יופי / עיצוב / חיצוניות / אופנה - מהי משמעותו של העיצוב ושל היופי החיצוני?יופי / עיצוב / חיצוניות / אופנה - מהי משמעותו של העיצוב ושל היופי החיצוני? יופי עיצוב ואופנה, הם דברים שבני אדם נמשכים אליהם. וכאשר איזה דבר מסודר מבחינה ... בני אדם שמעצבים את ביתם. ובכלל, לכל דבר בעולם יש לו את העיצוב ואת היופי שלו. והשאלה היא, מהי המשמעות של העיצוב? ומדוע אנשים אוהבים דברים מעוצבים? ולכאורה השאלה היא קשה עוד יותר. כי העיצוב הוא הרי חיצוני בלבד. ומאחר שהעיצוב לא משנה את המהות של הדבר, אז מדוע בכלל זה מעניין את האדם העיצוב החיצוני של הדבר, הרי אין שום שינוי בדבר עצמו. ... ונבהיר, כי כמובן יש עיצוב מוצר, שהוא עיצוב שמאפשר לאדם להשתמש טוב יותר במוצר, והוא מאפשר לאדם להשיג את התכלית שלו בצורה יותר יעילה והוא כמובן טוב. והשאלה כאן, היא על עניין היופי החיצוני שלא משנה את מהות הדבר. והשאלה היא, מהי מהותו של היופי ושל העיצוב שמושכים את האדם? ושאלה נוספת היא, מה בעצם גורם לבני אדם לאהוב עיצוב אחד ויופי ... אחר. ומצד האמת, כל הדברים שבעולם, כולם הם מעוצבים וכל הדברים שבעולם יפים עם היופי שיחודי להם. אז מהי מהות המשיכה של האדם ליופי ולעיצוב מסוים? והעניין הוא, כי השלמות, היא הטוב שיש בכל דבר. והטוב שיש בכל דבר, הוא המשמעות שיש לכל דבר. כי לכל דבר בעולם יש משמעות. ואם האדם היה מבין את המשמעות של כל דבר, על ידי זה הוא היה נהנה תמיד מהטוב שיש בכל דבר. והעיצוב והיופי גורמים לאדם להרגיש טוב יותר, משום שהם יוצרים עבור האדם משמעות נסתרת וחיובית בכל דבר. כי יש סוגים שונים של עיצוב ושל יופי. ולא כל אדם אוהב כל יופי ולא ... ליופי שונה ולעיצוב שונה, היא משום שכל אדם בעולם נמשך לדבר אחר מבחינה רעיונית. ולכל עיצוב בעולם, יש את המשמעות שלו. ולמרות שהאדם לא תמיד מבין את המשמעות של כל עיצוב ושל כל יופי, הרי שתת המודע של האדם מבין היטב את המשמעות של כל דבר. ועיקר ההנאה של האדם מיופי, היא בצורה אסוציאטיבית. כי כל דבר שבו נתקל האדם, כל דבר ... רואה איזה דבר שהוא בצורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה גורם לאדם להיזכר בתת מודע שלו בדבר כלשהו, שיוצר עבורו משמעות כלשהי. כי לכל דבר בעולם יש משמעות. וכל עיצוב וכל יופי וכל צורה חיצונית של כל דבר בעולם, יש איזה משהו ואיזה רעיון ואיזה שכל ואיזו משמעות שמסתתרים מאחורי העיצוב והצורה החיצונית. והמשמעות של העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר. כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ולא ... או כל דבר אחר שיש בעולם, הרי שהתרחש תהליך כלשהו שגורם לדבר להיות בצורה הסופית שלו. ולכל תהליך יש משמעות. והמשמעות הזאת של התהליך, באה לידי ביטוי בעיצוב של העלה ושל כל דבר. והאדם שלא יודע ברמת המודעות שלו מהי ... וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, שיוצרת עבורו משמעות כלשהי, ושהיא זו שגורמת לאדם לאהוב דווקא יופי אחד יותר מאשר יופי אחר. כי מה שהאדם באמת אוהב, זה לא את היופי החיצוני, אלא את המשמעות הפנימית שתת המודע שלו מרגיש באמצעות הצורה החיצונית, והמשמעות הזאת גורמת לאדם להרגיש טוב יותר. וכאשר האדם רואה איזו צורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה מייד מתפרש אצל האדם בתת המודע שלו בצורה אסוציאטיבית כלשהי, שמזכירה לאדם את המשמעות של הדבר. והצורה החיצונית הזו יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב יותר או טוב פחות מהדבר. וכך האדם בוחר האם ... שרוצה להבין את הדבר הזה טוב יותר, עליו פשוט לשאול את עצמו על כל דבר יפה או מכוער, מה המשמעות שהוא מייחס לצורה החיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין טוב יותר את המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. כי אם האדם לא היה מייחס משמעות כלשהי לצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא לא היה מעדיף צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת. ומכך שהאדם מעדיף דווקא יופי כלשהו, הרי שיש סיבה כלשהי ושכל כלשהו ומשמעות כלשהי להעדפה של האדם. כי האדם הרי בוחר את מה שגורם לו להרגיש טוב יותר. ויופי מסוים גורם לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל המשמעות שהוא מייחס לאותה צורה חיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין עם עצמו טוב יותר, את המשמעות שהוא מייחס לכל יופי חיצוני. ועל ידי זה האדם בעצם מבין את עצמו טוב יותר. כי מה שהאדם באמת מחפש, זה את המשמעות הפנימית ואת היופי הפנימי. אבל מחמת שהאדם לא מבין את המשמעות ואת היופי הפנימי שיש בכל דבר, על ידי זה הוא נמשך ליופי חיצוני שמזכיר לתת המודע שלו את הטוב ... גורם להם להרגיש התחדשות ויצירתיות וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם אוהב את היופי ואת העיצוב החיצוני של הדברים, משום המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. וכאשר הצורה החיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל הרעיון שתת המודע של האדם ... אלא מתוך זה שהתת מודע של האדם מוצא שכל כלשהו בתוך היופי החיצוני. והאדם אוהב דווקא חיצוניות מסוימת, בגלל המשמעות שהוא מייחס לה. ולא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדבר הגדול, אז הוא נהנה מהחיצוניות של הדבר. כי שלמות ההנאה היא מהמהות של המציאות. אבל המציאות היא אין סופית. והשלמות היא האין סוף עצמו. כי שלמות = אין סוף. והאדם שלא ... מאפשרת לעולם להתקיים, כפי שכבר ביארתי במספר מקומות. והיכולת של האדם להמשך לחיצונית, וליהנות מהפנימיות באמצעות החיצוניות, היא כל המהות של העולם, שהכל אחד והמהות היא אחת, אבל האחדות הזאת באה לידי ביטוי בנפרדות החיצונית. ואם לא הייתה לאדם אפשרות ליהנות מהפנימיות באמצעות החיצוניות, הרי שלא הייתה אפשרות שהמהות תהיה מצומצמת, ואז לא היה קיום לדברים נפרדים. ובסופו של דבר, בחיים האמתיים, האדם בהחלט נהנה מהחיצוניות, אבל כאשר היא מקושרת לשורש שלה. דהיינו, כאשר האדם מבין את המשמעות של כל דבר נפרד. וכל רגע הוא צורה חיצונית של מהותו של הזמן. ואם לא הייתה חיצוניות, לא היו רגעים שונים של הזמן וכולי. ובקיצור, האדם יכול ליהנות טוב יותר מהחיצוניות, אם הוא יבין את המשמעות הפנימית שלה.