טיעון:

שאלה: מדוע אלוהים ברא את העולם?

תשובה: אלוהים הוא טוב ומשום כך הוא ברא את העולם כדי לעשות טוב + אלוהים הוא כל יכול.

סוף טיעון.

הפרכה:

אם אלוהים ברא את העולם כדי לעשות טוב, אז מדוע יש גם רע?

נשיב: גם הרע הוא לטובה, וכל דבר רע שקורה, תכליתו היא טובה.

נשאל: אז מדוע אלוהים לא ברא באופן מיידי את התכלית הסופית הטובה והמושלמת?!

אם אלוהים הוא כל יכול + טוב, הרי שהוא היה צריך לברוא באופן מיידי רק טוב מוחלט ללא שום רע.

ומכך שהוא לא עשה זאת, אז הוא שהוא רע, הוא שהוא אינו כל יכול.

נשיב: מצד האמת הכל טוב, וגם מה שנדמה לאדם כרע, גם זה טוב תמיד.

נחדד: אין רע בעולם למען תכלית טובה אחרת, כי אם כן נוכל לשאול מדוע אלוהים לא ברא ישר את התכלית הסופית. ולכן נאמר, שכל דבר בפני עצמו הוא טוב מוחלט ללא שום רע, ורק לאדם זה נדמה לרע.

נשאל: אז מדוע אלוהים ברא מציאות כזו שבה האדם חושב שיש רע ולא רואה ישר את הטוב?

הגיוני יותר היה, שאלוהים יברא עולם כזה שבו כולם יבינו את הטוב התמידי שיש בכל דבר.

ולכן אפשר לומר ש:

1 - אלוהים אינו טוב.

2 - אלוהים אינו כל יכול.

3 - אלוהים לא ברא את העולם.

נשיב: איננו מבינים את דרכי האלוהים.

נאמר: אם איננו מבינים את דרכי האלוהים, אז לא ננסה להסביר את מניעיו לבריאת העולם וכולי.

*

הסבר אפשרי אחר לקיומו של הרע:

אלוהים הוא רע. רע דרכו לעשות רע. כדי לעשות רע, צריך שתהיה ישות שתקבל את הרע שהיא אינה אלוהים עצמו כי אלוהים עצמו אינו רוצה לעשות לעצמו רע.

ולכן אלוהים ברא את האדם כדי לעשות לו רע.

נשאל: אז מדוע יש גם טוב?

נשיב: אילו היה קיים רק רע, הרי שהאדם היה מתרגל לרע הזה, וכבר לא היה לו רע.

הרע הוא רע, רק משום שיש גם טוב שאליו האדם שואף להגיע.

הטוב קיים כדי לעשות רע. הטוב קיים כדי לגרום לאדם לרצות את הטוב, וכך הוא יוכל להרגיש רע.

ולכן אלוהים ברא את הטוב ואת הרע, כדי לעשות רע. כי הוא רע והוא רוצה לעשות רע וכולי.