... הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות שאלות לגבי לפני ואחרי, ומיד זה הופך למרחב של ... באופן נקי לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם האחר. לדוגמה, ברגע שיש מודעות למקום מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות העמוקה ביותר של המציאות, הם מתמזגים לדבר אחד. איך אני ולא אני קשורים לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות הופכת מכלום למשהו מוגדר, מיד נוצרת ההפרדה ... שישנו שלב נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה שלי, אני המשפחה שלי), עד שהוא מגיע למהות ... לזמן או למקום. בנקודה זו, האדם מסוגל לראות את עצמו כמשהו רחב ועמוק יותר מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, מכיוון שעצם הקיום דורש לפחות רגע אחד של ... מחייבת זמן. למה לא ניתן להבדיל בין זמן למקום במהותם העמוקה? אליעד מדגיש שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם הראשונית. לפני שהמציאות הפכה לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית? ...

מקום וזמן, זמן בלי מקום, מקום בלי זמן, תחושה של זמן, תחושה של מקום, מימד זמן, מימד מקום, מרחב המקום, מרחב הזמן, מה זה זמן? מה זה מקום? תחושת זמן, תחושת מקום האם אפשר לחוות זמן ללא מקום או מקום ללא זמן? אליעד כהן מסביר על האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא שמצריך בירור עמוק, כי במבט ראשון נראה שהשניים בלתי נפרדים. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד מהם. מה זה לחוות רק מקום או רק זמן? אליעד כהן ממשיך ומפרט את הנושא לעומקו. הוא מציע ... שום תחושת זמן? אליעד עונה באופן ברור שבצורה מוחלטת וחד - משמעית זה בלתי אפשרי. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: אם נשאל אדם מה קרה בפיגוע מסוים, הוא יחשוב מיד על המקום שבו התרחש הפיגוע, לדוגמה בירושלים. כלומר, האירוע עצמו מחבר מיד תחושת זמן לתחושת מקום. אין משמעות לאירוע או לזיכרון בלי שניהם יחד. מה ההבדל בין רק זמן לרק מקום באופן יחסי? אליעד כהן מסביר שהחוויה האנושית לעולם אינה מופרדת לגמרי בין זמן ומקום, אך מבחינה יחסית אפשר לומר שלפעמים החוויה מתמקדת יותר באחד מהם ופחות בשני. לדוגמה, אם אדם נמצא באירוע טראומטי, יתכן ויזכור יותר את הזמן המדויק של האירוע מאשר את המקום, או להיפך. אליעד מציין שכאשר שואלים אדם על משהו שקרה לו, לעיתים ייזכר יותר במקום ופחות בזמן, ולעיתים ההיפך. מכאן שהחוויה של זמן ומקום יכולה להיות מודגשת יותר או פחות, אבל לעולם אינה יכולה להיות מנותקת באופן מוחלט. מה הקשר בין אני ללא אני לזמן ולמקום? אליעד כהן מרחיב את ההסבר עם השוואה מעניינת נוספת בין המושגים אני ולא אני. הוא מסביר שבדיוק כמו שאין משמעות לאני בלי לא אני, כך אין משמעות אמיתית למקום בלי זמן או לזמן בלי מקום. הוא מדגים זאת במחשבה פשוטה: כשאדם חושב על אני הוא מיד מבחין בעצמו לעומת כל מה שאינו הוא, וזה דומה לקשר בין זמן למקום. אי אפשר באמת לחוות רק אני בלי ... בלי שיהיה קיים בזמן כלשהו ובמקום כלשהו. זוהי צורת החשיבה הבסיסית של האדם. המוח מחבר תמיד בין שני המושגים ולכן לא יכול להפריד ביניהם לגמרי. איך השאלות על זמן ומקום מתקשרות לשינויים ברצון? בסיום ההרצאה אליעד כהן קושר את השאלות הללו לנושא הרצון. הוא אומר שלפעמים אנשים רוצים לשלוט ברצונות שלהם או בשינויים שמתרחשים ברצון שלהם. אך גם כאן, הוא מדגיש שאין באמת אפשרות לשלוט ברצון בצורה מוחלטת, בדיוק כמו שאי אפשר להפריד לחלוטין בין מושגים כמו זמן ומקום. הוא נותן דוגמה של רצון שמנסה לשלוט ברצון אחר, ומראה שהדבר מוביל למעגל אינסופי ולסתירות פנימיות. הרצון לשלוט ברצון הוא בעצמו רצון, ולכן בלתי אפשרי לשלוט בו בצורה מוחלטת. אליעד מסיים את ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום, טוב ורע, אני ולא אני - כולם מושגים שהמוח האנושי חייב לחוות יחד כדי שיהיו בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן בלי מקום? מה הקשר בין אני ללא אני? למה אי אפשר להפריד בין טוב לרע? תחושת זמן ומקום

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 4 מהי משמעות הזמן והמקום בהקשר של אחדות המציאות? המציאות כולה מורכבת מהמון ישויות נפרדות, אך כל ישות כזו קיימת בתוך זמן ומקום. כל דבר בעולם, כמו ספר לדוגמה, משתנה כל הזמן, אפילו ברגעים קטנים של זמן. כך, כל שינוי קטן במציאות יוצר ישות חדשה, וזהו תהליך אינסופי. מהי המשמעות של זמן ומקום בהקשר של המציאות? הזמן והמקום אינם רק ממדים פיזיים אלא גם נמדדים על פי התודעה שלנו, המחשבות וההרגשות שלנו. לדוגמה, אתה חושב על משהו ברגע נתון, ואז עובר רגע נוסף בו אתה חושב אותו דבר, אך השינוי הוא הזמן שחלף ביניהם. הזמן עצמו, כך נראה, הוא הדרך בה אנחנו חווים את השינויים האלה, ותוך כדי כך המקום הופך לרלוונטי. ללא מקום, אין שינוי, ולכן הזמן לא יכול להתקיים. האם יש זמן בלי מקום? לא, אם אין מקום, אין שום דבר, וכך לא יכול להיות זמן. זמן הוא שינוי, ואם אין מקום, אין שינוי, ולכן אין זמן. המקום והזמן תלויים אחד בשני. כל דבר שדורש זמן דורש גם מקום, וכך כל דבר המתרחש במקום מסוים, מתרחש גם בזמן מסוים. האם קיימת משמעות לדברים כשיש רק ישות אחת? לא, אם יש רק ישות ... כך, כדי שלדבר מסוים תהיה משמעות, חייבת להיות ישות אחרת שאליה הוא מתייחס. כיצד הרצון והאין רצון קשורים לזמן ומקום? הרצון מצריך מקום וזמן, כי אם אין מקום, לא יכול להיות שינוי, ואם אין שינוי, לא יכול להיות רצון. למעשה, רק כאשר יש מקום לרצון ולא רצון, אפשר לחוות את הרצון. לדוגמה, אם לא היית יכול להבין מה זה לא ... מה זה רוצה. רק כשיש את שני הקטבים, רק אז הרגש והחוויה של הרצון הופכים למשמעותיים. מהו הקשר בין הזיכרון והזמן לחוויית המציאות? אם אדם היה זוכר הכל באותה עוצמה של הרגע, הוא לא היה מסוגל להבדיל בין פרטי המציאות ולחוות את הזמן כמשהו שמתקדם. זיכרון ועוצמתו הם מרכיבים חשובים בחוויית הזמן, ואם הכל היה נזכר באותה עוצמה, לא היו נפרדים הזמנים. מהי אחדות הזמן והמקום? הזמן והמקום קשורים אחד בשני, ולמעשה הם אחד. אם אדם חווה רק רגע אחד של זמן, לא יהיו לו אפשרויות להבין את הזמן, את העבר או את העתיד. גם אם היה מקום רק בנקודה אחת, לא היה מרחב אמיתי, ולכן לא היה מקום. כל החוויות השונות במציאות נובעות ממערכת של זמן ומקום משתנה. כשהם הופכים לאחד, חוויית הזמן והמרחב משתלבים יחד ויוצרים מציאות של אחדות. האם קיימת משמעות לתודעה כאשר כל האפשרויות קיימות בו זמנית? בעצם כל האפשרויות קיימות בכל רגע, ובכל מקום. אך התודעה האנושית חווה רק ... לו כל האפשרויות, הוא היה רואה את הכל כשלם. כיצד החוויה שלנו מקשרת אותנו עם כל האפשרויות? כשהאדם מבין שהזמן והמקום הם אחד, הוא מבין שמצד האמת כל העולם נמצא באותו מקום. כל ציר הזמן מתרחש באותו רגע, ובכל מקום קורים כל האירועים בו זמנית. לפיכך, לא קיימת שאלה מדוע משהו קרה אז או יקרה בעתיד, אלא כל מה שקורה מתרחש עכשיו. האם כל חוויה קשורה לאחדות? בסופו של ... לחוות את ההפכים כשלם, הוא יבין את האחדות שבסופו של דבר כל דבר הוא חלק מהמציאות הגדולה והאחדותית. מהות הזמן והמקום האם יש זמן ללא מקום? האם יש משמעות לדברים אם יש רק ישות אחת? רצון והבנת הזמן החוויות והזיכרון כחלק מהמציאות אחדות הזמן והמקום מהספר להיות אלוהים - חלק א עמוד 67 כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, אתה יודע מה ההבדל ביניהם? הזמן והמקום. בסוף התהליך יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, וכל נקודה במקום ובזמן היא ישות אחרת. שאלה: אתה יכול לדבר על הזמן? אליעד: הספר הזה של עכשיו הוא לא אותו ספר בעוד רגע. הספר הזה של עכשיו, אם אני אשאל אותך, מה אתה יודע עליו, אתה תספר עליו סיפור, אבל אחרי רגע, יש עליו סיפור אחר, כל רגע המציאות ... באותו מקום ומצד שני זה אחד חדש. זה כאילו הספר התיישן בשנייה אחת, משהו השתנה בו, וגם סביבו דברים משתנים. זמן ומקום הם לאו דווקא

... והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות שיש איזה חוק על ... שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם חושב שהוא מבין את ... הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו ... היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של ... ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך מימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום. ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים. ...

... מכאן אליעד מסיק שאולי יש אנשים רבים שמסתובבים בעולם ללא תודעה עצמית מודעת כלל, ולכן לא ניתן להבטיח את קיומה של התודעה אפילו ברגע זה ממש. האם ניתן להתחייב על קיומם של הזמן והמקום? אליעד מציין שההנחה הרווחת היא שהמציאות התחילה מנקודת זמן כלשהי שבה לא היה זמן או מקום. מנקודת מבט עמוקה יותר, הוא מסביר שהזמן והמקום אולי לא נוצרו, אלא היו קיימים תמיד, או לחילופין, הם מתהווים מתוך מקור חסר זמן ומקום. מכיוון שהם נוצרים מתוך משהו שאינו מוגבל בזמן או מקום, אזי גם קיומם של הזמן והמקום עצמו הוא אינו מחויב המציאות, ואין ערבות שימשיכו ... להעלמה. אליעד מסביר כי האדם יכול להגיע להבנה שהוא עצמו מחויב המציאות ברמה העמוקה ביותר, ומשמעות הדבר היא שהקיום עצמו תמיד קיים, גם אם התודעה והחוויה האישית משתנות כל הזמן. סיכום ומסקנות סופיות לגבי השאלה האם יש חיים אחרי המוות? לסיכום, ... לדוגמה, אדם ההולך מתוך שינה מבצע פעולות אך אינו מודע להן. כלומר, קיומה של תודעה איננו דבר מובטח, והיא יכולה להיות אשליה או מצב משתנה. האם ניתן להבטיח את קיומו של הזמן והמקום? רבים סבורים שהמציאות התחילה מנקודה מסוימת שבה לא היה זמן ומקום, אך ייתכן שהזמן והמקום אינם דברים שנוצרו, אלא שהם תמיד היו קיימים. מנקודת מבט עמוקה יותר, ייתכן שהם מתהווים מתוך משהו שאינו זמן ואינו מקום כלל. מכאן נובע שאין אפשרות להתחייב על כך שהמציאות, הזמן או המקום ימשיכו להתקיים. מהי ההבנה העמוקה יותר לגבי חיים לאחר המוות? ... יהיה קיים, גם היד הזו אי אפשר לדעת אם תהיה קיימת, גם הרגע יכול להיעלם, לא מחויב שיהיה רגע, כי רוב האנשים חושבים שהיתה נקודה כלשהי, שהיתה מציאות כלשהי של מצב שאין בו זמן ומקום, לא היה בו זמן ומקום, אז אי אפשר להתחייב ואף אחד לא יכול להיות ערב לכך שהזמן והמקום יעלמו!! כולם גם חושבים שהכל התחיל באיזו נקודת זמן, ואולי הם לא נוצרו הזמן והמקום והם תמיד קיימים ומי שיתבונן לעומק, יבין שהזמן והמקום מתהווים ממשהו שהוא חסר זמן ומקום, וזה אומר שמפרספקטיבה מסוימת, הזמן והמקום בכלל לא קיימים. והמקום והזמן מתהווים ממקור שאינו זמן ומקום, כך שאי אפשר להתחייב מה יהיה אחרי המוות. ואתה מרגיש שהעולם יהיה ... ואין נצחיות אם כן לנשמה, כי כל רגע היא נוצרת מחדש. ואף על פי כן, אני יסביר כי מצד מסוים חייבים להיות חיים אחרי המוות, כי בסופו של דבר מצד האחדות יש מחויב המציאות, בלי זמן בלי מקום, אבל הוא תמיד קיים, וחיים אחרי המוות, לדוגמה גם אם הזזתי את היד, ...

... ורואה שהבן ירד מהמלוכה - כלומר, האדם ישכח את מקורו האלוהי בעקבות חוקי הטבע, הזמן והמקום. חוקי הפיזיקה והמציאות הנתפסת הם שמרחיקים את האדם מהאחדות האלוהית. אך המלך מבקש מבנו שכאשר זה יקרה, הוא לא יתעצב, אלא ישמור על שמחה ... חוזה בכוכבים ורואה שאתה עתיד לרדת מן המלוכה. הכוכבים מסמלים את חוקי הפיזיקה, את הזמן ואת חוקי הטבע, שהם אלו שגורמים לאדם לשכוח את האחדות. ברגע שאדם רואה את העולם כקיים בתוך חוקים, הוא שוכח שהבורא מהווה את הכל בכל רגע מחדש. המוסר השכל ... ששמחה פירושו לחייך, לספר בדיחות, כמו שיש אחד שאפילו קוראים לו שר השמחה שאפילו כל הזמן חייכן וצוחק וכל מיני שטויות כאלה. אבל זה נקרא שמחת הכסילים זה נכון שרבי נחמן אמר שצריך מילא דה שטותא, נסה לשמח את עצמך בשטויות עד שתגיע לשמחה ... מטבע. יש לנו נגיד יד אחת שיש לנו שני צדדים שונים שלה. מצד אחד היא צמצום בתוך זמן ומקום מצד שני היא בו זמנית היא בו זמנית היא בלי זמן בלי מקום, ישות אינסופית, ממלאת את כל המקום , את כל הזמן, מחייה את כל העולם כולו. לא דווקא היד, אלא כל דבר ודבר. ולכן לומר שאלוהים ברא אינסוף אלוהים כמותו יש בזה גם קאטץ מסויים, כי אם אתה אומר ברא אותם אז ... הוא מחייה את הכל, הוא מהווה את הכל וכו וכו. זה גם קשור לעניין של המקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת רמת מקיפים מעל הזמן לכאורה מה שהיה מקובל לחשוב שיש לנו זמן ומה שמקיף את הזמן זה האינסוף. שיש זמן ומקום שיש בתוכו מלא צמצומים ומעליהם יש את האלוהים שהוא אחד ובזה נגמר הדיון. ורבי נחמן כותב לנו שיש מקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת. מקיף ומקיף ומקיף מעל הזמן. אבל מעל הזמן זה כבר אינסוף. מה שייך לומר שיש מקף לאנסוף מה שייך מה יכול להקיף את האינסוף אתה אומר שיש מקיף למקיף למקיף עד אינסוף רבי נחמן כותב שעולם האמונה שהוא ... הכוונה שתדע לך שיש בורא לבורא לבורא לבורא לבורא עד אינסוף. שזה נקרא מקיפים מעל הזמן שהשכל לא יכול לדבר מהם. מה שרבי נחמן המר שהשכל הגבוה ביותר שניתן לדבר ממנו בעולם הזה, שנקרא השכל של זעיר אנפין, הוא ההבנה שהכל אחד. ורבי נחמן אומר ... והכל אחד עכשיו נוכל להתחיל לדבר איתך מהשכל של עתיק הסתימא, הכוונה המקיפים שמעל הזמן. השכל שהוא לא נכנס בשכל הרגיל. ומה יש בשכל הז במקיפים דעתיקא סתימא יש בעצם את הפרדוקסים האלה. כי כשאנחנו אומרים שיש מקיף למקיף למקיף מעל הזמן זה פרדוקס. כי מצד אחד מעל הזמן הכל אחד. אז אם הכל אחד אז מה שייך לומר שיש מקיף למקיף מעל הזמן אבל מצד שני שתדע לך שיש מקיף למקיף גם מעל הזמן. שבפרקטיקה זה אומר שתדע לך שמישהו ברא את אלוהים, מי ברא את אלוהים אלוהים אחר. ומי ברא את אלוהים שברא את אלוהים שלנו עוד אלוהים אחר וכו וכו עד ... עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה אינסוף כפול אינסוף. אינסוף מקומות באינסוף זמנים. הרעיון הוא בעצם שכל ישות וישות גם היא אלוהים בו זמנית. כולם אלוהים. מצד אחד בכל רגע ... בריאות העולם. שזה נקרא מחויב המציאות. ואחרי שהבנת מה היה לפני בריאת העולם, לפני המקום, לפני הזמן, מעל הזמן ומעל המקום. עכשיו תבין שבעצם כל העולם שלנו הוא בכלל בחינה אחת עם מה שהיה לפני הזמן ולפני המקום. כי אין הפרדה בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. קודם כל אתה צריך להבין מה זה לפני הבריאה. כי אם לא תבין זאת לא תצליח לחבר אותו לאחרי הבריאה. אז קודם כל ... היה צריך לפצל ביניהם את המלוכה. בפועל מצד האמת לאלוהים יש כמה בנים, כי אלוהים ברא את המקום והזמן, המהווה. הכוונה ההוויה מהווה את

... אפסיק לחפש את הטוב יותר?! אם באמת המקום שאליו האדם הולך ככ טוב, האם באותו המקום כבר אפשר להפסיק לחפש טוב נוסף?! ואם המקום שאליו האדם צועד אינו מושלם, ומראש האדם יודע שבכל מקום הוא ימשיך לחפש משהו טוב יותר, אז ... להיכן כן לרוץ? תשובה: לרוץ ולחפש את המקום שבו אין צורך יותר לרוץ לשום מקום. על האדם לחפש את הנקודה שבה הוא יפסיק את מסע החיפוש ... מקום טוב להתחיל בו את החיפוש, אפילו המקום שבו האדם נמצא כרגע. מה שמשנה זה לא איפה מתחילים, אלא איך מתחילים. הטוב האין סופי נמצא ...

... אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד ... כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את מהות המקום וכולי. ככל שהחוק הוא שורשי יותר, כך הוא מסביר טוב יותר מצבים רבים שונים יותר במרחב המקום והזמן. החוק הראשי ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא ... שבגללה המציאות היא כפי שהיא בכל רגע. בנוסף על החוק הזה להסביר גם את עצמו. היינו על החוק להסביר מדוע הוא עצמו כפי מה שהוא. מדוע מימד הזמן קיים כפי שהוא? מה יוצר את הרצף של האירועים? מה מהווה את מימד המקום? מה יוצר את הקשר שבין מימד המקום לבין מימד הזמן? ועוד. כמו כן על החוק הזה להסביר גם את כל שאר התופעות ... של הרצונות? מהי מהותו של הזיכרון האנושי? מהי מהותם של הרגשות? מהי מהותה של התודעה? מהי מהותה של הבחירה החופשית? מי המהות של תחושת הזמן עבר הווה עתיד? מהי מהותו של השכל? מהי מהות החיים המוות? מהי ...

... לו. הסיבה שמשעמם לאדם היא משום שההנאה שלו נובעת מהצורה החיצונית של המציאות ולא מהמציאות עצמה. פירוש: כאשר ההנאה של האדם נובעת מהאירועים השונים שמתרחשים לאורך הזמן, הרי שיכול להיות מצב שבו האירועים לא יספקו לאדם הנאה. לעומת זאת, כאשר האדם נהנה מהמהות של ... בלי קשר לצורה החיצונית שלהם, הרי שזה מקרב אותו ליכולת ליהנות מהמהות הטובה של המציאות בלי קשר לצורה שלה. הדרך להגיע אל הטוב האמיתי שמחייה את כל הרגעים שבציר הזמן באופן שווה, הוא על ידי מחקר והבנת המציאות. מחקר והבנת המציאות = לחפש את המאחד שיש בכל ...

... זמן - מהו ניהול זמן נכון? איך לנהל את הזמן בצורה נכונה? ניהול זמן = הפקת המיטב מהזמן = הפקת הפוטנציאל הטוב האפשרי והמלא מהזמן. זמן = רצף האירועים אותם חווה האדם. האירועים אותם חווה האדם במשך חייו, מתרחשים לאורך ציר הזמן. הדבר החשוב ביותר בחיים הוא החוויה של האדם את החיים עצמם. ניהול זמן נכון = חוויית האירועים השונים שמתרחשים לאורך ציר הזמן בצורה טובה וחיובית. על האדם לזכור, כי יותר מאשר חשוב מה האדם עושה בזמנו, חשוב יותר כיצד הוא חווה את מה שהוא עושה בזמן שלרשותו. ניהול זמן נכון = ... חווה. הדרך הטובה והיעילה ביותר לנהל את הזמן נכון, היא חשיבה חיובית. ככל שהאדם חווה את המציאות כטובה יותר, כך הוא חווה את כל האירועים השונים ובכללם את מעשיו כדבר טוב יותר, וכך הזמן שלו עובר טוב יותר. כדי להגיע אל מצב שבו האדם חווה תמיד תחושה של טוב, על האדם לחפש את הטוב האמיתי שנמצא בכל רגע. בכל רגע באשר הוא ישנו טוב אמיתי ... צורה של האירועים שמתרחשים לאורך ציר הזמן. ניהול זמן נכון באמת = התחברות לנקודה של הטוב האמיתי שיש בכל דבר = חוויית הזמן בצורה חיובית מתמדת ורציפה. כדי להגיע אל הטוב האמיתי הזה, על האדם לחפש תמיד את הטוב שיש בכל דבר. לחפש את הטוב = לחקור מה בדיוק הופך דבר אחד לטוב ... תלוי בדבר. כאשר האדם מגיע אל הטוב הזה, הזמן שלו הופך לחוויה טובה רציפה. ניהול זמן נכון = הפקת המיטב מהזמן. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בזמן. ...