11:39איך לשפר ריכוז? איך לשמור על ריכוז? איך להתרכז? יכולת ריכוז גבוהה, שיפור יכולת ריכוז, ריכוז בזמן למידה, להצליח להתרכז, בעיות ריכוז, קושי להתרכז, הפרעת קשב וריכוז, לא מצליח להתרכז
האם אפשר לשפר את יכולת הריכוז או שהיא קבועה מראש?
אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם ניתן לשפר את יכולת הריכוז או שמדובר בתכונה קבועה שלא ניתן לשנות אותה. עלתה דוגמה של אדם שהיה מטופל בריטלין עד כיתה ז', ואחרי שהחליט להפסיק לקחת את התרופה, בתחילה לא הצליח להתרכז כלל, אך בהמשך הצליח ללמוד לשלוט בזה בהדרגה. מכאן עולה הטענה שאולי כן ניתן לשפר את הריכוז עם הזמן. מנגד, אליעד כהן מציג אפשרות אחרת לפיה ייתכן שבשני המצבים האדם לא באמת שיפר את הריכוז שלו, אלא רק חשב שהוא מרוכז או לא מרוכז בגלל חוסר הבנה או חוסר מודעות עצמית. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא מרוכז כשהוא בכלל לא מרוכז או להיפך.
מהי בעצם בעיית ריכוז ומדוע אנשים מתקשים להתרכז?
אנשים מתארים את בעיית הריכוז שלהם למשל בכך שהם יושבים בכיתה ומרגישים חוסר יכולת להקשיב, מתחממים ומאבדים סבלנות במהרה. אך אליעד כהן מעלה את האפשרות שהבעיה אינה באמת בריכוז אלא בנושא המשעמם או בחוסר העניין שיש לאותו אדם. אילו הנושא היה מעניין ומושך במיוחד, אותו אדם כנראה היה מצליח להתרכז ללא בעיה. הוא נותן דוגמה של תלמיד שלא מצליח להתרכז בשיעור, אבל יכול לשבת שעות ולהתרכז במשחק מחשב. מכאן ברור שלעיתים ההגדרה "הפרעת קשב וריכוז" איננה תמיד מדויקת, ולעיתים הבעיה היא פשוט שהנושא לא מעניין מספיק עבור האדם.
האם הבעיה היא אמיתית או שמדובר באבחון מוטעה?
אליעד כהן מסביר כי כל אדם תמיד מרוכז במשהו, אלא שלא תמיד הוא מרוכז במה שמצופה ממנו. לדוגמה, ילד בכיתה יכול להיות מרוכז לחלוטין במחשבות על ההפסקה או על משחקים במקום בשיעור עצמו. מכאן עולה השאלה האם באמת מדובר ב"בעיה" או שמדובר רק בפער בין הציפייה של הסביבה לבין מה שהאדם מעוניין להתרכז בו באופן טבעי.
מה קובע במה האדם יבחר להתרכז?
אליעד מסביר עיקרון פשוט: אדם תמיד יתרכז במה שהוא חושב שיביא לו יותר תועלת ופחות סבל. אם הילד חושב שיותר מועיל לו לחשוב על ההפסקה במקום על השיעור, הוא באופן טבעי יפנה לשם את הריכוז שלו. אם פתאום המצב יהיה מסוכן או חשוב במיוחד, כמו למשל כשאדם בורח מאריה שרודף אחריו, הוא מיד מתרכז בסכנה ואין לו בעיה של ריכוז, כי התועלת בבריחה ברורה וגדולה מכל מחשבה אחרת.
האם אפשר להחליט באופן מודע לשפר את הריכוז?
יש טענה לפיה אפשר לשפר ריכוז באופן מודע על ידי שכנוע עצמי שהדבר הלא - מעניין לכאורה הוא כן בעל ערך רב. אפשר לנסות להמחיש את התועלת הממשית או הרגשית של נושא מסוים, וכך לשפר את הריכוז בו. מנגד, עולה השאלה מדוע האדם צריך לנסות לשכנע את עצמו בדבר כזה, אם המוח שלו כבר הגיע למסקנה שהנושא האחר מועיל לו יותר. לפעמים הבעיה איננה מוטיבציה אלא עלות גבוהה מדי של הריכוז בדבר מסוים, למשל כשאדם מתקשה להבין את החומר ואז הוא מרגיש מושפל או מיואש.
איך שיפור השכל משפיע על יכולת הריכוז?
אליעד מדגיש כי אחת הדרכים היעילות לשפר ריכוז היא לשפר את יכולת ההבנה והשכל באופן כללי. כשהאדם מבין בקלות רבה יותר את החומר הנלמד, העלות של הריכוז יורדת משמעותית. במקום להרגיש חסר אונים ומושפל כי הוא לא מבין, האדם מרגיש שהוא יכול להתמודד עם החומר. כתוצאה מכך, קל לו יותר להישאר מרוכז לאורך זמן.
כיצד משפיעים גורמים פיזיים ורגשיים על הריכוז?
אליעד כהן מציין שגורמים פיזיים כמו רעב, עייפות, חום, כאב או אי - נוחות פיזית, עשויים להקשות מאוד על הריכוז. במקרים אלו הגוף שולח איתותים חזקים יותר מכל נושא אחר. לכן, שמירה על תזונה נכונה, שינה מספקת וסביבה נוחה הם דרכים פרקטיות מאוד לשפר ריכוז. הוא מדגים זאת דרך מאכלים הגורמים לקפיצות סוכר והפרעות לריכוז.
האם באמת יש לאדם הפרעת קשב או שהבעיה נמצאת בסביבה?
אליעד מעלה ביקורת על כך שמערכת החינוך, המורים וההורים לפעמים מחליטים שלילד יש הפרעת קשב, כאשר ייתכן שהבעיה בכלל היא במורה שלא מצליח לעניין את הילד או לא מלמד בצורה שמתאימה לו. הוא מביא כדוגמה את המשפט ההלכתי "מכים אותו עד שיאמר רוצה אני", שמראה כיצד ניתן להפוך מצב רצוי או לא רצוי בהתאם לכוחו של מי שמחליט. באותה מידה, ניתן לומר שהמורה הוא זה שאינו מרוכז בתלמיד ובצרכים שלו.
כיצד ניתן בכל זאת לשפר את יכולת הריכוז בפועל?
אליעד כהן מציע ארבעה צעדים מרכזיים לשיפור הריכוז:
אליעד מבהיר כי תרופות יכולות לעזור באיזון פיזיולוגי לטווח קצר, אך הן אינן פותרות את שורש הבעיה, בעיקר אם הבעיה היא חוסר עניין או קושי בהבנה. לכן, לצד תרופות, חשוב מאוד להשקיע בפן החינוכי, ההתנהגותי והקוגניטיבי ולא להסתפק רק בכדורים.
לסיכום, אליעד כהן מסביר כי הריכוז תמיד קיים, אלא שהוא מופנה לדבר שנתפס כמועיל ביותר. כדי לשפר ריכוז, צריך להדגיש את הערך החיובי ולהקטין את הקושי שבדבר שרוצים להתמקד בו.
אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם ניתן לשפר את יכולת הריכוז או שמדובר בתכונה קבועה שלא ניתן לשנות אותה. עלתה דוגמה של אדם שהיה מטופל בריטלין עד כיתה ז', ואחרי שהחליט להפסיק לקחת את התרופה, בתחילה לא הצליח להתרכז כלל, אך בהמשך הצליח ללמוד לשלוט בזה בהדרגה. מכאן עולה הטענה שאולי כן ניתן לשפר את הריכוז עם הזמן. מנגד, אליעד כהן מציג אפשרות אחרת לפיה ייתכן שבשני המצבים האדם לא באמת שיפר את הריכוז שלו, אלא רק חשב שהוא מרוכז או לא מרוכז בגלל חוסר הבנה או חוסר מודעות עצמית. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא מרוכז כשהוא בכלל לא מרוכז או להיפך.
מהי בעצם בעיית ריכוז ומדוע אנשים מתקשים להתרכז?
אנשים מתארים את בעיית הריכוז שלהם למשל בכך שהם יושבים בכיתה ומרגישים חוסר יכולת להקשיב, מתחממים ומאבדים סבלנות במהרה. אך אליעד כהן מעלה את האפשרות שהבעיה אינה באמת בריכוז אלא בנושא המשעמם או בחוסר העניין שיש לאותו אדם. אילו הנושא היה מעניין ומושך במיוחד, אותו אדם כנראה היה מצליח להתרכז ללא בעיה. הוא נותן דוגמה של תלמיד שלא מצליח להתרכז בשיעור, אבל יכול לשבת שעות ולהתרכז במשחק מחשב. מכאן ברור שלעיתים ההגדרה "הפרעת קשב וריכוז" איננה תמיד מדויקת, ולעיתים הבעיה היא פשוט שהנושא לא מעניין מספיק עבור האדם.
האם הבעיה היא אמיתית או שמדובר באבחון מוטעה?
אליעד כהן מסביר כי כל אדם תמיד מרוכז במשהו, אלא שלא תמיד הוא מרוכז במה שמצופה ממנו. לדוגמה, ילד בכיתה יכול להיות מרוכז לחלוטין במחשבות על ההפסקה או על משחקים במקום בשיעור עצמו. מכאן עולה השאלה האם באמת מדובר ב"בעיה" או שמדובר רק בפער בין הציפייה של הסביבה לבין מה שהאדם מעוניין להתרכז בו באופן טבעי.
מה קובע במה האדם יבחר להתרכז?
אליעד מסביר עיקרון פשוט: אדם תמיד יתרכז במה שהוא חושב שיביא לו יותר תועלת ופחות סבל. אם הילד חושב שיותר מועיל לו לחשוב על ההפסקה במקום על השיעור, הוא באופן טבעי יפנה לשם את הריכוז שלו. אם פתאום המצב יהיה מסוכן או חשוב במיוחד, כמו למשל כשאדם בורח מאריה שרודף אחריו, הוא מיד מתרכז בסכנה ואין לו בעיה של ריכוז, כי התועלת בבריחה ברורה וגדולה מכל מחשבה אחרת.
האם אפשר להחליט באופן מודע לשפר את הריכוז?
יש טענה לפיה אפשר לשפר ריכוז באופן מודע על ידי שכנוע עצמי שהדבר הלא - מעניין לכאורה הוא כן בעל ערך רב. אפשר לנסות להמחיש את התועלת הממשית או הרגשית של נושא מסוים, וכך לשפר את הריכוז בו. מנגד, עולה השאלה מדוע האדם צריך לנסות לשכנע את עצמו בדבר כזה, אם המוח שלו כבר הגיע למסקנה שהנושא האחר מועיל לו יותר. לפעמים הבעיה איננה מוטיבציה אלא עלות גבוהה מדי של הריכוז בדבר מסוים, למשל כשאדם מתקשה להבין את החומר ואז הוא מרגיש מושפל או מיואש.
איך שיפור השכל משפיע על יכולת הריכוז?
אליעד מדגיש כי אחת הדרכים היעילות לשפר ריכוז היא לשפר את יכולת ההבנה והשכל באופן כללי. כשהאדם מבין בקלות רבה יותר את החומר הנלמד, העלות של הריכוז יורדת משמעותית. במקום להרגיש חסר אונים ומושפל כי הוא לא מבין, האדם מרגיש שהוא יכול להתמודד עם החומר. כתוצאה מכך, קל לו יותר להישאר מרוכז לאורך זמן.
כיצד משפיעים גורמים פיזיים ורגשיים על הריכוז?
אליעד כהן מציין שגורמים פיזיים כמו רעב, עייפות, חום, כאב או אי - נוחות פיזית, עשויים להקשות מאוד על הריכוז. במקרים אלו הגוף שולח איתותים חזקים יותר מכל נושא אחר. לכן, שמירה על תזונה נכונה, שינה מספקת וסביבה נוחה הם דרכים פרקטיות מאוד לשפר ריכוז. הוא מדגים זאת דרך מאכלים הגורמים לקפיצות סוכר והפרעות לריכוז.
האם באמת יש לאדם הפרעת קשב או שהבעיה נמצאת בסביבה?
אליעד מעלה ביקורת על כך שמערכת החינוך, המורים וההורים לפעמים מחליטים שלילד יש הפרעת קשב, כאשר ייתכן שהבעיה בכלל היא במורה שלא מצליח לעניין את הילד או לא מלמד בצורה שמתאימה לו. הוא מביא כדוגמה את המשפט ההלכתי "מכים אותו עד שיאמר רוצה אני", שמראה כיצד ניתן להפוך מצב רצוי או לא רצוי בהתאם לכוחו של מי שמחליט. באותה מידה, ניתן לומר שהמורה הוא זה שאינו מרוכז בתלמיד ובצרכים שלו.
כיצד ניתן בכל זאת לשפר את יכולת הריכוז בפועל?
אליעד כהן מציע ארבעה צעדים מרכזיים לשיפור הריכוז:
- להבין ולהמחיש את הערך והתועלת שיש בדבר שאליו רוצים להתרכז, או להראות מה יקרה אם לא יתרכזו בו.
- להפחית את הקשיים הקוגניטיביים, למשל על ידי למידה יעילה יותר ושיטות להבנת החומר.
- לטפל בגורמים פיזיים ורגשיים כמו רעב, עייפות, או חוסר ביטחון וחרדות, המונעים מהאדם להתרכז.
- לפתח ולחזק את השכל הכללי, וכך להוריד את עלות ההבנה של נושאים חדשים ומורכבים.
אליעד מבהיר כי תרופות יכולות לעזור באיזון פיזיולוגי לטווח קצר, אך הן אינן פותרות את שורש הבעיה, בעיקר אם הבעיה היא חוסר עניין או קושי בהבנה. לכן, לצד תרופות, חשוב מאוד להשקיע בפן החינוכי, ההתנהגותי והקוגניטיבי ולא להסתפק רק בכדורים.
לסיכום, אליעד כהן מסביר כי הריכוז תמיד קיים, אלא שהוא מופנה לדבר שנתפס כמועיל ביותר. כדי לשפר ריכוז, צריך להדגיש את הערך החיובי ולהקטין את הקושי שבדבר שרוצים להתמקד בו.
- איך לייצר מוטיבציה פנימית ללמידה
- התמודדות עם שעמום וחוסר עניין
- חיזוק השכל ופיתוח הבנה
- היבטים רגשיים של ריכוז וקשב
- כיצד לזהות אבחון שגוי של הפרעת קשב?
האם ניתן לשפר את יכולת הריכוז או שמדובר במשהו קבוע מראש?
הדיון התחיל כשאדם אחד סיפר על חווייתו האישית עם ריטלין עד כיתה ז'. לאחר שהפסיק לקחת ריטלין, הוא הרגיש שבהתחלה לא הצליח להתרכז כלל, אבל עם הזמן למד לשלוט בזה בהדרגה. הוא רואה בכך ראיה לכך שאפשר לשפר את יכולת הריכוז. מצד שני, עלתה האפשרות שאולי לא באמת חל שינוי של ממש ביכולת הריכוז עצמה, אלא בשיפוט העצמי של האדם לגבי כמה הוא מרוכז או לא. הופיעה הדוגמה של מישהו שלא היה מרוכז בכלל, אך לעיתים חשב בטעות שהוא כן מרוכז, או להפך - אדם שהיה מרוכז מאוד, אבל חשב בטעות שהוא לא מצליח להתרכז.
מה פירוש "בעיית ריכוז" ולמה בעצם אנשים טוענים שיש להם קושי להתרכז?
יש מי שמספר שהקושי מתבטא בכך שהוא יושב בכיתה, מתוסכל מכך שהוא לא מצליח להקשיב, חם לו, והוא פשוט לא יכול להמשיך ולהתמקד בדברי המורה. נשאלת השאלה האם זו אכן בעיית ריכוז, או שהבעיה היא שהתוכן עצמו לא מעניין מספיק. אם היה מדובר בנושא מסעיר ומלהיב, ייתכן שהאדם היה מרותק עד כדי כך שהדברים היו נקלטים לו בקלות. לכן, ייתכן שמה שמכונה "הפרעת קשב וריכוז" לפעמים הוא בעצם חוסר עניין אמיתי בחומר הנלמד, ולאו דווקא חוסר יכולת טכנית להתרכז.
האם באמת "הכל בראש" או שיש כאן אבחון אובייקטיבי?
הועלתה הטענה שבעצם כולם מרוכזים כל הזמן במשהו, רק לא תמיד במשהו שהסביבה מצפה שנתמקד בו. למשל, התלמיד עשוי להיות עסוק בעולמו הפנימי במקום בשיעור: בזמן השיעור הוא מרוכז במחשבות על מה שיקרה בהפסקה, בחוויות מאתמול, או אולי במחשבות על משחק מחשב שהוא אוהב. מנקודת המבט של המורה או של המאבחנים, אומרים על אותו תלמיד שהוא אינו מצליח להתרכז. אבל האמת היא שהוא כן מרוכז - רק בנושא אחר. הרעיון המרכזי הוא שאדם נוטה להפנות את הריכוז שלו לכיוון שהוא מאמין שיביא לו יותר טוב ופחות רע.
איך פועלת הבחירה שלנו במה להתרכז?
הוסבר עיקרון: בכל רגע נתון, האדם מתמקד בעניין שנראה לו מועיל יותר או מספק יותר ביחס לאלטרנטיבה. אם ילד חושב שלחשוב על ההפסקה יביא לו יותר הנאה או פחות סבל מאשר לשמוע את השיעור, מוחו טבעית עובר להתעסק בהפסקה. לעומת זאת, אם השיעור יתפס בעיניו כמאוד משמעותי, חשוב ואפילו קריטי (נניח שזו הזדמנות משמעותית להצליח במשהו שיקר לו) - הוא ממילא יבחר להתרכז. דוגמה קיצונית לכך היא מצב של סכנה אמיתית: אם רודף אחריו אריה, האדם מיד נהיה מרוכז בלברוח ובשמירה על חייו. אין כאן 'בעיית ריכוז', ישנו צורך חזק שדוחף את תשומת הלב למקום אחד.
אז האם ניתן "להחליט" לשפר ריכוז, או שהדבר תלוי באינטרס הפנימי?
יש הטוענים שאם האדם רוצה בכנות לשפר את הריכוז, הוא צריך למצוא דרך לשכנע את עצמו שהנושא המשעמם לכאורה כן יעשה לו טוב, או למפות לעצמו מה יהיו ההשלכות השליליות אם לא יצליח להתמקד בו. אולם, עלתה השאלה למה בכלל לעשות זאת אם המוח באופן טבעי מקבל החלטה מושכלת שדבר אחר עדיף לו כרגע. לעיתים, הרצון להשתפר בלימודים לא מספיק חזק בהשוואה לתועלת שמגיעה ממחשבות על משחקים או בילויים, ולכן האדם 'מתפזר' בהכרה שלו. אך אם פתאום תצוץ סיבה חזקה מאוד שבגינה הלימוד הופך להכרחי (לדוגמה, הצלחה במבחן גורלית, איום ממשי בעונש גדול, או הזדמנות ייחודית לרווח עצום) - ממילא הריכוז יעלה.
שיפור הריכוז דרך "שיפור השכל"
התחדד רעיון חשוב: גם אם ברור שיש עניין ותועלת בדבר מסוים, לעיתים יש לאדם עלות גבוהה בהתמקדות בו. למשל, אם החומר הנלמד קשה להבנה, האדם עלול להרגיש מושפל, חסר אונים או פשוט מותש מלהיאבק בו. במצב כזה, למרות היתרונות שבידיעה "אם אלמד זה יביא לי טוב", המוח אומר: "אבל העלות גבוהה מדי, אני לא מצליח להבין, ולכן אני מעדיף לברוח למחשבות נעימות יותר". אם מפתחים את יכולת ההבנה, לומדים לחבר בין מושגים ולפרש אותם בקלות, העלות בריכוז פוחתת מאוד. כתוצאה מזה, גם אם החומר עדיין לא מרתק, לפחות הוא כבר לא מרגיש בלתי אפשרי או משפיל. שיפור השכל הוא אפוא דרך להקטין את הקושי, ומכאן - לשפר את הריכוז.
הפרעות פיזיות והשפעתן על קשב וריכוז
נוסף על כך, יש מקרים שאנשים לא מתרכזים כי גופם משדר איתותים חזקים יותר מכל נושא אחר: רעב, עייפות, חום, חולי. במצב כזה, אפילו הדבר המעניין ביותר לא מצליח לתפוס אותם לזמן ארוך, כי הגוף דורש מענה. אם מטפלים בצרכים פיזיים - אוכלים כראוי, מאזנים רמות סוכר, מקפידים על שעות שינה, הופכים את סביבת הלמידה לנוחה יותר - במקרים רבים יכולת הריכוז עולה. לפעמים ממליצים לאנשים להפחית ממתקים או מאכלים גורמי נפילה באנרגיה, כדי שהגוף לא ייכנס לטלטלות שיפריעו לשהות בריכוז רציף.
מי מחליט למי יש "הפרעת קשב" ואיך מושפעים מכך?
כאן עולה ביקורת: לעיתים החברה, המורים, או ההורים בוחרים להגדיר את הילד כבעל "הפרעת קשב", בעוד שהילד בכלל מרגיש שהבעיה היא במורה שלא מלמד באופן מעניין או בשיטה שמתאימה לו. אפשר לדמיין מצב שהכיתה משעממת מאוד, והתלמיד עסוק בלחשוב על דברים אחרים. המורה קובע שיש לו "בעיית קשב". אולם אם נהפוך את התמונה - אולי לתלמיד יש נושאים אחרים חשובים ביותר בעיניו, והמורה אינו "מרוכז" מספיק כדי לראות שאלה הם הצרכים האמיתיים של התלמיד. מאחר שהמורה או המאבחן הם בעלי הסמכות, הם שמחליטים איך להגדיר את המצב.
הדוגמה הקיצונית: "רוצה אני" והכפיה החיצונית
נזכרה דוגמה: ישנו רעיון הלכתי ישן שאומר "מכים אותו עד שיאמר רוצה אני". אם אדם מסרב לקיים מצווה מסוימת, אפשר להפעיל עליו כוח פיזי עד שהוא מצהיר "רוצה אני" ועושה את הפעולה. לכאורה, נשמעת השאלה "האם הוא באמת רוצה, או שהוא רק נכנע לכוח?". התשובה המסורתית היא "בעומק נשמתו הוא כן רוצה, אלא שהיצר הרע מונע זאת, וכעת אנו סילקנו את המכשול". טענה זו יכולה להפוך גם בכיוון ההפוך: אפשר להכריח מישהו לאכול מאכל האסור עליו ולהגיד "בעומק נשמתך אתה כן רוצה". הדוגמה הזו מדגישה שאפשר להגדיר "חוסר רצון" או "חוסר ריכוז" גם כבעיה של האדם, ואפשר להגדיר את זה בדיוק להפך. הכל תלוי בכוח ובשליטה של מי מעלה את הטענה.
השורה התחתונה: כיצד בכל זאת משפרים יכולת ריכוז?
1.
הבנת התועלת שבנושא
יש לבדוק מדוע ללמוד או להתמקד בעניין מסוים בכלל משתלם. אם האדם לא מבין מה יצא לו מזה, או מהן ההשלכות אם לא יעשה זאת, מוחו לא ישקיע בכך אנרגיה. לכן, אחד האפיקים הוא להראות לעצמך או לאחרים בצורה משכנעת את הערך הממשי, הרגשי או הפרקטי, שיגיע מריכוז בנושא.
2.
הפחתת הקשיים והעלויות
אם קשה מאוד להבין את החומר, או שהאדם לא מכיר שיטות לימוד יעילות, או שהוא עייף ורעב - אפשר לפעול להפחתת הקשיים. ברגע שההרגשה ש"זה קשה מדי" יורדת, החשק להתרכז עולה. לפעמים זו בדיוק הנקודה שמסבירה למה יש אנשים שנראים בעלי "פוטנציאל לא מנוצל": בפועל, הם לא יודעים מאיפה להתחיל להבין, אז הם מוותרים מהר.
3.
בדיקת מנגנונים פיזיים ורגשיים
לפעמים הבעיה איננה בחומר אלא בסביבה הרועשת, או בהפרעות פנימיות כמו חששות, חרדות, תחושת חוסר ביטחון וכדומה. כשטפלים בגורם הרגשי, מגלים פתאום שיש יכולת ללמוד ולהתרכז מצוין.
4.
חיזוק השכל באופן כללי
ככל שהאדם מתרגל יותר הבנה וחשיבה רחבה, כך העלות של לימוד נושאים חדשים פוחתת. במקום שהלימוד ייתפש כמאמץ אדיר, הוא הופך לחוויה מובנת וקלה, והדחייה הטבעית יורדת.
ומה לגבי תרופות ואבחונים מקצועיים?
הדיון הציג עמדה שעשויה לטעון שתרופות כדוגמת ריטלין הן רק פתרון נקודתי. הן עשויות לעזור באיזון מסוים של המוח, או בהכוונת הקשב לאורך זמן קצר, אך הן אינן מחליפות חיפוש עומק אחר הסיבות לחוסר הריכוז. אפשרי שהתרופות יקלו על חלק מהתופעות הפיזיולוגיות, אך אם לאדם אין שום עניין בחומר, או שיש לו קושי עצום בהבנה, התרופה לא תפתור לגמרי את הבעיה. מנגד, יש הטוענים שיש מצבים נוירולוגיים אמיתיים שדורשים תרופה כדי לייצב את הקשב, אך גם אז חשוב להשקיע בפן החינוכי וההדרכתי, ולא להסתפק רק בכדורים.
הוויכוח: סביבה משעממת או בעיה אישית?
אנשים מתקשים לפעמים להסכים אם מקור הבעיה הוא אצל הילד - "אין לו יכולת קשב" - או שמא זו המערכת הלימודית שמפספסת אותו ולא מעניינת אותו בכלל. ייתכן שהמציאות מורכבת יותר: לפעמים יש באמת קושי אובייקטיבי, אך במקרים אחרים אפשר לפתור חלק מהקשיים על ידי שינויים בהוראה, בתוכן או בהבנה האישית. מכל מקום, עיקרון "אדם מתרכז במה שהוא חושב שיועיל לו" נשאר תקף, ובסופו של דבר, אם העניין יעלה או אם תהליכי ההבנה ישתפרו, עולה הסיכוי שהאדם יצליח להתמקד.
לסיכום: כי תמיד יש ריכוז, רק הוא הולך למקום שהכי משתלם
בין אם מכנים זאת "בעיית ריכוז" ובין אם לא, העובדה היא שהאדם תמיד מפנה את תשומת הלב שלו למקום שמרגיש לו שנותן יותר טוב ופחות רע. כדי לגרום לו למקד את הריכוז במקום רצוי, יש לעבוד על שני הצדדים: הגברת המשיכה החיובית והפחתת הקושי הכרוך בלמידה או בכל נושא מבוקש. לפעמים הפתרון פשוט יותר - לספק תשובה לצרכי הגוף, להפוך את הסביבה לנוחה ולהבהיר את הערך שבדבר. ולפעמים הפתרון הוא רחב ועמוק יותר - לשנות את צורת החשיבה, להגדיל את השכל, להוריד את רמת השעמום ולפתח מוטיבציה אמיתית מבפנים.
הדיון התחיל כשאדם אחד סיפר על חווייתו האישית עם ריטלין עד כיתה ז'. לאחר שהפסיק לקחת ריטלין, הוא הרגיש שבהתחלה לא הצליח להתרכז כלל, אבל עם הזמן למד לשלוט בזה בהדרגה. הוא רואה בכך ראיה לכך שאפשר לשפר את יכולת הריכוז. מצד שני, עלתה האפשרות שאולי לא באמת חל שינוי של ממש ביכולת הריכוז עצמה, אלא בשיפוט העצמי של האדם לגבי כמה הוא מרוכז או לא. הופיעה הדוגמה של מישהו שלא היה מרוכז בכלל, אך לעיתים חשב בטעות שהוא כן מרוכז, או להפך - אדם שהיה מרוכז מאוד, אבל חשב בטעות שהוא לא מצליח להתרכז.
מה פירוש "בעיית ריכוז" ולמה בעצם אנשים טוענים שיש להם קושי להתרכז?
יש מי שמספר שהקושי מתבטא בכך שהוא יושב בכיתה, מתוסכל מכך שהוא לא מצליח להקשיב, חם לו, והוא פשוט לא יכול להמשיך ולהתמקד בדברי המורה. נשאלת השאלה האם זו אכן בעיית ריכוז, או שהבעיה היא שהתוכן עצמו לא מעניין מספיק. אם היה מדובר בנושא מסעיר ומלהיב, ייתכן שהאדם היה מרותק עד כדי כך שהדברים היו נקלטים לו בקלות. לכן, ייתכן שמה שמכונה "הפרעת קשב וריכוז" לפעמים הוא בעצם חוסר עניין אמיתי בחומר הנלמד, ולאו דווקא חוסר יכולת טכנית להתרכז.
האם באמת "הכל בראש" או שיש כאן אבחון אובייקטיבי?
הועלתה הטענה שבעצם כולם מרוכזים כל הזמן במשהו, רק לא תמיד במשהו שהסביבה מצפה שנתמקד בו. למשל, התלמיד עשוי להיות עסוק בעולמו הפנימי במקום בשיעור: בזמן השיעור הוא מרוכז במחשבות על מה שיקרה בהפסקה, בחוויות מאתמול, או אולי במחשבות על משחק מחשב שהוא אוהב. מנקודת המבט של המורה או של המאבחנים, אומרים על אותו תלמיד שהוא אינו מצליח להתרכז. אבל האמת היא שהוא כן מרוכז - רק בנושא אחר. הרעיון המרכזי הוא שאדם נוטה להפנות את הריכוז שלו לכיוון שהוא מאמין שיביא לו יותר טוב ופחות רע.
איך פועלת הבחירה שלנו במה להתרכז?
הוסבר עיקרון: בכל רגע נתון, האדם מתמקד בעניין שנראה לו מועיל יותר או מספק יותר ביחס לאלטרנטיבה. אם ילד חושב שלחשוב על ההפסקה יביא לו יותר הנאה או פחות סבל מאשר לשמוע את השיעור, מוחו טבעית עובר להתעסק בהפסקה. לעומת זאת, אם השיעור יתפס בעיניו כמאוד משמעותי, חשוב ואפילו קריטי (נניח שזו הזדמנות משמעותית להצליח במשהו שיקר לו) - הוא ממילא יבחר להתרכז. דוגמה קיצונית לכך היא מצב של סכנה אמיתית: אם רודף אחריו אריה, האדם מיד נהיה מרוכז בלברוח ובשמירה על חייו. אין כאן 'בעיית ריכוז', ישנו צורך חזק שדוחף את תשומת הלב למקום אחד.
אז האם ניתן "להחליט" לשפר ריכוז, או שהדבר תלוי באינטרס הפנימי?
יש הטוענים שאם האדם רוצה בכנות לשפר את הריכוז, הוא צריך למצוא דרך לשכנע את עצמו שהנושא המשעמם לכאורה כן יעשה לו טוב, או למפות לעצמו מה יהיו ההשלכות השליליות אם לא יצליח להתמקד בו. אולם, עלתה השאלה למה בכלל לעשות זאת אם המוח באופן טבעי מקבל החלטה מושכלת שדבר אחר עדיף לו כרגע. לעיתים, הרצון להשתפר בלימודים לא מספיק חזק בהשוואה לתועלת שמגיעה ממחשבות על משחקים או בילויים, ולכן האדם 'מתפזר' בהכרה שלו. אך אם פתאום תצוץ סיבה חזקה מאוד שבגינה הלימוד הופך להכרחי (לדוגמה, הצלחה במבחן גורלית, איום ממשי בעונש גדול, או הזדמנות ייחודית לרווח עצום) - ממילא הריכוז יעלה.
שיפור הריכוז דרך "שיפור השכל"
התחדד רעיון חשוב: גם אם ברור שיש עניין ותועלת בדבר מסוים, לעיתים יש לאדם עלות גבוהה בהתמקדות בו. למשל, אם החומר הנלמד קשה להבנה, האדם עלול להרגיש מושפל, חסר אונים או פשוט מותש מלהיאבק בו. במצב כזה, למרות היתרונות שבידיעה "אם אלמד זה יביא לי טוב", המוח אומר: "אבל העלות גבוהה מדי, אני לא מצליח להבין, ולכן אני מעדיף לברוח למחשבות נעימות יותר". אם מפתחים את יכולת ההבנה, לומדים לחבר בין מושגים ולפרש אותם בקלות, העלות בריכוז פוחתת מאוד. כתוצאה מזה, גם אם החומר עדיין לא מרתק, לפחות הוא כבר לא מרגיש בלתי אפשרי או משפיל. שיפור השכל הוא אפוא דרך להקטין את הקושי, ומכאן - לשפר את הריכוז.
הפרעות פיזיות והשפעתן על קשב וריכוז
נוסף על כך, יש מקרים שאנשים לא מתרכזים כי גופם משדר איתותים חזקים יותר מכל נושא אחר: רעב, עייפות, חום, חולי. במצב כזה, אפילו הדבר המעניין ביותר לא מצליח לתפוס אותם לזמן ארוך, כי הגוף דורש מענה. אם מטפלים בצרכים פיזיים - אוכלים כראוי, מאזנים רמות סוכר, מקפידים על שעות שינה, הופכים את סביבת הלמידה לנוחה יותר - במקרים רבים יכולת הריכוז עולה. לפעמים ממליצים לאנשים להפחית ממתקים או מאכלים גורמי נפילה באנרגיה, כדי שהגוף לא ייכנס לטלטלות שיפריעו לשהות בריכוז רציף.
מי מחליט למי יש "הפרעת קשב" ואיך מושפעים מכך?
כאן עולה ביקורת: לעיתים החברה, המורים, או ההורים בוחרים להגדיר את הילד כבעל "הפרעת קשב", בעוד שהילד בכלל מרגיש שהבעיה היא במורה שלא מלמד באופן מעניין או בשיטה שמתאימה לו. אפשר לדמיין מצב שהכיתה משעממת מאוד, והתלמיד עסוק בלחשוב על דברים אחרים. המורה קובע שיש לו "בעיית קשב". אולם אם נהפוך את התמונה - אולי לתלמיד יש נושאים אחרים חשובים ביותר בעיניו, והמורה אינו "מרוכז" מספיק כדי לראות שאלה הם הצרכים האמיתיים של התלמיד. מאחר שהמורה או המאבחן הם בעלי הסמכות, הם שמחליטים איך להגדיר את המצב.
הדוגמה הקיצונית: "רוצה אני" והכפיה החיצונית
נזכרה דוגמה: ישנו רעיון הלכתי ישן שאומר "מכים אותו עד שיאמר רוצה אני". אם אדם מסרב לקיים מצווה מסוימת, אפשר להפעיל עליו כוח פיזי עד שהוא מצהיר "רוצה אני" ועושה את הפעולה. לכאורה, נשמעת השאלה "האם הוא באמת רוצה, או שהוא רק נכנע לכוח?". התשובה המסורתית היא "בעומק נשמתו הוא כן רוצה, אלא שהיצר הרע מונע זאת, וכעת אנו סילקנו את המכשול". טענה זו יכולה להפוך גם בכיוון ההפוך: אפשר להכריח מישהו לאכול מאכל האסור עליו ולהגיד "בעומק נשמתך אתה כן רוצה". הדוגמה הזו מדגישה שאפשר להגדיר "חוסר רצון" או "חוסר ריכוז" גם כבעיה של האדם, ואפשר להגדיר את זה בדיוק להפך. הכל תלוי בכוח ובשליטה של מי מעלה את הטענה.
השורה התחתונה: כיצד בכל זאת משפרים יכולת ריכוז?
1.
הבנת התועלת שבנושא
יש לבדוק מדוע ללמוד או להתמקד בעניין מסוים בכלל משתלם. אם האדם לא מבין מה יצא לו מזה, או מהן ההשלכות אם לא יעשה זאת, מוחו לא ישקיע בכך אנרגיה. לכן, אחד האפיקים הוא להראות לעצמך או לאחרים בצורה משכנעת את הערך הממשי, הרגשי או הפרקטי, שיגיע מריכוז בנושא.
2.
הפחתת הקשיים והעלויות
אם קשה מאוד להבין את החומר, או שהאדם לא מכיר שיטות לימוד יעילות, או שהוא עייף ורעב - אפשר לפעול להפחתת הקשיים. ברגע שההרגשה ש"זה קשה מדי" יורדת, החשק להתרכז עולה. לפעמים זו בדיוק הנקודה שמסבירה למה יש אנשים שנראים בעלי "פוטנציאל לא מנוצל": בפועל, הם לא יודעים מאיפה להתחיל להבין, אז הם מוותרים מהר.
3.
בדיקת מנגנונים פיזיים ורגשיים
לפעמים הבעיה איננה בחומר אלא בסביבה הרועשת, או בהפרעות פנימיות כמו חששות, חרדות, תחושת חוסר ביטחון וכדומה. כשטפלים בגורם הרגשי, מגלים פתאום שיש יכולת ללמוד ולהתרכז מצוין.
4.
חיזוק השכל באופן כללי
ככל שהאדם מתרגל יותר הבנה וחשיבה רחבה, כך העלות של לימוד נושאים חדשים פוחתת. במקום שהלימוד ייתפש כמאמץ אדיר, הוא הופך לחוויה מובנת וקלה, והדחייה הטבעית יורדת.
ומה לגבי תרופות ואבחונים מקצועיים?
הדיון הציג עמדה שעשויה לטעון שתרופות כדוגמת ריטלין הן רק פתרון נקודתי. הן עשויות לעזור באיזון מסוים של המוח, או בהכוונת הקשב לאורך זמן קצר, אך הן אינן מחליפות חיפוש עומק אחר הסיבות לחוסר הריכוז. אפשרי שהתרופות יקלו על חלק מהתופעות הפיזיולוגיות, אך אם לאדם אין שום עניין בחומר, או שיש לו קושי עצום בהבנה, התרופה לא תפתור לגמרי את הבעיה. מנגד, יש הטוענים שיש מצבים נוירולוגיים אמיתיים שדורשים תרופה כדי לייצב את הקשב, אך גם אז חשוב להשקיע בפן החינוכי וההדרכתי, ולא להסתפק רק בכדורים.
הוויכוח: סביבה משעממת או בעיה אישית?
אנשים מתקשים לפעמים להסכים אם מקור הבעיה הוא אצל הילד - "אין לו יכולת קשב" - או שמא זו המערכת הלימודית שמפספסת אותו ולא מעניינת אותו בכלל. ייתכן שהמציאות מורכבת יותר: לפעמים יש באמת קושי אובייקטיבי, אך במקרים אחרים אפשר לפתור חלק מהקשיים על ידי שינויים בהוראה, בתוכן או בהבנה האישית. מכל מקום, עיקרון "אדם מתרכז במה שהוא חושב שיועיל לו" נשאר תקף, ובסופו של דבר, אם העניין יעלה או אם תהליכי ההבנה ישתפרו, עולה הסיכוי שהאדם יצליח להתמקד.
לסיכום: כי תמיד יש ריכוז, רק הוא הולך למקום שהכי משתלם
בין אם מכנים זאת "בעיית ריכוז" ובין אם לא, העובדה היא שהאדם תמיד מפנה את תשומת הלב שלו למקום שמרגיש לו שנותן יותר טוב ופחות רע. כדי לגרום לו למקד את הריכוז במקום רצוי, יש לעבוד על שני הצדדים: הגברת המשיכה החיובית והפחתת הקושי הכרוך בלמידה או בכל נושא מבוקש. לפעמים הפתרון פשוט יותר - לספק תשובה לצרכי הגוף, להפוך את הסביבה לנוחה ולהבהיר את הערך שבדבר. ולפעמים הפתרון הוא רחב ועמוק יותר - לשנות את צורת החשיבה, להגדיל את השכל, להוריד את רמת השעמום ולפתח מוטיבציה אמיתית מבפנים.
- איך לייצר מוטיבציה פנימית ללמידה
- התמודדות עם שעמום וחוסר עניין
- חיזוק השכל ופיתוח הבנה
- היבטים רגשיים של ריכוז וקשב
עכשיו תתרכזו טוב האם ניתן לשפר יכולת ריכוז זאת השאלה, ריכוז האם ניתן לשפר יכולת ריכוז כן או לא?
ש: כן.
אליעד: כן אוקי למה אתה חושב?
ש: כי אני הייתי עם ריטלין עד כיתה ז' ואז החלטתי שאני לא לוקח יותר ובהתחלה לא הייתי מרוכז בכלל לא הצלחתי ולאט לאט שלטתי בזה.
אליעד: אחלה עכשיו השאלה היא מה שאמרת זה נכון או לא כי אולי לא היית מרוכז וחשבת שקודם היית מרוכז ואחר כך לא ויכול להיות שבשניהם לא היית מרוכז ובשניהם כן היית מרוכז, היה אחד שהיה כל כך לא מרוכז שלפעמים הוא חשב שהוא מרוכז כשהוא לא מרוכז והיה אחד שהיא מאוד מרוכז רק הוא התבלבל הוא חשב בטעות שהוא לא מרוכז.
ש: אז אני אגיד לך אני לפני זה לא יכולתי לשבת בכיתה ולהתרכז יותר מדי זמן במה מדברים במה מלמדים.
אליעד: תסתכל אתה מכיר מישהו שסובל מבעית ריכוז?
ש: אני.
אליעד: מה לדוגמה מה זה אומר ריכוז, מה זה אומר בעיית ריכוז "לא מצליח להתרכז" מה זה אומר?
ש: אני מפרש בעיית ריכוז אצלי שאני יושב ואני לא מצליח להקשיב ונהיה לי חם ואני פשוט לא יכול לשבת.
אליעד: אבל זאת לא בעיית ריכוז אולי זאת בעיה שמה שהוא אומר לא מעניין אותך, דרך אגב גם אם המורה בבית הספר היה מדבר על נושאים יותר מעניינים היית מקשיב אז זאת לא בעיה בך זאת בעיה בו יכול להיות, דרך אגב גם אתה אם היית מבקש מהמורה.
ש: אבחנו אצלי אבל בעיית קשב.
אליעד: תתרכז בסדר גם אלה שאבחנו אצלך בעיית קשב וריכוז.
ש: גם הם לא.
אליעד: תקשיב רגע תתרכז בא נגיד שאתה לא רצית להקשיב בבית הספר סבבה אבל היית בא הביתה נגיד משחק שעות במה?
ש: משחק מחשב.
אליעד: נגיד משחק מחשב עכשיו נגיד תבקש מאלה ויכולת לשחק עליו שעות להתרכז בו שעות אבל תבקש מאלה שעשו לך את הפרעת הקשב והריכוז את האבחון לשחק שעות במשחק הזה תראה גם הם לא מצליחים להתרכז "יש לך בעיה להתרכז הפרעת קשב וריכוז אתה לא מצליח להתרכז במשחק", מה אז מה זה אומר שאולי להם יש בעיית קשב וריכוז כי הם לא מצליחים להתרכז במשחק.
ש: תמיד מרוכזים השאלה במה.
אליעד: יפה אז מההתחלה אז קודם כל כולם מרוכזים כל הזמן במשהו השאלה במה, זאת אומרת שבעצם בעיית ריכוז פירושו בעיית ריכוז בנושא מוגדר. קודם כל בא נתחיל מזה כולם מרוכזים כל הזמן בן אדם הוא היה בכיתה מהרגע שהוא נכנס לכיתה הוא היה מרוכז בהפסקה "הפסקה מה אני אעשה בהפסקה מה היה אתמול בהפסקה" לא משנה משהו הבן אדם מרוכז במשהו אין דבר כזה בעיית ריכוז אתה תמיד מרוכז במשהו. השאלה היא האם ניתן לשפר את המיומנות שלך להתרכז במשהו מוגדר, תשובה מה התשובה?
ש: כן.
אליעד: כן ולא, סתם מה כן?
ש: אבל למה להאמין למה כן.
אליעד: למה כן אז בא נחשוב בהיגיון.
ש: אם הוא בדרך כלל מרוכז.
אליעד: מה אתה נותן תשובה לפני שהבנת את השאלה קודם כל צריך לשאול במה תלוי אם אתה מרוכז במה אתה מרוכז, היא אומרת עניין במה תלוי עניין?
ש: רצון.
אליעד: במה תלוי רצון מה זה אומר רצון, לא מה אומר רצון בן אדם מרוכז במה שהוא חושב שיעשה לא יותר טוב מרע זה הכל אם אתה יושב בכיתה והמורה מדבר על משהו ואתה חושב שיצא לך יותר תועלת מלחשוב על ההפסקה תחשוב על ההפסקה ואם אתה חושב שיצא לך יותר תועלת מלהקשיב למורה אתה תקשיב למורה זה כל הסיפור כולו, לא היה סיפור שונה ולא יהיה סיפור שונה.
ש: אז מה הקטע שהם.
אליעד: חכה רגע.
ש: עבדו עלי.
אליעד: עבדו עליך.
ש: עבדו עלי?
אליעד: כן עכשיו שנייה קודם כל ככה בן אדם במאה אחוז מהמקרים מתרכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, מאה אחוז בן אדם לדוגמה עייף לא מצליח להתרכז באיזה ספר למה כי הוא חושב שהתועלת שתהיה לו מלישון גדולה מהתועלת שיבוא לו מהבנת הספר אבל אם לדוגמה נגיד עכשיו היה רודפים אחריו פתאום באריה פתאום הוא נהיה ערני, איך כי הוא חושב שלברוח מהאריה מביא לו יותר תועלת מלישון זה מה שהוא חושב.
עכשיו אז בעצם השאלה היא מאחר שבסופו של דבר בן אדם תמיד מתרכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע אז בעצם מה זה אומר לשפר יכולת ריכוז, איך משפרים את יכולת הריכוז אתה יכול להגיד תראה אם זה יהיה יותר מעניין אני אתרכז בזה אבל איך ניתן לשפר יכולת ריכוז הרי בכל מקרה כולם מתרכזים כל הזמן ומה שהם חושבים שיעשה להם יותר טוב מרע.
ש: אם תהפוך הרבה דברים לטוב אני לא אלך על הכל אבל אם תהפוך כמה שיותר דברים.
אליעד: כן אבל אז לא שיפרת את יכולת הריכוז זה כמו לשאול איך לראות דברים כטובים אם תראה אותם כטובים אז אתה ממילא תתרכז בהם יותר אבל לא שיפרת בזה את יכולת הריכוז.
ש: אתה צריך לשאול את עצמך איך הדבר הזה שאותו אני הולך לשמוע יעזור לי.
אליעד: למה שתעשה כזה דבר הרי המוח שלך כבר עשה את השקלול וגילה שיותר טוב לך לחשוב על משהו אחר.
ש: אז תטיל בו ספק.
אליעד: למה שבן אדם ירצה לעשות כזה דבר זאת גם מחשבה עקומה בן אדם אומר "אוקי המוח שלי גילה לי שעדיף לי לחשוב", ה - default של הבן אדם שהוא תמיד מרוכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב למה לשנות את זה מלכתחילה "לא אני רוצה לחשוב שזה יעשה לי יותר טוב" למה שתרצה לחשוב כזה דבר חשבת וחשבת הגעת למסקנה שעדיף לך לחשוב על משהו אחר.
ש: אם המחשבה הזאת לא נותנת לך שום תועלת.
אליעד: לא, בסדר מה האמת שגם כשאתה אומר "אני רוצה להתרכז בלימודים" אתה לא באמת רוצה להתרכז כי אם היית רוצה היית מתרכז אתה רוצה להגיד שאתה רוצה ועדיין להתרכז במשהו אחר.
ש: זאת אומרת שאתה חושב שהלימודים הם לא טובים בשבילך אז אל תלמד.
אליעד: אתה לא חושב שהם לא טובים ואתה לומד בלית ברירה לא משנה בהנחה שאין אפשרות כזאת. אתם פה פספסתם משהו בסיסי אתם לא הייתם מרוכזים מה דיברנו בן אדם מתרכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, נכון זאת אומרת שכדי לגרום לך להתרכז במשהו צריך שתחשוב שלהתרכז בו יעשה לך יותר טוב מרע.
עכשיו איך עושים את זה אפשרות אחת על ידי גורמים לך להבין כמה תועלות יצא לך מזה שתתרכז בדבר וכמה רע יהיה לך אם לא תתרכז בדבר זאת אפשרות אחת, אפשרות שנייה היא שגורמים לכך שכשתתרכז בדבר יהיה לך פחות רע מלהתרכז שיהיה לך פחות רע להתרכז. בשביל לגרום לך להתרכז ב - x או שנשכנע אותך שאם תתרכז בזה יהיה לך מאוד טוב או שנשכנע אותך שאם לא תתרכז בזה יהיה לך מאוד רע זה צד אחד ויש עוד צד למשוואה, מה העלות שלך להתרכז מה הקושי שלך להתרכז.
אחת מהסיבות שבן אדם קשה לו להתרכז זה כי הוא לא מבין מה מדברים איתו כי הוא לא יודע איך לגשת למידע, כי הוא לא יודע איך לנתח אותו ואז העלות להתרכז גדלה ואז לא משנה כמה תועלת יביא לו הדבר שאם הוא יתרכז בו אבל התועלת יורדת כי העלות להתרכז גדלה, אם בן אדם לדוגמה מנסה להתרכז בלימודים והוא לא מבין בשכל איך להבין אז תחושת ההשפלה והחוסר אונים שלו להבין את הנלמד מפריעה לו להתרכז כי הוא לא מבין ואז הוא אומר "נכון שזה יציל את חיי אבל אני מרגיש מושפל מזה שאני לא מבין".
ולכן הדרך לשפר יכולת ריכוז היא על ידי שיפור השכל באופן כללי כי אם אתה תשפר את השכל והיה לך יותר שכל יהיה לך יותר קל להבין ואם יהיה לך יותר קל להבין העלות להתרכז תקטן וכשהעלות להתרכז תקטן אוטומטית התועלת מהדבר תגדל ואז יהיה לך יותר קל להתרכז זה הכל. עכשיו ולמה עוד פעם לא עליתם על התשובה כי צריך לנתח מלכתחילה מה אמרנו להבין את השאלה לפני התשובה והשאלה היא זה במה תלוי אם אתה מתרכז או לא מזה שאתה חושב שלהתרכז יעשה לך יותר טוב מרע, במה תלוי אם אתה חושב שזה יעשה לך יותר טוב מרע בתועלות שלך להתרכז ובנזקים שלא תתרכז ובתועלות ונזקים אם תתרכז גם זה יש לזה איזו עלות.
ובמה נובעת העלות להתרכז מזה שאתה לא מבין אתה לא יודע איך לגשת לזה אתה לא מבין את זה קשה לך להבין את זה אבל אם בן אדם מפתח את השכל יותר קל לו להתרכז, למה כי הוא לא צריך להתאמץ להבין זה מבין בשנייה. מה אתה אומר?
ש: שני דברים אולי הם קוראים לזה ריכוז חוסר ריכוז אבל הם מתכוונים שזה חוסר הבנה יש לו בעיה הוא לא מבין מספיק כאילו שעושים להם את המבחנים אז בודקים אותם בתחומים מסוימים רואים פה הוא לא עוקב.
אליעד: על מה אתה מדבר מה נושא השיחה עכשיו?
ש: על זה על ריכוז.
אליעד: מה איתו מי זה הם?
ש: אלא שקוראים לזה שיש בעיית ריכוז.
אליעד: מה האמת אם הם רוצים שתתרכז בלימודים.
ש: לא איך הם בודקים למה אתה לא מרוכז הם עושים לך מבחנים בתחומים מסוימים ואז הם רואים פה אתה פחות טוב פה אתה יותר טוב.
אליעד: בסדר בשביל זה צריך לעשות מבחן אבחון.
ש: לא ואז הם רואים שכאילו בתחום הזה יש לך חוסרים.
אליעד: אז אמרו אז מה אם אמרו קח את הבן אדם הכי לא מרוכז במשהו כמו יש איזה רבי אחד שאמר מכים אותו עד שיאמר רוצה אני, ראיתם את זה שאם בן אדם לא מניח תפילין או משהו יש תפיסה שאומרת הכה אותו עד שהוא יגיד רוצה אני כאילו עד שהוא יגיד "אני רוצה להניח תפילין" ואז הוא יניח אותן ואז שאלו אבל מה זאת אומרת אבל כאילו הוא לא באמת רוצה אז היה איזה רב אחד שאמר כזה דבר תראה כל יהודי בתוכו רוצה לשמור מצוות הוא לא שומר אותן כי יש לו יצר רע עכשיו אנחנו נכה אותו חזק עד שהוא יגיד רוצה אני הוא לא שיקר הוא באמת רוצה רק הוא לא ידע שהוא רוצה.
עכשיו מה האמת שאפשר לקחת את אותו רב להכות אותו עד שהוא יאכל חזיר עד שיאמר רוצה אני לאכול חזיר ביום כיפור, נכה אותו מספיק חזק הוא יאכל חזיר ביום כיפור וגם ישתה לו את הדם אחר כך סבבה ואז נגיד מה ההוכחה והוא בתוך תוכו רוצה לשתות את הדם של החזיר אלא מה הוא פשוט יש לו דמיונות פחדים מאלוהים דמיוני אבל אם נכה אותו מספיק חזק הוא יאמר רוצה אני לאכול את החזיר.
מה שאני מנסה להגיד אותו דבר עם הקשב וריכוז זה אותו דבר, כל דבר אתה יכול לגלגל אותו או שהנושא לא מעניין או לגלגל אותו על ההוא שלא מבין אפשר לגלגל את זה על מי שרוצים בקיצור יכולים לגלגל את זה אצל מי שרוצים. עכשיו מי מחליט למי יש בעיית קשב וריכוז למי שיש יותר כוח להחליט את זה מאחר שההורה או המורה הוא בשלטון הוא מחליט שהילד לא יכול להתרכז זה הכל אבל אם זה היה הפוך הילד היה אומר "אתה לא מתרכז אתה לא מבין אותי בכלל אני מנסה להסביר לך שלא מעניין אותי השיעור ואתה לא מרוכז אתה אומר לי תמשיך ללמוד".
ש: עוד שאלה לגבי הנושא של.
אליעד: כן אתה הבנת מה הפתרון לשפר את הריכוז?
ש: כן מצד אחד זה התועלות או כמה רע זה יעשה לו מצד שני זה לבדוק מה העלות אולי הוא לא מבין מספיק.
אליעד: איך מנמיכים את העלות?
ש: על ידי חיזוק השכל.
אליעד: ואם השכל מתחזק יותר קל לך להבין דברים ואז העלות קטנה הלאה יפה.
ש: זאת אחת הדרכים להוריד את העלויות יכול להיות עוד עלויות.
אליעד: נכון ואיזה עוד דרכים יש לדוגמה לבדוק למה הוא לא מצליח להתרכז, נכון לבדוק למה הוא לא מצליח להתרכז למה כי חלק מהמחשבה שלו מוסטת לזה שהוא רעב נכון תאכל יהיה לך יותר קל להתרכז ומזה גם גזרו שיש כאילו מאכלים יותר טובים לריכוז הם לא באמת יותר טובים לריכוז בהנחה שהם יותר נוחים לגוף אז הגוף יותר נוח לו יותר נוח לו אתה פחות חושב על צרכי הגוף כי צרכי הגוף יותר חשובים מהשיעור, אם תהיה רעב ועייף אתה לא יכול להתרכז בשיעור כי הגוף פשוט המוח מנתב אנרגיה לגוף. מה אתה רוצה להגיד?
ש: כמו למשל אתה אוכל ממתקים אז כאילו הסוכר עולה בבת אחת ואז זה יוצר אצלו.
אליעד: מה רצית לשאול או להגיד?
ש: לגבי תרופות פסיכיאטריות אם זה אותו עיקרון.
אליעד: לא יודע אני יודע דבר אחד שמה שאני אומר זה בטוח נכון והוא עובד מה יש כל השאר לא יודע תביא נושא ספציפי נבדוק אותו.
ש: כן.
אליעד: כן אוקי למה אתה חושב?
ש: כי אני הייתי עם ריטלין עד כיתה ז' ואז החלטתי שאני לא לוקח יותר ובהתחלה לא הייתי מרוכז בכלל לא הצלחתי ולאט לאט שלטתי בזה.
אליעד: אחלה עכשיו השאלה היא מה שאמרת זה נכון או לא כי אולי לא היית מרוכז וחשבת שקודם היית מרוכז ואחר כך לא ויכול להיות שבשניהם לא היית מרוכז ובשניהם כן היית מרוכז, היה אחד שהיה כל כך לא מרוכז שלפעמים הוא חשב שהוא מרוכז כשהוא לא מרוכז והיה אחד שהיא מאוד מרוכז רק הוא התבלבל הוא חשב בטעות שהוא לא מרוכז.
ש: אז אני אגיד לך אני לפני זה לא יכולתי לשבת בכיתה ולהתרכז יותר מדי זמן במה מדברים במה מלמדים.
אליעד: תסתכל אתה מכיר מישהו שסובל מבעית ריכוז?
ש: אני.
אליעד: מה לדוגמה מה זה אומר ריכוז, מה זה אומר בעיית ריכוז "לא מצליח להתרכז" מה זה אומר?
ש: אני מפרש בעיית ריכוז אצלי שאני יושב ואני לא מצליח להקשיב ונהיה לי חם ואני פשוט לא יכול לשבת.
אליעד: אבל זאת לא בעיית ריכוז אולי זאת בעיה שמה שהוא אומר לא מעניין אותך, דרך אגב גם אם המורה בבית הספר היה מדבר על נושאים יותר מעניינים היית מקשיב אז זאת לא בעיה בך זאת בעיה בו יכול להיות, דרך אגב גם אתה אם היית מבקש מהמורה.
ש: אבחנו אצלי אבל בעיית קשב.
אליעד: תתרכז בסדר גם אלה שאבחנו אצלך בעיית קשב וריכוז.
ש: גם הם לא.
אליעד: תקשיב רגע תתרכז בא נגיד שאתה לא רצית להקשיב בבית הספר סבבה אבל היית בא הביתה נגיד משחק שעות במה?
ש: משחק מחשב.
אליעד: נגיד משחק מחשב עכשיו נגיד תבקש מאלה ויכולת לשחק עליו שעות להתרכז בו שעות אבל תבקש מאלה שעשו לך את הפרעת הקשב והריכוז את האבחון לשחק שעות במשחק הזה תראה גם הם לא מצליחים להתרכז "יש לך בעיה להתרכז הפרעת קשב וריכוז אתה לא מצליח להתרכז במשחק", מה אז מה זה אומר שאולי להם יש בעיית קשב וריכוז כי הם לא מצליחים להתרכז במשחק.
ש: תמיד מרוכזים השאלה במה.
אליעד: יפה אז מההתחלה אז קודם כל כולם מרוכזים כל הזמן במשהו השאלה במה, זאת אומרת שבעצם בעיית ריכוז פירושו בעיית ריכוז בנושא מוגדר. קודם כל בא נתחיל מזה כולם מרוכזים כל הזמן בן אדם הוא היה בכיתה מהרגע שהוא נכנס לכיתה הוא היה מרוכז בהפסקה "הפסקה מה אני אעשה בהפסקה מה היה אתמול בהפסקה" לא משנה משהו הבן אדם מרוכז במשהו אין דבר כזה בעיית ריכוז אתה תמיד מרוכז במשהו. השאלה היא האם ניתן לשפר את המיומנות שלך להתרכז במשהו מוגדר, תשובה מה התשובה?
ש: כן.
אליעד: כן ולא, סתם מה כן?
ש: אבל למה להאמין למה כן.
אליעד: למה כן אז בא נחשוב בהיגיון.
ש: אם הוא בדרך כלל מרוכז.
אליעד: מה אתה נותן תשובה לפני שהבנת את השאלה קודם כל צריך לשאול במה תלוי אם אתה מרוכז במה אתה מרוכז, היא אומרת עניין במה תלוי עניין?
ש: רצון.
אליעד: במה תלוי רצון מה זה אומר רצון, לא מה אומר רצון בן אדם מרוכז במה שהוא חושב שיעשה לא יותר טוב מרע זה הכל אם אתה יושב בכיתה והמורה מדבר על משהו ואתה חושב שיצא לך יותר תועלת מלחשוב על ההפסקה תחשוב על ההפסקה ואם אתה חושב שיצא לך יותר תועלת מלהקשיב למורה אתה תקשיב למורה זה כל הסיפור כולו, לא היה סיפור שונה ולא יהיה סיפור שונה.
ש: אז מה הקטע שהם.
אליעד: חכה רגע.
ש: עבדו עלי.
אליעד: עבדו עליך.
ש: עבדו עלי?
אליעד: כן עכשיו שנייה קודם כל ככה בן אדם במאה אחוז מהמקרים מתרכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, מאה אחוז בן אדם לדוגמה עייף לא מצליח להתרכז באיזה ספר למה כי הוא חושב שהתועלת שתהיה לו מלישון גדולה מהתועלת שיבוא לו מהבנת הספר אבל אם לדוגמה נגיד עכשיו היה רודפים אחריו פתאום באריה פתאום הוא נהיה ערני, איך כי הוא חושב שלברוח מהאריה מביא לו יותר תועלת מלישון זה מה שהוא חושב.
עכשיו אז בעצם השאלה היא מאחר שבסופו של דבר בן אדם תמיד מתרכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע אז בעצם מה זה אומר לשפר יכולת ריכוז, איך משפרים את יכולת הריכוז אתה יכול להגיד תראה אם זה יהיה יותר מעניין אני אתרכז בזה אבל איך ניתן לשפר יכולת ריכוז הרי בכל מקרה כולם מתרכזים כל הזמן ומה שהם חושבים שיעשה להם יותר טוב מרע.
ש: אם תהפוך הרבה דברים לטוב אני לא אלך על הכל אבל אם תהפוך כמה שיותר דברים.
אליעד: כן אבל אז לא שיפרת את יכולת הריכוז זה כמו לשאול איך לראות דברים כטובים אם תראה אותם כטובים אז אתה ממילא תתרכז בהם יותר אבל לא שיפרת בזה את יכולת הריכוז.
ש: אתה צריך לשאול את עצמך איך הדבר הזה שאותו אני הולך לשמוע יעזור לי.
אליעד: למה שתעשה כזה דבר הרי המוח שלך כבר עשה את השקלול וגילה שיותר טוב לך לחשוב על משהו אחר.
ש: אז תטיל בו ספק.
אליעד: למה שבן אדם ירצה לעשות כזה דבר זאת גם מחשבה עקומה בן אדם אומר "אוקי המוח שלי גילה לי שעדיף לי לחשוב", ה - default של הבן אדם שהוא תמיד מרוכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב למה לשנות את זה מלכתחילה "לא אני רוצה לחשוב שזה יעשה לי יותר טוב" למה שתרצה לחשוב כזה דבר חשבת וחשבת הגעת למסקנה שעדיף לך לחשוב על משהו אחר.
ש: אם המחשבה הזאת לא נותנת לך שום תועלת.
אליעד: לא, בסדר מה האמת שגם כשאתה אומר "אני רוצה להתרכז בלימודים" אתה לא באמת רוצה להתרכז כי אם היית רוצה היית מתרכז אתה רוצה להגיד שאתה רוצה ועדיין להתרכז במשהו אחר.
ש: זאת אומרת שאתה חושב שהלימודים הם לא טובים בשבילך אז אל תלמד.
אליעד: אתה לא חושב שהם לא טובים ואתה לומד בלית ברירה לא משנה בהנחה שאין אפשרות כזאת. אתם פה פספסתם משהו בסיסי אתם לא הייתם מרוכזים מה דיברנו בן אדם מתרכז במה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, נכון זאת אומרת שכדי לגרום לך להתרכז במשהו צריך שתחשוב שלהתרכז בו יעשה לך יותר טוב מרע.
עכשיו איך עושים את זה אפשרות אחת על ידי גורמים לך להבין כמה תועלות יצא לך מזה שתתרכז בדבר וכמה רע יהיה לך אם לא תתרכז בדבר זאת אפשרות אחת, אפשרות שנייה היא שגורמים לכך שכשתתרכז בדבר יהיה לך פחות רע מלהתרכז שיהיה לך פחות רע להתרכז. בשביל לגרום לך להתרכז ב - x או שנשכנע אותך שאם תתרכז בזה יהיה לך מאוד טוב או שנשכנע אותך שאם לא תתרכז בזה יהיה לך מאוד רע זה צד אחד ויש עוד צד למשוואה, מה העלות שלך להתרכז מה הקושי שלך להתרכז.
אחת מהסיבות שבן אדם קשה לו להתרכז זה כי הוא לא מבין מה מדברים איתו כי הוא לא יודע איך לגשת למידע, כי הוא לא יודע איך לנתח אותו ואז העלות להתרכז גדלה ואז לא משנה כמה תועלת יביא לו הדבר שאם הוא יתרכז בו אבל התועלת יורדת כי העלות להתרכז גדלה, אם בן אדם לדוגמה מנסה להתרכז בלימודים והוא לא מבין בשכל איך להבין אז תחושת ההשפלה והחוסר אונים שלו להבין את הנלמד מפריעה לו להתרכז כי הוא לא מבין ואז הוא אומר "נכון שזה יציל את חיי אבל אני מרגיש מושפל מזה שאני לא מבין".
ולכן הדרך לשפר יכולת ריכוז היא על ידי שיפור השכל באופן כללי כי אם אתה תשפר את השכל והיה לך יותר שכל יהיה לך יותר קל להבין ואם יהיה לך יותר קל להבין העלות להתרכז תקטן וכשהעלות להתרכז תקטן אוטומטית התועלת מהדבר תגדל ואז יהיה לך יותר קל להתרכז זה הכל. עכשיו ולמה עוד פעם לא עליתם על התשובה כי צריך לנתח מלכתחילה מה אמרנו להבין את השאלה לפני התשובה והשאלה היא זה במה תלוי אם אתה מתרכז או לא מזה שאתה חושב שלהתרכז יעשה לך יותר טוב מרע, במה תלוי אם אתה חושב שזה יעשה לך יותר טוב מרע בתועלות שלך להתרכז ובנזקים שלא תתרכז ובתועלות ונזקים אם תתרכז גם זה יש לזה איזו עלות.
ובמה נובעת העלות להתרכז מזה שאתה לא מבין אתה לא יודע איך לגשת לזה אתה לא מבין את זה קשה לך להבין את זה אבל אם בן אדם מפתח את השכל יותר קל לו להתרכז, למה כי הוא לא צריך להתאמץ להבין זה מבין בשנייה. מה אתה אומר?
ש: שני דברים אולי הם קוראים לזה ריכוז חוסר ריכוז אבל הם מתכוונים שזה חוסר הבנה יש לו בעיה הוא לא מבין מספיק כאילו שעושים להם את המבחנים אז בודקים אותם בתחומים מסוימים רואים פה הוא לא עוקב.
אליעד: על מה אתה מדבר מה נושא השיחה עכשיו?
ש: על זה על ריכוז.
אליעד: מה איתו מי זה הם?
ש: אלא שקוראים לזה שיש בעיית ריכוז.
אליעד: מה האמת אם הם רוצים שתתרכז בלימודים.
ש: לא איך הם בודקים למה אתה לא מרוכז הם עושים לך מבחנים בתחומים מסוימים ואז הם רואים פה אתה פחות טוב פה אתה יותר טוב.
אליעד: בסדר בשביל זה צריך לעשות מבחן אבחון.
ש: לא ואז הם רואים שכאילו בתחום הזה יש לך חוסרים.
אליעד: אז אמרו אז מה אם אמרו קח את הבן אדם הכי לא מרוכז במשהו כמו יש איזה רבי אחד שאמר מכים אותו עד שיאמר רוצה אני, ראיתם את זה שאם בן אדם לא מניח תפילין או משהו יש תפיסה שאומרת הכה אותו עד שהוא יגיד רוצה אני כאילו עד שהוא יגיד "אני רוצה להניח תפילין" ואז הוא יניח אותן ואז שאלו אבל מה זאת אומרת אבל כאילו הוא לא באמת רוצה אז היה איזה רב אחד שאמר כזה דבר תראה כל יהודי בתוכו רוצה לשמור מצוות הוא לא שומר אותן כי יש לו יצר רע עכשיו אנחנו נכה אותו חזק עד שהוא יגיד רוצה אני הוא לא שיקר הוא באמת רוצה רק הוא לא ידע שהוא רוצה.
עכשיו מה האמת שאפשר לקחת את אותו רב להכות אותו עד שהוא יאכל חזיר עד שיאמר רוצה אני לאכול חזיר ביום כיפור, נכה אותו מספיק חזק הוא יאכל חזיר ביום כיפור וגם ישתה לו את הדם אחר כך סבבה ואז נגיד מה ההוכחה והוא בתוך תוכו רוצה לשתות את הדם של החזיר אלא מה הוא פשוט יש לו דמיונות פחדים מאלוהים דמיוני אבל אם נכה אותו מספיק חזק הוא יאמר רוצה אני לאכול את החזיר.
מה שאני מנסה להגיד אותו דבר עם הקשב וריכוז זה אותו דבר, כל דבר אתה יכול לגלגל אותו או שהנושא לא מעניין או לגלגל אותו על ההוא שלא מבין אפשר לגלגל את זה על מי שרוצים בקיצור יכולים לגלגל את זה אצל מי שרוצים. עכשיו מי מחליט למי יש בעיית קשב וריכוז למי שיש יותר כוח להחליט את זה מאחר שההורה או המורה הוא בשלטון הוא מחליט שהילד לא יכול להתרכז זה הכל אבל אם זה היה הפוך הילד היה אומר "אתה לא מתרכז אתה לא מבין אותי בכלל אני מנסה להסביר לך שלא מעניין אותי השיעור ואתה לא מרוכז אתה אומר לי תמשיך ללמוד".
ש: עוד שאלה לגבי הנושא של.
אליעד: כן אתה הבנת מה הפתרון לשפר את הריכוז?
ש: כן מצד אחד זה התועלות או כמה רע זה יעשה לו מצד שני זה לבדוק מה העלות אולי הוא לא מבין מספיק.
אליעד: איך מנמיכים את העלות?
ש: על ידי חיזוק השכל.
אליעד: ואם השכל מתחזק יותר קל לך להבין דברים ואז העלות קטנה הלאה יפה.
ש: זאת אחת הדרכים להוריד את העלויות יכול להיות עוד עלויות.
אליעד: נכון ואיזה עוד דרכים יש לדוגמה לבדוק למה הוא לא מצליח להתרכז, נכון לבדוק למה הוא לא מצליח להתרכז למה כי חלק מהמחשבה שלו מוסטת לזה שהוא רעב נכון תאכל יהיה לך יותר קל להתרכז ומזה גם גזרו שיש כאילו מאכלים יותר טובים לריכוז הם לא באמת יותר טובים לריכוז בהנחה שהם יותר נוחים לגוף אז הגוף יותר נוח לו יותר נוח לו אתה פחות חושב על צרכי הגוף כי צרכי הגוף יותר חשובים מהשיעור, אם תהיה רעב ועייף אתה לא יכול להתרכז בשיעור כי הגוף פשוט המוח מנתב אנרגיה לגוף. מה אתה רוצה להגיד?
ש: כמו למשל אתה אוכל ממתקים אז כאילו הסוכר עולה בבת אחת ואז זה יוצר אצלו.
אליעד: מה רצית לשאול או להגיד?
ש: לגבי תרופות פסיכיאטריות אם זה אותו עיקרון.
אליעד: לא יודע אני יודע דבר אחד שמה שאני אומר זה בטוח נכון והוא עובד מה יש כל השאר לא יודע תביא נושא ספציפי נבדוק אותו.
050-3331-331