למה עובד מתפטר למרות שקיבל את מה שרצה?

כאשר עובד מודיע שהוא מתפטר, זה עשוי להפתיע במיוחד אם לכאורה הוא קיבל לאחרונה את כל מה שביקש. אליעד כהן מסביר כי כשעובד אומר "קיבלתי את מה שאני רוצה", המנהל יכול לטעות כשהוא מניח שזה באמת כל מה שהעובד רצה. לפעמים העובד אומר שהוא רוצה העלאה בשכר או תפקיד חדש, וכאשר הוא מקבל זאת, הוא עדיין מתפטר. הסיבה לכך היא שהרצון הגלוי של העובד ("אני רוצה יותר כסף") לא בהכרח מבטא את הרצון העמוק יותר שלו. אולי מה שהעובד באמת רוצה הוא תחושת משמעות, או הכרה, או אולי בכלל תנאים אחרים לחלוטין שהוא לא חשף בפני המנהל.

לדוגמה, אם עובד מקבל העלאה בשכר וגם תפקיד בכיר יותר ועדיין מחליט לעזוב, יתכן שהוא מרגיש שהתפקיד החדש גדול עליו, או שהוא מרגיש שהאתגר נגמר ואין לו לאן להתפתח עוד. יכול להיות שהוא גילה שיש אפשרויות טובות יותר עבורו מחוץ לחברה. ייתכן גם שהוא מלכתחילה לא באמת רצה להישאר, אלא רק בדק את גבולות היכולת שלו להשיג תנאים טובים יותר לפני שהוא עוזב.

איך מבררים את הסיבה האמיתית להתפטרות של עובד?

כאשר עובד אומר שהוא עוזב בגלל סיבה כמו "סיבות משפחתיות", חשוב לבדוק שתי שאלות עיקריות שאליעד מדגיש שוב ושוב:

• האם הסיבה שהוא מציין נכונה?
• האם הסיבה מחייבת את התוצאה?

לדוגמה, אם עובד טוען שהסיבה להתפטרות היא "סיבות משפחתיות", המנהל יכול לשאול: "אם הייתי נותן לך עכשיו עוד כסף, או אפילו מענק מיוחד, האם היית נשאר?" אם העובד משיב שכן, אז "הסיבה המשפחתית" כנראה לא הייתה מחויבת המציאות, אלא רק תירוץ לכסות על סיבה אחרת.

אם העובד מתעקש שהסיבה היא "משפחתית", אפשר לנסות לברר עוד יותר לעומק: "מה בדיוק המצב המשפחתי? מה הבעיה הספציפית? אולי אנחנו יכולים לעזור לך לפתור אותה?". אם יתברר שאפשר לעזור לו בבעיה המשפחתית, והעובד עדיין בוחר לעזוב, אז ברור שיש משהו אחר מאחורי ההתפטרות.

אליעד מדגיש שלעיתים העובד משתמש בטיעון ההתפטרות כתכסיס במשא ומתן, כדי לבדוק כמה הוא חשוב לחברה ועד כמה החברה מוכנה להשקיע בו. במקרים כאלו, מנהל שיגיב מהר ויראה התעניינות אמיתית יכול אולי למנוע את ההתפטרות, אבל גם עלול לתת לעובד כוח מוגזם.

איך הזמן שבו מזמנים את העובד לשיחה משפיע על הרגשתו?

לפי אליעד כהן, עצם התגובה המהירה להתפטרות עשויה לשדר לעובד שהוא חשוב מאוד לחברה. כך למשל, אם עובד מודיע שהוא עוזב, והמנהל מיד קובע איתו פגישה דחופה, העובד יכול לחשוב "הנה, הם מעריכים אותי מאוד, אני חשוב להם". עם זאת, קיימת סכנה שדווקא תגובה מהירה מדי תגרום לעובד להבין את כוחו ולהעלות דרישות נוספות.

מצד שני, אם המנהל ימתין זמן רב מדי לפני שישוחח עם העובד, העובד עלול להרגיש שלא באמת אכפת ממנו, ושכבר אין לו מה להפסיד. לכן, אליעד ממליץ למצוא איזון בין תגובה מהירה מדי לתגובה איטית מדי. מומלץ לתכנן את השיחה בצורה שתאפשר לעובד להרגיש בנוח לחשוף מידע, אבל גם לשדר לו שיש לו חשיבות ושהמנהל באמת מתעניין במצבו.

איך יוצרים אווירה שתעודד עובדים לדבר על בעיותיהם האמיתיות?

לפי אליעד, כדי שעובדים ירגישו בנוח לשתף בבעיות האמיתיות שלהם, יש לייצר אווירה במקום העבודה שתוכיח להם שכדאי להם לחשוף את המידע. עובדים יסתירו מידע אם הם חוששים שאם יגלו על הבעיות האישיות או הכוונות שלהם לעזוב, הם יפגעו בעצמם.

לדוגמה, אם עובד יידע שבמקרה ויחליט לעזוב בעוד כמה חודשים, החברה לא תעניש אותו אלא אולי...