האם נכון להימנע משימוש בתרופות כי הגוף שלנו חכם?

אנשים רבים מתנגדים לשימוש בתרופות, חיסונים והתערבויות רפואיות בטענה כי הגוף שלנו הוא "חכם" ומסוגל לרפא את עצמו לבד. אליעד כהן מציג את הטענה המרכזית של אותם אנשים, לפיה אם אלוהים ברא את הגוף שלנו, והאל הוא חכם, אז הוא יצר גוף חכם שמסוגל להתמודד בעצמו עם מחלות ובעיות רפואיות שונות. לפי טענה זו, התערבות רפואית כגון הורדת חום או נטילת תרופות נגד לחץ דם היא מיותרת ואף מפריעה לתהליך הריפוי הטבעי של הגוף.

האם יש סתירה בטענה שהגוף שלנו חכם?

אליעד כהן אינו מנסה לקבוע האם הגוף באמת חכם או טיפש, האם אלוהים חכם או לא, או האם באמת הגוף יודע לרפא את עצמו לבד. במקום זאת, הוא מבקש לבחון את ההיגיון של האנשים שטוענים את הטענה הזו. הוא מעלה שאלות פשוטות כדי להראות את הסתירה בטענתם: אם הגוף שלנו באמת חכם ואנו אמורים לסמוך עליו לחלוטין, מדוע כשאנו רעבים אנו אוכלים? מדוע כשקר לנו אנו מתלבשים במעיל וכשחם אנו מורידים אותו? אם באמת סומכים על הגוף, מדוע לא נותנים לו להסתדר לבד, ללא עזרה חיצונית?

מה הקשר בין אוכל ושתייה לשימוש בתרופות?

אליעד כהן מסביר שכל האנשים, כולל אלה שמתנגדים לתרופות, משתמשים למעשה בתרופות כל הזמן - כי אוכל ושתייה הם למעשה סוג של תרופה. הגוף סובל ממחלה סופנית שנקראת מוות, והסימפטומים של המחלה הזו הם רעב, צמא ועייפות. כל פעם שאדם אוכל ושותה הוא בעצם לוקח תרופה זמנית שמטפלת רק בסימפטומים ולא במחלה עצמה. האוכל והשתייה לא מונעים בסופו של דבר את המוות - הם רק מאריכים את הזמן עד להופעת הסימפטומים הבאים של רעב וצמא, בדיוק כפי שכדור נגד כאב ראש אינו פותר את הסיבה לכאב, אלא רק מעלים את הכאב באופן זמני.

הוא מדגיש את הנקודה שאנשים שמתנגדים לנטילת תרופות מסוימות או להורדת חום כשהם חולים, משתמשים גם הם באותו היגיון רפואי - כלומר, מטפלים בסימפטומים באופן יומיומי על ידי אוכל ושתייה.

מדוע ההתנגדות לתרופות מבוססת על נימוקים בעייתיים?

אליעד כהן מצביע על כך שהטיעונים שהגוף שלנו הוא חכם ואסור להתערב בו על ידי נטילת תרופות או חיסונים, אינם עקביים. אותם אנשים שטוענים שהגוף חכם לא הולכים עם הטענה עד הסוף. הם בעצמם עוזרים לגוף במצבים יומיומיים, כמו לאכול כשהם רעבים, לשתות כשהם צמאים או לשים מעיל כשקר להם. מכאן שהוא מסיק שהנימוקים נגד תרופות, שמבוססים על הטענה של חוכמת הגוף, הם לא הגיוניים ואף בעייתיים, גם אם המסקנה הסופית (ההתנגדות לתרופות מסוימות) יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות.

אליעד אינו מצהיר האם צריך לקחת תרופות או להימנע מהן, ואינו מביע עמדה רפואית ברורה בנושא. הוא מתמקד אך ורק בחוסר העקביות בטיעונים ובנימוקים של האנשים שמתנגדים באופן גורף לתרופות או להתערבויות רפואיות אחרות.

האם יש בעיה להוריד חום או לטפל בסימפטומים בלבד?

אליעד כהן מדגים כי כשאדם לוקח תרופה נגד כאב ראש, הוא אכן לא פותר את הבעיה הבסיסית שגרמה לכאב, אלא רק מטפל בסימפטום הזמני. הוא מציין שייתכן והתרופה לא תפתור כלל את הסיבה לכאב או תמנע את הופעתו מחדש, אך בכל זאת אנשים לוקחים תרופות כאלה כל הזמן. האנשים שמאמינים שאסור להוריד חום מכיוון שהחום הוא סימן לריפוי עצמי, לא מביאים את אותו ההיגיון ליתר תחומי החיים.

מה המסר המרכזי שאליעד כהן רוצה להעביר?

המסר המרכזי שאליעד כהן רוצה להעביר הוא שאנשים שמתנגדים לתרופות, חיסונים והתערבויות רפואיות כי "הגוף חכם" צריכים להיות עקביים וליישם את הגישה שלהם בכל תחומי החיים. אם הם סומכים על הגוף לחלוטין, אז הם צריכים להפסיק לאכול, לשתות, להתלבש או בכלל לעזור לגוף בכל צורה שהיא. העובדה שאנשים כן עוזרים לגוף בכל יום מצביעה על כך שהנימוק של "חוכמת הגוף" אינו מספיק חזק ולא עומד במבחן ההיגיון.

אליעד כהן אינו מנסה לשכנע אנשים כן או לא להשתמש בתרופות או חיסונים, אלא להראות להם שאם הם משתמשים בטיעון של "חוכמת הגוף" כדי להתנגד לתרופות, עליהם להיות עקביים ולהבין שגם הם משתמשים באופן יומיומי בטיפול סימפטומטי זמני בדיוק כמו נטילת תרופות.