לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
מדוע בשחמט לא אוכלים בפועל את המלך?
אליעד כהן מסביר כי במשחק השחמט, כאשר אתה מגיע למצב של "שחמט", פירוש הדבר הוא שהמלך נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לזוז לשום מקום אחר. זהו מצב מחויב המציאות מבחינת חוקי המשחק. יחד עם זאת, במצב כזה, המשחק מסתיים באופן רשמי עוד לפני שהמלך "נאכל" בפועל. כלומר, למרות שאתה יודע באופן שכלי מוחלט שהמלך הפסיד ואין לו שום מוצא, בכל זאת אתה לא מבצע את הפעולה של אכילת המלך בפועל. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבפועל אין צורך לבצע את המהלך האחרון הזה, כי המשחק מוגדר בצורה כזו שהמצב של ה"שח - מט" מחייב שהמלך כבר הפסיד ואין שום דרך למנוע את ההפסד.
אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם הגעת למצב שבו אתה אומר לשחקן השני "שחמט", ואתה מודיע לו שהמלך שלו כבר חסר כל אפשרות תנועה, השחקן השני מפסיד מיד והמשחק מסתיים. לכאורה, אתה יכול לשאול מדוע לא ממשיכים עוד מהלך כדי "לאכול" את המלך בפועל? הסיבה שאליעד נותן היא, שהפעולה של אכילת המלך בפועל היא מיותרת לחלוטין. המשחק הוכרע כבר ברמת ההגדרה השכלית ואין שום סיבה להמשיך אותו ברמה החושית.
איך יתכן שאתה בטוח בניצחון ועדיין רוצה לראות אותו בעיניים?
כאן אליעד מעמיק בשאלה נוספת וחשובה עוד יותר: איך יכול להיות שבשחמט אתה יודע ב - 100% שניצחת, ובכל זאת עדיין קיים בך צורך לראות את המהלך האחרון מתבצע בפועל? הרי, אם השכל שלך בטוח באופן מוחלט שהמלך של היריב אבוד לחלוטין, לא אמור להתקיים בך צורך לחוות את הפעולה החושית של אכילת המלך. אליעד מדגים זאת עם דוגמה פשוטה: אם אתה בטוח במאה אחוז שכבר סגרת את הדלת, מדוע לעיתים עדיין קיים בך צורך לוודא שוב שהיא אכן סגורה? אם היית באמת בטוח לחלוטין, הרי לא היה צורך לבדוק שוב.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו אומר לך: "אתה ניצחת אותי, אבל בא נעשה עוד מהלך אחד כדי לוודא." זה כמו לבקש לאכול את המלך בשחמט אחרי שכבר הכרזת שחמט. מבחינה שכלית המשחק כבר הוכרע, אבל החושים שלך עדיין דורשים לראות זאת בפועל. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שהוודאות המוחלטת של השכל עדיין לא מספיק חזקה בכדי לבטל לחלוטין את הצורך החושי.
מה זה בעצם אומר "מחויב שכלי" לעומת "מחויב חושי"?
אליעד מסביר את ההבדל בין שני סוגי הוודאויות: יש "מחויב שכלי", שבו השכל בטוח לחלוטין בדבר מסוים, ויש "מחויב חושי" שבו אתה חווה את הדבר במו חושיך. הוא מדגיש נקודה חשובה, שהשכל יכול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו יקרה, אבל עד שהחושים לא חוו את זה, עדיין תישאר תחושת חיסרון כלשהי. זאת משום שהחושים, ברמה הפסיכולוגית, עדיין מחפשים לקבל אישור מהמציאות הפיזית.
לדוגמה, אליעד מתאר סיטואציה שבה אדם משוכנע לגמרי שמשהו התרחש, אבל עד שלא ראה זאת בעיניו, הוא עדיין מרגיש ספק. נניח שאתה יודע בוודאות שהכסף נמצא בכיס שלך, אך עדיין לעיתים תבדוק שוב. מדוע זה קורה? אליעד מסביר שהשכל שלך בטוח, אך לא בצורה מחויבת לחלוטין, כיוון שעדיין קיימת אפשרות דמיונית קלושה שמשהו אחר התרחש, או שאתה לא באמת זוכר או מבין נכון.
כיצד להגיע למצב של וודאות מוחלטת באמת?
אליעד מסביר שכדי להגיע לוודאות מוחלטת, המחויב שלך צריך להיות כל כך חזק, עד שהוא לא יהיה תלוי בשום גורם נוסף. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו אומר שהוא בטוח במשהו, אבל נותן סיבה כמו "כי אני יודע שחוקי המשחק הם כאלה", אז זה עדיין לא נקרא מחויב לחלוטין. המחויבות השכלית האמיתית היא כזו שאין מאחוריה שום "כי". אם אתה אומר "אני בטוח ב - 100% שניצחתי", זה צריך להיות מצב שבו אין לך שום ספק, וששום תחושה או דמיון לא יערערו אותך.
מדוע קשה להשיג מחויבות מוחלטת בחיים?
אליעד נותן דוגמה נוספת מחיי היום - יום: אדם יכול להגיד שהוא מאושר לחלוטין, אבל אם הוא מתחיל לשאול את עצמו "האם אני באמת מאושר?", עצם השאלה מצביעה על כך שהוא לא באמת מאושר...
אליעד כהן מסביר כי במשחק השחמט, כאשר אתה מגיע למצב של "שחמט", פירוש הדבר הוא שהמלך נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לזוז לשום מקום אחר. זהו מצב מחויב המציאות מבחינת חוקי המשחק. יחד עם זאת, במצב כזה, המשחק מסתיים באופן רשמי עוד לפני שהמלך "נאכל" בפועל. כלומר, למרות שאתה יודע באופן שכלי מוחלט שהמלך הפסיד ואין לו שום מוצא, בכל זאת אתה לא מבצע את הפעולה של אכילת המלך בפועל. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבפועל אין צורך לבצע את המהלך האחרון הזה, כי המשחק מוגדר בצורה כזו שהמצב של ה"שח - מט" מחייב שהמלך כבר הפסיד ואין שום דרך למנוע את ההפסד.
אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם הגעת למצב שבו אתה אומר לשחקן השני "שחמט", ואתה מודיע לו שהמלך שלו כבר חסר כל אפשרות תנועה, השחקן השני מפסיד מיד והמשחק מסתיים. לכאורה, אתה יכול לשאול מדוע לא ממשיכים עוד מהלך כדי "לאכול" את המלך בפועל? הסיבה שאליעד נותן היא, שהפעולה של אכילת המלך בפועל היא מיותרת לחלוטין. המשחק הוכרע כבר ברמת ההגדרה השכלית ואין שום סיבה להמשיך אותו ברמה החושית.
איך יתכן שאתה בטוח בניצחון ועדיין רוצה לראות אותו בעיניים?
כאן אליעד מעמיק בשאלה נוספת וחשובה עוד יותר: איך יכול להיות שבשחמט אתה יודע ב - 100% שניצחת, ובכל זאת עדיין קיים בך צורך לראות את המהלך האחרון מתבצע בפועל? הרי, אם השכל שלך בטוח באופן מוחלט שהמלך של היריב אבוד לחלוטין, לא אמור להתקיים בך צורך לחוות את הפעולה החושית של אכילת המלך. אליעד מדגים זאת עם דוגמה פשוטה: אם אתה בטוח במאה אחוז שכבר סגרת את הדלת, מדוע לעיתים עדיין קיים בך צורך לוודא שוב שהיא אכן סגורה? אם היית באמת בטוח לחלוטין, הרי לא היה צורך לבדוק שוב.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו אומר לך: "אתה ניצחת אותי, אבל בא נעשה עוד מהלך אחד כדי לוודא." זה כמו לבקש לאכול את המלך בשחמט אחרי שכבר הכרזת שחמט. מבחינה שכלית המשחק כבר הוכרע, אבל החושים שלך עדיין דורשים לראות זאת בפועל. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שהוודאות המוחלטת של השכל עדיין לא מספיק חזקה בכדי לבטל לחלוטין את הצורך החושי.
מה זה בעצם אומר "מחויב שכלי" לעומת "מחויב חושי"?
אליעד מסביר את ההבדל בין שני סוגי הוודאויות: יש "מחויב שכלי", שבו השכל בטוח לחלוטין בדבר מסוים, ויש "מחויב חושי" שבו אתה חווה את הדבר במו חושיך. הוא מדגיש נקודה חשובה, שהשכל יכול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו יקרה, אבל עד שהחושים לא חוו את זה, עדיין תישאר תחושת חיסרון כלשהי. זאת משום שהחושים, ברמה הפסיכולוגית, עדיין מחפשים לקבל אישור מהמציאות הפיזית.
לדוגמה, אליעד מתאר סיטואציה שבה אדם משוכנע לגמרי שמשהו התרחש, אבל עד שלא ראה זאת בעיניו, הוא עדיין מרגיש ספק. נניח שאתה יודע בוודאות שהכסף נמצא בכיס שלך, אך עדיין לעיתים תבדוק שוב. מדוע זה קורה? אליעד מסביר שהשכל שלך בטוח, אך לא בצורה מחויבת לחלוטין, כיוון שעדיין קיימת אפשרות דמיונית קלושה שמשהו אחר התרחש, או שאתה לא באמת זוכר או מבין נכון.
כיצד להגיע למצב של וודאות מוחלטת באמת?
אליעד מסביר שכדי להגיע לוודאות מוחלטת, המחויב שלך צריך להיות כל כך חזק, עד שהוא לא יהיה תלוי בשום גורם נוסף. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו אומר שהוא בטוח במשהו, אבל נותן סיבה כמו "כי אני יודע שחוקי המשחק הם כאלה", אז זה עדיין לא נקרא מחויב לחלוטין. המחויבות השכלית האמיתית היא כזו שאין מאחוריה שום "כי". אם אתה אומר "אני בטוח ב - 100% שניצחתי", זה צריך להיות מצב שבו אין לך שום ספק, וששום תחושה או דמיון לא יערערו אותך.
מדוע קשה להשיג מחויבות מוחלטת בחיים?
אליעד נותן דוגמה נוספת מחיי היום - יום: אדם יכול להגיד שהוא מאושר לחלוטין, אבל אם הוא מתחיל לשאול את עצמו "האם אני באמת מאושר?", עצם השאלה מצביעה על כך שהוא לא באמת מאושר...
- מה זה מחויב המציאות?
- איך להגיע לוודאות מוחלטת?
- ההבדל בין שכל לחושים
- האם אפשר להיות בטוח ב - 100%?
- למה בשחמט לא אוכלים את המלך?
- איך לבטל ספק לחלוטין?
- שכל או חושים מה חזק יותר?
מהו המושג "מחויב" וכיצד הוא מתבטא בשחמט?
בהרצאה זו, אליעד מציג את המושג "מחויב" ומסביר כיצד הוא מתייחס לתחום השחמט. המושג הזה יכול להתפרש בכמה אופנים, ואליעד מבהיר שהוא משלב בין מציאות מוחלטת לבין תחום הדמיון והשכל. הוא בודק את האפקט של "מחויבות" בשחמט, דרך השאלה כיצד זה מתבטא בפועל כאשר יש לך וודאות מוחלטת בנוגע למהלך או לניצחון. לדוגמה, המחשבה על ניצחון בשחמט יכולה להיות מחויבת מבחינת השכל, אך התחושה הפיזית או החושית עשויה להיות שונה, כאילו לא באמת ניצחת אם לא חווית את השחיטה עצמה.
מהו ההבדל בין "מחויב" שכלי לבין "מחויב" חושי?
אליעד מציין שהמושג של "מחויב" לא תמיד מתממש בצורה מוחלטת. הוא מדבר על ההבדל בין להיות מחויב שכלית לבין להיות מחויב חושי. לדוגמה, בשחמט, המהות היא שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת את המשחק, כי כל המהלכים הובילו לכך, אך מצד החושים, עדיין יש את הצורך לראות את הסיום המוחלט של המשחק. ברגע שנראה לך שהמלך מת, יש את הרצון להיווכח בכך שוב ושוב.
כיצד מחויבות מסבירה את הרצון לראות את המלך מת בשחמט?
הדילמה אליעד מציב היא איך זה יכול להיות שברגע שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת, עדיין מתעורר בך הצורך לחוות את סיום המשחק בעצמך. מה שמחויב אינטלקטואלית, כלומר, הניצחון בשחמט, לא תמיד מתממש באופן חווייתי. אליעד שואל, כיצד ייתכן שאתה רוצה לראות את המלך מת, אם אתה יודע בוודאות מוחלטת שזהו סיום המשחק? הרי לפי הגדרה של שחמט, המשחק נגמר כאשר המלך לא יכול לזוז ולא ניתן להימלט מהמצב.
מהו הקשר בין תחושת הניצחון לבין תהליך החושים?
ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד יכול להיות שתחושת הניצחון עלולה להתערער גם כאשר השכל בטוח במאה אחוז במציאות, אך החושים לא מסכימים. אליעד מציין דוגמה בה השחקן בטוח במאה אחוז שזו סוף המשחק, אבל הוא לא חווה את המהלך שמביא לניצחון. הוא מסביר שבמצבים כאלה, יכול להיות שלא תמיד החושים "מוליכים" את השחקן להרגיש את ההשלמה של הניצחון, והפער הזה בין תחושת השכל והתחושה החושית יוצר את תחושת הספק.
כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מסכימים עם השכל?
במהלך ההרצאה, אליעד שואל כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מתאימים למה שנראה על פי השכל. הוא מציין שזו אחת הסיבות לכך שאנחנו לא תמיד מבינים את מה שברור לנו שכלית. יש את המתח הזה בין השכל, שלפעמים...
בהרצאה זו, אליעד מציג את המושג "מחויב" ומסביר כיצד הוא מתייחס לתחום השחמט. המושג הזה יכול להתפרש בכמה אופנים, ואליעד מבהיר שהוא משלב בין מציאות מוחלטת לבין תחום הדמיון והשכל. הוא בודק את האפקט של "מחויבות" בשחמט, דרך השאלה כיצד זה מתבטא בפועל כאשר יש לך וודאות מוחלטת בנוגע למהלך או לניצחון. לדוגמה, המחשבה על ניצחון בשחמט יכולה להיות מחויבת מבחינת השכל, אך התחושה הפיזית או החושית עשויה להיות שונה, כאילו לא באמת ניצחת אם לא חווית את השחיטה עצמה.
מהו ההבדל בין "מחויב" שכלי לבין "מחויב" חושי?
אליעד מציין שהמושג של "מחויב" לא תמיד מתממש בצורה מוחלטת. הוא מדבר על ההבדל בין להיות מחויב שכלית לבין להיות מחויב חושי. לדוגמה, בשחמט, המהות היא שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת את המשחק, כי כל המהלכים הובילו לכך, אך מצד החושים, עדיין יש את הצורך לראות את הסיום המוחלט של המשחק. ברגע שנראה לך שהמלך מת, יש את הרצון להיווכח בכך שוב ושוב.
כיצד מחויבות מסבירה את הרצון לראות את המלך מת בשחמט?
הדילמה אליעד מציב היא איך זה יכול להיות שברגע שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת, עדיין מתעורר בך הצורך לחוות את סיום המשחק בעצמך. מה שמחויב אינטלקטואלית, כלומר, הניצחון בשחמט, לא תמיד מתממש באופן חווייתי. אליעד שואל, כיצד ייתכן שאתה רוצה לראות את המלך מת, אם אתה יודע בוודאות מוחלטת שזהו סיום המשחק? הרי לפי הגדרה של שחמט, המשחק נגמר כאשר המלך לא יכול לזוז ולא ניתן להימלט מהמצב.
מהו הקשר בין תחושת הניצחון לבין תהליך החושים?
ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד יכול להיות שתחושת הניצחון עלולה להתערער גם כאשר השכל בטוח במאה אחוז במציאות, אך החושים לא מסכימים. אליעד מציין דוגמה בה השחקן בטוח במאה אחוז שזו סוף המשחק, אבל הוא לא חווה את המהלך שמביא לניצחון. הוא מסביר שבמצבים כאלה, יכול להיות שלא תמיד החושים "מוליכים" את השחקן להרגיש את ההשלמה של הניצחון, והפער הזה בין תחושת השכל והתחושה החושית יוצר את תחושת הספק.
כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מסכימים עם השכל?
במהלך ההרצאה, אליעד שואל כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מתאימים למה שנראה על פי השכל. הוא מציין שזו אחת הסיבות לכך שאנחנו לא תמיד מבינים את מה שברור לנו שכלית. יש את המתח הזה בין השכל, שלפעמים...
050-3331-331