בעיות בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים
איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד?
בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח.
אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, אלא בעיקר בגלל שהיא חושבת שבעתיד הוא עלול לסבול בגלל המצב הנוכחי שלו. אליעד מדגים זאת ואומר שאם היו מודיעים לה שבעוד שנה כדור הארץ יושמד, היא לא הייתה מוטרדת יותר לגבי עתידו של הבן. המשמעות היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד.
מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד?
אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים מתוך החלטה מושכלת שהחסרונות של עבודה גדולים בעיניו מהחסרונות של חוסר העבודה. אליעד מציין שישנם אנשים רבים שהיו מעדיפים לחיות בצורה כזאת, ואפילו מוכנים להוציא אישור רפואי על מחלה נפשית כדי לחיות בלי לעבוד. הוא מוסיף כי גם הבן עצמו לא באמת חסר כיוון מוחלט, אלא פשוט לא מעוניין לעבוד באופן סטנדרטי, כנראה משום שאין לו צורך כלכלי מיידי.
מהי הדינמיקה שמונעת מהבן לצאת לעבוד?
הבן, לדברי אליעד, משדר מסרים כפולים: מצד אחד הוא אומר שטוב לו ושזה רצון האל, ומצד שני הוא מתלונן על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים.
איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה?
אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות:
אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו:
- בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות.
- כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה.
- המטרה היא שהבן יתחיל להתעמת עם המסרים הסותרים שהוא עצמו משדר, ויבין שהוא צריך להחליט: או שהוא...
בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח.
אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, אלא בעיקר בגלל שהיא חושבת שבעתיד הוא עלול לסבול בגלל המצב הנוכחי שלו. אליעד מדגים זאת ואומר שאם היו מודיעים לה שבעוד שנה כדור הארץ יושמד, היא לא הייתה מוטרדת יותר לגבי עתידו של הבן. המשמעות היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד.
מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד?
אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים מתוך החלטה מושכלת שהחסרונות של עבודה גדולים בעיניו מהחסרונות של חוסר העבודה. אליעד מציין שישנם אנשים רבים שהיו מעדיפים לחיות בצורה כזאת, ואפילו מוכנים להוציא אישור רפואי על מחלה נפשית כדי לחיות בלי לעבוד. הוא מוסיף כי גם הבן עצמו לא באמת חסר כיוון מוחלט, אלא פשוט לא מעוניין לעבוד באופן סטנדרטי, כנראה משום שאין לו צורך כלכלי מיידי.
מהי הדינמיקה שמונעת מהבן לצאת לעבוד?
הבן, לדברי אליעד, משדר מסרים כפולים: מצד אחד הוא אומר שטוב לו ושזה רצון האל, ומצד שני הוא מתלונן על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים.
איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה?
אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות:
- לקבל את המצב כפי שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר.
- ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד.
אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו:
- בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות.
- כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה.
- המטרה היא שהבן יתחיל להתעמת עם המסרים הסותרים שהוא עצמו משדר, ויבין שהוא צריך להחליט: או שהוא...
- איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד?
- איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים?
- התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים
- מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד?
- הורים מודאגים מילד שלא עובד
- האם לתת כסף לילד שלא עובד?