האם יש אלוהים? האם / איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד.
טיעון:
בהכרח כי יש בורא לעולם.
הוכחה: כשם שהשעון מעיד על השען והשולחן על הנגר, כך הבריאה מעידה על הבורא.
סוף טיעון.
הפרכה:
נסביר את הלוגיקה המחשבתית של הטיעון הנ"ל.
קיימות מספר אפשרויות:
1 - העולם / היקום / מרחב המקום קדמון ונצחי ומעולם הוא לא נברא.
2 - הכל נברא במקרה ומעצמו בצורה אקראית.
3 - קיים בורא מתכנן וכולי.
האדם שולל את האפשרות שהכל נוצר מעצמו במקרה ושולל גם את האפשרות שהכל קיים כל הזמן, מכך שהאדם עושה אנלוגיה לשעון / שולחן וכולי.
וכאן יש לשים לב לדבר הבא:
הסיבה שהאדם מניח כי לכל שעון יש שען, היא אך ורק הרגל מחשבתי בלבד.
לאדם נדמה כי לכל שעון יש שען, רק משום שהוא מעולם לא ראה שעון שנוצר מעצמו + בנוסף לכך הוא ראה / שמע על שעון שנוצר על ידי שען.
לו יצויר שהאדם היה רואה שעון שנוצר מעצמו ו/או לא היה שומע על שען שיצר שעון, הרי שהוא לא היה חושב כי לכל שעון יש שען.
ונסביר:
ניקח לדוגמא אדם שגדל ביער כל חייו כמו כל שאר בעלי החיים.
נניח שאדם כזה היה רואה יום אחד שעון באמצע היער.
כיצד היה אדם זה מגיב למציאת השעון?
נשיב:
הוא בוודאי היה מתייחס לשעון כאל אבן חסרת שימוש מוגדר כלשהו.
נשאל:
ואם הוא היה מגלה את השימוש של השעון ואפילו את המנגנון הפנימי המורכב של השעון, כיצד הוא היה מתייחס לשעון אז?
נשיב:
הוא עדיין היה מתייחס לשעון, בדיוק כפי שהוא מתייחס לכל פרי אחר שגדל על העץ וכיו"ב. ז"א האדם עצמו לא היה מסיק כי קיים שען מכך שיש שעון.
ונשאל:
ואם הוא היה מוצא כל יום שעון אחר, כיצד הוא היה מגיב אז?
נשיב:
אדרבה ואדרבה, הוא היה רואה את מציאותו של השעון כתופעה פיזיקאלית כלשהי שאינה שונה מכל תופעה אחרת.
ונשאל:
ואם אדם כזה היה מגיע למקום ישוב ורואה שעון בחלון הראווה, מה הוא היה חושב אז? האם אז הוא היה מבין שיש שען לשעון?
נשיב:
לחלוטין לא! הוא היה חושב שהשעון הוא משאב טבעי בדיוק כמו הפירות / המתכות / יהלומים וכיו"ב.
ונשאל:
אז מה צריך לעשות כדי לגרום לאדם הזה להבין כי לשעון יש שען?
נשיב:
לשם כך יש ללמד את האדם כי השעון לא גדל על העצים כמו הפירות וכולי, אלא לשעון יש שען שיצר אותו.
ונשאל:
האם זה יגרום לאדם הזה שהתרגל לחשוב כי השעון גדל בטבע, האם זה יגרום לו לחשוב כי לכל שעון יש שען.
נשיב:
בהחלט לא! ייקח המון זמן לשטוף את המוח לאיש הזה, כדי לשנות את צורת המחשבה שלו, וכדי לגרום לו להבין כי לשעון יש שען.
רק אחרי תקופת לימוד ממושכת יבין האדם, כי השעונים שהוא מצא ביער, לא גדלו שם מהטבע, אלא מישהו הביא אותם לשם וכי הם נוצרו על ידי שען כלשהו.
מסקנה:
המחשבה של לכל שעון יש שען, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי חברתי בלבד.
כנ"ל, אילו היה האדם רגיל למצוא שעונים בטבע, הרי שהוא היה מסיק כי כל שעון או שהוא גדל בטבע או שיש לו שען אנושי. בדיוק באותה המידה שהאדם מתייחס לכל מיני תופעות אחרות, שקיימות גם בטבע וגם ניתנות לייצור אנושי.
ובנוסף, אילו לא ראה אף אדם אף שען מעולם ובכל זאת הוא היה רואה שעונים, הרי שהוא היה מסיק שהשעונים הם סוג של משאב טבעי וכולי.
ונקשה:
כיצד ניתן להשוות בין רמת תחכום של שעון לבין רמת תחכום של אבן וכיו"ב?
ונשיב:
רמת התחכום של טיפת מים אחת ושל החלקיק הקטן ביותר באבן, גדולה לאין שיעור מרמת התחכום של כל ההמצאות של כל בני האדם בעולם.
אז נשאל:
אז מדוע האבן נראית פחות מתוחכמת לאדם מאשר שעון?
נשיב:
1 - הרגלי חשיבה חברתיים וכיו"ב.
2 - האדם טיפש ולא מבין את התחכום של האבן.
3 - האדם רגיל לראות הרבה אבנים ולכן הוא התרגל לתחכום.
וכיו"ב.
בכל מקרה, האבן בהחלט לא פחות מתוחכמת מאשר כל השעונים ביחד.
ונשאל:
נניח שיום אחד יגלו במקום כלשהו ביקום עץ שמצמיח שעונים, מה יקרה אז?
נשיב:
1 - האדם יסיק כי קיימת אפשרות לגידול שעונים על העצים.
2 - האדם יטען כי יש מתכנן לעץ עצמו שמצמיח את השעונים, כי אם לשעון עצמו יש מתכנן, כל שכן לעץ שמצמיח אותם.
נמשיך לשאול:
ומה יקרה אם האדם יגלה בעוד ועוד מקומות שעונים שונים בצורות שונות שגדלים על העצים? ומה יקרה אם האדם פתאום יראה עצים שמצמיחים כל מיני מכשירים טכנולוגיים שונים? ומה יקרה אם האדם עצמו יהיה מסוגל לקחת גרעין קטן של עץ, להשקות אותו וכולי, ולראות שהוא מצמיח שעונים? כיצד יגיב לכך האדם?
נשיב:
אז יסיק האדם כי לא לכל שעון יש שען, וכי רק בכדור הארץ שבו לא צומחים השעונים על עצים, רק כאן האדם הצליח ליצור שעונים שדומים לשעונים (אולי הטובים יותר) שצומחים על העצים במקומות אחרים.
נסכם:
הסיבה לכך שנדמה לאדם שלכל שעון יש שען וכולי, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי בלבד.
מצד המציאות עצמה הכל אפשרי.
ולכן מכך שהאדם רגיל לראות שעונים שנוצרים על ידי שענים, מכך לא ניתן להוכיח אפילו לא כי לכל שעון יש שען, וכל שכן שלא ניתן להוכיח מכך שום דבר אחר...
תוספת:
גם אם נניח שלא הגיוני ששעון יווצר מעצמו בתהליך אקראי, עדיין בהחלט כן הגיוני, שבתוך אין סוף תהליכים אקראיים, באחד מהם יווצר גם שעון... באופן אקראי...
טיעון:
בהכרח כי יש בורא לעולם.
הוכחה: כשם שהשעון מעיד על השען והשולחן על הנגר, כך הבריאה מעידה על הבורא.
סוף טיעון.
הפרכה:
נסביר את הלוגיקה המחשבתית של הטיעון הנ"ל.
קיימות מספר אפשרויות:
1 - העולם / היקום / מרחב המקום קדמון ונצחי ומעולם הוא לא נברא.
2 - הכל נברא במקרה ומעצמו בצורה אקראית.
3 - קיים בורא מתכנן וכולי.
האדם שולל את האפשרות שהכל נוצר מעצמו במקרה ושולל גם את האפשרות שהכל קיים כל הזמן, מכך שהאדם עושה אנלוגיה לשעון / שולחן וכולי.
וכאן יש לשים לב לדבר הבא:
הסיבה שהאדם מניח כי לכל שעון יש שען, היא אך ורק הרגל מחשבתי בלבד.
לאדם נדמה כי לכל שעון יש שען, רק משום שהוא מעולם לא ראה שעון שנוצר מעצמו + בנוסף לכך הוא ראה / שמע על שעון שנוצר על ידי שען.
לו יצויר שהאדם היה רואה שעון שנוצר מעצמו ו/או לא היה שומע על שען שיצר שעון, הרי שהוא לא היה חושב כי לכל שעון יש שען.
ונסביר:
ניקח לדוגמא אדם שגדל ביער כל חייו כמו כל שאר בעלי החיים.
נניח שאדם כזה היה רואה יום אחד שעון באמצע היער.
כיצד היה אדם זה מגיב למציאת השעון?
נשיב:
הוא בוודאי היה מתייחס לשעון כאל אבן חסרת שימוש מוגדר כלשהו.
נשאל:
ואם הוא היה מגלה את השימוש של השעון ואפילו את המנגנון הפנימי המורכב של השעון, כיצד הוא היה מתייחס לשעון אז?
נשיב:
הוא עדיין היה מתייחס לשעון, בדיוק כפי שהוא מתייחס לכל פרי אחר שגדל על העץ וכיו"ב. ז"א האדם עצמו לא היה מסיק כי קיים שען מכך שיש שעון.
ונשאל:
ואם הוא היה מוצא כל יום שעון אחר, כיצד הוא היה מגיב אז?
נשיב:
אדרבה ואדרבה, הוא היה רואה את מציאותו של השעון כתופעה פיזיקאלית כלשהי שאינה שונה מכל תופעה אחרת.
ונשאל:
ואם אדם כזה היה מגיע למקום ישוב ורואה שעון בחלון הראווה, מה הוא היה חושב אז? האם אז הוא היה מבין שיש שען לשעון?
נשיב:
לחלוטין לא! הוא היה חושב שהשעון הוא משאב טבעי בדיוק כמו הפירות / המתכות / יהלומים וכיו"ב.
ונשאל:
אז מה צריך לעשות כדי לגרום לאדם הזה להבין כי לשעון יש שען?
נשיב:
לשם כך יש ללמד את האדם כי השעון לא גדל על העצים כמו הפירות וכולי, אלא לשעון יש שען שיצר אותו.
ונשאל:
האם זה יגרום לאדם הזה שהתרגל לחשוב כי השעון גדל בטבע, האם זה יגרום לו לחשוב כי לכל שעון יש שען.
נשיב:
בהחלט לא! ייקח המון זמן לשטוף את המוח לאיש הזה, כדי לשנות את צורת המחשבה שלו, וכדי לגרום לו להבין כי לשעון יש שען.
רק אחרי תקופת לימוד ממושכת יבין האדם, כי השעונים שהוא מצא ביער, לא גדלו שם מהטבע, אלא מישהו הביא אותם לשם וכי הם נוצרו על ידי שען כלשהו.
מסקנה:
המחשבה של לכל שעון יש שען, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי חברתי בלבד.
כנ"ל, אילו היה האדם רגיל למצוא שעונים בטבע, הרי שהוא היה מסיק כי כל שעון או שהוא גדל בטבע או שיש לו שען אנושי. בדיוק באותה המידה שהאדם מתייחס לכל מיני תופעות אחרות, שקיימות גם בטבע וגם ניתנות לייצור אנושי.
ובנוסף, אילו לא ראה אף אדם אף שען מעולם ובכל זאת הוא היה רואה שעונים, הרי שהוא היה מסיק שהשעונים הם סוג של משאב טבעי וכולי.
ונקשה:
כיצד ניתן להשוות בין רמת תחכום של שעון לבין רמת תחכום של אבן וכיו"ב?
ונשיב:
רמת התחכום של טיפת מים אחת ושל החלקיק הקטן ביותר באבן, גדולה לאין שיעור מרמת התחכום של כל ההמצאות של כל בני האדם בעולם.
אז נשאל:
אז מדוע האבן נראית פחות מתוחכמת לאדם מאשר שעון?
נשיב:
1 - הרגלי חשיבה חברתיים וכיו"ב.
2 - האדם טיפש ולא מבין את התחכום של האבן.
3 - האדם רגיל לראות הרבה אבנים ולכן הוא התרגל לתחכום.
וכיו"ב.
בכל מקרה, האבן בהחלט לא פחות מתוחכמת מאשר כל השעונים ביחד.
ונשאל:
נניח שיום אחד יגלו במקום כלשהו ביקום עץ שמצמיח שעונים, מה יקרה אז?
נשיב:
1 - האדם יסיק כי קיימת אפשרות לגידול שעונים על העצים.
2 - האדם יטען כי יש מתכנן לעץ עצמו שמצמיח את השעונים, כי אם לשעון עצמו יש מתכנן, כל שכן לעץ שמצמיח אותם.
נמשיך לשאול:
ומה יקרה אם האדם יגלה בעוד ועוד מקומות שעונים שונים בצורות שונות שגדלים על העצים? ומה יקרה אם האדם פתאום יראה עצים שמצמיחים כל מיני מכשירים טכנולוגיים שונים? ומה יקרה אם האדם עצמו יהיה מסוגל לקחת גרעין קטן של עץ, להשקות אותו וכולי, ולראות שהוא מצמיח שעונים? כיצד יגיב לכך האדם?
נשיב:
אז יסיק האדם כי לא לכל שעון יש שען, וכי רק בכדור הארץ שבו לא צומחים השעונים על עצים, רק כאן האדם הצליח ליצור שעונים שדומים לשעונים (אולי הטובים יותר) שצומחים על העצים במקומות אחרים.
נסכם:
הסיבה לכך שנדמה לאדם שלכל שעון יש שען וכולי, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי בלבד.
מצד המציאות עצמה הכל אפשרי.
ולכן מכך שהאדם רגיל לראות שעונים שנוצרים על ידי שענים, מכך לא ניתן להוכיח אפילו לא כי לכל שעון יש שען, וכל שכן שלא ניתן להוכיח מכך שום דבר אחר...
תוספת:
גם אם נניח שלא הגיוני ששעון יווצר מעצמו בתהליך אקראי, עדיין בהחלט כן הגיוני, שבתוך אין סוף תהליכים אקראיים, באחד מהם יווצר גם שעון... באופן אקראי...
050-3331-331