא זוכר שאי פעם היה לך רע. המצב המוחלט הוא שאתה תמיד נמצא באותה חוויה מוחלטת, לא רק עכשיו אלא גם בעבר ובעתיד. אתה בטוח באופן מוחלט שהכל בסדר, באופן שלא תוכל לחשוב על מצב אחר. מצב זה נוצר על ידי מחויבות מוחלטת לחקירה, מבלי להפסיק אותה לפני שמגיעים לאמת מוחלטת וחד - משמעית. איך לוודא שהחוויה לא תיעלם שוב? אליעד חוזר שוב למילת המפתח מאה אחוז. הוא מדגיש את החשיבות של ההליכה עד הסוף בתהליך החקירה, באופן שבו האדם ... מוחלט, לא רק ברגע הנוכחי אלא באופן קבוע, שאין כלל שום בעיה. רק כשיגיע האדם למצב שלא יכול אפילו לדמיין בעיה, תהיה זו חוויה מושלמת וקבועה. איך להשיג חוויה מושלמת? מהי הבנה מוחלטת? מדוע ההבנה שלי נעלמת? איך להגיע למאה אחוז ביטחון? מה זה ללכת עד הסוף? איך להפוך הבנה לזמינה ...

חוויה של הארה, מהי הארה רוחנית? התגלות רוחנית, האם הגעת לסוף? חוויה רוחנית, התגלות אלוהית, חוויה מיסטית, כמה הגיעו? אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מודעות עצמית, רוחניות מהי הארה רוחנית והאם באמת הגעת לסוף? הארה רוחנית היא מצב שבו האדם חווה תודעה שונה לחלוטין, הבנה עמוקה של המציאות, ושחרור מוחלט מתחושת חיסרון או פחד. בהרצאה זו אליעד כהן מסביר מהי חוויה של הארה, כיצד ניתן לדעת אם אכן חווית אותה, ומהם ההבדלים בין סוגי החוויות הרוחניות שאנשים יכולים לחוות. כיצד מזהים הארה רוחנית אמיתית? ראשית, הארה אמיתית מוגדרת בכך שהיא חוויה שלא משתנה, שלא נעלמת, ולא ניתן לאבד אותה. אם חווית הארה רוחנית, תדע זאת בבירור מכיוון שהיא משנה באופן יסודי ובלתי הפיך את כל תפיסת המציאות שלך. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה ... הוא מתעורר, הוא עשוי לחוש שהחיים שלו רק עכשיו התחילו, וכל החוויות שלפני כן אינן שייכות לו. באותה צורה, הארה אמיתית יוצרת תחושה שהחיים שלך עד לאותו רגע היו חסרי משמעות או מציאותיות, ורק עכשיו התחלת לחיות באמת. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם שזכה בלוטו. הוא זוכה בסכום גדול, מרגיש שמחה עצומה, אך לאחר מכן עשוי לגלות שיש אפשרות לזכות בסכומים גדולים יותר או להגיע למצב טוב יותר. באופן דומה, כאשר אדם חווה הארה רוחנית, עליו לשאול את עצמו האם זוהי החוויה הסופית המוחלטת או שאולי קיימת חוויה גדולה עוד יותר שטרם גילה. מה ההבדל בין אחדות שקרית לאחדות אמיתית? אליעד מבחין בין שני סוגים של אחדות: אחדות שקרית - מצב שבו האדם חושב שהוא נמצא באחדות עם המציאות, אך בפועל עדיין קיימת אצלו תחושה של נפרדות או סבל כלשהו. למשל, אדם יכול לומר הכל אחד, אבל עדיין לסבול או לחוש הפרעה ממשהו שקורה סביבו. מצב כזה, לפי אליעד, ... לכך היא מצב שבו אין יותר שום פחד, שום סבל, ואין שום אפשרות לחוות שוב מצב של חיסרון. האם ניתן לאבד את ההארה לאחר שחווים אותה? אליעד מסביר שחוויה של הארה אמיתית לא יכולה להיעלם או להיחלש, אחרת זו לא הייתה הארה אמיתית מלכתחילה. אם אדם אומר שהוא חווה הארה אך לאחר זמן מה חוזר לחוות פחד, חיסרון או סבל, סימן שהחוויה שלו לא הייתה הארה אמיתית, אלא סוג של חוויה רוחנית זמנית. הוא מדגים זאת שוב דרך דוגמה של אדם שגילה שיש לו כוחות על. אם הכוחות הללו נעלמים או שהוא שוכח כיצד להשתמש בהם, הדבר מעיד על כך שהחוויה הזו לא הייתה הארה אמיתית, שכן חוויה אמיתית איננה ניתנת לשינוי או להיעלמות. מדוע אסור להגדיר את החוויה של הארה? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הסכנה שבהגדרת החוויה של הארה. ברגע שאתה מגדיר או מתאר את החוויה בצורה מוגדרת, אתה יוצר הפרדה בינה לבין שאר המציאות. ההארה האמיתית היא מצב שבו אין שום הגדרה ואין שום הפרדה בין האדם לבין כל דבר ...

חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים איך ... אנשים רבים מנסים לחשוב בצורה חיובית, להגיד לעצמם שהכל טוב, אבל בתוך תוכם הם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, ולכן זה לא עובד לאורך זמן. ... פשוטה: החשיבה החיובית אינה מתאימה לאמת הפנימית של האדם, ולכן נוצר פער בין המחשבות לרגשות. לדוגמה, אדם שמרגיש רע וחושב בצורה שלילית, מנסה להגיד לעצמו יהיה ... שכנוע עצמי מלאכותי. למה חשוב להבין את האמת על המצב? אליעד כהן מסביר שמה שגורם לאדם להרגיש טוב או רע הוא לא המציאות עצמה, אלא הפער בין הציפיות שלו לבין מה שקורה במציאות. כאשר המציאות מתאימה לציפיות - האדם מרגיש טוב, וכאשר המציאות שונה מהציפיות - האדם מרגיש רע. לכן, הוא טוען שחשוב להבין את האמת על המצב באופן אובייקטיבי ככל האפשר. לדוגמה, אם אדם רוצה להשיג משהו מסוים ואינו מצליח, הוא מרגיש רע משום שהמציאות שונה מהציפיות שלו. במקום לחשוב ... ולכן הוא נשבר במהרה כאשר המציאות מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון ... במקום זאת, הוא פשוט מבין את המציאות בצורה עמוקה ושלמה יותר. לדוגמה, אם מישהו מרגיש בודד, הוא צריך להבין מה גורם לו להרגיש בודד - האם זו המציאות עצמה או הפירוש שלו למציאות? אם הוא יבין שהתחושה שלו נובעת מפרשנות פנימית, יהיה לו קל יותר לשנות את הפרשנות הזו, ואז הוא לא יצטרך לשקר לעצמו שהוא לא בודד. הוא באמת יפסיק להרגיש כך. מדוע חשוב להפסיק לברוח מהמציאות? אליעד כהן ... עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה חוויה חיובית של רוגע, חופש ושלמות. אך מהו החופש הזה? ... כבר חופשייה, אך גם מבקשת חופש - מה שמעיד שהיא לא בטוחה מה היא באמת מחפשת. הפער בין החוויה הקיימת לרצון לשינוי אליעד מראה לה כי מצד ... מצד שני היא מחפשת משהו נוסף. הוא מבקש ממנה לחשוב: אם היא כבר באוקיינוס, האם עדיין תרגיש שהיא בבאר? מה בדיוק היא מצפה למצוא שם? אם הייתה ... להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים - אלא להיות הוא עצמו, לא לנסות לשמר פערים. החוויה של חופש מוחלט אליעד מסביר לה שהיא רוצה להיות חופשייה, אך בפועל היא עדיין מוגבלת בתודעה שלה. היא אינה חווה באמת חופש מוחלט, אלא רק משכנעת את עצמה בכך. החופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בדרך שבה היא חווה את המציאות. אם היא רוצה לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להגיע לתחושה שהיא יוצרת את כל מה שקורה סביבה. כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ומתכוונת רק לגוף שלה, אז היא תחווה את עצמה כמוגבלת. אם היא תשנה את נקודת המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך ... לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת אליעד מדגיש שהאדם מרגיש חוסר חופש כי הוא תופס את המציאות כהמשכיות של ...

... אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים נוסעים לאומן? איך ליהנות מכל דבר? למה אנשים נוסעים לטייל ואיך אפשר ליהנות מטיול? אליעד כהן ... מתחיל בשאלה, מדוע בכלל אנשים נוסעים לטייל? התשובה הראשונית היא שאנשים מחפשים תחושת התחדשות. כלומר, אנשים רוצים לחוות דברים חדשים, לראות נופים לא מוכרים, לפגוש אנשים חדשים או פשוט לשנות אווירה. אך אליעד כהן מסביר שזה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע, ומתחיל לפרק את המושג התחדשות. האם התחדשות היא ... ההנחה שהסיבה לנסיעות לטיולים היא ההתחדשות. הוא שואל שאלות מאתגרות: אם אדם נהנה מתחושת ההתחדשות, האם הוא ייהנה גם מפירוק מצלמה או מהרכבת שולחן? אלו גם פעולות חדשות שהוא מעולם לא עשה, אך רוב האנשים לא ירגישו סיפוק מיוחד מפעולות כאלה. מכאן עולה שההתחדשות עצמה היא לא הסיבה היחידה לכך שאנשים נוסעים לטייל. הוא מוסיף דוגמה: אם אדם רוצה התחדשות, למה דווקא הוא נוסע למקום מסוים, כמו ... התחדשות. מכאן ברור שלא כל התחדשות באמת מעניינת את האדם, אלא יש סוג מסוים של חוויה או התחדשות שהוא מחפש, ורק אליה הוא מתחבר באמת. איך אנשים מחליטים לאן לטייל? אליעד כהן מסביר כי אנשים בוחרים מקום בהתאם לחוויות ספציפיות שהם מאמינים שיחוו במקום שאליו הם נוסעים. לדוגמה, אדם שנוסע לתאילנד, רוצה ליהנות מחוף הים, שופינג או מסיבות. למה דווקא שם? כי הוא מאמין שרק שם הוא יכול להשיג את התחושה הספציפית שהוא מחפש. אך האם באמת כשהוא מגיע לשם הוא יחווה בהכרח את מה שציפה? לא בהכרח, כי חוויות הן סובייקטיביות, וייתכן שאדם ייסע למקום מסוים ודווקא לא ייהנה בו, למרות כל ההכנות והתכנונים. לכן, אליעד מדגיש שהחוויה המבוקשת לא מחויבת להתרחש, אלא היא נובעת ממחשבות ותנאים סובייקטיביים. האם אפשר להשיג את חוויית הטיול בלי לנסוע? אליעד כהן מסביר שהחוויה שהאדם מחפש בחול, בעצם נמצאת אצלו בראש. הוא נותן דוגמה שאדם שרוצה להרגיש שמשרתים אותו יכול להשיג את התחושה הזו גם כשהוא נמצא במקום שבו כביכול מתעללים בו, אם יצליח לפרש את המציאות אחרת. הוא טוען שכל חוויה היא פרשנות של המחשבות בראש, ולכן ניתן להשיג את כל סוגי החוויות בלי לטייל בכלל, פשוט באמצעות שינוי החשיבה. מהו היתרון בנסיעות ובטיולים לעומת השגת החוויה בבית? עם זאת, הוא מסביר שיש יתרון בטיולים ובחוויות חיצוניות. היתרון הוא שזה מאפשר לאדם לשחק את המשחק שבו הוא יוצר תנאים מוגבלים כדי ליהנות מהתנאים כשהם מתקיימים. לדוגמה, אדם שעובד קשה נהנה במיוחד כשהוא יוצא לחופש, כי החופש ... אליעד מסביר שיש דרך ביניים - לדעת לנהל את המינון שבו אתה מחליט כמה תלוי תהיה בחוויה החיצונית וכמה תדע ליהנות בכל מצב ובכל תנאי. האם אפשר לשלוט ברגשות ובחוויות שלנו? אליעד כהן מתייחס לשאלה האם באמת אפשר לשלוט ברגשות ובתחושות שלנו במלואן? לטענתו, אם אדם יצליח להבין עד הסוף שכל חוויה שהוא מחפש היא רק תוצאה של פירוש פנימי, הוא יוכל לחוות את כל התחושות בכל מקום בעולם, בלי צורך בטיולים או בשינוי מצבים חיצוניים. לדוגמה, הוא מביא את האמירה של רבי נחמן לגבי הגיהינום והגן עדן. אדם יכול להיות בגן עדן ולא ליהנות בכלל, או להיות ... כי הכל תלוי בפרשנות ובמחשבות של האדם עצמו. אליעד משתמש בדוגמה הזו להדגיש שכל חוויה שהאדם מחפש בטיול יכולה להיות מושגת במקום שבו הוא נמצא, בלי תלות במקום או בזמן. כיצד ליישם את הרעיון הזה ביום יום? אליעד מסביר שהיישום הוא להבין כיצד נוצרת החוויה המבוקשת במוח שלנו. אם אדם נהנה מתכנית בטלוויזיה כמו נשיונל גיאוגרפיק, הוא יכול לבדוק מה בדיוק גורם לו להנאה, ואיך אפשר ליצור את אותה תחושה גם מתוכן אחר כמו פרסומות. ברמה העמוקה יותר, אליעד אומר שאדם צריך להיות מסוגל לאהוב או לדחות כל דבר, לפי רצונו, כי רק כך הוא באמת חופשי ולא תלוי בשום דבר חיצוני. מי שמסוגל ...

... סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות וקשיים, ובדרך כלל אנשים רואים בהם דברים שליליים שיש להיפטר מהם. אך האמת עמוקה יותר, וישנה דרך שבה ניתן להפוך את כל החסרונות והבעיות ליתרונות, מה שמוביל לאושר פנימי אמיתי. למה אנחנו מרגישים חסרונות בחיים? אליעד כהן מסביר שאדם מרגיש חיסרון כאשר הוא חווה את המציאות בצורה לא מושלמת. לדוגמה, אדם רעב מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח לחוות את תחושת השובע. אדם עצוב מרגיש חיסרון כי חסרה לו השמחה. אדם לחוץ או חרד מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח להגיע לשקט ולביטחון. המנגנון הבסיסי של הרגשת חיסרון הוא תחושה שמשהו חסר או משהו לא בסדר. מהי הטעות המרכזית בהתמודדות עם חסרונות? אליעד כהן מציין שהטעות המרכזית של בני אדם היא הניסיון להיפטר מן החיסרון על ידי השגת יתרונות חיצוניים. למשל, אם אדם מרגיש עצוב, הוא ינסה לשמח את עצמו בעזרת משהו חיצוני כמו בילוי, כסף או הצלחה חברתית. אך הפתרונות האלה תמיד יהיו זמניים, כי ברגע שההנאה החיצונית נגמרת, האדם שוב יחזור להרגיש את החיסרון. לכן, כל פתרון חיצוני יהיה זמני בלבד ולא ... את הגישה שבה במקום לברוח מהחיסרון או לנסות למלא אותו מבחוץ, יש להבין שהחיסרון עצמו יכול להפוך ליתרון על ידי שינוי תפיסתי פנימי. ההיגיון הוא כזה: כל תחושה של חיסרון נוצרת מפער בין הרצוי למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא ... לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע ... את ההזדמנות, את היופי, ולכן הוא לא סובל מהחסרונות של החיים אלא משתמש בהם לטובתו. אדם שעדיין מנסה לברוח מחסרונות תמיד יהיה תלוי בגורמים חיצוניים ולא יחווה אושר מתמשך. לעומת זאת, מי שלומד להפוך כל חיסרון ליתרון ... כשהאדם מבין את זה, הוא מגיע להרמוניה מוחלטת עם החיים. כל התהליך הזה של חקירה פנימית, הבנת החסרונות והפיכתם ליתרונות, מוביל את האדם לשחרור מסבל ומתחושה של חוסר, ומאפשר לו לחיות חיים מלאים, שלמים ... הוא שכל האירועים הללו נוצרים כזיכרון ברגע ההתבוננות. האדם פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד נתן שתי תשובות ... אדום למשל, לא מבטיחה שכולנו רואים את אותו הגוון אדום, אלא רק שקבענו לאותו גוון שם זהה. למה חשוב להבין שהכל נמצא בתודעה שלי? אליעד טוען שכאשר האדם חווה את המציאות כמשהו חיצוני ויציב, הוא מרגיש שהדברים הם מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ... אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם במציאות החלומית נחלשת. איך חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל בעצם רק בתוך הדמיון שלו. זו המחשה לכך שבמציאות הערה גם כן ייתכן שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים ...

... מציאות, כוח המחשבה, דמיון מודרך, מסע אסטראלי, חוויה אסטרלית, חוויה חוץ גופית, הליכת רוח, ליצור מציאות כרצונך, לרצות לטייל בעולם, לראות עולם, טיולים בעולם, ליצור תחושה, ליצור רגש האם אפשר לחוות כל תחושה או חוויה בלי שהגוף יהיה נוכח בה? אליעד כהן פותח בדיון עמוק ויסודי סביב השאלה האם ניתן לחוות חוויות, תחושות ורגשות מבלי שהגוף עצמו יהיה נוכח באותו מקום שבו מתרחשת החוויה. כדי להבהיר זאת, אליעד מביא דוגמא של אדם שרוצה לטייל בהוואי, ומעלה את השאלה האם אותו אדם יכול להרגיש את התחושה של חופש, הנאה וכיף שמרגישים בחופשה בהוואי, מבלי לטוס פיזית למקום עצמו. הדיון מתפתח לכיוון של בירור עמוק: מדוע האדם בכלל מעוניין בגוף כדי לחוש תחושות מסוימות? אליעד מסביר שהסיבה שאדם מזדהה עם בני משפחתו או עם אנשים אחרים סביבו היא משום שהוא מזדהה מלכתחילה עם הגוף. אם האדם היה מאמין באמת שניתן לחוות הכל ללא גוף, הוא לא היה חש צורך להזדהות עם אנשים אחרים דרך הגוף. ההזדהות עם הגוף היא זו שקושרת אותו למשפחה או לאנשים אחרים, וזו הסיבה שבני אדם לא חווים מציאות בצורה משוחררת לחלוטין מגופם. האם ניתן להרגיש הנאה וחופש בלי הגוף? אליעד ממשיך לנתח ולחדד את הנושא, כשהוא מסביר מה זה בכלל אומר להרגיש הנאה או לחוות חופש בלי שהגוף יהיה נוכח פיזית. הוא מדגים זאת עם דוגמא פשוטה: כאשר אדם הולך לים ומרגיש חופש, זה משום שהים מייצג עבורו מרחב פתוח ותחושת שחרור, בניגוד לסגירות של משרד. אבל תחושת החופש עצמה לא נמצאת בים אלא בתודעה של האדם עצמו. אם האדם יצליח לשנות את תפיסתו ותחושותיו, הוא יוכל לחוש את אותה חווית חופש גם כשהוא במשרד סגור לחלוטין. איך ... כדי לוודא, זה מעיד על חוסר אמונה. חוסר אמונה זה הוא הסיבה לכך שכוח המחשבה לא הופך למציאות באופן מידי. מדוע אדם רוצה לנסוע למקומות רחוקים אם הוא יכול לחוות הכל כאן ועכשיו? אליעד מתייחס גם לשאלה הפשוטה והפרקטית יותר: מדוע אנשים בכל זאת רוצים לטוס לחול, לטייל בעולם או להגיע למקומות חדשים, אם תאורטית הם יכולים לחוות את כל הרגשות והתחושות כאן ועכשיו בכוח המחשבה והדמיון? התשובה שאליעד נותן היא שאנשים נוסעים למקומות חדשים בגלל תחושה של חוסר אמונה. האדם לא מאמין שיכול להיות לו באמת טוב כאן ועכשיו, ולכן הוא מחפש את הטוב במקום אחר. אילו האדם היה משוכנע שהטוב קיים כאן, הוא לא היה מחפש אותו בחוץ. כיצד אפשר להרגיש תחושה שלא

... תלוי ברגש, הכל תלוי בשכל, רגש או שכל, איך להרגיש? איך לחזק את הרגש? איך לחזק את השכל? איך לשנות את הרגש? איך ליצור רגש? חוויה רגשית, התבוננות שכלית, התאמה בין חוויה להבנה מה הקשר בין הרגש לשכל, ומה שולט במה? האם הכל תלוי ברגש, או אולי הכל תלוי בשכל? לכאורה, אנשים רבים חושבים שיש ניגוד בין שכל לרגש, אך לפי ההסבר של אליעד כהן, הקשר בין שכל לרגש הוא עמוק יותר מכפי שהוא נראה. לכאורה קיימת שאלה לגבי מה קודם למה - האם השכל משפיע על הרגש או שהרגש הוא שמכתיב את המחשבה. אליעד טוען שהשכל הוא שיוצר את הרגש. המחשבה השכלית של האדם מובילה לחוויה הרגשית שלו. כל מה שאנחנו מרגישים, למעשה, הוא תוצר של מחשבותינו, בין אם הן מודעות ובין אם ... תת - הכרתיות. איך השכל משפיע על יצירת הרגש? כדי להבין את הקשר בין שכל ורגש, אליעד משתמש בדוגמה פשוטה ויומיומית של אדם שניגש לרכב שלו, ... להניע, והרכב לא מניע. אדם כזה עשוי להרגיש תסכול, עצבנות, או אולי אפילו אדישות. הרגשות האלו אינם נוצרים סתם כך, אלא בעקבות מחשבות. ... לתשובות שהוא נותן לעצמו, ייווצרו הרגשות. אם הוא יחשוב שזה מצב בעייתי, שהוא מאחר לפגישה ... משנה, או שיש לו פתרון חלופי פשוט, הוא ירגיש אדישות או אפילו הקלה. לפי אליעד, רגשות תמיד נובעים מפרשנות שכלית שהאדם נותן לאירוע. כיצד מחשבה שכלית יוצרת חוויה רגשית? אליעד מדגים את הרעיון עם דוגמה פשוטה ... יום אחד להפסיק לאכול בשר, ופתאום הרגש שלו כלפי הבשר משתנה. מה שפעם היה טעים עבורו יכול להיתפס פתאום כמגעיל או לא מושך. השינוי הרגשי הזה לא קרה סתם כך, הוא תוצאה של שינוי מחשבתי. האדם החליט ... שהוא לא רוצה לאכול בשר, וכתוצאה מכך הרגש כלפי הבשר השתנה לחלוטין. הרגש, אם כן, הוא תוצר של מחשבות והחלטות שכליות. איך השכל יכול ...

... סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחוייב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמא של שולחן כדי ... מדגיש ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל ... שהם אינם שולחן, למשל כסא או פיל. כלומר, התפיסה של שולחן מוגדרת דווקא ביחס למה שאינו שולחן. אם האדם היה חווה רק את השולחן ללא יכולת לחשוב על דברים נוספים, המילה שולחן לא הייתה מקבלת משמעות עבורו, והוא לא היה יכול אפילו לשאול למה יש פה שולחן?. אליעד מסביר כי האדם חווה כל דבר בצורה חלקית ולא בצורה מלאה. כשהוא מסתכל על השולחן, הוא חושב בו זמנית על מה שיש סביבו, ובכך מייחס משמעות לשולחן דרך היחס שלו אל דברים אחרים. לכן, הידיעה ... שהאדם מסוגל להחזיק בה. למה אתה בכלל שואל למה יש שולחן? אליעד מתאר כיצד עצם השאלה למה יש שולחן? מוכיחה שהחוויה של האדם אינה מוחלטת. אם האדם היה משוכנע במאה אחוז שקיומו של השולחן הוא מחויב לחלוטין, לא הייתה מתעוררת בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על ... שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על המציאות. למה חוויה מוחלטת מונעת אפשרות לשאול שאלות? אם האדם היה מרגיש שהחוויה שלו (כמו ראיית שולחן) היא מוחלטת, אז לא היה לו שום צורך בשאלות. אדם שואל שאלות רק משום שיש בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם ... שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד ... מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, ... מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחווית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים ...