אז איך יכול להיות שיש אנשים שעדיין מאמינים בשלום עם אנשי הטרור, גם אחרי אירועי ה 7 באוקטובר? איך יכול להיות שיש כאלו שקוראים לכך שצריך לתת להם מדינה? מה ההיגיון בזה?

והתשובה לכך היא, אירוע טרור, לא אמור בהכרח לגרום לאנשים לשנות את הרצון שלהם לעשות שלום או מלחמה. מה שכן, אירוע טרור, כנראה יגרום לאדם לשנות את הרצון שלו באופן כללי. לכל הפחות במובן של הקצנה לאו דווקא לכיוון מסוים.

במילים אחרות, יש היגיון לומר שאירועי ה 7 באוקטובר אמורים להוביל אותנו לעשות שלום. כי לא באמת ניסינו לעשות שלום מלא עד הסוף, לא באמת נתנו להם מדינה באופן מלא בלי שום גבולות. ונכון שבאנו לקראתם בהרבה דברים ולמרות זאת קרו אירועי ה 7 באוקטובר, אבל עדיין לא באמת הלכנו בדרך השלום עד הסוף. ואולי דווקא אם היינו הולכים בדרך השלום עד הסוף עוד יותר רחוק, אולי דווקא אז לא היו קורים אירועי ה 7 באוקטובר.

בכל מקרה? מה שכן הגיוני לומר זה? שלא משנה לאיזה כיוון הולכים, שלום או מלחמה, בטוח נכון שצריכים לנסות לעשות משהו שונה ממה שעשו עד כה. אם רוצים שלום, שיתנו להם מדינה על מלא בלי שום הגבלות. ואם רוצים מלחמה, אז צריכים להפסיק להתייחס אליהם כבני ערובה שלנו שאנחנו צריכים לדאוג להם, אלא אנחנו צריכים לפעול להשמדה מלאה שלהם מתחת פני השמים, ולא רק למוטט / להחליש וכיוב. או שלום על מלא או מלחמה על מלא.

אבל מה שבטוח נכון, זה לא לנסות שוב לעשות שוב מאותו הדבר שעשו קודם ולצפות לתוצאות שונות, כי אין היגיון סיבתי לחשוב שאם נעשה שוב את מה שעשינו קודם, שהפעם יקרה אחרת.