9:15גויים, יהודים, בעלי חיים, דומם, צומח, חי, מדבר - האם יש או אין להם נשמה?
האם יש הבדל בין הנשמה של גויים ליהודים?
אליעד כהן עונה לשאלה האם יש הבדל בין הנשמה של גויים לבין נשמות של יהודים, ומרחיב את הדיון לשאלה מהותית יותר, הנוגעת לנשמה בכלל. הוא מסביר שההפרדה בין בני אדם (יהודים וגויים) ובין חי, צומח ודומם, היא בעצם כפירה באחדות האלוהית. לדעתו, כל ההבדלים שנוצרים בין בני האדם ובין שאר הבריאה נובעים מהתפיסה המוטעית של נפרדות, שגורמת לאדם לחשוב שיש לו משמעות מיוחדת, בעוד שלמעשה אין הבדל מהותי בין האדם לבין הדומם.
מדוע החלוקה לדומם, צומח, חי ומדבר היא כפירה באחדות האלוהית?
לפי אליעד כהן, האדם שחי בתודעה של נפרדות אינו מבין שהכל נובע מאותה הוויה אחת, אותה הוא מכנה "ההוויה שמחוץ לזמן ולמקום". מי שמבין באמת את האחדות האלוהית, מבין שאין שום הבדל בין הדברים השונים ביקום. אין הבדל מהותי בין האדם לבין הקיר שמאחוריו, אלא הבדל חיצוני בלבד - האדם מדבר והקיר לא. אולם בשורש, הכל עשוי מאותו חומר ואין דבר טוב יותר או פחות טוב.
מה דעתו של שלמה המלך על ההבדל בין האדם לבהמה?
אליעד מצטט את שלמה המלך מתוך ספר קהלת פרק ג', שמסביר בפשטות: "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם, כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. הכל הולך אל מקום אחד, הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר". שלמה המלך אומר במפורש שאין הבדל בין בני האדם לבהמה, ושמבחינה מהותית אין לבני אדם נשמה שונה מזו של בעלי החיים. שלמה גם תוהה: "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ?", ומכאן שאליעד מסביר שהמחשבה לפיה רוח האדם שונה משל הבהמה היא מחשבה מטופשת וחסרת בסיס אמיתי.
האם הדתיים עיוותו את דבריו של שלמה המלך?
לדברי אליעד, הדתיים סילפו את דבריו של שלמה המלך. הרבנים, שלא אהבו את הגישה המאחדת של שלמה המלך, עיוותו את הפסוק, הוסיפו מילים, וטענו ש"מותר האדם מן הבהמה כי הכל הבל לבד הנשמה הטהורה", אף על פי שבספר קהלת עצמו זה לא מופיע כלל. הם יצרו הבחנה מזויפת בין הנשמה האנושית ליתר הבריאה, וטענו שהיא טהורה יותר. אליעד מדגיש כי שלמה המלך אמר בדיוק ההפך, שאין כל הבדל בין הנשמות.
האם יש משמעות מיוחדת לאדם לעומת דומם?
לפי אליעד, אין לאדם משמעות מיוחדת או יתרון על פני כל דבר אחר ביקום. הוא אומר בבירור שכל יצור חי, כל אדם וכל דבר דומם עשויים מאותו חומר בדיוק. הרעיון לפיו האדם חשוב יותר הוא פרי האגו האנושי והשחצנות של האדם שמחפש להמציא משמעות מיוחדת לקיומו. באופן טבעי, ילדים קטנים אינם מבחינים בינם לבין הסביבה שלהם בצורה ברורה, כי מבחינתם אין הבדל בינם לבין הדומם. אך ככל שהם גדלים, החברה והתרבות מלמדות אותם להבדיל את עצמם מאחרים ולחשוב שהם מיוחדים וטובים יותר.
מה היא ההוויה האחת שמאחדת הכל?
אליעד כהן מסביר את מהות האחדות האלוהית כהוויה אחת המהווה ומקיימת את הכל בכל רגע נתון. הוא מדגיש שהאלוהות אינה אישיות נפרדת או ישות שנמצאת במקום אחד יותר ממקום אחר, כמו שבני אדם דתיים חושבים שאלוהים נמצא יותר בבית המקדש מאשר בבית השימוש. אלוהים, לדבריו, אינו ישות חיצונית, אלא ההוויה האחת שמחוץ לזמן ולמקום, ולכן כל ההבחנות שאנחנו עושים בין טוב ורע, מצוות ועבירות, או בין נשמה כזו או אחרת - הן חסרות משמעות אמיתית מנקודת מבטה של ההוויה הזאת.
האם יש משמעות למושגים כמו בחירה חופשית, טוב ורע?
אליעד מסביר שמבחינת האמת הפנימית, בתוך ההוויה האחת אין באמת בחירה חופשית, טוב או רע, או הבדלים בין נשמות שונות. כל ההבחנות הללו הן תוצר של השחצנות האנושית, שמנסה לייצר משמעות ונפרדות. האדם יוצר הפרדה דמיונית בין עצמו ובין הדומם או בין יהודי לגוי, כדי להעניק לעצמו תחושת עליונות ומשמעות. אך לפי האמת, כל מה שנכון לגבי האדם נכון גם לגבי הדומם, הצומח והחי - הכל אחד לחלוטין.
מהו המסר העיקרי של אליעד בנושא זה?
המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה זו הוא שהכל אחד באופן מוחלט. הוא קורא לאנשים לזנוח את הגאווה והשחצנות, להבין שההבדלים שהם יוצרים הם מדומיינים בלבד, ולהבין לעומק שהאדם אינו טוב או חשוב יותר מכל חלק אחר של הבריאה. הבנת האחדות הזאת היא, לדבריו, המפתח לחיים שלמים וטובים באמת.
אליעד כהן עונה לשאלה האם יש הבדל בין הנשמה של גויים לבין נשמות של יהודים, ומרחיב את הדיון לשאלה מהותית יותר, הנוגעת לנשמה בכלל. הוא מסביר שההפרדה בין בני אדם (יהודים וגויים) ובין חי, צומח ודומם, היא בעצם כפירה באחדות האלוהית. לדעתו, כל ההבדלים שנוצרים בין בני האדם ובין שאר הבריאה נובעים מהתפיסה המוטעית של נפרדות, שגורמת לאדם לחשוב שיש לו משמעות מיוחדת, בעוד שלמעשה אין הבדל מהותי בין האדם לבין הדומם.
מדוע החלוקה לדומם, צומח, חי ומדבר היא כפירה באחדות האלוהית?
לפי אליעד כהן, האדם שחי בתודעה של נפרדות אינו מבין שהכל נובע מאותה הוויה אחת, אותה הוא מכנה "ההוויה שמחוץ לזמן ולמקום". מי שמבין באמת את האחדות האלוהית, מבין שאין שום הבדל בין הדברים השונים ביקום. אין הבדל מהותי בין האדם לבין הקיר שמאחוריו, אלא הבדל חיצוני בלבד - האדם מדבר והקיר לא. אולם בשורש, הכל עשוי מאותו חומר ואין דבר טוב יותר או פחות טוב.
מה דעתו של שלמה המלך על ההבדל בין האדם לבהמה?
אליעד מצטט את שלמה המלך מתוך ספר קהלת פרק ג', שמסביר בפשטות: "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם, כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. הכל הולך אל מקום אחד, הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר". שלמה המלך אומר במפורש שאין הבדל בין בני האדם לבהמה, ושמבחינה מהותית אין לבני אדם נשמה שונה מזו של בעלי החיים. שלמה גם תוהה: "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ?", ומכאן שאליעד מסביר שהמחשבה לפיה רוח האדם שונה משל הבהמה היא מחשבה מטופשת וחסרת בסיס אמיתי.
האם הדתיים עיוותו את דבריו של שלמה המלך?
לדברי אליעד, הדתיים סילפו את דבריו של שלמה המלך. הרבנים, שלא אהבו את הגישה המאחדת של שלמה המלך, עיוותו את הפסוק, הוסיפו מילים, וטענו ש"מותר האדם מן הבהמה כי הכל הבל לבד הנשמה הטהורה", אף על פי שבספר קהלת עצמו זה לא מופיע כלל. הם יצרו הבחנה מזויפת בין הנשמה האנושית ליתר הבריאה, וטענו שהיא טהורה יותר. אליעד מדגיש כי שלמה המלך אמר בדיוק ההפך, שאין כל הבדל בין הנשמות.
האם יש משמעות מיוחדת לאדם לעומת דומם?
לפי אליעד, אין לאדם משמעות מיוחדת או יתרון על פני כל דבר אחר ביקום. הוא אומר בבירור שכל יצור חי, כל אדם וכל דבר דומם עשויים מאותו חומר בדיוק. הרעיון לפיו האדם חשוב יותר הוא פרי האגו האנושי והשחצנות של האדם שמחפש להמציא משמעות מיוחדת לקיומו. באופן טבעי, ילדים קטנים אינם מבחינים בינם לבין הסביבה שלהם בצורה ברורה, כי מבחינתם אין הבדל בינם לבין הדומם. אך ככל שהם גדלים, החברה והתרבות מלמדות אותם להבדיל את עצמם מאחרים ולחשוב שהם מיוחדים וטובים יותר.
מה היא ההוויה האחת שמאחדת הכל?
אליעד כהן מסביר את מהות האחדות האלוהית כהוויה אחת המהווה ומקיימת את הכל בכל רגע נתון. הוא מדגיש שהאלוהות אינה אישיות נפרדת או ישות שנמצאת במקום אחד יותר ממקום אחר, כמו שבני אדם דתיים חושבים שאלוהים נמצא יותר בבית המקדש מאשר בבית השימוש. אלוהים, לדבריו, אינו ישות חיצונית, אלא ההוויה האחת שמחוץ לזמן ולמקום, ולכן כל ההבחנות שאנחנו עושים בין טוב ורע, מצוות ועבירות, או בין נשמה כזו או אחרת - הן חסרות משמעות אמיתית מנקודת מבטה של ההוויה הזאת.
האם יש משמעות למושגים כמו בחירה חופשית, טוב ורע?
אליעד מסביר שמבחינת האמת הפנימית, בתוך ההוויה האחת אין באמת בחירה חופשית, טוב או רע, או הבדלים בין נשמות שונות. כל ההבחנות הללו הן תוצר של השחצנות האנושית, שמנסה לייצר משמעות ונפרדות. האדם יוצר הפרדה דמיונית בין עצמו ובין הדומם או בין יהודי לגוי, כדי להעניק לעצמו תחושת עליונות ומשמעות. אך לפי האמת, כל מה שנכון לגבי האדם נכון גם לגבי הדומם, הצומח והחי - הכל אחד לחלוטין.
מהו המסר העיקרי של אליעד בנושא זה?
המסר המרכזי של אליעד כהן בהרצאה זו הוא שהכל אחד באופן מוחלט. הוא קורא לאנשים לזנוח את הגאווה והשחצנות, להבין שההבדלים שהם יוצרים הם מדומיינים בלבד, ולהבין לעומק שהאדם אינו טוב או חשוב יותר מכל חלק אחר של הבריאה. הבנת האחדות הזאת היא, לדבריו, המפתח לחיים שלמים וטובים באמת.
- האם יש נשמה לגויים?
- מה ההבדל בין נשמה של יהודי לגוי?
- האם יש הבדל בין אדם לבהמה?
- האם שלמה המלך אמר שאין הבדל בין אדם לבהמה?
- האם הרבנים סילפו את ספר קהלת?
- מהי האחדות האלוהית?
- האם יש בחירה חופשית?
הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, האם יש הבדל בין הנשמה של הגויים והיהודים
האם מבחינה קוסמולוגית יש לגויים פחות נשמה?
ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים את המציאות בנפרדות, גם דתיים וגם חילונים, הם עושים הפרדה בין חי צומח דומם ומדבר.
והם כופרים באחדותו של האלוהים כי אם הם היו מבינים את האחדות האלוהית, ממילא מה היה שייך לאמר, שדומם יותר טוב ממדבר, לצורך העניין מה אני שונה מהקיר שמאחורי, מה ההבדל? בגלל שהקיר לא מדבר זה אומר שהוא שונה?
איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר.
ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי.
ואני רוצה לצטט פסוק מספר קהלת אותו כתב שלמה המלך: (פרק ג')
"אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ"
כלומר, בני האדם בדיוק כמו הבהמה, וכל מה שקורה לאלו ומה שקורה לאלו, זה אותו הדבר, כמו שהבהמה מתה, גם האדם מת, ומה שקורה לנשמה של האדם גם לבהמה קורה, רוח אחד לכל.
אתה והבהמה עשויים מאותו חומר.
מי הביא אותך למסקנה המטופשת שהרוח שלך עולה למעלה ולבהמה יורדת הרוח למטה
והדתיים האתאיסטיים טוענים בשקרם, מסלפים ששלומו המלך אומר שהכל הבל, כי כל ההבדל הוא לא מהותי באמת, הוא חיצוני במעשים בין האדם לבהמה.
אבל הדתיים החכמולוגים שלא רצו להכניס את ספר קהלת לתנ"ך, ובסוף גם הכניסו פסוק מעוות והדתיים יודעים על מה אני מדבר. כי הדתיים יודעים ששלמה המלך היה חכם, ולא היה דתי
לקחו את הפסוק הזה, ועיוותו אותו "כי הכל הבל מלבד הנשמה הטהורה".
והם קוראים את זה בסידור ובטוחים שזה פסוק מהתנ"ך, אבל זה לא נכון
שלמה המלך אמר שאין הבדל, אבל הרבנים החכמולוגים הפכו את הפסוק, בשם שלמה המלך! השקרנים לקחו את הפסוק ואמרו שיש נשמה גבוהה לאדם.
גם שלמה אמר שיש דברים שהוא לא מבין, כך שגם עליו אני לא סומך, כי אם לא הבנת משהו אחד, יכול מאד להיות שגם את השאר אתה לא מבין.
בכל מקרה הנושא הוא די פשוט כל זמן שקיימים במציאות שדים, רוחות, חי, צומח, מדבר
מלאכים או כל דבר שישנו זו הוויה אחת שמהווה את הכל.
והדתיים האתיאיסטיים יגידו, נכון שאלוהים נמצא בכל מקום, אבל בבית המקדש הוא נמצא יותר
כי הם חושבים שאלוהים זה מישהו שנמצא בבית המקדש יותר מאשר בבית השימוש.
אבל אלוהים זה לא מישהו, אלוהים זה ההוויה שמהווה את הכל, מחוץ לזמן ולמקום
ההוויה שמהווה את הכל וממילא לא שייך אצלה נפרדות, לא שייך אצלה הבדלים, לא שייך שיש לך בחירה חופשית, שיש ניסים וטבע, שיש נשמה כזו ונשמה אחרת, לא שייך שיש מצוות ועברות. בסופו של דבר על האדם לחפש את האמת, ולראות שהכל אחד מוחלט.
לילדים אין הבדל ביניהם לדומם, האדם בגלל שהוא שחצן ורוצה ליצור משמעות
הוא ממציא שלהוא יש אגו עליון ולהוא תחתון וכו' וכו', וכל מה שנכון לדומם נכון לאדם ונכון לאלוהים ולכל דבר אחר.
כי בסופו של דבר הכל אחד.
ושיהיה לכולם המשך יום של חוסר גאווה ושחצנות, שבן אדם חושב שהוא יותר טוב מאחרים
והבנה שהכל אחד, שזה חיים טובים באמת.
האם מבחינה קוסמולוגית יש לגויים פחות נשמה?
ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים את המציאות בנפרדות, גם דתיים וגם חילונים, הם עושים הפרדה בין חי צומח דומם ומדבר.
והם כופרים באחדותו של האלוהים כי אם הם היו מבינים את האחדות האלוהית, ממילא מה היה שייך לאמר, שדומם יותר טוב ממדבר, לצורך העניין מה אני שונה מהקיר שמאחורי, מה ההבדל? בגלל שהקיר לא מדבר זה אומר שהוא שונה?
איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר.
ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי.
ואני רוצה לצטט פסוק מספר קהלת אותו כתב שלמה המלך: (פרק ג')
"אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ"
כלומר, בני האדם בדיוק כמו הבהמה, וכל מה שקורה לאלו ומה שקורה לאלו, זה אותו הדבר, כמו שהבהמה מתה, גם האדם מת, ומה שקורה לנשמה של האדם גם לבהמה קורה, רוח אחד לכל.
אתה והבהמה עשויים מאותו חומר.
מי הביא אותך למסקנה המטופשת שהרוח שלך עולה למעלה ולבהמה יורדת הרוח למטה
והדתיים האתאיסטיים טוענים בשקרם, מסלפים ששלומו המלך אומר שהכל הבל, כי כל ההבדל הוא לא מהותי באמת, הוא חיצוני במעשים בין האדם לבהמה.
אבל הדתיים החכמולוגים שלא רצו להכניס את ספר קהלת לתנ"ך, ובסוף גם הכניסו פסוק מעוות והדתיים יודעים על מה אני מדבר. כי הדתיים יודעים ששלמה המלך היה חכם, ולא היה דתי
לקחו את הפסוק הזה, ועיוותו אותו "כי הכל הבל מלבד הנשמה הטהורה".
והם קוראים את זה בסידור ובטוחים שזה פסוק מהתנ"ך, אבל זה לא נכון
שלמה המלך אמר שאין הבדל, אבל הרבנים החכמולוגים הפכו את הפסוק, בשם שלמה המלך! השקרנים לקחו את הפסוק ואמרו שיש נשמה גבוהה לאדם.
גם שלמה אמר שיש דברים שהוא לא מבין, כך שגם עליו אני לא סומך, כי אם לא הבנת משהו אחד, יכול מאד להיות שגם את השאר אתה לא מבין.
בכל מקרה הנושא הוא די פשוט כל זמן שקיימים במציאות שדים, רוחות, חי, צומח, מדבר
מלאכים או כל דבר שישנו זו הוויה אחת שמהווה את הכל.
והדתיים האתיאיסטיים יגידו, נכון שאלוהים נמצא בכל מקום, אבל בבית המקדש הוא נמצא יותר
כי הם חושבים שאלוהים זה מישהו שנמצא בבית המקדש יותר מאשר בבית השימוש.
אבל אלוהים זה לא מישהו, אלוהים זה ההוויה שמהווה את הכל, מחוץ לזמן ולמקום
ההוויה שמהווה את הכל וממילא לא שייך אצלה נפרדות, לא שייך אצלה הבדלים, לא שייך שיש לך בחירה חופשית, שיש ניסים וטבע, שיש נשמה כזו ונשמה אחרת, לא שייך שיש מצוות ועברות. בסופו של דבר על האדם לחפש את האמת, ולראות שהכל אחד מוחלט.
לילדים אין הבדל ביניהם לדומם, האדם בגלל שהוא שחצן ורוצה ליצור משמעות
הוא ממציא שלהוא יש אגו עליון ולהוא תחתון וכו' וכו', וכל מה שנכון לדומם נכון לאדם ונכון לאלוהים ולכל דבר אחר.
כי בסופו של דבר הכל אחד.
ושיהיה לכולם המשך יום של חוסר גאווה ושחצנות, שבן אדם חושב שהוא יותר טוב מאחרים
והבנה שהכל אחד, שזה חיים טובים באמת.
050-3331-331