פיצול אישיות היינו מצב שבו האדם מכיל בתוכו ישויות ואישיות שונות. כאשר הדבר הזה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית, ובפרט כאשר אחת האישיות האלו מתנהגת בצורה חריגה, במקרה כזה אומרים שהאדם סובל מפיצול אישיות. יחד עם זאת, קיים גם מצב שבו האדם יכול ליהנות מפיצול אישיות ופיצול אישיות הוא מבורך. הכיצד?

אז מי שיתבונן בעניין יראה כי הרעיון של פיצול אישיות מאפשר לאדם להכיל בתוכו מספר ישויות שונות. וזה לפעמים לא בהכרח רע. מתי? תשובה: לפעמים בחיים האדם צריך להכיל בתוכו ישויות מנוגדות, דבר שאינו אפשרי כישות אחת וכאישיות אחת, אלא לשם כך צריך ישות כזו שתצליח להכיל בתוכה ישויות שונות בצורה כ"כ חזקה, עד שזה יראה אפילו כפיצול אישיות.

מי שיתבונן בעניין יראה כי החיים מלאים בהפכים. כל דרך שבה בוחר האדם ללכת, הרי שכאשר הוא בוחר בה, הוא גם בוחר לא ללכת בדרך ההפוכה שלה. ניקח לדוגמה את העניין של להיות שמח בחלקו. מצד אחד טוב לו לאדם שיהיה שמח בחלקו. מהצד השני אם יהיה האדם שמח בחלקו, הרי שהוא לא יתקדם לשום מקום. כי מאחר שהוא שמח בחלקו, כיצד יגיעו מאמץ והתקדמות? ובנוסף, אם יהיה האדם רק שמח בחלקו בלבד, הרי שהוא גם אפילו לא יוכל לשרוד. כי אם לדוגמה האדם יהיה רעב ושמח בחלקו, הרי שהוא לא יאכל וכולי.

כך שלהיות רק שמח בחלקו זה לא טוב. אך להיות גם לא שמח בחלקו, גם זה לא השלמות, אלא צריך את השילוב בין השמח בחלקו, לבין הרצון העצמי להתקדם וכולי.

ואם לא הייתה קיימת בעולמנו האפשרות לכך שהתודעה של האדם תחווה פיצול אישיות, הרי שהיה מאוד קשה לאדם להכיל בתוכו את שני הרגשות הנ"ל. גם להיות שמח בחלקו, וגם לשאוף ולהתקדם. והצד החיובי שבגללו קיימת האפשרות של התודעה לחוות פיצול אישיות, הוא בדיוק בשביל המצב הזה שבו האדם יכול מהצד האחד גם לדוגמה להיות שמח בחלקו, וגם מהצד השני לשאוף ולהתקדם הלאה. וכיו"ב בכל שאר התכונות שבהן האדם צריך להכיל בתוכו שני רגשות שונים.

עוד נוסיף ונעמיק הבנו כי לפעמים האפשרות של פיצול אישיות היא דווקא תכונה טובה וחיובית...