ובו יתבאר העניין של מנטרות. איך לשנן אותן ואיך להטמיע אותן בצורה הטובה ביותר? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מנטרות, הם משפטים ורעיונות שהאדם חוזר עליהן, כדי להטמיע אותם בתוכו טוב יותר. ונבהיר, כי אנחנו לא מדברים כאן, על שינון מנטרה חסרת כל משמעות (כגון, חזרה על צליל חסר משמעות), אלא, על שינון מנטרה בעלת משמעות רעיונית כלשהי. והשאלה היא, איך אפשר לגרום לשינון של המנטרות ושל המשפטים החיוביים, להשפיע בצורה יותר יעילה?
תשובה: בכל מנטרה שיש בעולם, יש בה נקודת אמת כלשהי. ובאמת מצד האמת, בכל מנטרה בעולם, יש נקודת אמת כלשהי. וזה, מאחר שבאמת, בכל דבר שיש בעולם, יש בו נקודת אמת כלשהי.
וכאשר האדם משנן מנטרה, במקרה הזה, צריך יותר מזל משכל, כדי לשנן מנטרה, שהיא אכן קרובה יותר לאמת. כי מי שיודע את האמת, הוא לא צריך לשנן שום מנטרה. כי כאשר יודעים משהו בצורה ברורה, לא צריך לנסות לזכור אותו. וכל המטרה שהאדם משנן מנטרה, היא רק כדי לגרום לעצמו, לזכור איזה רעיון שהוא מאמין / מבין חלקית, שהוא נכון.
וכאשר האדם משנן מנטרה כלשהי, הרי שבעצם הוא מחזק אצל עצמו אמונה כלשהי. כי קיימות שתי דרכים, לשנן מנטרה ולהטמיע מנטרה ורעיון כלשהו. והדרך הראשונה, היא לחזור שוב ושוב על אותו הרעיון, עד שהוא הופך להיות מוטבע בתוך האדם, על ידי הזיכרון של האדם. לדוגמה: האדם יכול לשנן לעצמו מאה פעם, שלעשות משהו מסוים, זה לא טוב, ועל ידי זה, הוא באמת ירגיש שזה לא טוב, וימנע מלעשות את זה.
וקיימת גם דרך נוספת, להטמעת מנטרות ורעיונות לתוך האדם. והיא, על ידי שינון והתבוננות חוזרת, על אותו הרעיון. דהיינו, שהאדם לא רק חוזר לעצמו שוב ושוב על אותו המשפט. אלא, הוא מנסה בכל פעם, להבין טוב יותר ולהתבונן טוב יותר, על המשפט שעליו הוא חוזר. ובמקרה כזה לדוגמה, על ידי ההתבוננות של האדם באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה הוא מבין אותו יותר, וממילא הרעיון הזה, מוטמע בתוכו טוב יותר.
ובדרך הראשונה, של שינון שעובד על כוח הזיכרון של האדם, בדרך הזאת, האדם צריך מזל גדול, לשנן משהו שהוא קרוב אל האמת. כי ברגע שהאדם לא ממש מתבונן לעומק, על הדבר שאותו הוא משנן, הרי שהוא יכול להטמיע לתוכו כל שטות. לדוגמה: באפשרותו של האדם לשנן מאה פעם, על איזה שטות, שהיא מפחידה. ועל ידי זה להתחיל לפחד ממנה, למרות שהיא שטות. ולכן, צריך מזל גדול, שהמנטרה ושהמסר, אכן יהיה נכון, ושאכן הוא יתאים לאדם.
ולעומת זאת, בדרך השנייה, שבה האדם משנן ומתבונן באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה הסיכוי של האדם ליפול באיזה רעיון שגוי, קטן יותר. וגם כאן, יש שני סוגים של שינון. שינון ראשון, הוא מצב, שבו האדם מנסה להבין...
תשובה: בכל מנטרה שיש בעולם, יש בה נקודת אמת כלשהי. ובאמת מצד האמת, בכל מנטרה בעולם, יש נקודת אמת כלשהי. וזה, מאחר שבאמת, בכל דבר שיש בעולם, יש בו נקודת אמת כלשהי.
וכאשר האדם משנן מנטרה, במקרה הזה, צריך יותר מזל משכל, כדי לשנן מנטרה, שהיא אכן קרובה יותר לאמת. כי מי שיודע את האמת, הוא לא צריך לשנן שום מנטרה. כי כאשר יודעים משהו בצורה ברורה, לא צריך לנסות לזכור אותו. וכל המטרה שהאדם משנן מנטרה, היא רק כדי לגרום לעצמו, לזכור איזה רעיון שהוא מאמין / מבין חלקית, שהוא נכון.
וכאשר האדם משנן מנטרה כלשהי, הרי שבעצם הוא מחזק אצל עצמו אמונה כלשהי. כי קיימות שתי דרכים, לשנן מנטרה ולהטמיע מנטרה ורעיון כלשהו. והדרך הראשונה, היא לחזור שוב ושוב על אותו הרעיון, עד שהוא הופך להיות מוטבע בתוך האדם, על ידי הזיכרון של האדם. לדוגמה: האדם יכול לשנן לעצמו מאה פעם, שלעשות משהו מסוים, זה לא טוב, ועל ידי זה, הוא באמת ירגיש שזה לא טוב, וימנע מלעשות את זה.
וקיימת גם דרך נוספת, להטמעת מנטרות ורעיונות לתוך האדם. והיא, על ידי שינון והתבוננות חוזרת, על אותו הרעיון. דהיינו, שהאדם לא רק חוזר לעצמו שוב ושוב על אותו המשפט. אלא, הוא מנסה בכל פעם, להבין טוב יותר ולהתבונן טוב יותר, על המשפט שעליו הוא חוזר. ובמקרה כזה לדוגמה, על ידי ההתבוננות של האדם באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה הוא מבין אותו יותר, וממילא הרעיון הזה, מוטמע בתוכו טוב יותר.
ובדרך הראשונה, של שינון שעובד על כוח הזיכרון של האדם, בדרך הזאת, האדם צריך מזל גדול, לשנן משהו שהוא קרוב אל האמת. כי ברגע שהאדם לא ממש מתבונן לעומק, על הדבר שאותו הוא משנן, הרי שהוא יכול להטמיע לתוכו כל שטות. לדוגמה: באפשרותו של האדם לשנן מאה פעם, על איזה שטות, שהיא מפחידה. ועל ידי זה להתחיל לפחד ממנה, למרות שהיא שטות. ולכן, צריך מזל גדול, שהמנטרה ושהמסר, אכן יהיה נכון, ושאכן הוא יתאים לאדם.
ולעומת זאת, בדרך השנייה, שבה האדם משנן ומתבונן באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה הסיכוי של האדם ליפול באיזה רעיון שגוי, קטן יותר. וגם כאן, יש שני סוגים של שינון. שינון ראשון, הוא מצב, שבו האדם מנסה להבין...
050-3331-331