... בחינות, לחץ ממבחנים, חרדת מבחנים, לחץ לפני מבחן, טיפול בחרדת בחינות, פחד מכישלון, להצליח במבחן, התמודדות עם חרדת בחינות ובו יתבאר, מהי חרדת בחינות פחד ממבחנים? ואיזה טיפול בחרדת בחינות, הכי מומלץ? ובפשיטות, חרדת מבחנים היא, לחץ שיש לאדם לפני מבחן ... מאשר אם הוא יצליח וכיוב. כך שהילד גדל עם שטיפת מוח רצינית, שעליו להצליח. ושהצלחה היא יותר טובה מאשר כישלון. ושלהיכשל במבחן, זה פחות טוב ואפילו רע, ביחס להצלחה במבחן. והילד מטבעו, רוצה גם להרגיש חופשי. אך כדי להצליח במבחן, לשם כך צריך ללמוד למבחן. כי אי אפשר להצליח במבחן, בלי ללמוד למבחן. וללמוד למבחן, זה לא ממש מספיק. כי צריך ללמוד ולשנן את החומר של הלימוד. וצריך להכין תרגילים ושיעורי בית. וצריך להעמיק בחומר הלימוד. וצריך לעשות חזרות לפני המבחן. ובקיצור, צריך להשקיע המון מאמצים, כדי להצליח במבחן. ומאחר שהילד רוצה חופש, ומאחר שכדי להצליח במבחן, צריך להשקיע המון מאמץ, שהוא שולל את הרצון של האדם לחופש. ממילא זה אומר, שכדי שהילד יצליח להתגבר על הרצון שלו לחופש, לשם כך הוא צריך לחזק את הרצון שלו, להצליח במבחן. וכדי להשקיע המון בלימודים, לשם כך האדם צריך לפחד מאוד, שמא הוא לא יצליח בלימודים. כי, כגודל הפחד, כך גודל הרצון, וכך גודל המאמץ שהאדם עושה כדי להשיג את המטרה שלו. כי רצון חזק, יוצר פחד חזק. ומי שממש רוצה איזה דבר, הוא גם ממש מפחד לאבד את הדבר. והוא גם ממש מתאמץ להשיג ולשמור על הדבר. כך, שמאמץ להצליח במבחן, כרוך ברצון חזק להצליח במבחן. שהוא עצמו, נובע מחרדה גדולה של האדם, שמא הוא יכשל במבחן. ונמצא אם כן, כי כל ההתעסקות של האדם עם הלימוד למבחן, היא עצמה יוצרת אצל האדם לחץ לפני מבחן וחרדת בחינות. ולחץ ממבחנים וחרדת בחינות, הם דבר שהוא מחויב המציאות, ושאי אפשר לברוח ממנו, כל זמן שהאדם רוצה להצליח במבחן. וכל השיטות שיש בעולם, איך להירגע לפני מבחן, ואיך לא לסבול מלחץ לפני מבחן, הן כולן שיטות סרק, שעוזרות אולי באופן חלקי בלבד. כי במקרה הטוב, הרעיון שלהן ... הבחינות שלו היא חלשה. אבל מה יעשה מי שחרדת הבחינות שלו ושהלחץ שלו ממבחנים, משתלט עליו, עד כדי התקפי חרדה וכיוב? והאמת צריכה להיאמר, והיא, שהרצון של האדם להצליח במבחן, והמחשבה של האדם, שהוא צריך חייב אמור להצליח במבחן, היא מחזקת אצל האדם, את חרדת הבחינות שלו. וככל שהאדם משקיע יותר ללמוד למבחן, כך חרדת המבחנים שלו, גדולה יותר, עד כדי התקפי חרדה וכיוב. והדרך היחידה בעולם, שמשחררת את האדם באמת מחרדת הבחינות שלו ומהלחץ שלו לפני מבחנים, היא על ידי זה שהאדם אומר לעצמו את האמת ואת כל האמת ואך ורק את האמת, לגבי הרצון שלו להצליח במבחנים השונים. והאמת היא, שמצד אחד, מאוד חשוב ומומלץ, שהאדם יצליח במבחן. בכל מבחן, כמה שיותר הצלחה, יותר טוב. וזה, עד כדי הפרעת פרפקציוניזם אובססיבי, שאם ... מבט שאומרת, שאין שום משמעות מוחלטת כלשהי, לשום דבר שהוא בכלל, ולהצלחה כלשהי במבחן בפרט. ושתי נקודות המבט האלו, שתיהן קיימות בו זמנית. ומצד אחד האדם רוצה להצליח במבחן, ומהצד הזה, מחויב שהאדם יסבול מחרדת בחינות. כי הרצון של האדם להצליח במבחן, מוכרח ליצור סבל של חרדה מכישלון, כפי עוצמת הרצון של האדם להצליח במבחן. אבל בו זמנית, יש גם נקודת מבט נוספת, שממנה, האדם לא רוצה להצליח במבחן, יותר מאשר הוא רוצה להיכשל במבחן. שזאת נקודת מבט, שבה אין שום רצון, דווקא להצליח במבחן, כי המבחן, בכלל לא משנה וכולי. ואז, על ידי זה שהאדם מתבונן באמת הפנימית ביותר, שמנקודת מבטה, להיכשל במבחן ולהצליח במבחן, זה טוב ורע באותה מידה ממש, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם יכול להשתחרר לגמרי, מכל לחץ לפני מבחן, ומכל חרדת מבחנים באשר היא. ולסיכום: הטיפול בחרדת בחינות, צריך להיות על ידי הבנה, שמרגיעה את הרצון של האדם להצליח במבחן. ורק הבנה פנימית של האדם, שבאמת, גם אם הוא יכשל במבחן, זה לא באמת משנה, רק היא מאפשרת לאדם להזדהות עם נקודת המבט שאומרת, שכן רצוי וצריך להצליח במבחן. ואז האדם מסוגל לעשות את המבחן, בצורה די רגועה, וגם להצליח במבחן, ללא כל חרדת בחינות. ...

... ופחד נוצרים, כאשר מתרחשים שני תנאים. והתנאי הראשון הוא, שיהיה לאדם רצון מוגדר, שהמציאות תהיה כך או אחרת. כגון לדוגמה, רצון להצליח לנאום לפני קהל להצליח במבחן וכיוב. והתנאי ההכרחי השני, לכך שהרצון המוגדר של האדם, יצור אצלו הפרעת חרדה, הוא, שהאדם יחשוב שקיימת האפשרות שאולי הרצון שלו לא יתמלא, ושאולי הוא ייכשל במבחן וכיוב. וכאשר האדם גם רוצה להצליח במבחן + גם מבין שאולי הוא לא יצליח במבחן, על ידי זה נוצרת אצל האדם חרדת בחינות. וכאשר האדם מבין שהוא רוצה זוגיות ואהבה, ...

... טוען שאין נוסחה אחת ברורה או פתרון שיביא תמיד לתוצאה הרצויה, משום שכל עצה נושאת עמה חיסרון מסוים. לדוגמה, עצה כמו תלמד יותר כדי להצליח במבחן עשויה להוביל לכישלון אם תלמד יותר ... החיסרון בנוסחאות כאלה, לדברי אליעד, הוא שבסופו של דבר כל נוסחה או עיצה מובילות לחיסרון כלשהו. לדוגמה, עיצה של תלמד יותר כדי להצליח במבחן עשויה להוביל גם לכישלון אם תלמד יותר ... חיסרון כל עצה שאני לא אתן אם אתה תיישם אותה מתישהו משהו יתפקשש גם אם אתה באמת צריך לעשות את זה משהו יתפקשש, נגיד לדוגמה מישהו רוצה להצליח במבחן אתה אומר אתה רוצה להצליח במבחן תלמד יותר עכשיו אם הוא ילמד אבל יותר ...

... בעצמך, תחשוב חיובי תהיה שמח, תהיה פסימי תהיה אופטימי לא משנה כל תחום בכל עניין איך להצליח במבחן איך להצליח בלימודים, איך להצליח עם ילדים איך להצליח בזוגיות לא משנה כל תחום, יש ...

... השיטה הזו. דוגמה לכך היא אדם שרע לו כי הוא לא הצליח במבחן. האדם הזה מרגיש רע משום שהוא מאמין שרצונו להצליח במבחן מחויב, כי ההצלחה מעניקה לו תחושת ערך עצמי. כדי להפסיק להרגיש רע בשיטה ...

... יותר ברצינות ולהתכונן למבחן בצורה יעילה יותר, משום שהוא מפחד להיכשל. מתי פחד מכישלון הוא יתרון ומתי הוא חיסרון? אליעד מסביר שפחד מכישלון הוא לא תמיד דבר שלילי. הוא תלוי מאוד בהקשר ובמטרה הספציפית. לדוגמה, אם המטרה היא להצליח במבחן או בראיון, הפחד יכול להיות יתרון אם הוא מעודד אותך להתכונן ולהיות דרוך. אך ...

... לוגית. האם יש בחירה חופשית חלקית? אליעד מרחיב את הדיון ומסביר שבפועל רוב בני האדם חווים מצב של בחירה חופשית חלקית. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול להאמין שיש לו בחירה חופשית בנושא מסוים, לדוגמה להצליח במבחן או להשתפר במשהו בעבודה, אך באותו זמן ...

... ספק בשורש הבעיה ולא בסימפטום? דוגמה נוספת שאליעד נותן היא בן אדם שחושב שהוא חייב להצליח במבחן . רוב האנשים ינסו לשכנע את עצמם שאולי לא חייבים להצליח במבחן. אך זו טעות, כי זו עדיין לא הטלת ספק מוחלטת. הדרך הנכונה היא לשאול: אולי אני חייב להיכשל במבחן? אולי זה טוב יותר עבורי להיכשל במבחן? כשהמוח חושב על האפשרות הזאת באותה רמת רצינות כמו שהוא חושב שהוא חייב להצליח במבחן, הוא כבר לא כלוא ברגש השלילי. רק אחרי שהוא עובר בין שתי המחשבות המוחלטות, הוא יכול להגיע לתחושה של לא משנה, ולא מתוך הדחקה או ...

... מעבר לכך, אליעד עוסק גם במחשבות על העתיד, ומשתף אותנו בקשר בין פחדים וחרדות לעתיד. הוא מציין שלעתים אנשים חיים עם פחדים וחרדות על דברים שטרם קרו, לדוגמה, אדם שמפחד לא להצליח במבחן מחר. הפחד הזה הוא פחד מהעתיד, שמבוסס על האפשרות שהמציאות לא תהיה כפי שהוא רוצה שהיא תהיה. אליעד מסביר שהפחד הזה לא נובע מעצם העתיד, אלא מההווה - מהמציאות הנוכחית, שבה ...

... כך יהיה להם קל יותר להעביר לילדים את המסרים בצורה נכונה ומאוזנת. לדוגמה, ההורה יכול לשדר לילד שחשוב להצליח במבחנים, אבל באותה מידה חשוב לדעת שגם אם נכשל, האהבה אליו לא תפחת. במקביל, אפשר לשדר לילד שחייבים ללכת לבית הספר ולהשקיע בלמידה, אבל שגם אם יתרחש ... המהות של התסבוכת היא האיזון בין אהבה עם תנאים לאהבה בלי תנאים זה שורש הקונפליקט שאתה גם רוצה לשדר לו להצליח במבחן ואתה גם רוצה בו זמנית לשדר לו אל תפחד להיכשל, אתה גם רוצה לשדר לו אתה חייב ללכת לבית הספר וגם רוצה לשדר לו גם אם יזרקו אותך אני אקבל אותך. ...