ניתוח תהליך, מהירות הורגת, נסיעה מסוכנת, זהירות בדרכים, הגבלת מהירות הנסיעה, מהירות לא חוקית, נסיעה בלי חגורת בטיחות, נסיעה לפי תנאי הדרך, חלק 1
האם לשים רגליים על הדשבורד מסוכן?
אליעד כהן מסביר את הטענה ששמת רגליים על הדשבורד בזמן נסיעה נחשבת לדבר מסוכן. לדבריו, קיימת דוגמה המראה בבירור שאם מתרחשת תאונה וכרית האוויר מתנפחת כאשר הרגליים מונחות על הדשבורד, זה יכול לשבור את הרגליים. עם זאת, הוא מבהיר כי הסיכון האמיתי הוא התאונה עצמה, ולא הפעולה של הנחת הרגליים. לשיטתו, גם הנחת טלפון נייד בקדמת הרכב יכולה להיות מסוכנת כי בתאונה הוא עלול לפגוע בנוסע. הנקודה שאליעד מדגיש היא שלכל דבר יש סיכון, ולכן הבעיה אינה בפעולה עצמה, אלא בתוצאה של פעולה זו בתנאי תאונה.
האם לנסוע במהירות גבוהה הוא בהכרח מסוכן?
אליעד מתייחס גם למהירות הנסיעה, ושואל האם נהיגה במהירות 200 קמ"ש היא מסוכנת באופן מוחלט. הוא מסביר שהטענה שמהירות כזו מסוכנת היא לא נכונה באופן מוחלט, מכיוון שהסיכון תלוי בתנאים רבים. אליעד נותן דוגמה של נסיעה בכביש ריק לחלוטין, כמו ביום כיפור בכביש 6, שם לדבריו הסכנה כמעט ואינה קיימת, אפילו במהירות גבוהה מאוד. לדבריו, החוק שאוסר על מהירות גבוהה הוא חוק בעייתי, כיוון שהוא לא מתייחס לנסיבות, אלא קובע באופן גורף מה מסוכן ומה לא.
אליעד נותן דוגמא נוספת של תאונות, ומסביר כי הסכנה אינה נובעת מעצם המהירות אלא מהתנאים: תאונה יכולה להיות קטלנית גם במהירות נמוכה אם הרכב לא בטיחותי או אם הנהג לא מיומן. מנגד, יש רכבים שבהם עדיף לעבור תאונה במהירות גבוהה מאשר ברכב אחר במהירות נמוכה יותר. כלומר, המהירות בפני עצמה היא לא הסכנה, אלא התנאים שבהם מתרחשת התאונה.
מדוע חוקי המהירות והבטיחות אינם מדויקים?
אליעד כהן מצביע על הסתירה בחוקים השונים ומדגים זאת באמצעות אופנועים. הוא מעלה את השאלה מדוע באופנוע לא חייבים לחגור חגורת בטיחות (כי אין אפשרות כזו), למרות שהחוק מחייב חגורת בטיחות ברכב פרטי. בכך הוא ממחיש כיצד החוק לפעמים אינו מבוסס על היגיון מוחלט, אלא על החלטה שרירותית.
עוד דוגמא שאליעד מביא היא חוק קסדת הבטיחות לאופנועים. הוא מציין שהחוק מחייב לחבוש קסדה, אך לא מחייב שזו תהיה קסדה סגורה ואטומה לחלוטין, למרות שהיא מספקת יותר הגנה מקסדה פתוחה. זה ממחיש את הסתירה או החוסר היגיון בחוקים הקיימים: החוק קובע שיש לשמור על בטיחות אך לא מגדיר את רמת הבטיחות האופטימלית באופן מלא.
האם הסכנה בכביש קשורה ישירות למהירות?
אליעד כהן ממשיך לטעון שהבעיה אינה המהירות עצמה אלא ההתנהגות של הנהג בתנאים שונים. הוא מדגיש שאדם שנוהג ב - 80 קמ"ש אך נוסע בצורה לא בטיחותית עשוי להיות מסוכן יותר מאדם שנוהג במהירות גבוהה יותר בצורה אחראית. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאנשים שנוסעים במהירות גבוהה יכולים להיות מיומנים יותר וערניים יותר מאנשים שנוסעים לאט ואינם מודעים לסביבתם.
לדבריו, המהירות היא רק פרמטר אחד בין רבים. לדוגמה, נהג שנוסע במהירות נמוכה מאוד ומפריע לזרימת התנועה עלול לסכן את עצמו ואת האחרים יותר מאשר נהג מהיר ומיומן.
האם מהירות גבוהה מגבירה סיכון בתאונה?
אליעד מדייק ואומר שלמרות שהסיכון להיפגע בתאונה גובר עם עליית המהירות, הסיכון...
אליעד כהן מסביר את הטענה ששמת רגליים על הדשבורד בזמן נסיעה נחשבת לדבר מסוכן. לדבריו, קיימת דוגמה המראה בבירור שאם מתרחשת תאונה וכרית האוויר מתנפחת כאשר הרגליים מונחות על הדשבורד, זה יכול לשבור את הרגליים. עם זאת, הוא מבהיר כי הסיכון האמיתי הוא התאונה עצמה, ולא הפעולה של הנחת הרגליים. לשיטתו, גם הנחת טלפון נייד בקדמת הרכב יכולה להיות מסוכנת כי בתאונה הוא עלול לפגוע בנוסע. הנקודה שאליעד מדגיש היא שלכל דבר יש סיכון, ולכן הבעיה אינה בפעולה עצמה, אלא בתוצאה של פעולה זו בתנאי תאונה.
האם לנסוע במהירות גבוהה הוא בהכרח מסוכן?
אליעד מתייחס גם למהירות הנסיעה, ושואל האם נהיגה במהירות 200 קמ"ש היא מסוכנת באופן מוחלט. הוא מסביר שהטענה שמהירות כזו מסוכנת היא לא נכונה באופן מוחלט, מכיוון שהסיכון תלוי בתנאים רבים. אליעד נותן דוגמה של נסיעה בכביש ריק לחלוטין, כמו ביום כיפור בכביש 6, שם לדבריו הסכנה כמעט ואינה קיימת, אפילו במהירות גבוהה מאוד. לדבריו, החוק שאוסר על מהירות גבוהה הוא חוק בעייתי, כיוון שהוא לא מתייחס לנסיבות, אלא קובע באופן גורף מה מסוכן ומה לא.
אליעד נותן דוגמא נוספת של תאונות, ומסביר כי הסכנה אינה נובעת מעצם המהירות אלא מהתנאים: תאונה יכולה להיות קטלנית גם במהירות נמוכה אם הרכב לא בטיחותי או אם הנהג לא מיומן. מנגד, יש רכבים שבהם עדיף לעבור תאונה במהירות גבוהה מאשר ברכב אחר במהירות נמוכה יותר. כלומר, המהירות בפני עצמה היא לא הסכנה, אלא התנאים שבהם מתרחשת התאונה.
מדוע חוקי המהירות והבטיחות אינם מדויקים?
אליעד כהן מצביע על הסתירה בחוקים השונים ומדגים זאת באמצעות אופנועים. הוא מעלה את השאלה מדוע באופנוע לא חייבים לחגור חגורת בטיחות (כי אין אפשרות כזו), למרות שהחוק מחייב חגורת בטיחות ברכב פרטי. בכך הוא ממחיש כיצד החוק לפעמים אינו מבוסס על היגיון מוחלט, אלא על החלטה שרירותית.
עוד דוגמא שאליעד מביא היא חוק קסדת הבטיחות לאופנועים. הוא מציין שהחוק מחייב לחבוש קסדה, אך לא מחייב שזו תהיה קסדה סגורה ואטומה לחלוטין, למרות שהיא מספקת יותר הגנה מקסדה פתוחה. זה ממחיש את הסתירה או החוסר היגיון בחוקים הקיימים: החוק קובע שיש לשמור על בטיחות אך לא מגדיר את רמת הבטיחות האופטימלית באופן מלא.
האם הסכנה בכביש קשורה ישירות למהירות?
אליעד כהן ממשיך לטעון שהבעיה אינה המהירות עצמה אלא ההתנהגות של הנהג בתנאים שונים. הוא מדגיש שאדם שנוהג ב - 80 קמ"ש אך נוסע בצורה לא בטיחותית עשוי להיות מסוכן יותר מאדם שנוהג במהירות גבוהה יותר בצורה אחראית. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאנשים שנוסעים במהירות גבוהה יכולים להיות מיומנים יותר וערניים יותר מאנשים שנוסעים לאט ואינם מודעים לסביבתם.
לדבריו, המהירות היא רק פרמטר אחד בין רבים. לדוגמה, נהג שנוסע במהירות נמוכה מאוד ומפריע לזרימת התנועה עלול לסכן את עצמו ואת האחרים יותר מאשר נהג מהיר ומיומן.
האם מהירות גבוהה מגבירה סיכון בתאונה?
אליעד מדייק ואומר שלמרות שהסיכון להיפגע בתאונה גובר עם עליית המהירות, הסיכון...
- האם נסיעה מהירה מסוכנת?
- האם לשים רגליים על הדשבורד מסוכן?
- האם חגורת בטיחות חובה באופנוע?
- מה ההבדל בין צורה למהות?
- האם חוקים בכביש שרירותיים?
- האם המהירות הורגת?