3:08אומנות השכנוע, איך לשכנע מישהו? איך להקשיב למישהו? איך לשלול מישהו? איך ליצור הסכמה? איך להפריך משהו? רטוריקה, מיומנות הויכוח, דיבייטינג, רטוריקה, לוגיקה
למה עדיף להקשיב למישהו עד הסוף לפני ששוללים אותו?
כשמדברים על אומנות השכנוע, אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה של הקשבה מלאה לטענה של הצד השני, גם כאשר אתה בטוח מראש שהטענה שלו לא נכונה. כאשר מישהו טוען טענה, הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא לקפוץ ולנסות לשלול אותה מיד, במיוחד אם הם כבר יודעים מראש למה הטענה הזו לא נכונה. אך לפי אליעד כהן, פעולה כזו עלולה ליצור התנגדות נוספת אצל האדם שאיתו אתה מתדיין, משום שהוא ירגיש שלא הבינו אותו ושהוא לא הספיק להביע את עצמו עד הסוף.
במקום לשלוף מהר את הטיעונים שלך ולהפריך מיד את הדברים של הצד השני, כדאי לנקוט בגישה שונה. חשוב מאוד להקשיב לטענה של האדם השני במלואה, ולגרום לו להרגיש שבאמת הבנת את הנקודה שהוא ניסה להעביר. אפשר לעשות זאת באמצעות משפטים כמו: "רגע, אז אתה אומר שככה וככה, בא נראה אם הבנתי אותך נכון". בכך הצד השני מרגיש שהקשיבו לו ושדעתו באמת נשמעה.
אחרי שהאדם השני מרגיש שבאמת הקשבת לו והוא רגוע כי הוא בטוח שהבנת אותו כראוי, אפשר לעבור לשלב הבא ולהביע את דעתך. בצורה כזו האדם השני לא יכול לטעון "אתה לא הבנת אותי", "אם רק הייתי אומר את הכל עד הסוף, היית מבין אותי". כך, שלילת הטיעון שלו הופכת לאמינה יותר ומשכנעת יותר, משום שהיא מתרחשת לאחר שהראית שאתה מבין את נקודת מבטו באופן מלא.
באילו מצבים כדאי לשלול טענה באופן מיידי?
אליעד כהן מציין כי אמנם בדרך כלל עדיף להקשיב עד הסוף, אך קיימים מקרים יוצאי דופן שבהם כדאי דווקא לשלול טענה במהירות ובאופן חד - משמעי. דוגמה לכך היא מצב שבו אינך רוצה שהטענות של האדם השני יישארו בכלל בתודעה של השומעים, שלך או שלו. למשל, אם יש חשש שהטענות האלה עלולות להזיק, להטעות או להשפיע בצורה שלילית על אחרים, כמו בעולם הפוליטיקה, ייתכן שתעדיף לקטוע את האדם מיד ולא לאפשר לטיעונים שלו אפילו להיכנס לתודעה או לזיכרון של אף אחד.
עם זאת, חשוב לציין שבשיחות רגילות ובדיונים יומיומיים, מצב כזה פחות נפוץ. ברוב המוחלט של המקרים, דווקא ההקשבה עד הסוף תסייע לשכנוע טוב ואיכותי יותר, כי היא תמנע התנגדויות מיותרות ותאפשר לבן אדם השני להיפתח ולהקשיב גם לך.
מה עושים כאשר חוששים להקשיב לצד השני מחשש להשתכנע?
שאלה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא מה קורה כאשר אתה חושש להקשיב לטענות של הצד השני, כי אתה מפחד שהוא ישכנע אותך או שתחוש מבולבל ותאבד את הביטחון במה שרצית לומר. לדבריו, אם אתה באמת בטוח בעצמך, אם אתה באמת נצמד לאמת וממוקד בה, אתה אף פעם לא תשכח את מה שרצית להגיד. אדם שחושב בהיגיון ושהוא נצמד לאמת, לעולם לא יכול לשכוח את טענותיו, ולכן אין שום סיבה לחשוש להקשיב לצד השני עד הסוף. אם בכל זאת יש לך חשש שתשכח, הפתרון הפשוט הוא לרשום את הנקודות שאתה רוצה לומר על דף, ואז אין שום סכנה שהן יאבדו לך.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש כי מי שמיומן באומנות השכנוע יודע מתי להקשיב ומתי לשלול, וכי בדרך כלל הקשבה עד הסוף היא הכלי החזק ביותר לבניית שכנוע אמיתי. רק במקרים חריגים בהם קיימת סכנה שהמסרים של הצד השני ייצרו נזק או יטעו, כדאי לקטוע ולשלול באופן מיידי.
כשמדברים על אומנות השכנוע, אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה של הקשבה מלאה לטענה של הצד השני, גם כאשר אתה בטוח מראש שהטענה שלו לא נכונה. כאשר מישהו טוען טענה, הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא לקפוץ ולנסות לשלול אותה מיד, במיוחד אם הם כבר יודעים מראש למה הטענה הזו לא נכונה. אך לפי אליעד כהן, פעולה כזו עלולה ליצור התנגדות נוספת אצל האדם שאיתו אתה מתדיין, משום שהוא ירגיש שלא הבינו אותו ושהוא לא הספיק להביע את עצמו עד הסוף.
במקום לשלוף מהר את הטיעונים שלך ולהפריך מיד את הדברים של הצד השני, כדאי לנקוט בגישה שונה. חשוב מאוד להקשיב לטענה של האדם השני במלואה, ולגרום לו להרגיש שבאמת הבנת את הנקודה שהוא ניסה להעביר. אפשר לעשות זאת באמצעות משפטים כמו: "רגע, אז אתה אומר שככה וככה, בא נראה אם הבנתי אותך נכון". בכך הצד השני מרגיש שהקשיבו לו ושדעתו באמת נשמעה.
אחרי שהאדם השני מרגיש שבאמת הקשבת לו והוא רגוע כי הוא בטוח שהבנת אותו כראוי, אפשר לעבור לשלב הבא ולהביע את דעתך. בצורה כזו האדם השני לא יכול לטעון "אתה לא הבנת אותי", "אם רק הייתי אומר את הכל עד הסוף, היית מבין אותי". כך, שלילת הטיעון שלו הופכת לאמינה יותר ומשכנעת יותר, משום שהיא מתרחשת לאחר שהראית שאתה מבין את נקודת מבטו באופן מלא.
באילו מצבים כדאי לשלול טענה באופן מיידי?
אליעד כהן מציין כי אמנם בדרך כלל עדיף להקשיב עד הסוף, אך קיימים מקרים יוצאי דופן שבהם כדאי דווקא לשלול טענה במהירות ובאופן חד - משמעי. דוגמה לכך היא מצב שבו אינך רוצה שהטענות של האדם השני יישארו בכלל בתודעה של השומעים, שלך או שלו. למשל, אם יש חשש שהטענות האלה עלולות להזיק, להטעות או להשפיע בצורה שלילית על אחרים, כמו בעולם הפוליטיקה, ייתכן שתעדיף לקטוע את האדם מיד ולא לאפשר לטיעונים שלו אפילו להיכנס לתודעה או לזיכרון של אף אחד.
עם זאת, חשוב לציין שבשיחות רגילות ובדיונים יומיומיים, מצב כזה פחות נפוץ. ברוב המוחלט של המקרים, דווקא ההקשבה עד הסוף תסייע לשכנוע טוב ואיכותי יותר, כי היא תמנע התנגדויות מיותרות ותאפשר לבן אדם השני להיפתח ולהקשיב גם לך.
מה עושים כאשר חוששים להקשיב לצד השני מחשש להשתכנע?
שאלה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא מה קורה כאשר אתה חושש להקשיב לטענות של הצד השני, כי אתה מפחד שהוא ישכנע אותך או שתחוש מבולבל ותאבד את הביטחון במה שרצית לומר. לדבריו, אם אתה באמת בטוח בעצמך, אם אתה באמת נצמד לאמת וממוקד בה, אתה אף פעם לא תשכח את מה שרצית להגיד. אדם שחושב בהיגיון ושהוא נצמד לאמת, לעולם לא יכול לשכוח את טענותיו, ולכן אין שום סיבה לחשוש להקשיב לצד השני עד הסוף. אם בכל זאת יש לך חשש שתשכח, הפתרון הפשוט הוא לרשום את הנקודות שאתה רוצה לומר על דף, ואז אין שום סכנה שהן יאבדו לך.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש כי מי שמיומן באומנות השכנוע יודע מתי להקשיב ומתי לשלול, וכי בדרך כלל הקשבה עד הסוף היא הכלי החזק ביותר לבניית שכנוע אמיתי. רק במקרים חריגים בהם קיימת סכנה שהמסרים של הצד השני ייצרו נזק או יטעו, כדאי לקטוע ולשלול באופן מיידי.
- איך לשכנע מישהו?
- איך להקשיב נכון?
- איך לשלול טענה בצורה נכונה?
- כיצד יוצרים הסכמה?
- רטוריקה ודיבייטינג
- מתי לשלול מידית ומתי להקשיב?
עכשיו עוד דבר נושא של שכנוע של אנשים, לפעמים מישהו טוען טענה ורוצים להפריך אותך להסביר שהיא לא נכונה אז הרבה פעמים מישהו טוען טענה וישר קופצים עליו "לא נכון ולא נכון". עכשיו הרבה פעמים כשמישהו טוען טענה וישר מנסים לשלול אותה נגיד שאתה יודע מה הוא רוצה להגיד ואתה יודע למה היא לא נכונה אתה ישר תוקף את מה שהוא אומר נניח יש בזה חסרונות.
יש אלטרנטיבה שאומרת כשמישהו טוען טענה ואתה מראש כבר מה הוא הולך להגיד ואתה יודע מראש מה אתה רוצה להגיד לו והכל אתה לא צריך ישר להפריך את מה שהוא אומר אתה יכול להקשיב לו "נכון אתה צודק תסביר, תגיד לי רגע אז אתה אומר שככה וככה" ואתה כאילו מנסה להבין אותו וללמוד "רגע אז בא נראה אם הבנתי אותך נכון", נותן לו מקשיב לו נותן לו לבטא את עצמו ושהוא יהיה בטוח שהבנת אותו.
ואחרי שהוא בטוח שהבנת אותו ואחרי שעכשיו הוא רגוע "אוקי וואלה הבנתי אותך? הבנת אותי נכון, אוקי עכשיו אני אגיד לך מה תן לי רגע לחשוב על זה עכשיו אני אגיד לך מה אני חושב" אבל הרבה פעמים כשמדלגים על השלב של להקשיב לבן אדם השני אז הבן אדם השני אומר "אתה לא הבנת אותי אם רק הייתי אומר עד הסוף את מה שרציתי להגיד, אתה לא הקשבת אתה לא הבנת לא זה לא שם", לא חייב לשלול את הבן אדם ישר אפשר להקשיב לו ואז לשלול אותו.
עכשיו באיזה מקרים נגיד זה לא יהיה נכון נניח באיזה מקרים עדיף ישר לשלול אותו? אם אתה לא רוצה שהטענות שלו אפילו שאתה הולך לשלול אותן אתה לא רוצה שהן בכלל יהיו באוויר נגיד.
ש: כמו הפוליטיקאים.
אליעד: לא יודע, בהנחה שאתה לא רוצה שהטענות שלו יהיו באוויר בכלל מסיבה כלשהי שהן לא יהיו ב - memory שלו שהן לא יהיו ב - memory שלך שמישהו אחר לא ישמע אותן אז אולי יש מקרים שיש היגיון לחתוך אותו ישר ולהשתיק אותו ולהיכנס אבל הרבה פעמים בדו שיח רגיל מישהו טוען טענה גם אם אתה יודע שהוא טועה אתה לא חייב ישר לשלול אותו, כי הרבה פעמים כשאתה ישר שולל אותו הוא עוד יותר מתנגד.
תקשיב לו עד הסוף תשדר לו שאתה מבין אותו שהוא יבין שאתה מבין אותו שהוא ישתכנע שאתה מבין אותו ורק אחר כך תשלול אותו ואז זה יותר אמין כי הוא אומר "אני יודע את כל מה שאתה יודע ובכל זאת אני לא מסכים איתך". כן מי רצה להוסיף משהו? אוקי הבנו, אתה רוצה להגיד משהו?
ש: כן רציתי להגיד.
אליעד: בקול אבל.
ש: במצב שמפחדים לתת למישהו להמשיך כדי לא לשמוע כדי לא להשתכנע.
אליעד: יפה אז אם אתה לא בטוח בעצמך אז זאת גם צרה אחרת כי אתה לא בטוח בעצמך אתה לא נצמד לאמת תמיד, אתה לא מרוכז ואז אתה אומר "אם הוא עכשיו יגיד לי את זה אני אשכח מה אני רציתי להגיד לו" אבל אם אתה נצמד לאמת ואתה מרוכז וערני אתה אף פעם לא שוכח מה אתה רצית להגיד לו ואם אתה שוכח תרשום בפנקס. למה שתשכח אם אתה חושב בהיגיון איך תשכח מה אפשר לשכוח מי שחושב בהיגיון לא יכול לשכוח שום דבר.
יש אלטרנטיבה שאומרת כשמישהו טוען טענה ואתה מראש כבר מה הוא הולך להגיד ואתה יודע מראש מה אתה רוצה להגיד לו והכל אתה לא צריך ישר להפריך את מה שהוא אומר אתה יכול להקשיב לו "נכון אתה צודק תסביר, תגיד לי רגע אז אתה אומר שככה וככה" ואתה כאילו מנסה להבין אותו וללמוד "רגע אז בא נראה אם הבנתי אותך נכון", נותן לו מקשיב לו נותן לו לבטא את עצמו ושהוא יהיה בטוח שהבנת אותו.
ואחרי שהוא בטוח שהבנת אותו ואחרי שעכשיו הוא רגוע "אוקי וואלה הבנתי אותך? הבנת אותי נכון, אוקי עכשיו אני אגיד לך מה תן לי רגע לחשוב על זה עכשיו אני אגיד לך מה אני חושב" אבל הרבה פעמים כשמדלגים על השלב של להקשיב לבן אדם השני אז הבן אדם השני אומר "אתה לא הבנת אותי אם רק הייתי אומר עד הסוף את מה שרציתי להגיד, אתה לא הקשבת אתה לא הבנת לא זה לא שם", לא חייב לשלול את הבן אדם ישר אפשר להקשיב לו ואז לשלול אותו.
עכשיו באיזה מקרים נגיד זה לא יהיה נכון נניח באיזה מקרים עדיף ישר לשלול אותו? אם אתה לא רוצה שהטענות שלו אפילו שאתה הולך לשלול אותן אתה לא רוצה שהן בכלל יהיו באוויר נגיד.
ש: כמו הפוליטיקאים.
אליעד: לא יודע, בהנחה שאתה לא רוצה שהטענות שלו יהיו באוויר בכלל מסיבה כלשהי שהן לא יהיו ב - memory שלו שהן לא יהיו ב - memory שלך שמישהו אחר לא ישמע אותן אז אולי יש מקרים שיש היגיון לחתוך אותו ישר ולהשתיק אותו ולהיכנס אבל הרבה פעמים בדו שיח רגיל מישהו טוען טענה גם אם אתה יודע שהוא טועה אתה לא חייב ישר לשלול אותו, כי הרבה פעמים כשאתה ישר שולל אותו הוא עוד יותר מתנגד.
תקשיב לו עד הסוף תשדר לו שאתה מבין אותו שהוא יבין שאתה מבין אותו שהוא ישתכנע שאתה מבין אותו ורק אחר כך תשלול אותו ואז זה יותר אמין כי הוא אומר "אני יודע את כל מה שאתה יודע ובכל זאת אני לא מסכים איתך". כן מי רצה להוסיף משהו? אוקי הבנו, אתה רוצה להגיד משהו?
ש: כן רציתי להגיד.
אליעד: בקול אבל.
ש: במצב שמפחדים לתת למישהו להמשיך כדי לא לשמוע כדי לא להשתכנע.
אליעד: יפה אז אם אתה לא בטוח בעצמך אז זאת גם צרה אחרת כי אתה לא בטוח בעצמך אתה לא נצמד לאמת תמיד, אתה לא מרוכז ואז אתה אומר "אם הוא עכשיו יגיד לי את זה אני אשכח מה אני רציתי להגיד לו" אבל אם אתה נצמד לאמת ואתה מרוכז וערני אתה אף פעם לא שוכח מה אתה רצית להגיד לו ואם אתה שוכח תרשום בפנקס. למה שתשכח אם אתה חושב בהיגיון איך תשכח מה אפשר לשכוח מי שחושב בהיגיון לא יכול לשכוח שום דבר.
050-3331-331