מבוא לחקירה רגשית, מבוא איך למצוא את סיבת הרצון, איך לא להיכנס ללופ? איך לדעת למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה של הרצון? איזה תשובות לא נכונות? איך למצוא סיבה של משהו? נוסחא איך למצוא סיבה של הרצון, איך לחקור רצון?
איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון שלך בלי להיכנס ללופ?
אליעד כהן מציג בהרצאה זו מבוא מפורט לשיטה מעשית ומדויקת לחקירה עצמית רגשית, בדגש על זיהוי הסיבה האמיתית לרצונות שלנו, תוך כדי מניעת טעויות נפוצות שמכניסות אותנו ללופ אינסופי. מטרת החקירה היא להגיע לסיבה המדויקת והנכונה, שתהיה שימושית לפתרון הבעיה או למציאת האמת, בלי להיתקע בחזרה על טעויות שהן בעצם תשובות לא נכונות.
מהו העיקרון הבסיסי ביותר במציאת סיבה נכונה?
הבסיס הראשוני שאליעד מסביר לחקר סיבתיות הוא ההבדל שבין סיבה לתוצאה. סיבה אמיתית חייבת לעמוד בשני תנאים מרכזיים:
כאשר אדם נשאל מדוע הוא רוצה משהו ועונה בתשובה שהיא בעצם חזרה על התוצאה עצמה או במילים נרדפות, הוא אינו מספק הסבר אמיתי. לדוגמה, אם נשאל מישהו "למה אתה לא רוצה להיות לבד?", והוא עונה "כי אני לא רוצה להיות בודד" או "כי אני רוצה להיות עם אנשים", זוהי תשובה שגויה כיוון שהיא חוזרת על התוצאה במילים אחרות.
דוגמה נוספת שאליעד מביא היא אדם שאומר שהוא לא רוצה חושך "כי הוא רוצה אור". למרות שהמילים נראות מנוגדות, הן בעצם אותה התוצאה - הרצון באור הוא בעצם אותו הרצון להימנע מחושך, ולכן זו לא תשובה אמיתית.
המטרה היא לא לחזור על המובן מאליו, אלא להגיע לסיבה אחרת שהיא שונה מהתוצאה.
איך ניתן לזהות תשובה שהיא בבירור לא נכונה?
אליעד מדגיש שתשובות כמו "אני לא רוצה להיות לבד כי רע לי לבד" או "אני רוצה כסף כי זה עושה לי טוב" הן תשובות פסולות. למה? כי להגיד "אני רוצה משהו כי זה עושה לי טוב" זה זהה להגיד "אני רוצה את זה". זו פשוט חזרה על התוצאה. אדם שאומר "אני רוצה לעשן כי זה עושה לי טוב" בעצם חוזר על עצמו: הרצון לעשן והטוב שבלעשן הם היינו הך. הוא לא באמת סיפק סיבה אחרת לרצון.
הוא מסביר בצורה נחרצת שכל פעם שנותנים תשובה לא נכונה כזו, בעצם "דופקים לעצמנו את המוח". במקום להתקדם אל פתרון או הבנה עמוקה יותר, אנחנו מחזקים את החוסר בהירות שלנו.
מדוע הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן?
סיבה אמיתית חייבת להיות אירוע או מצב שקרה לפני התוצאה בציר הזמן. לדוגמה, אי אפשר להגיד "הרצפה רטובה כי החליקו עליה", כי הרצפה הייתה צריכה להיות רטובה לפני שהחליקו עליה, ולא להפך.
יחד עם זאת, אליעד מראה שהרבה פעמים אנשים מסבירים את הרצונות שלהם במונחים של משהו עתידי. למשל, "אני לא רוצה שהעוזרת תעזוב כי הבית יהיה מלוכלך". לכאורה הבית המלוכלך הוא בעתיד, אז איך זה יכול להיות סיבה נכונה?
התשובה שאליעד מספק היא שהאדם רוצה כבר עכשיו את הבית נקי, ולכן זה לא שהסיבה באמת בעתיד, אלא שעכשיו הוא מדמיין מצב עתידי כדי להסביר מה הוא מנסה למנוע. הוא נותן דוגמה נוספת: "למה אתה אוכל? כי אם לא אוכל אמות". למרות שהמוות הוא בעתיד, האדם כבר עכשיו רעב או מודאג ממוות. לכן, התשובה אמנם מתארת תרחיש עתידי, אבל מתארת רצון או פחד שהוא קיים בהווה.
איך נמנעים מלהיכנס ללופ בתהליך החקירה הרגשית?
כדי לא להיכנס ללופ אינסופי של סיבות, אליעד מציע דרך מעשית ברורה:
אליעד כהן מציג בהרצאה זו מבוא מפורט לשיטה מעשית ומדויקת לחקירה עצמית רגשית, בדגש על זיהוי הסיבה האמיתית לרצונות שלנו, תוך כדי מניעת טעויות נפוצות שמכניסות אותנו ללופ אינסופי. מטרת החקירה היא להגיע לסיבה המדויקת והנכונה, שתהיה שימושית לפתרון הבעיה או למציאת האמת, בלי להיתקע בחזרה על טעויות שהן בעצם תשובות לא נכונות.
מהו העיקרון הבסיסי ביותר במציאת סיבה נכונה?
הבסיס הראשוני שאליעד מסביר לחקר סיבתיות הוא ההבדל שבין סיבה לתוצאה. סיבה אמיתית חייבת לעמוד בשני תנאים מרכזיים:
- הסיבה והתוצאה חייבות להיות שונות זו מזו - הן לא יכולות להיות אותו הדבר.
- הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן - משהו שקרה אחרי האירוע לא יכול להיות הסיבה לו.
כאשר אדם נשאל מדוע הוא רוצה משהו ועונה בתשובה שהיא בעצם חזרה על התוצאה עצמה או במילים נרדפות, הוא אינו מספק הסבר אמיתי. לדוגמה, אם נשאל מישהו "למה אתה לא רוצה להיות לבד?", והוא עונה "כי אני לא רוצה להיות בודד" או "כי אני רוצה להיות עם אנשים", זוהי תשובה שגויה כיוון שהיא חוזרת על התוצאה במילים אחרות.
דוגמה נוספת שאליעד מביא היא אדם שאומר שהוא לא רוצה חושך "כי הוא רוצה אור". למרות שהמילים נראות מנוגדות, הן בעצם אותה התוצאה - הרצון באור הוא בעצם אותו הרצון להימנע מחושך, ולכן זו לא תשובה אמיתית.
המטרה היא לא לחזור על המובן מאליו, אלא להגיע לסיבה אחרת שהיא שונה מהתוצאה.
איך ניתן לזהות תשובה שהיא בבירור לא נכונה?
אליעד מדגיש שתשובות כמו "אני לא רוצה להיות לבד כי רע לי לבד" או "אני רוצה כסף כי זה עושה לי טוב" הן תשובות פסולות. למה? כי להגיד "אני רוצה משהו כי זה עושה לי טוב" זה זהה להגיד "אני רוצה את זה". זו פשוט חזרה על התוצאה. אדם שאומר "אני רוצה לעשן כי זה עושה לי טוב" בעצם חוזר על עצמו: הרצון לעשן והטוב שבלעשן הם היינו הך. הוא לא באמת סיפק סיבה אחרת לרצון.
הוא מסביר בצורה נחרצת שכל פעם שנותנים תשובה לא נכונה כזו, בעצם "דופקים לעצמנו את המוח". במקום להתקדם אל פתרון או הבנה עמוקה יותר, אנחנו מחזקים את החוסר בהירות שלנו.
מדוע הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן?
סיבה אמיתית חייבת להיות אירוע או מצב שקרה לפני התוצאה בציר הזמן. לדוגמה, אי אפשר להגיד "הרצפה רטובה כי החליקו עליה", כי הרצפה הייתה צריכה להיות רטובה לפני שהחליקו עליה, ולא להפך.
יחד עם זאת, אליעד מראה שהרבה פעמים אנשים מסבירים את הרצונות שלהם במונחים של משהו עתידי. למשל, "אני לא רוצה שהעוזרת תעזוב כי הבית יהיה מלוכלך". לכאורה הבית המלוכלך הוא בעתיד, אז איך זה יכול להיות סיבה נכונה?
התשובה שאליעד מספק היא שהאדם רוצה כבר עכשיו את הבית נקי, ולכן זה לא שהסיבה באמת בעתיד, אלא שעכשיו הוא מדמיין מצב עתידי כדי להסביר מה הוא מנסה למנוע. הוא נותן דוגמה נוספת: "למה אתה אוכל? כי אם לא אוכל אמות". למרות שהמוות הוא בעתיד, האדם כבר עכשיו רעב או מודאג ממוות. לכן, התשובה אמנם מתארת תרחיש עתידי, אבל מתארת רצון או פחד שהוא קיים בהווה.
איך נמנעים מלהיכנס ללופ בתהליך החקירה הרגשית?
כדי לא להיכנס ללופ אינסופי של סיבות, אליעד מציע דרך מעשית ברורה:
- לרשום את השאלה: "למה אני רוצה משהו?"
- לכתוב תשובות...
- איך לא להיכנס ללופ בחקירה רגשית?
- איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון?
- איך להבדיל בין סיבה לתוצאה?
- מה לעשות כשלא מוצאים סיבה נכונה לרצון?
- איך לזהות תשובות לא נכונות בחקירת רצון?
- למה אסור שסיבה ותוצאה יהיו זהות?
050-3331-331