16:31חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים
מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול?
הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה.
אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה.
איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול?
אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף.
אליעד כהן מפרט שההורה צריך ללמוד להבין מה בדיוק עובר על הילד, מהם הרצונות והצרכים שלו, מה מניע אותו ומה המטרות שלו. הבעיה המרכזית היא שלרוב ההורה אינו מבין את מהות התנהגות הילד, משום שהילד לעיתים אינו מבין את עצמו, או שאינו מצליח לבטא נכון את מחשבותיו ורצונותיו. לכן ההורה צריך לקבל הדרכה מקצועית שתלמד אותו איך לזהות נכון את הכוונות האמיתיות של הילד מתוך התנהגותו, ולא מתוך מה שהילד אומר בצורה ישירה.
לדוגמה, ילד עשוי להגיד שהוא שונא ללמוד, אבל בפועל יכול להיות שמאחורי המשפט הזה מסתתרת סיבה עמוקה יותר, כמו תחושת כישלון, פחד, או צורך בתשומת לב. ההורה צריך ללמוד כיצד להבחין בין המסר הגלוי שהילד מביע לבין המסר הסמוי שהילד לא יודע או לא מצליח להביע במילים.
מדוע לא תמיד חייבים לראות את הילד כדי לעזור לו?
אחת הטענות שעולות בהקשר הזה היא האם אפשר בכלל לעזור לילד בלי לראות אותו באופן אישי. אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר על טיפול פסיכולוגי או התמודדות עם בעיות התנהגות, למעשה אין הבדל משמעותי בין ילדים או אנשים בכלל, מכיוון שהמבנה הפסיכולוגי הבסיסי הוא דומה. כלומר, כל אדם - ילד או מבוגר - פועל מתוך מניעים ורצונות, וכל בעיית התנהגות נובעת מדפוס חשיבה או מרגש פנימי שגורם להתנהגות מסוימת. לכן, כדי לעזור לילד אין הכרח לפגוש אותו ישירות. מספיק לשמוע מההורה את התיאור של ההתנהגות, את הקשיים שהילד מתמודד איתם, כדי להבין מהו דפוס החשיבה או מה המניע הפסיכולוגי שמפעיל אותו.
אליעד מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לרופא טוב שלא תמיד חייב לראות את המטופל, אלא מספיק לו לשמוע על הסימפטומים כדי להבין את הבעיה. הוא מסביר שכאשר מבינים לעומק איך עובדת הנפש האנושית, אפשר להבין מה עובר בראשו של הילד גם ללא מפגש ישיר. העיקר הוא לזהות את נקודות החיכוך בין המציאות כפי שהילד רואה אותה לבין המציאות כפי שההורה או המערכת החינוכית רואה אותה.
איך ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד?
אחד הכלים המשמעותיים שאליעד כהן מציע להורים הוא ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד. הוא משתמש בדוגמה מעניינת של מעצבי חנויות לילדים, שיורדים לגובה העיניים של הילד כדי להבין איך הוא רואה את הדברים. כך ההורה צריך לנסות ולחזור לחוויה שלו כילד בבית הספר, להיזכר בתחושות, ברגשות ובצרכים שלו כילד, ולנסות להבין מתוך החוויה הזאת כיצד הילד שלו מרגיש. ההורה צריך להיות מסוגל לומר: "הנה, זה מה שהילד שלי חושב עליי, ככה הוא מרגיש, וזו הסיבה שהוא מתנהג כפי שהוא מתנהג".
הנקודה החשובה ביותר, לפי אליעד, היא שההורה חייב להכיר בכך שהילד פועל מתוך תפיסה שונה של המציאות. רק אחרי ההבנה העמוקה הזו ניתן להתחיל לשנות את ההתנהגות באמצעות מסרים עקיפים, פסיכולוגיה הפוכה, תקשורת לא ישירה והדרכה מתאימה להורה כיצד לפעול מול הילד.
סיכום מעשי: מה ההורים צריכים לעשות בפועל?
המסר המרכזי של אליעד כהן בנושא חינוך ילדים הוא שההורה חייב לקחת אחריות על התהליך, במיוחד אם הילד מסרב לטיפול. במקום לוותר, ההורה צריך להגיע לפגישות ייעוץ והדרכה, ללמוד להבין טוב יותר את הילד שלו, ולקבל את הכלים הנכונים לפעולה. גם אם הילד עצמו לא מגיע לפגישה, ההורה עצמו יכול ללמוד כיצד להשפיע באופן חיובי על התנהגות הילד שלו, וכיצד לייצר שינוי אמיתי בהתנהגות, בריכוז וביכולת של הילד להסתדר טוב יותר בחיים.
הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה.
אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה.
איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול?
אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף.
אליעד כהן מפרט שההורה צריך ללמוד להבין מה בדיוק עובר על הילד, מהם הרצונות והצרכים שלו, מה מניע אותו ומה המטרות שלו. הבעיה המרכזית היא שלרוב ההורה אינו מבין את מהות התנהגות הילד, משום שהילד לעיתים אינו מבין את עצמו, או שאינו מצליח לבטא נכון את מחשבותיו ורצונותיו. לכן ההורה צריך לקבל הדרכה מקצועית שתלמד אותו איך לזהות נכון את הכוונות האמיתיות של הילד מתוך התנהגותו, ולא מתוך מה שהילד אומר בצורה ישירה.
לדוגמה, ילד עשוי להגיד שהוא שונא ללמוד, אבל בפועל יכול להיות שמאחורי המשפט הזה מסתתרת סיבה עמוקה יותר, כמו תחושת כישלון, פחד, או צורך בתשומת לב. ההורה צריך ללמוד כיצד להבחין בין המסר הגלוי שהילד מביע לבין המסר הסמוי שהילד לא יודע או לא מצליח להביע במילים.
מדוע לא תמיד חייבים לראות את הילד כדי לעזור לו?
אחת הטענות שעולות בהקשר הזה היא האם אפשר בכלל לעזור לילד בלי לראות אותו באופן אישי. אליעד כהן מסביר שכאשר מדובר על טיפול פסיכולוגי או התמודדות עם בעיות התנהגות, למעשה אין הבדל משמעותי בין ילדים או אנשים בכלל, מכיוון שהמבנה הפסיכולוגי הבסיסי הוא דומה. כלומר, כל אדם - ילד או מבוגר - פועל מתוך מניעים ורצונות, וכל בעיית התנהגות נובעת מדפוס חשיבה או מרגש פנימי שגורם להתנהגות מסוימת. לכן, כדי לעזור לילד אין הכרח לפגוש אותו ישירות. מספיק לשמוע מההורה את התיאור של ההתנהגות, את הקשיים שהילד מתמודד איתם, כדי להבין מהו דפוס החשיבה או מה המניע הפסיכולוגי שמפעיל אותו.
אליעד מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לרופא טוב שלא תמיד חייב לראות את המטופל, אלא מספיק לו לשמוע על הסימפטומים כדי להבין את הבעיה. הוא מסביר שכאשר מבינים לעומק איך עובדת הנפש האנושית, אפשר להבין מה עובר בראשו של הילד גם ללא מפגש ישיר. העיקר הוא לזהות את נקודות החיכוך בין המציאות כפי שהילד רואה אותה לבין המציאות כפי שההורה או המערכת החינוכית רואה אותה.
איך ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד?
אחד הכלים המשמעותיים שאליעד כהן מציע להורים הוא ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד. הוא משתמש בדוגמה מעניינת של מעצבי חנויות לילדים, שיורדים לגובה העיניים של הילד כדי להבין איך הוא רואה את הדברים. כך ההורה צריך לנסות ולחזור לחוויה שלו כילד בבית הספר, להיזכר בתחושות, ברגשות ובצרכים שלו כילד, ולנסות להבין מתוך החוויה הזאת כיצד הילד שלו מרגיש. ההורה צריך להיות מסוגל לומר: "הנה, זה מה שהילד שלי חושב עליי, ככה הוא מרגיש, וזו הסיבה שהוא מתנהג כפי שהוא מתנהג".
הנקודה החשובה ביותר, לפי אליעד, היא שההורה חייב להכיר בכך שהילד פועל מתוך תפיסה שונה של המציאות. רק אחרי ההבנה העמוקה הזו ניתן להתחיל לשנות את ההתנהגות באמצעות מסרים עקיפים, פסיכולוגיה הפוכה, תקשורת לא ישירה והדרכה מתאימה להורה כיצד לפעול מול הילד.
סיכום מעשי: מה ההורים צריכים לעשות בפועל?
המסר המרכזי של אליעד כהן בנושא חינוך ילדים הוא שההורה חייב לקחת אחריות על התהליך, במיוחד אם הילד מסרב לטיפול. במקום לוותר, ההורה צריך להגיע לפגישות ייעוץ והדרכה, ללמוד להבין טוב יותר את הילד שלו, ולקבל את הכלים הנכונים לפעולה. גם אם הילד עצמו לא מגיע לפגישה, ההורה עצמו יכול ללמוד כיצד להשפיע באופן חיובי על התנהגות הילד שלו, וכיצד לייצר שינוי אמיתי בהתנהגות, בריכוז וביכולת של הילד להסתדר טוב יותר בחיים.
- איך לחנך ילד עם בעיות קשב וריכוז?
- מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול?
- איך להבין התנהגות של ילדים?
- האם חייבים לראות את הילד כדי לטפל בו?
- כיצד ההורה יכול לעזור לילדו בלי טיפול ישיר?