... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה , חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד ...

... חופשית אין לי בחירה אין לי בחירה חופשית אין לך בחירה אין לך בחירה חופשית אין רצון אם אין בחירה אין שום בחירה חופשית אם חד הורית מבחירה אם יש בחירה אפשרויות בחירה אפשרויות בחירה ללקוח אפשרות בחירה אפשרות הבחירה בבחירה חופשית בבחירה חופשית מלאה בבחירה מלאה ביטול ... הרגשת הבחירה החופשית הרצאה על בחירה הרצאה על בחירה חופשית הרצאה על הבחירה החופשית זכות בחירה זכות הבחירה זנות מבחירה חד הורית מבחירה חווה בחירה חופשית חוויית בחירה חוויית בחירה חופשית חוויית הבחירה חוסר בחירה חוסר בחירה חופשית חופש בחירה חופש בחירה אמיתי חופש ...

... בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח. אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, ... עתידו של הבן. המשמעות היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא ... משדר מסרים כפולים: מצד אחד הוא אומר שטוב לו ושזה רצון האל, ומצד שני הוא מתלונן על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים. איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה? אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות: לקבל את המצב כפי שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. ... כדי לגרום לו לעבוד? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות. - כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה. - ... שהוא צריך להחליט: או שהוא חי עם החסרונות הקיימים, או שהוא יוצא לעבוד כדי למלא את הצרכים שלו. אליעד מדגיש שהבן לא יכול להמשיך לשחק בשני הצדדים, ואם ההורה יתמיד בגישה הזו, הבן ייאלץ בסופו של דבר לקבל החלטה עצמית. מה ההקבלה בין ההתמודדות של ההורה לזו של הבן? אליעד מסביר כי הדפוס הזה משותף לא רק לבן אלא גם להורה עצמו, שגם הוא מתקשה לקבל את המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ההורה רוצה לשנות את הבן, אבל לא מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה יש חלק במצב, משום שההורה משמש דוגמה אישית, ובדרך זו משדר מסר שהבן קולט. אם ההורה בעצמו לא עקבי ולא לוקח אחריות על החיים שלו במלואה, הבן ילמד את ההתנהגות הזו ויחקה אותה. לכן, כדי ליצור שינוי אמיתי, ההורה צריך קודם כל להתבונן בעצמו ולשנות את הגישה שלו כלפי המציאות וכלפי האחריות האישית. לסיכום, אליעד מציע להורה להבין את שורש הבעיה, להחליט אם הוא מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם להחלטה זו בצורה עקבית וברורה, תוך שהוא מחזיר לילד את האחריות על חייו שלו. איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד? איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים?

... במשפחה, בעיות עם ההורים, יחסי הורים וילדים, שקרים במשפחה, כיבוד הורים, מערכות יחסים, טיפול משפחתי, כיבוד אב ואם, בעיות עם אמא, מריבות עם אמא, לקבל את עצמך, לעשות שלום בית כיצד נוכל להתמודד עם בעיות במשפחה ויחסי הורים וילדים? ההרצאה של אליעד עוסקת בשורה של נושאים הקשורים לבעיות במשפחה, במיוחד ביחסי הורים וילדים. במהלך השיחה, אליעד נוגע בכמה בעיות המרכזיות שיכולות להיווצר בתוך משפחות, כולל קונפליקטים עם ההורים, כיבוד הורים, בעיות עם אמא, שקרים במשפחה, וכן התמודדות עם עצמך ושלום בית. כיצד ניתן להתמודד עם מריבות עם אמא ולשמור על כיבוד הורים? מריבות עם אמא הן נושא מרכזי בהרצאה, כשאליעד מסביר שחשוב להבין את הקונפליקטים ולהתמודד איתם בצורה בוגרת. הוא ... היא איך ניתן לשמור על הכבוד וההבנה כלפי ההורה גם כשיש קונפליקטים. האם נכון תמיד לומר את האמת במשפחה, גם אם זה גורם לאי נוחות? שאלה נוספת שעולה ... מביא היא מצב שבו אתה מרגיש צורך להסביר להורה משהו, אך עשוי להיתקל בבעיות של קבלה או הבנה. לפעמים אתה רוצה לעזור, אך לא בטוח אם זה יעזור או לא, ... היחסים בתוך המשפחה, במיוחד בהקשר של כיבוד הורים. הוא מדבר על הצורך לקבל את עצמך, לנסות להיות אמיתי, ולהתמודד עם המורכבות של רגשות אשמה וכעס כלפי ההורים. הוא מדגיש את החשיבות של קבלה עצמית כדי לא להימנע מהשיחה האמיתית עם ההורים, וכיצד יש להתמודד עם קונפליקטים מתוך ראייה של שינוי פנימי, ולא בהכרח חיצוני. בעיות במשפחה יחסי הורים וילדים כיבוד הורים מריבות עם אמא שלום בית שקרים במשפחה כיצד להתמודד עם אשמה במשפחה? ...

חרדת הורים, דאגה לשלום הילדים, חרדה לשלום הילדים, אמא טובה, יחסי הורים וילדים, פחד לשלום הילדים, היתרונות של הפחד, שינוי מחשבה, להיפטר מחרדה, לטפל בחרדה, שינוי חשיבה מהם הגורמים לחרדה אצל הורים לגבי שלומם של הילדים? הרצאה של אליעד כהן עוסקת בחרדת הורים ובפחד העמוק שמרגישים הורים לשלום ילדיהם. הוא מתאר כיצד פחדים אלו יכולים להפוך לחרדה של ממש, במיוחד כאשר הורה מקבל טלפון בשעות לא רגילות, כמו בלילה, מה שעלול להיתפס כמשהו רע שקרה לילד. המחשבה הזו מלווה בתחושת פחד עצומה, וההורה נכנס למצב של חרדה מיידית. האם המחשבה אני חייבת שהילדים יהיו בטוב מזיקה? למרות שמחשבה זו נראית חיובית על פני השטח, אליעד כהן מסביר כי היא למעשה גורמת להורה לשלם מחיר כבד. המחיר הוא חרדה מתמדת שמלווה ברגשות של פחד ואי - נוחות. המחשבה מייצרת תחושת אמא טובה, תחושת משפחה חזקה, אבל במחיר של מתח וחרדה שלא פוסקות. אליעד מדגיש כי הבעיה במחשבה זו היא שהיא יוצרת דינמיקה של מתח נפשי שמלווה את ההורה לאורך זמן. היתרונות של חרדה כזו מעניין לדעת כי אליעד מציין גם את היתרונות שבחרדה כזו. לדוגמה, כאשר ההורה פוגש את ילדיו לאחר זמן ממושך, החרדה מתחלפת ברגיעה ובשמחה גדולה. החרדה גם מחזקת את תחושת המשמעות של ההורה כחלק ממשפחה, ומונעת ממנו תחושות של בדידות. מצד שני, הוא מציין שחרדה כזו אינה צריכה להימשך לאורך זמן, שכן היא ... לפקפק בחשיבות של יתרונות אלה, ולנסות להבין את המחיר הרגשי והפיזי של החרדה. באמצעות שינוי מחשבות, כמו: אני לא חייבת להיות אמא טובה, המשמעות שלי לא תלויה בילדים, אפשר להתחיל להוריד את העומס הנפשי ולהפחית את החרדה. המחיר האמיתי של החרדה ... כי המחיר האמיתי של החרדה הוא לא רק במובן הרגשי, אלא גם הפיזי: הלחץ, המתח והחוסר שקט. הוא ממליץ על זיהוי הסרטים שההורה מתחיל להכניס את עצמו אליהם, ואז להפסיק לייצר אותם באופן מודע. לדוגמה, כאשר הורה חושש שיגידו עליו שהוא לא מצליח לגדל ילדים טובים, אליעד מציע להטיל ספק במחשבה זו ולהבין שהיא לא בהכרח נכונה. איזון בין אהבה ודאגה לילדים ושלוות נפש הפתרון המוצע הוא לא להפסיק לאהוב את הילדים, אלא לאזן את הדאגה והאהבה עם שלוות הנפש האישית. על ההורים לזהות את המחיר שהם משלמים עבור חרדה זו, ולהחליט באופן מודע אם הם רוצים להמשיך לשלם אותו או להפחית אותו. אליעד ... לחרדה, ולהתמקד בהבנה שהילדים לא חייבים להיות היסוד המרכזי של המשמעות בחיים. מסקנות ההבנה העמוקה של אליעד כהן היא שההורים צריכים להיות מודעים למניעים הרגשיים שמאחורי החרדה לשלום ילדיהם. כאשר מבינים את היתרונות והחסרונות של החרדה, ... השינוי לא צריך להיות בהכרח מחשבה של לא אכפת לי, אלא שינוי משמעותי במערכת האמונות והערכים האישיים. איך להיפטר מחרדת הורים? חרדה לשלום הילדים איך להיות אמא טובה בלי פחד? טיפול בחרדות אצל הורים למה אני דואגת כל הזמן לילדים שלי? איך להתמודד עם פחדים וחרדות? מה גורם להורים לחרדה ופחד לגבי שלומם של הילדים? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של חרדת הורים ותחושת הפחד הקבועה לשלומם של הילדים. בשיחה מפורטת, הוא מנתח מצב של אמא שחווה חרדה עמוקה בכל פעם שהטלפון מצלצל, בעיקר בשעות מאוחרות או לא צפויות, בגלל החשש שמשהו רע קרה לילדיה. האמא ... טובה וחיובית, אליעד מציג שהאמא משלמת מחיר כבד עליה, מחיר שמתבטא בחרדה מתמדת. הוא מחדד שהמחשבה הזו נותנת לה תחושה שהיא אמא טובה, תחושת משפחה חזקה, הגנה מבדידות ומשמעות לחיים. אך מצד שני, המחיר הוא מתח וחרדה אינסופית. אליעד משתמש ... את ילדיה לאחר זמן ארוך שבו דאגה להם, היא חווה שמחה גדולה כי החרדה מתחלפת ברגיעה. בנוסף, החרדה מחזקת בה את התחושה שהיא אמא טובה ושהיא חלק ממשפחה חזקה. זה יוצר משמעות בחייה, ומונע ממנה תחושת בדידות קשה. כיצד ניתן לטפל ולשנות את החשיבה ... לפקפק בחשיבות היתרונות שהחרדה מעניקה לה. למשל, להגיד לעצמה: המשמעות שלי בחיים לא תלויה בילדים, אני לא חייבת להרגיש אמא טובה, או אני לא חייבת להרגיש שיש לי משפחה. כדי להמחיש זאת, אליעד משתמש במטפורה של דבורה ודבש: אם לא רוצים ... רוצים להמשיך לשלם אותו או להקטין את התלות הרגשית הזו. מה המסקנה החשובה ביותר מהסבר זה? המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שההורים צריכים להיות מודעים למניעים הרגשיים שמאחורי החרדה לשלום הילדים. רק כאשר מבינים לעומק את התועלות הרגשיות ... באמת. לכן השינוי אינו רק במחשבה לא אכפת לי, אלא בשינוי משמעותי של מערכת האמונות והערכים האישית לגבי מה זה אומר להיות הורה טוב. איך להיפטר מחרדת

... הורים וילדים, תלות רגשית בהורים , אהבת הורים לילדים, למה הורים אוהבים ילדים? אמא יש רק אחת, אבא יש רק אחד, משפחה יש רק אחת, יחסים משפחתיים, אהבת ילדים להורים למה אנשים חושבים שההורים שלהם אוהבים אותם הכי הרבה בעולם? אנשים רבים מרגישים שההורים שלהם אוהבים אותם יותר מכל אדם אחר, והתחושה הזו נשענת בעיקר על שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שההורים הם אלו שהעניקו לאדם הכי הרבה דברים בחיים שלו, בין אם זה טיפול בילדות, תמיכה כלכלית, או כל השקעה אחרת במהלך השנים. בגלל שההורים משקיעים כל כך הרבה בילדים שלהם ולא מבקשים כמעט שום דבר בתמורה, נוצרת התחושה שהם אוהבים ללא תנאים. אם משווים זאת לאדם אחר, כמו עובד שמקבל משכורת, ברור כי ההורים נותנים הרבה יותר ולא מצפים לתמורה מוחלטת מהילדים שלהם. הסיבה השנייה שמייצרת את התחושה הזאת היא העובדה שהורים בדרך כלל לא דורשים מהילד שלהם תמורה ישירה על ההשקעה העצומה בהם. זה מחזק את התחושה של אהבה חסרת תנאים. עם זאת, אליעד כהן מציין שצריך לבדוק לא רק מה ההורים נתנו, אלא גם מה ההורים מקבלים בחזרה מהילד. למרות שהילדים לא מעניקים כסף או שירותים ישירים להוריהם, הם מעניקים להורים דברים אחרים בעלי ערך רגשי משמעותי, כמו תחושת גאווה, משמעות בחיים, הפגת בדידות והרגשה של הגשמה עצמית. האם ההורים באמת אוהבים אותך ללא תמורה? התחושה שהורים נותנים הכל מבלי לקבל דבר בתמורה אינה נכונה לחלוטין. אליעד מדגיש כי ההורים אכן מקבלים מהילדים שלהם משהו בתמורה, גם אם הוא אינו חומרי או ברור לעין. לדוגמה, ההורים מרגישים פחות בודדים בזכות הילדים שלהם, ומקבלים משמעות וסיפוק מעצם היותם הורים. הם מתמלאים בשמחה ובגאווה כשיש להם ילד שהם יכולים להתגאות בו. לכן, לא נכון לחשוב שהורים מעניקים הכל לילדים בלי שום אינטרס או תמורה, כי התמורה קיימת, פשוט בצורה אחרת ופחות מוחשית. מה ההבדל בין אהבת הורים לאהבת אנשים אחרים? לדברי אליעד, אנשים טועים לחשוב שרק ההורים שלהם מסוגלים לאהוב אותם בצורה מלאה ועמוקה. טעות זו נובעת מההנחה שההורים מעניקים הכי הרבה ביחס לכל אדם אחר. עם זאת, אם ... לעומק, זה לא רק כמה מעניקים לך אלא גם כמה מקבלים ממך חזרה. יכול להיות מצב שבו אדם זר מעניק לך פחות, אבל מקבל ממך עוד פחות ממה שההורים מקבלים, ולכן באופן יחסי הוא יכול לאהוב אותך יותר. האשליה שההורים הם אלו שאוהבים אותך הכי הרבה נובעת מכך שאנשים אחרים לא מעניקים באותה כמות שההורים מעניקים, בעיקר משום שההורים משקיעים בילד הרבה שנים ואילו אנשים אחרים לא ...

... רוצה להיות כמו אבא שלי, לא רוצה להיות כמו אמא שלי, מפחד להיות כמו מישהו, רוצה שאבא שלי יאהב אותי, רוצה שאמא שלי תאהב אותי, טראומה מההורים, מנסה לרצות את ההורים, יחסי הורים וילדים, טיפול בטראומה למה אנשים פוחדים להיות כמו ההורים שלהם? אליעד כהן מסביר בסרטון מדוע אנשים מרגישים פחד או סלידה כשהם מתחילים לראות את עצמם דומים להורים שלהם. הוא פותח בדוגמה של אדם שמרגיש רע בעבודה, מפני שהוא שם לב שהוא מתחיל להיות דומה לאבא שלו, דמות שאותה הוא אינו ... מנהל, אבל הפתרון הנכון הוא לא להימנע, אלא להבין את המהות האמיתית של הקושי. האם הבעיה באמת בדמיון להורה או בתחושות הפנימיות שלך? אליעד כהן מציע לאותו אדם לבחון לעומק את התחושה הזאת: הוא שואל אותו אם הדמיון לאביו הוא באמת ... חיובי, כמו הצלחה בעבודה או סמכות חיובית, אז לכאורה אין בכך בעיה. אליעד מחדד שהבעיה היא לא עצם הדמיון להורה אלא איך האדם עצמו מפרש את הדמיון הזה. הוא נותן דוגמה עם אמירה הומוריסטית: אם אביך אוכל כל בוקר ארוחת בוקר, האם תימנע ... לו? כמובן שלא, כי לא הדמיון עצמו הוא הבעיה, אלא התפיסה שהדמיון הוא שלילי. מדוע אתה פוחד להיות דומה להורים שלך דווקא בתחומים חיוביים? אליעד מסביר שאנשים לא מפחדים סתם כך להיות דומים להורים שלהם, אלא הם חוששים שבדמיון הזה הם יאבדו את האותנטיות או שהפעולות שלהם לא יגיעו מתוך הרצון האישי שלהם, אלא מתוך ניסיון לרצות את ההורים ולקבל את אהבתם. למשל, אם מישהו מתקדם בתפקיד בעבודה ומגלה שהוא הופך להיות דומה לאביו, הוא עלול להרגיש שהתפקיד לא מממש ... רק דרך לזכות באהבה ובהערכה מאביו. האדם חווה תחושת קונפליקט פנימי: מצד אחד הוא רוצה להצליח ולהיות דומה להורה, מצד שני הוא מתנגד לכך שההצלחה שלו נובעת מרצון לרצות את ההורה ולא מרצון אמיתי שלו להצליח. למה אתה מרגיש שאתה במבחן עם ההורים שלך? אליעד כהן מדגים שהפחד או הסלידה מדמיון להורה נובעים גם מתחושת לחץ פנימי להיות במבחן מול ההורה. האדם מרגיש שכל פעולה שהוא עושה נמדדת ונשפטת לפי האם היא תשיג את אהבת ההורה או לא. זאת הסיבה שהוא מתנגד לכך ומפתח סלידה מהדמיון להורה, משום שהפעולה שהוא עושה, טובה ככל שתהיה, נתפסת אצלו כפחות אותנטית ופחות ערכית. אליעד מציין שברגע שהאדם יפסיק לחפש את אהבת ההורים, הוא יוכל להפסיק להיות מוטרד מהדמיון הזה. כיצד להשתחרר מהפחד ומהרצון לרצות את ההורים? אליעד כהן מציע פתרון מעשי וברור: על האדם להבין ולהשלים עם העובדה שאולי ההורים שלו לעולם לא יאהבו אותו בדיוק כפי שהוא רוצה או צריך. אליעד מסביר שישנן שתי אפשרויות עיקריות: להפסיק לחפש או לצפות לאהבה מההורה ולקבל את העובדה שאולי לא יקבל את האהבה או ההערכה לעולם. לקבל את ההחלטה להיות אותנטי ולעשות את מה שהוא באמת רוצה, בלי להתחשב כלל באהבת או אישור ההורים. אליעד מציע לאדם לבדוק את עצמו: האם הוא היה עושה את הפעולה (למשל להתקדם בעבודה) גם ללא קשר להורים? אם התשובה היא כן, סימן שהפעולה היא אותנטית ואין סיבה לפחד מהדמיון להורה. אם התשובה היא לא, אז עליו להבין שהפעולה נובעת מרצון לרצות את ההורה, ולכן הוא סובל מהסיטואציה. ההבנה הזו משחררת את האדם ומאפשרת לו להיות אותנטי. האם חייבים להיות שונים לחלוטין מההורים כדי להיות מאושרים? אליעד כהן מדגיש שהפתרון לא נמצא בהימנעות מוחלטת מכל דמיון להורים, אלא בהתבוננות פנימית והבנה מה המניע האמיתי מאחורי ההתנהגות. הדגש הוא לא על האם אני דומה להורה, אלא על האם אני עושה את מה שאני באמת רוצה לעשות. אדם יכול להיות דומה להורה שלו בתחומים רבים ועדיין להרגיש טוב ומאושר, כל עוד הבחירות שלו הן באמת שלו ואינן מגיעות מרצון מודע או לא מודע לרצות את ...

... עם מחלה של בן משפחה, מחלה של אדם קרוב, אמא שלי חולה בסרטן, אבא שלי חולה סרטן, הילד שלי חולה סרטן, איך להתמודד עם סבל של אדם קרוב? איך להתמודד עם מחלה? איך להתמודד עם הכאב? מחלה במשפחה איך להתמודד עם מחלה של בן משפחה? כאשר בן משפחה חולה, בין אם זה הורה, ילד או קרוב אחר, זה יוצר תחושות חזקות של סבל, חוסר אונים ותחושת ... כהן מציין שמי שמרגיש רע בעקבות סבל של קרוב משפחה לא בהכרח סובל את אותו סבל באופן אובייקטיבי, אלא סבלו הוא סובייקטיבי, תלוי בהשקפת עולמו ובתחושותיו האישיות כלפי האדם הסובל. אם לדוגמה, אדם רואה את אמא שלו חולה, תחושת הסבל שלו היא מורכבת - מצד אחד, הוא מרגיש רע על כך שהיא ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: ... דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, ... גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב ... כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, ... של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא ... של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ... שהם פחות שווי ערך ביחס למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם כך בגלל שיש לו הפרעת ... בתת המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה עצמאית משל עצמו. ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו באגו שלו, שזה כמובן נכון, גם אם ... באופן בלתי מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה לנקום בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו באגו שלו, ועל זה שהם כל הזמן גורמים לו להרגיש שהוא ... העניין עמוק יותר, והוא, שלא רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על כך, הילד עובר מהפך רציני ... רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו ... אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש ... הם היו ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון ... שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד ... ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ... לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד ... צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית אינטליגנציה ... אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח ... בשלמות, הוא גם מכיר את החוקיות שלפיה פועל המנגנון האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו ... לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא ... של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של ... שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win ...