... והגזר, המקל או הגזר, הגזר או המקל, תמריץ חיובי, תמריץ שלילי, הנעת אנשים, לגרום למישהו להקשיב לך, המקל והגזר, הגזר והמקל, שיטות שכנוע, טכניקות שכנוע, שיטות מכירה, איך למכור? איך אני גורם לאנשים להקשיב לי ולחשוב שמה שאני אומר חשוב? ההתחלה של השיחה מתחילה בשאלה איך לגרום לאנשים להקשיב לנו ולחשוב שמה שאנחנו אומרים חשוב. בשלב הראשון, ... שואל את השואל מה בדיוק הוא רוצה להבין, האם הוא מתעניין בזה בגלל שהוא רוצה שיקשיבו לו או שמא יש כאן שאלה אחרת. הוא מבקש להסביר את השאלה לעומק ולדייק אותה. בהמשך, הוא מסביר שהצורך הזה בעניין של להקשיב לא נובע רק משיקול של מה חשוב לנו באופן אישי, אלא גם ... עם אחרים, וכחלק מהמשחק הזה יש צורך לדעת איך לתקשר בצורה שמאפשרת לאנשים להקשיב לנו. אליעד מסביר ששיחה או תקשורת עם אחרים לא בהכרח ... ושל אחרים. הוא מבהיר שבעצם מה שאנחנו חושבים חשוב, יוכל להוביל אותנו לא רק לשכנע אחרים אלא גם להבין את המניעים הפנימיים של עצמנו. הקול ... אליעד עובר לדבר על הדיאלוג הפנימי. הוא מסביר שהשאלה איך לגרום לאדם אחר להקשיב לנו היא למעשה שאלה שמתחילה בתוך הדיאלוג הפנימי של כל אחד מאיתנו. כלומר, כל אדם שואל את עצמו איך לגרום לכל הרצונות הפנימיים שלו להקשיב לרצון הדומיננטי ביותר. אליעד מסביר שכאשר אדם מציב ... יזוזו לכיוון אחד. בכך, הוא מרחיב את הדיון לא רק על איך לגרום לאחרים להקשיב, אלא גם על איך לגרום לעצמנו להקשיב לרצונות שמובילים אותנו קדימה. מהי הדרך לגרום למישהו להקשיב לך? כאשר השואל חוזר לשאול איך לגרום לאדם אחר להקשיב לו בנוגע לנושא מסוים, אליעד מתחיל לפרט על איך בדיוק ניתן לעשות זאת. הוא מבהיר שברגע שאנחנו רוצים להפעיל שכנוע או תשומת לב, יש צורך לבחור את הנושא או הדרך לדבר שיתאימו ... בעיניו. מה קורה אם הנושא לא מעניין את האדם השני? בהמשך, אליעד שואל איך לגרום למישהו להקשיב לנו כשמה שאנחנו מדברים על אינו ... לא בהכרח ישירות אלא באופן עקיף. הוא מוסיף כי הרבה פעמים אנשים לא מוכנים להקשיב למשהו שלא מעניין אותם, אך אם הם יראו איך זה קשור אליהם, יש סיכוי גבוה שהם יתחילו להקשיב. ההבנה של המניעים הפנימיים של אנשים השלב הבא בהסבר של ... שבסופו של דבר השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לאדם להרגיש שזה שווה לו להקשיב לנו. מהות התועלת והנזק בהמשך, אליעד עובר להסביר את המהות של התועלת והנזק בשכנוע. הוא מציין שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לגרום למישהו להקשיב לנו או לעשות משהו, אנחנו צריכים ... הזו תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. כלומר, כל פעולה שמישהו עושה, בין אם זה להקשיב לנו או לבצע משימה כלשהי, נובעת מתוך תחושת תועלת ... אם זה לא מעניין אותו, אם הוא חושב שזה יביא לו יתרונות, הוא יהיה מוכן להקשיב. ההשלכות של ההתמקדות בתועלת כשהשואל מעלה שאלה נוספת על איך לגרום למישהו להקשיב לנו, אליעד מפרט את הדרך שבה אנחנו יכולים להשתמש בתועלת כדי לשכנע את האדם. הוא מסביר שעלינו להבין את סולם הערכים של האדם ... רואה כטובים בעיניו. אחרי שנזהה את הדברים שמניעים אותו, נוכל להציג לו את ההקשבה או הפעולה שאנו רוצים שהוא יעשה ככזו שתשפר את מצבו או תביא לו תועלת. שיטות לשכנוע באמצעות סיפור בהמשך השיחה, אליעד מציע לשאול את עצמנו איך ... בהכרח בתוצאה הישירה של המעשה, אלא בהשפעה שהאדם יחשוב שיתקבל ממנו אם הוא יקשיב לנו. אם אנחנו מצליחים לגרום לו להאמין שההקשבה תביא לו תועלת, אז יש סיכוי גבוה שהוא אכן י

... ביקורתיות, ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים איך להעביר ביקורת בצורה שיקשיבו לה? אחת השאלות החשובות שעולות בתחום השכנוע והתקשורת בין אנשים היא: איך אפשר להעביר ביקורת בצורה כזו שהאדם ששומע אותה באמת יקשיב ויקבל אותה, ולא יתנגד או ידחה אותה? אליעד כהן מציג גישה מעמיקה לסוגיה זו ומפרק אותה למרכיבים בסיסיים שמסייעים להבין מדוע אנשים מקבלים או דוחים ביקורת. מדוע השאלה איך להעביר ביקורת זהה לאיך לגרום למישהו לפעול? אליעד מסביר כי השאלה כיצד להעביר ביקורת באופן אפקטיבי היא למעשה אותה השאלה של איך לגרום למישהו לעשות משהו?. כדי שמישהו יפעל, הוא צריך להאמין שהפעולה תוביל אותו למצב טוב יותר מהמצב הנוכחי. כלומר, אנשים זזים או משתנים רק כשהם חווים מצב של יותר טוב במקום אחר לעומת ... במקום שבו הוא נמצא כרגע. מהם שני סוגי הביקורת, ואיך הם משפיעים על ההקשבה? אליעד מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת בצורה חד - משמעית וחזקה, למשל: אתה חייב להשתנות, אתה הכי גרוע בעולם! ביקורת אפשרית: זו ... הנובעת ממנה. כלומר, הביקורת המחויבת יכולה להוביל לכך שהוא בכלל לא יקשיב, כי הוא יעדיף לא להאמין שאתה צודק לגביו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד יעילה? מנגד, ביקורת אפשרית (אולי אתה יכול לשנות) עשויה להישמע חלשה מדי, ולכן האדם יכול בקלות להתעלם ... ביקורת שתתקבל בוודאות? לפי אליעד, אין דרך או נוסחה מוחלטת שתמיד תעבוד ושתגרום לכל אחד לקבל ביקורת ולשנות את התנהגותו. הסיבה לכך היא שכל פעולה יכולה ליצור את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו. למשל, אפילו במקרה קיצוני, אם אדם צמא במדבר ואתה מציע לו ... כי כל פעולה עלולה להוביל לתוצאה ההפוכה מהרצויה. אז איך בכל זאת אפשר לגרום למישהו להקשיב ולקבל ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין שני העולמות: מצד אחד, להבהיר לאדם שיש סיבה אמיתית וברורה לשינוי (להראות באופן חד משמעי כמה ... לו לעבור אל המצב החדש, בלי שיחוש מותקף ויתגונן. מדוע אין נוסחה אחת שעובדת תמיד בהעברת ביקורת? אליעד מבהיר שהמציאות מורכבת ואין שום מהלך או נוסחה שתפעל באופן מוחלט. כל פעולה, ביקורת או ניסיון לשכנוע, יכולים לגרום לתוצאה הפוכה. לכן צריך תמיד למצוא את האיזון המדויק לפי האדם והסיטואציה הספציפית. כיצד רעיון זה קשור לתובנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין? הדיון הזה מוביל ... האלו בחיי היומיום? אליעד מדגיש שהבנת המושגים מחויב ואפשרי עוזרת לנו לנהל תקשורת טובה יותר, לשכנע אנשים בצורה יעילה יותר, וליצור מוטיבציה אמיתית לשינוי. אם מבינים לעומק את המנגנון הזה, ניתן לפתח דרכים מתוחכמות להעברת ביקורת בצורה שמייצרת שיתוף פעולה ולא התנגדות. איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית איך להעביר ביקורת בצורה נכונה? מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הורסת? למה השאלה איך להעביר ביקורת כך שמישהו יקשיב דומה לשאלה איך לגרום למישהו לעשות משהו? הדיון נפתח בכך שהשאלה איך להעביר למישהו ביקורת כדי שהוא יקשיב לך, דומה לשאלה הכללית יותר איך לגרום למישהו לעשות משהו. הרעיון הוא שמישהו פועל רק כשהוא חושב שיהיה לו יותר טוב מהרע, ולכן למעשה השאלה המהותית היא מה גורם למישהו להרגיש שמשהו רע לו פה וטוב לו שם, כך שהוא ירצה לזוז ... שזה רק אפשרות או אולי זה לא באמת כזה חשוב. כך הוא לא מרגיש רע חזק שישכנע אותו לפעול, אבל גם לא מרגיש צורך דחוף לשנות. איך הדילמה בין ביקורת מחייבת לביקורת אפשרית קשורה לשינוי הרגלים? נושא הביקורת דומה מאוד לשינוי הרגלים עצמיים. למשל, אדם שרוצה ... תהיה חזקה מדי, הוא ירגיש רע גדול ויתכחש למחשבה שהוא לא בסדר, הוא ישכנע את עצמו שמותר לו לעשן. אם הביקורת תהיה חלשה מדי, הוא לא ירגיש מספיק רע כדי להניע את עצמו לשנות את ההרגל. זה מייצר פרדוקס: מצד אחד צריך להכיר בזה שהמעשה רע, אבל לא בצורה ... ייתכן תרחיש שיגרום לתוצאה ההפוכה מזו שהיית מצפה. אז איך בכל זאת מנסים לשכנע מישהו לקבל ביקורת? הרעיון הכללי המוצע הוא למצוא את האיזון: - מצד אחד, לגרום לאדם להבין שיש לו סיבה ממשית וטובה לשנות את מעשיו (תחושה שמחויב שהוא ירוויח מהשינוי). - ... אצלו תחושה כל כך שלילית, עד כדי שהוא יתנתק לגמרי מהביקורת ולא ירצה להקשיב בכלל. לכן אחד הדגשים הוא להדגיש את התועלת הגלומה בשינוי (כלומר כמה טוב שם), ובמקביל להסביר בצורה עדינה אך ברורה מה רע במקום הנוכחי. כך האדם ימצא היגיון בצורך לעבור לשם ... בביקורת כדי לזכות בטוב הגדול המצפה לו. מדוע אין נוסחה אוניברסלית שעובדת תמיד? הטקסט מסביר שהמציאות מורכבת, והפרדוקס נעוץ בכך שכל צעד, מהלך, או רמת עוצמה של ביקורת, יכול להביא לתוצאה מנוגדת. מצד אחד, האדם צריך להבין שזה מחויב בשבילו לשפר את ... של מחויב ואפשרי בחיי היומיום. השילוב הזה קשור לאופן שבו בני אדם משכנעים זה את זה, מעבירים ביקורת ונעזרים במוטיבציה כדי לשנות הרגלים. גם במקרים פשוטים ויומיומיים, כל פעולה יכולה להוביל לתוצאה הפוכה. לכן הבנה מעמיקה של הפרדוקס עשויה לסייע למצוא דרכים יעילות יותר לשכנע ולהעביר ביקורת בונה (תוך שמירה על הכבוד והרצון הטוב של הצד השני). איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית אתה שואל איך להעביר למישהו ביקורת ושהוא ישמע לך. תשובה, איך מפרקים את השאלה הזאת למקום אחר, איך

... רטוריקה, לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון? כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש אלוהים, או להיפך אדם דתי שאין אלוהים, מתרחשת לפעמים סיטואציה שבה הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם. לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ... הוא ממשיך להתעקש יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת. הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו. האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס אותו כלא מקשיב. יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת שבה המשכנע דווקא כן מבין את הצד השני ומתייחס לדבריו בצורה ברורה, אבל הצד השני עדיין חוזר על טענתו מתוך סיבות אחרות, למשל רצון שיסכימו איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני. כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך? לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם מולך שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, עוד ... ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו שוב ושוב. אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים. מדוע אנשים חוששים להראות שהם מבינים את הצד השני? אליעד כהן מסביר שאחת ... של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך. לכן, בכל דיון או ויכוח, הצעד ... בדיון? מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני? איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג? דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת? מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו? כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו. איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות? למשל, במקרה של ילד שלא רוצה ... למה שנאמר לו. בדוגמה אחרת, אם יש דיון בין אדם דתי לאתאיסט, ובמקום שיקשיבו לטיעוני הצד השני, כל אחד חוזר על עמדתו שלו שוב ושוב, ללא בחינה אמיתית של מה שהועלה בדיון. דוגמה נוספת היא מצב שבו מישהו מאשים אותך שלכלכת את הרצפה. גם אם ... הוא מדגיש שיש כתם ליד הנעליים שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך. אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא חש שלא באמת נתנו מקום לדבריו או לא הבינו אותו. יחד עם זאת, יתכן מצב שבו אתה בהחלט מתייחס למה שנאמר, אך ...

... להבין את עצמך, להסביר את עצמך, להיות מודע לעצמך, ללכת לטיפול, להתפלל לאלוהים, התבודדות, הכותל המערבי, טיפול פסיכולוגי, ללכת לפסיכולוג, לשתף אחרים, מישהו שיקשיב לך, אמפתיה מדוע אנשים מרגישים צורך לשתף אחרים בבעיותיהם? אנשים רבים מרגישים ... באמצעות פסיכולוג או טיפול נפשי, משום שבזמן שהם מדברים ומנסים להסביר את עצמם, הם לפתע מגלים דברים חדשים על עצמם. לדוגמה, אדם שפונה לפסיכולוג יכול להרגיש שעצם ההקשבה או הנהון של המטפל כבר מסייעת לו להבין טוב יותר את מחשבותיו ותחושותיו, גם אם ... סיבה שבגללה אנשים משתפים אחרים: הם מחפשים אמפתיה, כלומר, תחושה שמישהו אחר אכפת לו ומבין אותם. לדוגמה, אדם יכול לספר לחבר על צרה שעוברת עליו, לא רק כדי לשמוע עצה אלא גם כדי להרגיש שמישהו אחר מקבל אותו. בעצם, האדם לא רק מספר את הסיפור, אלא גם ...

... איך לגרום למישהו לעשות משהו? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למישהו לעשות כרצונך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור התניה מילולית? איך להשפיע על אנשים? וכאן תתבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך לשתול למישהו מחשבה, שתגרום לו להקשיב לך, בדברים שהוא לא רוצה לא אוהב להקשיב לך. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מרגיל אותו לחשוב שהוא מקשיב לך, כאשר הוא עושה דברים שהוא היה עושה אותם, גם בלי להקשיב לך. לדוגמה, נניח שאתה יודע שמישהו רוצה לעשות משהו, לדוגמה ללכת לאכול. ואז אתה אומר לו, בא לאכול. ואז הוא בא לאכול, לא בגלל שאתה אמרת לו ... שאתה אמרת לו לעשות אותה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לחשוב, שהוא עשה את הפעולה, בגלל שאתה אמרת לו לעשות אותה. וכך הוא מתרגל להקשיב לך. בנוסף, נניח שמישהו רוצה ללכת לאכול. ונניח שהרצון שלו לאכול הוא 99%. דהיינו, שמבחינת הרצון שלו לאכול, הוא היה הולך לאכול בעוד 5 דקות. ... אבל עדיין מבחינת תת המודע של המושפע, מנקודת המבט שלו, הוא הלך לאכול, גם כי אתה אמרת לו ללכת לאכול. ואז ממילא תת המודע שלו, מתרגל להקשיב לך. וכאן יש לשים לב לנקודה הבאה, והיא שאם תבקש ממישהו לעשות משהו שהוא בכל מקרה היה עושה אותו, ושהדבר הזה עושה לו טוב, ממילא הוא יאהב אותך יותר והוא יתרגל יותר להקשיב לך. אבל אם אתה אומר למישהו לעשות משהו, שהוא לא נהנה אלא אפילו סובל מלעשות אותו, במקרה כזה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לא לרצות להקשיב לך. כי נוצרת אצלו התניה שאומרת, שכאשר הוא מקשיב לך, נהיה לו רע. ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, שאומרת שאם אתה רוצה להרגיל מישהו להקשיב לך במשהו מסוים, באפשרותך לעשות זאת, על ידי מה שהסברתי קודם, בתוספת של זה שתנסה ליצור סיטואציית הקשבה שתהיה דומה כמה שיותר לסיטואציה שאתה רוצה שהוא יקשיב לך. לדוגמה, נניח שאתה רוצה שכאשר מישהו חוזר מהעבודה שלו, שהוא יקשיב לך לעשות פעולה שהוא לא אוהב לעשות אותה. במקרה כזה, העצה הכללית הקודמת אומרת, שפשוט תרגיל אותו להקשיב לך, בדברים שהוא היה עושה ממילא ובדברים שעושים לו טוב. והעצה הנוכחית אומרת, שתרגיל אותו להקשיב לך, בסיטואציה שתהיה כמה שיותר דומה לסיטואציה הרצויה. דהיינו, בכל פעם שהוא חוזר מהעבודה, בקש ממנו לדוגמה, לך לנוח לך לשתות מים לך תעשה פעולה שהוא היה עושה אותה ממילא שמח לעשות אותה. ואז ממילא אצל האדם השני נוצרת התניה, שלא רק שהוא רגיל להקשיב לך, אלא שהוא רגיל להקשיב לך, כאשר הוא חוזר מהעבודה. או לדוגמה, נניח שברצונך להרגיל את הילד שלך להקשיב לך כאשר אתה מבקש ממנו ללכת להכין שיעורי בית. דהיינו, להקשיב לך כאשר אתה אומר לו לך תכין שיעורי בית. במקרה כזה, חפש משפט שיהיה דומה כמה שיותר למשפט המטרה, כגון לדוגמה לך תכין את המשחק שלך, או לך תכין X כלשהו. ואז המוח של השומע מתרגל, שכאשר הוא שומע ממך את המילים לך תכין, הוא מקשיב לך. או לדוגמה לך תסדר את החדר שלך. אז משפט כזה אפשר לדוגמה לשתול אותו בתוך משפט שאומר לך תסדר את הנעליים שלך, כדי שתרוץ יותר מהר או לך תסדר את X, בשביל סיבה Y שתעשה לך טוב. ואז ממילא המוח של המושפע, גורם לו להתרגל להקשיב לך, כאשר אתה אומר לו את המילים לך תסדר את X. ויש כאן עוד רמת מורכבות נוספת, והיא שלפעמים יש פעולה שהאדם המושפע רוצה לעשות אותה בתת המודע ...

... איך ליצור עניין? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לרצות להקשיב לך? איך לעניין מישהו? איך לקרוא אנשים? איך להבין מישהו? איך להבין אנשים? איך ליצור הקשבה? איך לדלות מידע? איך ליצור עניין ולגרום לאנשים להקשיב לך? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד ליצור עניין בשיחה עם אדם ולהגביר את הרצון שלו להקשיב ולהתעניין במה שאתה אומר. אליעד מסביר כי יצירת עניין לא נובעת רק מהצגת פתרונות שטחיים או הצעות מיידיות, אלא מהבנה מעמיקה של רצונות האדם ויכולת להתחבר אליהם באופן שיביא אותו לרצות להקשיב ולדבר איתך. מה המשמעות של ליצור עניין בשיחה? המשמעות של יצירת עניין היא לגרום לאדם השני להיות מעוניין להקשיב לך ולהמשיך בשיחה. לדברי אליעד, כדי להשיג זאת, עליך להבין את הרצונות ... את דבריך כך שהם יתאימו לצרכים אלו. אם אדם אומר משהו על מצבו, כמו קר לי, ניתן להסיק הרבה מידע על מצבו הפיזי, הרגשי והנפשי, וכך לדעת איך ליצור עניין ולעורר את רצונו להקשיב. כיצד ניתן לזהות את רצונות האדם תוך שני משפטים? השאלה המרכזית שהועלתה בהרצאה הייתה כיצד לזהות את רצונות האדם בשיחה קצרה, במיוחד כשיש לך רק שני משפטים כדי להבין את האדם. אליעד מציין שכדי להבין את הרצונות, יש להתחיל בהקשבה לדברים שהאדם אומר ולנסות לזהות חיסרון או צורך כלשהו שמוביל אותו ... עליו באופן משמעותי. איך ליצור עניין בשיחה? כיצד לזהות רצונות של אחרים? איך לדלות מידע משני משפטים? האם אפשר לדעת הרבה משני משפטים? איך ליצור עניין ולגרום לאנשים להקשיב לך? השאלה שמוצגת בתחילת השיחה היא כיצד ליצור עניין ולגרום לאדם שיחה עם מישהו אחר להמשיך, במילים אחרות איך ליצור את האינטרס של האדם השני להקשיב ולהתעניין. אליעד מציין שמטרה זו לא ניתנת להשגה רק על ידי תחבולות או הצעות שטחיות. מדובר בהבנה מעמיקה של רצונות האדם וההבנה כיצד ליצור קשר עם אותם רצונות בצורה שמזמינה את האדם לשוחח ולהקשיב. הדרך הראשונה לאבחן עניין היא להבין את הרצונות של האדם. עליך להקשיב במהרה ולהבין את הצרכים של האדם תוך מספר משפטים, ולהתאים את דבריך בהתאם. אם ... נפשי או רגשי. איך לזהות את רצונות האדם תוך שני משפטים? הסיפור מתחיל בשאלה כיצד ליצור עניין תוך שני משפטים. אליעד מציין שכדי להבין את הרצונות של האדם, יש להתחיל בהקשבה לדברים שהוא אומר, ולנסות לזהות חיסרון כלשהו בחיים שלו שמוביל אותו ... לפתח את היכולת להבין אנשים בצורה עמוקה יותר. האם כדאי להסתמך על שני משפטים או על שיחה ארוכה? שיחה ארוכה יכולה להפיק יותר מידע ברור אודות האדם, אבל אליעד מדגיש כי בעבודה עם שני משפטים, אם מבצעים ניתוח מעמיק, אפשר ללמוד על אותו אדם כמעט אותו הדבר. ... ש: כולם רוצים להרגיש טוב. אליעד: יפה אז תגיד לו אתה יודע אני יש לי גיליתי שיטה איך להרגיש טוב תיצור לו עניין. הבנת המהות של יצירת עניין זה בעצם ליצור לו אינטרס להקשיב לך נכון? ש: זה ברור כן. אליעד: עכשיו למה אינטרס של להקשיב לך כי הוא חושב שאם הוא יקשיב לך זה יעשה לו טוב אז אתה צריך לזהות מה יעשה לו טוב. ש: איך מזהים מה ... לא נתן לנו כלום. ש: אבל יש טקטיקה לשים לזה לב שהיא גנרית לרוב האנשים. אליעד: נכון זאת התשובה עכשיו אחרת, מה התשובה מה אתה חושב שתהיה התשובה? ש: פחות באופן מוחלט זה יעבוד לי כאילו? אליעד: לא אז תקשיב בוא ננתח את מהות השאלה מה מהות השאלה שלו, מהות השאלה שלו זה בעצם איך תוך שני ... אדם השני ושני משפטים לזהות שמישהו אמר לו שני משפטים ואיך תוך זה כבר אפשר לזהות מה החסרונות של הבן אדם השני וכבר לשתול לו את המחשבה שאתה תמלא לו אותם כדי שהוא ירצה להקשיב לך זאת השאלה שלו. עכשיו מה מהות השאלה מהות השאלה היא שני משפטים ...

... איך לשאול שאלה? תקשורת בין אישית, אווירה טובה, איך לדבר נכון? איך לדבר עם אנשים? איך לגרום למישהו להקשיב לך? מערכות יחסים, איך לשכנע מישהו? איך להשפיע על מישהו? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת ... לצד השני אפשרות נוחה יותר לומר שהוא אינו יודע. למה לשאול האם אתה יודע נותן לצד השני הרגשה נעימה? אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: כאשר הורה שואל את הילדה שלו תגידי לי, מוכרים חמץ בפסח? הוא בעצם מניח שהיא יודעת או אמורה לדעת, ובכך יוצר ... תשובה. אך אם הוא ישאל אותה ידוע לך אם מוכרים חמץ בפסח? הוא מאפשר לה לענות שהיא לא יודעת בצורה הרבה יותר נינוחה. זוהי דרך טובה יותר לנהל תקשורת בין אישית כי היא לוקחת בחשבון גם את רגשותיו של הצד השני. איך להשתמש בשאלות כדי להפעיל לחץ או ליצור תחושת אי - נוחות? אליעד מסביר שאותו עיקרון יכול לעבוד הפוך. אם מטרת השואל היא ליצור תחושת אי - נוחות או להפעיל לחץ פסיכולוגי, אפשר להשתמש בשאלות שמניחות מראש שהצד השני אמור לדעת את התשובה, כך שהוא ירגיש לא בנוח להודות שאינו יודע. למשל, לשאול עובד שאמור להיות מעודכן מה קורה עם יוסי? ולא האם אתה יודע מה קורה עם יוסי?, יוצר לחץ מסוים עליו, ... נוח להיות אמיתי ולהביע חוסר ידיעה בלי לחשוש מכך שישפטו אותו או ילחצו עליו לתת תשובה לא מדויקת. איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לשפר תקשורת בין אישית? איך להפעיל לחץ באמצעות שאלות? מהי הנחת יסוד ...

... איך לזהות הזדמנויות לשכנע? איך לפרוץ לתת מודע? איך למנוע פריצה למוח שלך? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך ליצור הקשבה? איך לשכנע מישהו? איך להעביר מסרים בעייתיים? פרצה בתת מודע, איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד רעיון ושיטה, איך באפשרותך להעביר למישהו מסרים, שהוא לא רוצה להקשיב להם? ואיך באפשרותך לשתול מחשבות בתת ההכרה של מישהו, תוך כדי זה שאתה מנצל פרצה בתת המודע שלו? ואיך באפשרותך לזהות הזדמנויות ורגעים שבהם הבן אדם השני יותר קשוב לך, כדי ... בעצם בהתחלת המשפט שאמרת, המשפט העביר את הילד לעמדת הקשבה. ועכשיו דרכו ניתן להוסיף עוד משפטים ורעיונות שיכולה להיות להם התנגדות. כאשר הלוגיקה היא, שבעצם מצד אחד הוא רוצה לשמוע את התגובה שלך, והוא מאוד שמח לשמוע אותך והוא מאוד ... מולך במצב של התגוננות וסגירות רגשית. והוא לא ירצה להקשיב לך. ויש מסרים שהאדם השני מאוד רוצה להקשיב לך אליהם, מסרים שעושים טוב לאדם השני. ועליך לדעת לזהות את הרגע שבו האדם השני רוצה להקשיב לך וכן רוצה לחשוב שאתה צודק, כדי שתוך כדי זה תעביר מסר נוסף, מתוך המסרים שהאדם השני לא רוצה להקשיב לך. כי לפעמים המוח של בני האדם, לא ממש מפותח, ואין להם כוח וחשק לנתח את כל הרעיונות שהם שומעים ולהתייחס לכל רעיון בפני עצמו. ולפעמים הבן אדם עובר למצב של הקשבה התנגדות, והוא בכך מפספס את התגובה הנכונה שהוא היה אמור להגיב, לכל מסר בפני עצמו. כי לפעמים יש גם את ההפך, שמישהו לא מקשיב למסר שאם היו אומרים לו אותו בפני עצמו, הוא כן היה מקשיב לו. אבל בגלל שאמרו לו אותו, בהקשר של מסר אחר שהוא שלילי בעיניו, בגלל זה הוא מתנגד גם למסר החיובי. כי המוח לא תמיד יודע לנתח כל מסר בפני עצמו. וממילא זה גם אומר, שעליך ... לזהות כל מסר בפני עצמו, ולהגיב בהתאם. ולא להיות בעמדת הקשבה התנגדות, שמונעת תגובה נכונה מכל מסר בפני עצמו. ...

... זוגיות, מערכות יחסים, הקשבה במערכת יחסים, למה לא מקשיבים לי? איך לגרום למישהו להקשיב לך? חוקים של מערכות יחסים, תקשורת בין אישית למה אנשים מקשיבים פחות לבן הזוג ככל שעובר הזמן? בהתחלת הזוגיות, כשבני הזוג נמצאים בשלב ההיכרות הראשונית, ישנה התרגשות רבה וסקרנות טבעית להכיר את עולמו של הצד השני. בשלב זה קיימת הקשבה רבה לכל פרט ופרט בסיפורים של בן הזוג, מכיוון שהכל חדש ומעניין. למשל, בני הזוג מתעניינים זה בזה, איך עבר יומם, מה הם מרגישים, ומה הם עשו בכל רגע נתון. עם זאת, ככל שעוברות השנים, זוגות רבים חווים ירידה משמעותית ברמת ההקשבה לפרטים היומיומיים של הצד השני. אחת הסיבות לכך היא התחושה שהסיפורים כבר חוזרים על עצמם, שהשגרה יוצרת מצב שבו כל שיחה נראית מוכרת וצפויה. אליעד כהן מביא דוגמה על כך שאנשים מצליחים להקשיב לעצמם במשך כל החיים, חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות יומיומיות כמו אכילה ונשימה, ועדיין אינם מתייאשים מכך. ובכל זאת, כשמדובר בהקשבה לאחר, נוצר קושי עם השנים. האם ההקשבה חייבת לדעוך עם השנים בזוגיות? למרות שהקשבה לפרטים מדויקים יכולה לרדת, אין זה הכרחי שההקשבה הכללית וההבנה של בן הזוג תפחת. אליעד מסביר שלפעמים דווקא זוגות שחיים יחד שנים ארוכות יכולים להבין זה את זה טוב יותר אפילו כשהם מקשיבים פחות לכל מילה. כלומר, הקשר יכול להתעמק, וההבנה עשויה להיות טובה יותר ברמה הלא מילולית. אדם שחי עם בן זוגו זמן רב יכול לזהות מה בן זוגו צריך רק מהבעת פנים או שפת גוף, הרבה יותר מאדם אחר שמקשיב היטב אך לא מכיר אותו לעומק. מה גורם לאנשים להקשיב או לא להקשיב? הקשבה תלויה בכמה גורמים עיקריים: מידת העניין בנושא עליו מדברים. אנשים מקשיבים למה שמעניין אותם באופן אישי. תועלת ישירה או עקיפה - האם האדם שמקשיב ירגיש תועלת מכך שהוא מקשיב, למשל על ידי תחושת קרבה, סיפוק אישי, או רווח אחר כלשהו. זמינות רגשית ומנטלית של האדם. אדם עמוס בדאגות כמו משכנתא, עבודה או בעיות אישיות אחרות יתקשה להתרכז ולגלות עניין במה שבן זוגו אומר. יחס בין העלות לתועלת - ככל שהמאמץ להקשיב גדול יותר והתועלת קטנה, ההקשבה תפחת, ולהיפך. אליעד כהן מציג דוגמה על קריאת עיתון - אדם לא יקרא לעומק כל כתבה בעיתון, אלא רק את הכתבות שמעניינות אותו. באופן דומה, אנשים בוחרים להעמיק בשיחות לפי רמת העניין והתועלת המופקת מהן. מדוע זוגות נשארים יחד גם כאשר ההקשבה פוחתת? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית שזוגות נשארים יחד אינה קשורה תמיד לרמת ההקשבה או לאיכות הקשר, אלא תלויה באלטרנטיבות העומדות בפניהם. זוגות יכולים להישאר יחד לאורך שנים למרות קשיים בתקשורת, אם האלטרנטיבה לפרידה נראית גרועה יותר. לדוגמה, ... לקשר הקיים. אליעד נותן דוגמה שאנשים לעיתים ממשיכים לחיות בחוסר שביעות רצון כי הם חוששים משינוי ומעדיפים את המוכר, גם אם הוא לא מושלם. איך אפשר לשפר את ההקשבה בזוגיות? אליעד כהן מציע פתרון חלקי: מי שרוצה שיקשיבו לו צריך לנסות להפוך את דבריו למעניינים ורלוונטיים יותר עבור הצד השני. אפשר לנסות להפוך את השיחה לכזו שיש בה ערך ברור למאזין. אך אליעד מדגיש שזה לא תמיד אפשרי, לעיתים בן הזוג פשוט לא פנוי מנטלית או רגשית להקשבה, לא משנה כמה האדם האחר ישתדל. לדברי אליעד, בני זוג חכמים ינסו להטות את המאזניים לטובת ההקשבה על ידי הדגשת התועלות שמקבל הצד שמקשיב. למשל, אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה, אדם שרוצה שיקשיבו לו יכול להדגיש את חשיבותה של קרבה זו ולהפוך את ה

... הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה למה ילדים לא מקשיבים בשיעור? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה היא איך לגרום לילדים להקשיב בכיתה בלי להשתמש באיומים, בצעקות או בסנקציות. לטענתו, ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - ... לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים. איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה? כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים: יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה. שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי. לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום ... קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך. האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ולשמור על הקשבה? אם מה שעובד בכיתה הוא מורה שנכנסת וצורחת, אפשר לנסות להוריד את הטון של הצעקה ולבדוק אם הילדים עדיין מקשיבים. חשוב להבין למה בדיוק הם מפחדים - מהאמירה (שב במקום!, אתקשר להורים!) או מהעוצמה של הצעקה. אם מה שעובד הוא עצם האמירה, אפשר לנסות לומר זאת בטון רגוע יותר ולראות אם ההשפעה נשמרת. למה ילדים משנים בקלות את מוקד תשומת הלב שלהם? אליעד ... לילדים, כך שכל אחד ידע שהתור שלו יגיע. האם יש פתרון מושלם לבעיה של חוסר הקשבה? אליעד מציין שאין פתרון מושלם וחד - משמעי שיספק תמיד את כל התלמידים. כל כיתה וכל ילד דורשים גישה שונה. לכן הוא מציע שילוב ... ובמידת הצורך ענישה (המקל). שילוב נכון בין השניים מאפשר להגדיל את הקשב, הכבוד וההשתתפות של הילדים בכיתה. איך לייצר קשב והתעניינות בכיתה? התמודדות עם רעש והפרעות של תלמידים שיטות חינוך מבוססות הקשבה וכבוד השימוש בסנקציות מול גישה חיובית איך לגרום לתלמידים להקשיב בשיעור? טיפים למורה חדש לניהול כיתה כיצד לשלב עניין בשיעורים בכיתה? למה ילדים לא מ