24:50תורת ההיפוכים, לא לכל דבר יש היפוך, היפוך שכלי, היפוך חוץ שכלי, היפוך מחשבתי, ההפך של כל דבר, דבר והיפוכו, אולי ההפך הוא הנכון, שכל שמעל השכל, נכון מצד עצמו, מעל השכל האנושי
מהי תורת ההיפוכים, והאם לכל דבר באמת יש היפוך?
אליעד כהן בהרצאה זו מציג ומסביר את הרעיון של "תורת ההיפוכים". מדובר במושג שטבע אליעד בעצמו, שבוחן את השאלה האם לכל דבר יש היפוך אמיתי או שזו הנחה שגויה שמגבילה את החשיבה שלנו. אליעד מסביר שהרבה אנשים מניחים אוטומטית שלכל טענה, מצב או רעיון חייב להיות היפוך או הפוך, אך למעשה זו לא בהכרח אמת מוחלטת.
האם אפשר למצוא היפוך לכל מצב או רעיון?
לדברי אליעד, לא לכל רעיון או מצב יש היפוך שכלי הגיוני. יש מצבים שההיפוך שלהם הוא הגיוני וניתן להבנה בשכל, אך יש גם רעיונות שבהגדרתם אין להם היפוך. למשל, ההנחה שאם אתה רוצה משהו זה טוב עבורך, ואם אינך רוצה אותו זה רע עבורך. אליעד מסביר שזו הגדרה עצמית של טוב ורע, טוב הוא פשוט מה שאתה רוצה, ורע הוא מה שאתה לא רוצה. הגדרה כזו היא חד - ערכית ואין לה באמת היפוך שכלי, כי לא יכול להיות מצב הגיוני שבו מה שאתה רוצה הוא רע עבורך.
לדוגמה, אם מישהו אומר שהוא רוצה משהו ובו זמנית טוען שזה רע עבורו, אליעד מדגיש שזה בלתי אפשרי בשכל, כי עצם הרצון למשהו הופך אותו אוטומטית לטוב מבחינתך. אם אתה רוצה משכורת גבוהה ולכן אתה עובד, למרות שהעבודה קשה לך - עדיין, מצד הרצון לקבל את הכסף, העבודה היא טובה עבורך, כי התוצאה הרצויה (המשכורת) טובה לך. רע עבורך יהיה אם לא תשיג את התוצאה שאתה רוצה.
האם כל היפוך חייב להיות שכלי?
אליעד מבהיר שישנם שני סוגי היפוכים:
איך מתמודדים עם מצבים חסרי היפוך שכלי?
אליעד מסביר שכאשר מנסים לחפש היפוך לדבר שאין לו היפוך שכלי, נתקלים במחסום אינטלקטואלי. במקרה כזה, מי שרוצה להגיע להבנה אמיתית חייב לשחרר את ההיצמדות לשכל. השכל מוגבל מעצם טבעו בכך שהוא תמיד בנוי על הגדרות ברורות של מצבים או רעיונות. לשחרר את ההיצמדות הזו אומר לקבל שיכול להיות מצב שבו, למשל, הרצון שלך למשהו הוא רע עבורך - וזאת בניגוד מוחלט למה שניתן לתפוס בהיגיון הרגיל.
לדברי אליעד, השחרור מהחשיבה השכלית הוא הכרחי עבור מי שרוצה להגיע לאיחוד מוחלט עם המציאות, כי המציאות עצמה אינה פועלת רק לפי חוקי ההיגיון.
האם המציאות תמיד פועלת לפי חוקי השכל?
אליעד מבהיר שהמציאות אינה מוגבלת לחוקי השכל, ושלא ניתן להבין את המציאות בשלמות אם נשארים מוגבלים לחשיבה שכלית. כדי להבין באמת את המציאות במאה אחוז, צריך להשתחרר מההגדרות הבסיסיות ביותר של ההיגיון, כמו "אם אני רוצה את זה, זה טוב, ואם אני לא רוצה את זה, זה רע". במצב של חשיבה חוץ - שכלית, אפשר להכיר בכך שהמציאות כוללת את כל האפשרויות בו זמנית - אפשרויות שסותרות זו את זו בשכל, אבל מתקיימות במקביל מחוץ לגבולות השכל.
אליעד מוסיף דוגמאות נוספות למקרים בהם היפוך שכלי הוא בלתי אפשרי. לדוגמה, אדם יכול לחשוב: "הוא חייב לי כסף" או "הוא לא חייב לי כסף". שני מצבים אלו הם הפוכים באופן ברור. אי אפשר להיות חייב ולא חייב באותו זמן ובאותו אופן בשכל הרגיל, אבל כאשר יוצאים מחוץ לשכל, אליעד טוען שאפשר לקבל אפילו את הרעיון ששני המצבים נכונים בו זמנית, למרות שהדבר אינו הגיוני מנקודת מבט שכלית.
איך לזהות מתי ההיפוך הוא שכלי ומתי חוץ שכלי?
אליעד ממליץ, כאשר נתקלים בטענה או במצב, לבדוק אם ההיפוך אפשרי לפי ההיגיון. אם ההיפוך אינו אפשרי בשכל, אזי ההיפוך יהיה חוץ שכלי, וניתן להבינו רק מחוץ למסגרת החשיבה הרציונלית הרגילה. זה דורש השתחררות מתפיסות ההיגיון וההבנה הרגילות.
בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שלמרות שהחיפוש אחר היפוכים הוא דבר חשוב וטוב, יש להכיר בכך שלא לכל דבר יש היפוך בשכל, והדרך היחידה להבין היפוכים מסוימים היא לחרוג מגבולות החשיבה הרגילה ולהיפתח לחשיבה שהיא מעל השכל האנושי.
אליעד כהן בהרצאה זו מציג ומסביר את הרעיון של "תורת ההיפוכים". מדובר במושג שטבע אליעד בעצמו, שבוחן את השאלה האם לכל דבר יש היפוך אמיתי או שזו הנחה שגויה שמגבילה את החשיבה שלנו. אליעד מסביר שהרבה אנשים מניחים אוטומטית שלכל טענה, מצב או רעיון חייב להיות היפוך או הפוך, אך למעשה זו לא בהכרח אמת מוחלטת.
האם אפשר למצוא היפוך לכל מצב או רעיון?
לדברי אליעד, לא לכל רעיון או מצב יש היפוך שכלי הגיוני. יש מצבים שההיפוך שלהם הוא הגיוני וניתן להבנה בשכל, אך יש גם רעיונות שבהגדרתם אין להם היפוך. למשל, ההנחה שאם אתה רוצה משהו זה טוב עבורך, ואם אינך רוצה אותו זה רע עבורך. אליעד מסביר שזו הגדרה עצמית של טוב ורע, טוב הוא פשוט מה שאתה רוצה, ורע הוא מה שאתה לא רוצה. הגדרה כזו היא חד - ערכית ואין לה באמת היפוך שכלי, כי לא יכול להיות מצב הגיוני שבו מה שאתה רוצה הוא רע עבורך.
לדוגמה, אם מישהו אומר שהוא רוצה משהו ובו זמנית טוען שזה רע עבורו, אליעד מדגיש שזה בלתי אפשרי בשכל, כי עצם הרצון למשהו הופך אותו אוטומטית לטוב מבחינתך. אם אתה רוצה משכורת גבוהה ולכן אתה עובד, למרות שהעבודה קשה לך - עדיין, מצד הרצון לקבל את הכסף, העבודה היא טובה עבורך, כי התוצאה הרצויה (המשכורת) טובה לך. רע עבורך יהיה אם לא תשיג את התוצאה שאתה רוצה.
האם כל היפוך חייב להיות שכלי?
אליעד מבהיר שישנם שני סוגי היפוכים:
- היפוך שכלי - היפוך שניתן להבין אותו דרך ההיגיון והחשיבה האנושית הרגילה.
- היפוך חוץ - שכלי - היפוך שנמצא מעבר להיגיון האנושי, במקום שהשכל אינו יכול להבין או לתפוס.
איך מתמודדים עם מצבים חסרי היפוך שכלי?
אליעד מסביר שכאשר מנסים לחפש היפוך לדבר שאין לו היפוך שכלי, נתקלים במחסום אינטלקטואלי. במקרה כזה, מי שרוצה להגיע להבנה אמיתית חייב לשחרר את ההיצמדות לשכל. השכל מוגבל מעצם טבעו בכך שהוא תמיד בנוי על הגדרות ברורות של מצבים או רעיונות. לשחרר את ההיצמדות הזו אומר לקבל שיכול להיות מצב שבו, למשל, הרצון שלך למשהו הוא רע עבורך - וזאת בניגוד מוחלט למה שניתן לתפוס בהיגיון הרגיל.
לדברי אליעד, השחרור מהחשיבה השכלית הוא הכרחי עבור מי שרוצה להגיע לאיחוד מוחלט עם המציאות, כי המציאות עצמה אינה פועלת רק לפי חוקי ההיגיון.
האם המציאות תמיד פועלת לפי חוקי השכל?
אליעד מבהיר שהמציאות אינה מוגבלת לחוקי השכל, ושלא ניתן להבין את המציאות בשלמות אם נשארים מוגבלים לחשיבה שכלית. כדי להבין באמת את המציאות במאה אחוז, צריך להשתחרר מההגדרות הבסיסיות ביותר של ההיגיון, כמו "אם אני רוצה את זה, זה טוב, ואם אני לא רוצה את זה, זה רע". במצב של חשיבה חוץ - שכלית, אפשר להכיר בכך שהמציאות כוללת את כל האפשרויות בו זמנית - אפשרויות שסותרות זו את זו בשכל, אבל מתקיימות במקביל מחוץ לגבולות השכל.
אליעד מוסיף דוגמאות נוספות למקרים בהם היפוך שכלי הוא בלתי אפשרי. לדוגמה, אדם יכול לחשוב: "הוא חייב לי כסף" או "הוא לא חייב לי כסף". שני מצבים אלו הם הפוכים באופן ברור. אי אפשר להיות חייב ולא חייב באותו זמן ובאותו אופן בשכל הרגיל, אבל כאשר יוצאים מחוץ לשכל, אליעד טוען שאפשר לקבל אפילו את הרעיון ששני המצבים נכונים בו זמנית, למרות שהדבר אינו הגיוני מנקודת מבט שכלית.
איך לזהות מתי ההיפוך הוא שכלי ומתי חוץ שכלי?
אליעד ממליץ, כאשר נתקלים בטענה או במצב, לבדוק אם ההיפוך אפשרי לפי ההיגיון. אם ההיפוך אינו אפשרי בשכל, אזי ההיפוך יהיה חוץ שכלי, וניתן להבינו רק מחוץ למסגרת החשיבה הרציונלית הרגילה. זה דורש השתחררות מתפיסות ההיגיון וההבנה הרגילות.
בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שלמרות שהחיפוש אחר היפוכים הוא דבר חשוב וטוב, יש להכיר בכך שלא לכל דבר יש היפוך בשכל, והדרך היחידה להבין היפוכים מסוימים היא לחרוג מגבולות החשיבה הרגילה ולהיפתח לחשיבה שהיא מעל השכל האנושי.
- מהי תורת ההיפוכים?
- האם לכל דבר יש היפוך?
- היפוך שכלי וחוץ שכלי
- האם ההפך הוא תמיד הנכון?
- שכל שמעל השכל האנושי
050-3331-331