... מציג את השאלה איך יודעים שהגעת למהות הסופית? ומבצע חקירה על הדרך בה ניתן להגיע לתשובה כזו. הוא מדבר על הפשטת השאלות, על כך שלעיתים התשובות נשארות לא ברורות, ושאנחנו ... תמיד לדעת את המהות הסופית ולפני כן לקבל את ההבנה של לא יודע. מהות החיים? מפגש בין אנשים המהות של כל דבר הפשטת השאלות אין סוף לחיפוש אחר מהות מהו המפגש בין אנשים? איך ... איך אפשר להבין את מהות כל דבר? הבנת מהות הדבר - בין אם מדובר במפגש בין אנשים או בכל דבר אחר - תלויה בהפשטת הדברים לגורמים בסיסיים. אליעד מציין כי הדרך למצוא את ...

... של השואל, היא עשויה להיתפס כזלזול. אליעד הסביר שמדובר בגישה של להעניק תשובות בהתאמה לשאלה, תוך הבנה של המקום בו נמצא השואל. מהי תפיסת המציאות? הפכים והפשטת ההבנה ההתמודדות עם התנגדויות תורת ההיפוכים והבנת ההתנהגות התשובות וההבנה של השואל ...

... או נמנע מפעולה כי אני דואג לעתיד, ואיך אני יכול להשתמש בזה בחיים שלי? מהי החשיבות של היכולת להפשטת תהליכים? היכולת להפשטת תהליכים מאפשרת להבין את החוקיות העומדת מאחורי כל אירוע ולהעביר את ההבנה הזאת לתחומים אחרים ...

... שעל ידי חיפוש האמת, האדם מגיע אל האושר. האמת מאפשרת לאדם לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, ועל ידי זה האדם נהיה מאושר באמת. האמת עוזרת לאדם לפרק את כל הנחות היסוד השגויות שלו לגבי הבנת המציאות. האמת עוזרת לאדם להגיע לשורש האמיתי, לסיבה האמיתית, לתכלית האמיתית ולמהות הפנימית של המציאות. ככל שהאדם יודע יותר את המציאות, כך ...

... היא כפי שהיא ולא אחרת, הרי שהוא היה מאושר בכל רגע מחדש. הסיבה היחידה שמרחיקה את האדם מחיי אגדה שהם הבנה אמיתית של המציאות, אלו הנחות היסוד שלו וצורת המחשבה המצומצמת שלו לגבי המציאות עצמה. לדוגמה: כל זמן שהאדם אינו מבין מהי מהות האני והתודעה שלו, כיצד בדיוק הוא מצפה להבין כיצד התודעה ... בחייו, הרי שבאמת במצב כזה החיים של האדם טובים רק כמו באגדות אך לא במציאות האמיתית. יחד עם זאת, כאשר האדם יושב עם עצמו וחוקר את כל הנחות היסוד שלו לגבי המציאות, את כל צורת החשיבה שלו, כאשר האדם מפסיק להניח דברים בלי לאמת אותם, כאשר האדם לא מקבל שום דבר כמובן מאליו אלא בודק כל דבר עד להבנה ...

הנחות יסוד של הסבל האנושי - מהי הנחת היסוד הראשונה, של הסבל האנושי? והעניין הוא, כי על האדם להישמר לנפשו, שלא להניח שום הנחת יסוד שגויה, ושלא להאמין בשום דבר בעולם, ושלא להכיל ושלא לחשוב על שום דבר שהוא אינו אמת מוחלטת. כי ברגע שהאדם מכיל בתוכו, ... באופן מוחלט, שהוא אכן האמת, הרי שגם אם האדם חושב את הדבר האמיתי, לאמת, בלי לדעת באופן מוחלט שהוא אכן כך, הרי שהאדם הזה משקר, ועונשו ידוע. ואסור לאדם להניח שום הנחת יסוד כלשהי. כי הנחות היסוד השגויות של האדם, הן אבני הפינה, שעליהן מונח כל הסבל וכל השיגעונות של האדם. והנחת היסוד הראשונה שאותה מניח האדם, ושהיא השורש של כל הצרות של האדם, היא שהאדם מאמין, שהיש הוא אכן נפרד מהאין. והאדם ככ שקוע ... מבוררת. והאדם קשה לו להבין את הדבר הזה, משום שהוא שקוע בטעות, ומשום שהוא ככ מאמין לטעויות של עצמו, עד שמבחינתו של האדם, הם אכן האמת. אך מצד האמת האמיתית, גם הנחת היסוד הבסיסית ביותר של האדם, שהיא הנפרדות של היש והאין, היא לא יותר מאשר אמונה והנחת יסוד שגויה. ומצד האמת, היש והאין הם נפרדים זה מזה, אלא שאין הפרדה, בנפרדות שלהם. כי בשורש, האחדות והנפרדות הם אחד. ומי ... היא אמיתית, למרות שהיא לא מייצגת את האמת. וכאשר הכל אחד, אז אין שום רע שנפרד מהטוב כלל, אלא יש רע אחר, שהוא טוב מאוד. ובסיכומו של דבר, על האדם לחשוף ולגלות את הנחת היסוד הראשונה שלו והבסיסית ביותר שלו, שהיא ההפרדה שהאדם מפריד, בין היש לבין האין. ועל האדם לחקור את מהות היש ואת מהות האין, ...

הנחת המבוקש, הנחות יסוד, מהי הנחת המבוקש שיש בספר להיות אלוהים, איך לא להיאחז בהנחות יסוד מהי הנחת המבוקש שאליעד כהן מדבר עליה בספר להיות אלוהים? אליעד כהן מסביר את המושג הנחת המבוקש ומדגיש כי מדובר בפעולה שבה האדם מניח מראש הנחה מסוימת, ואז מחפש לה הוכחות שיצדיקו אותה. בספר להיות אלוהים, אליעד מודה במפורש שיש הרבה הנחות מבוקש. למשל, הספר מניח מראש שיש דבר כזה להיות אלוהים, ולאחר מכן מנסה להביא הוכחות וראיות להנחה הזו. כלומר, במקום להוכיח קודם כל שיש צורך או חובה להיות אלוהים, ההנחה כבר קיימת, ומכאן נובעות ההוכחות. אליעד מסביר שאין לו כוונה להסתיר את העובדה שזוהי הנחת מבוקש, להפך, הוא אומר בצורה ישירה שזוהי אכן אחת מהנחות המבוקש המרכזיות בספר. אליעד מאתגר את האדם להתמודד עם ההנחה הזו, כשהוא אומר לו: תוכיח שההנחה אינה נכונה. האדם מתבקש לא לקבל את ההנחה באופן אוטומטי, אלא לבחון אותה בעזרת חשיבה עצמאית. הרעיון הוא שהאדם יבחן לעומק מדוע הוא מניח ... להיות אלוהים, אולי הוא אמור דווקא להיות כאן, בתוך המציאות האנושית, ולא בהכרח לחזור ולהיות אלוהים. מדוע כל מחשבה וכל שאלה מכילות הנחת יסוד נסתרת? אליעד ממשיך ומסביר שהנחת המבוקש קיימת בכל מחשבה או משפט שהאדם אומר. לדוגמה, כאשר אדם מצביע על קיר ואומר: הנה קיר, קיימת הנחת יסוד שאכן קיים קיר, ושהוא אכן רואה אותו נכון. אך אליעד מאתגר את זה ושואל: האם זה שאתה ... ואולי הקיר לא קיים כלל, או אולי יש קיר ואתה לא באמת רואה אותו. האדם תמיד מניח שיש התאמה בין מה שהוא רואה לבין המציאות. זאת בדיוק הנחת המבוקש - האדם מניח מראש שמחשבתו או תפיסתו נכונה, ואז מביא ראיות ואומר: אבל אני רואה אותו! למה כל מחשבה מוגדרת היא הנחת יסוד ולא מחויבת? אליעד מסביר את העיקרון שהמציאות האמיתית אינה מוגדרת, ולכן כל מה שמוגדר הוא בהכרח לא המציאות הראשונה האמיתית. המציאות הראשונית, זו שבאמת קיימת באופן מוחלט, אינה מוגדרת כלל. כל מה שמוגדר הוא כבר סוג של הנחת יסוד, ולכן לא יכול להיות אמיתי באופן מוחלט. כל מושג, רעיון או מחשבה הוא דבר מוגדר - ולכן הוא לא המחויב הראשון, הוא לא נקודת האמת המוחלטת. כך, אפילו שאלת שאלה היא הנחת יסוד, כי בעצם השאלה יש הנחה שיש שאלה שניתן לשאול, כלומר, השאלה כבר מניחה מראש את התשובה או את קיומה שלה. לדוגמה, כאשר אדם שואל: האם העולם קיים?, עצם השאלה מניחה שקיים עולם שאפשר לשאול לגביו. בכך האדם כבר ביצע הנחת יסוד נסתרת, שאולי היא לא נכונה או לא מדויקת. מה המשמעות של להבין את הספר מנקודת מבטו של ... אליעד מדגיש שהמטרה היא להבין את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים הראשון, שממנו הכל התחיל, ולא מנקודת המבט של האדם הקטן שחי בתוך הנחות יסוד סמויות ומוגדרות. רק כאשר האדם מגיע לנקודת מבט זו הוא מסוגל לראות את המציאות ללא שום הנחת יסוד או הנחת מבוקש - להבין מהו המחויב הראשון ללא שום הנחה מוקדמת. מדוע היצמדות להנחות יסוד היא כמו השתכרות מאשליה? אליעד משתמש בדימוי חזק כדי להסביר למה הנחת יסוד היא בעייתית. הוא מדמה את

הנחות יסוד, להניח הנחות, שאלות פנימיות, שאלות חיצוניות, שורש השאלות, לשאול שאלות נכונות, לצאת משאלות, שאלת שאלות מהן הנחות יסוד וכיצד הן יוצרות שאלות בחיים שלנו? ההרצאה של אליעד עוסקת בנושא מרכזי של הנחות יסוד והדרך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת על מנת להגיע להבנה מוחלטת ולפתרון מוחלט של בעיות וקונפליקטים פנימיים. אליעד מדגיש כי השאלות שאנו שואלים את עצמנו, גם אם הן פילוסופיות או רוחניות, מבוססות על הנחות יסוד כלשהן שאנחנו מניחים מראש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. לפי אליעד, אם האדם באמת רוצה לצאת מתחושת המבוכה, הבלבול, או הסתירה הפנימית שמלווה אותו, עליו לבדוק את אותן הנחות יסוד עליהן מבוססת השאלה שלו. לדוגמה, אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם אני קיים?, האם אני אלוהים או בן אדם?, מי מפעיל אותי, אני או כוח אחר?, אך הוא מתקשה להגיע לתשובה מוחלטת וברורה. הסיבה, לפי אליעד, היא שהאדם אינו מטיל ספק עמוק מספיק בהנחות היסוד של השאלה. במקום לנסות לענות על השאלה עצמה, עליו לקחת צעד אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שמסתתרות מאחורי השאלה. איך לבדוק הנחות יסוד כדי לצאת משאלות? אליעד מציע טכניקה ברורה ופשוטה: כאשר יש שאלה כלשהי שאין לה תשובה ברורה, האדם צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן היא מבוססת. לדוגמה, השאלה למה אני רעב? מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין רעב מתוך שעמום, עצבים, או הרגל? אליעד מדגיש כי לעיתים האדם אוכל מתוך שעמום או מתוך רגש אחר ולא בגלל רעב פיזי אמיתי, ולכן כבר הנחת היסוד אני רעב מוטלת בספק. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם ההולך ברחוב ושואל את עצמו שאלות קיומיות או רוחניות, כמו האם אני אלוהים או אדם? השאלה הזאת מניחה מראש שיש בכלל הבדל בין אלוהים לאדם, שיש בכלל שחקן ושחקן או במאי ומשחק. אך לפני שניגשים למצוא תשובה, צריך קודם כל לבדוק האם בכלל יש שחקן ובמאי, האם קיימת בכלל הפרדה, האם קיימים מושגים כמו זמן, מקום ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, אפשר להגיע לתובנה שאין הבדל, ואז השאלות נעלמות מעצמן. למה קשה כל כך לשחרר הנחות יסוד חזקות? אליעד מסביר כי ככל שהאדם חווה את המציאות בצורה עוצמתית יותר, כך הוא מתקשה לערער על הנחות היסוד של הקיום שלו. למשל, אדם בטוח בכך שהוא קיים, ולכן מאוד קשה לו לשאול באמת אולי אני בכלל לא קיים? ככל שהחוויה האישית ... שאלות חיצוניות - שאלות על אירועים חיצוניים, כמו האם רע לי בגלל שלקחו לי כסף? או האם מה שקרה לי באמת פוגע בי? אלו שאלות שעוזרות להקל על המצוקה היומיומית, ולערער את ההנחות הפשוטות יותר שהאדם מניח. שאלות פנימיות ועמוקות יותר - שאלות כמו האם בכלל יש הבדל בין קיום לאי - קיום? או מי אמר בכלל שמשהו חייב לקרות או לא לקרות? אלו שאלות שמטרתן לערער את ההנחות העמוקות ביותר של האדם, ולקרב אותו להבנה עמוקה של המציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם מישהו שואל האם אני חולם או ער? הוא מניח מראש שיש ... אם הולכים עד הסוף עם השאלות הללו, מגלים שאין שום הבדל בין שאלה לתשובה, בין קיום לאי - קיום, ובסופו של דבר לא קיימת בכלל שום שאלה. מדוע יש תחושת זעזוע כשמערערים על הנחות יסוד? אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לערער את ההנחות היסודיות ביותר של חייו, הוא חווה תחושת זעזוע חזקה, כיוון שכל תפיסת המציאות שלו מתחילה להתערער. ככל שהנחות היסוד שלו היו יותר חזקות, כמו הקיום האישי, הרגשות, החושים והשכל, כך גדול יותר הזעזוע. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך שאפילו ... שלו ובנפרדות של הדברים. כדי להגיע להבנה של המציאות באמת, האדם צריך להיות מוכן להתמודד עם הזעזוע הזה, לא לפחד להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו שלו, ולהפסיק להניח הנחות שאינן מבוססות. לסיכום, כיצד להגיע לתשובות מוחלטות לשאלות קיומיות? הדרך להגיע לתשובות מוחלטות, לפי אליעד, היא דרך הטלת ספק עמוק בהנחות היסוד. מי שרוצה תשובה מוחלטת צריך לבדוק את המנגנון של השאלות שהוא שואל, ולחפש את הנחות היסוד שעליהן הן מבוססות. עליו לבדוק באופן מוחלט כל הנחת יסוד, בלי להשאיר שום פינה לא ברורה או ספק קטן. ככל שהבדיקה מעמיקה, האדם מגלה שלמעשה השאלות אינן קיימות כלל, מכיוון שכל השאלות והקונפליקטים מבוססים על הנחות לא ודאיות. איך מטילים ספק בהנחות יסוד? מהן שאלות פנימיות וחיצוניות? איך להגיע לתשובה מוחלטת? האם אני קיים או לא קיים? מהן הנחות יסוד? איך להשתחרר מספקות? למה קשה לערער על קיומי? ...

... תשובות לשאלות, לצאת משאלות, פיצול אישיות, אין שאלות, מחויב המציאות, להיות בטוח, הנחות יסוד, אמת מחויבת איך מתמודדים עם הצפה של שאלות במחשבה? לעיתים בן אדם מוצא את עצמו מוצף בשאלות אינסופיות. אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לחשוב על שאלה אחת, מיד ... שאלות, ומה הדרך להשתחרר מהן? אליעד מבהיר שכל שאלה נובעת מהנחת יסוד. כשאדם שואל שאלה, תמיד ישנה הנחת יסוד נסתרת שמניעה את השאלה הזו. אם האדם לא היה מניח שום דבר מראש, לא הייתה לו אף שאלה. כדי לצאת מכל השאלות, על האדם להשתחרר מכל הנחות היסוד שלו, ולהטיל בהן ספק עמוק. רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני חי?, הוא מניח שיש משמעות לכך שהוא חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה ... למצב של אמת מוחלטת? אדם שמגיע לאמת מוחלטת חווה סוג של פירוק או התפרקות של תפיסת המציאות שלו. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין באמת שאין שום דבר מוחלט שהוא יודע, התודעה שלו מתפרקת. הוא מדמה זאת להכנסת משהו אינסופי לתוך כלי מוגבל, ... האדם מגיע למצב של רוגע מוחלט שבו אין שאלות ואין צורך בתשובות. למה אנשים מתקשים לשמור על המצב של אמת מוחלטת? הסיבה שאנשים מתקשים להחזיק במצב של אמת מוחלטת, לפי אליעד, היא שהם עדיין מזדהים עם חלק בתוכם שרוצה משמעות או תשובות. האדם מתקשה לשחרר לגמרי את הרצון להבין, ולכן הוא ממשיך להסתבך בשאלות ובספקות. הוא מזכיר שאם האדם היה באמת מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא כלל לא היה שואל שאלות. לסיום, ... יותר מדי? איך לצאת מתסכול? מה זה מחויב המציאות? מהן הנחות יסוד? ...

... אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת ... מכיר מעבר לגבול הזה. הוא משווה זאת למצב שבו אדם נמצא בחדר סגור ומנסה להאזין מה מתרחש מעבר לקיר. האדם מניח שאם הוא לא שומע כלום, אז אין רעש, אבל זו רק הנחה, כי ייתכן שהוא פשוט רחוק מדי מהקיר ולא מסוגל לשמוע את מה שמחוצה לו. זה בדיוק כמו השכל: רק מפני שאינך רואה ... מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא חי רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ההנחות הקטנות והיום - יומיות האלה: האם האדם באמת יודע שמשהו קורה, או שהוא רק מאמין שזה כך? הוא מסביר שאם אדם יצליח ... זה יפתח אצלו יכולת לחשוב בצורה מדויקת יותר, עד כדי כך שיוכל להטיל ספק אפילו במידע שמגיע מהחושים ומהשכל עצמו. כיצד מתמודדים עם שאלות שנובעות מאמונות והנחות? כאשר האדם נתקל בשאלה, עליו לא רק לחפש תשובה, אלא להבין קודם כל מהיכן נובעת השאלה. אליעד ממליץ לחקור פנימה, ... חיצוני. לדוגמה, אם עולה שאלה האם עלי לעבוד שעות נוספות?, במקום לנסות לענות עליה באופן מיידי, יש לשאול מדוע בכלל יש לי את השאלה הזאת?. השאלה כבר מניחה הנחות בסיסיות מסוימות שהאדם כלל לא בדק אותן. הבנת מקור השאלה חשובה הרבה יותר מהתשובה לשאלה עצמה. איך אפשר לחוות את המציאות בלי חושים או שכל? אליעד מציין שבשביל לחוות את המציאות בלי חושים או שכל, על ... ובשכל, ולהבין את המציאות באופן ישיר יותר. אליעד מסיים ואומר שאם האדם יהיה אמיתי עם עצמו ויסתכל פנימה, הוא יגיע לנקודה שבה הוא יבין שהכל זה אמונות והנחות, ואין שום דבר שהוא יודע בוודאות. ההכרה הזאת היא התחלה של חופש אמיתי מהגבולות של השכל והחושים. איך לחשוב מחוץ לקופסה? להטיל ספק בחושים מהן הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם המציאות קיימת בלי שכל? ...