ניהול דיונים יעילים, איך לשאול שאלות נכונות? איך להגיע להסכמה? פירושים של שאלה, הנחות יסוד של שאלה, סיפור של שאלה, ניתוח שאלה, האם לעבור נושא בדיון? מהי השאלה הנכונה? איזו שאלה לשאול? מבנה תקין של תשובה לשאלה, תשובה מלאה
איך לנהל דיון יעיל ולשאול שאלות נכונות?
כדי לנהל דיונים יעילים ולשאול שאלות נכונות, אליעד כהן מסביר שכדאי קודם כל להבין לעומק את מבנה השאלה עצמה, וכן את כל מה שקשור לשאלה כגון הנחות יסוד, פירושים אפשריים, והסיפור מאחורי השאלה. היכולת לנהל דיון עם אנשים אחרים משפרת גם את היכולת של האדם לנהל דיונים פנימיים עם עצמו, כי גם בתוכו של האדם ישנם קולות וחילוקי דעות רבים.
האם לכל שאלה יש הנחות יסוד וסיפור מאחוריה?
לפי אליעד, מאחורי כל שאלה ישנן תמיד הנחות יסוד. לדוגמה, כשמישהו שואל "מה השעה?", הוא מניח שיש מושג של שעה, שניתן לדעת אותה, ושהאדם שמולו יודע אותה. בנוסף, לכל שאלה ישנו גם סיפור מסוים שמסביר מדוע האדם שאל אותה. למשל, האדם יכול לשאול "מה השעה?" מפני שיש לו פגישה חשובה, או שהוא צריך להספיק לאוטובוס בזמן.
אליעד מדגיש שיש הבדל בין הנחות היסוד לסיפור של השאלה. הנחות היסוד הן רעיונות בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר היה בכלל לשאול את השאלה, בעוד שהסיפור הוא הרקע או המניעים שמאחורי השאלה, אשר יכולים להשתנות.
האם חייבים להסכים על הנחות היסוד לפני שמתחילים לענות על השאלה?
אליעד מסביר שאפשר להבין שאלה גם בלי להסכים על ההנחות שלה. למשל, בלימודי גמרא, אדם יכול להבין את השאלות גם בלי להסכים שאירועים מסוימים באמת התרחשו. הבנה של הנחות היסוד הכרחית להבנת השאלה, אבל לא מחייבת הסכמה איתן. אפשר להבין שאלה ואף לענות עליה בלי להסכים כלל עם הנחות היסוד שלה.
מה עושים כשיש אי הסכמה לגבי הפירוש של שאלה?
אליעד מסביר שכאשר יש אי הסכמה לגבי התשובה לשאלה, כדאי לבדוק אם בכלל מסכימים על השאלה עצמה. הרבה פעמים הבעיה בדיונים היא שמתווכחים על התשובה במקום לוודא שהשאלה ברורה לכל הצדדים. אם לא מצליחים להסכים על השאלה עצמה, מומלץ ללכת "אחורה" ולבדוק מהן הנחות היסוד, פירושי המילים, או הסיפור שמאחוריה.
לדוגמה, בשאלה "האם אני צריך להתפטר?", אפשר לפרש אותה בכמה דרכים: האם צריך להגיש מכתב התפטרות עכשיו, או האם נכון בכלל לעזוב את העבודה מתישהו בעתיד. יש הבדל גדול בין שתי הפרשנויות, וכדי להגיע לתשובה נכונה, יש לוודא קודם כל איזו מהן נכונה.
איך לזהות מעבר נושא בשיחה ומתי נכון לעבור נושא?
אליעד כהן מסביר שתמיד יש מעבר נושא, אפילו אם שינו רק מילה אחת. למשל, אם שואלים "האם נטייל היום?" לעומת "נטייל היום?" - מבחינתו כבר יש מעבר נושא כי השתנתה הצורה של השאלה. הוא מדגיש שבדיונים צריך לשים לב אם מעבר הנושא תורם לדיון או מבלבל אותו. לפעמים הכרחי לחזור אחורה לנושא קודם כדי ליישב אי - הסכמות, אבל לפעמים מעבר נושא יכול דווקא לקדם את הדיון. הכל תלוי בהקשר.
איך מוצאים את התשובה לשאלה?
לפי אליעד, לפני שמחפשים את התשובה לשאלה, יש לוודא שאכן מבינים את השאלה ואת המשמעות של כל חלק בה. הוא מדגים זאת באמצעות שאלות פשוטות כמו "מה השעה?", שבהן הדרך לדעת את התשובה היא להסתכל בשעון. הוא מציע שכשיש מחלוקת על התשובה, לא לרוץ מיד לתשובה אלא לבדוק קודם כל איך אפשר בכלל לדעת מהי התשובה הנכונה.
האם תמיד יש מספר פירושים אפשריים לשאלה?
אליעד טוען שתמיד יש מספר פירושים אפשריים לכל שאלה או משפט, כי כל מילה בעולם יכולה לקבל פירושים רבים בהתאם להקשר ולחוויה האישית של כל אדם. הוא מסביר שכשיש חילוקי דעות, לעיתים קרובות הם נובעים מכך שכל צד מפרש את השאלה באופן שונה. לפעמים מחלוקת על התשובה...
כדי לנהל דיונים יעילים ולשאול שאלות נכונות, אליעד כהן מסביר שכדאי קודם כל להבין לעומק את מבנה השאלה עצמה, וכן את כל מה שקשור לשאלה כגון הנחות יסוד, פירושים אפשריים, והסיפור מאחורי השאלה. היכולת לנהל דיון עם אנשים אחרים משפרת גם את היכולת של האדם לנהל דיונים פנימיים עם עצמו, כי גם בתוכו של האדם ישנם קולות וחילוקי דעות רבים.
האם לכל שאלה יש הנחות יסוד וסיפור מאחוריה?
לפי אליעד, מאחורי כל שאלה ישנן תמיד הנחות יסוד. לדוגמה, כשמישהו שואל "מה השעה?", הוא מניח שיש מושג של שעה, שניתן לדעת אותה, ושהאדם שמולו יודע אותה. בנוסף, לכל שאלה ישנו גם סיפור מסוים שמסביר מדוע האדם שאל אותה. למשל, האדם יכול לשאול "מה השעה?" מפני שיש לו פגישה חשובה, או שהוא צריך להספיק לאוטובוס בזמן.
אליעד מדגיש שיש הבדל בין הנחות היסוד לסיפור של השאלה. הנחות היסוד הן רעיונות בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר היה בכלל לשאול את השאלה, בעוד שהסיפור הוא הרקע או המניעים שמאחורי השאלה, אשר יכולים להשתנות.
האם חייבים להסכים על הנחות היסוד לפני שמתחילים לענות על השאלה?
אליעד מסביר שאפשר להבין שאלה גם בלי להסכים על ההנחות שלה. למשל, בלימודי גמרא, אדם יכול להבין את השאלות גם בלי להסכים שאירועים מסוימים באמת התרחשו. הבנה של הנחות היסוד הכרחית להבנת השאלה, אבל לא מחייבת הסכמה איתן. אפשר להבין שאלה ואף לענות עליה בלי להסכים כלל עם הנחות היסוד שלה.
מה עושים כשיש אי הסכמה לגבי הפירוש של שאלה?
אליעד מסביר שכאשר יש אי הסכמה לגבי התשובה לשאלה, כדאי לבדוק אם בכלל מסכימים על השאלה עצמה. הרבה פעמים הבעיה בדיונים היא שמתווכחים על התשובה במקום לוודא שהשאלה ברורה לכל הצדדים. אם לא מצליחים להסכים על השאלה עצמה, מומלץ ללכת "אחורה" ולבדוק מהן הנחות היסוד, פירושי המילים, או הסיפור שמאחוריה.
לדוגמה, בשאלה "האם אני צריך להתפטר?", אפשר לפרש אותה בכמה דרכים: האם צריך להגיש מכתב התפטרות עכשיו, או האם נכון בכלל לעזוב את העבודה מתישהו בעתיד. יש הבדל גדול בין שתי הפרשנויות, וכדי להגיע לתשובה נכונה, יש לוודא קודם כל איזו מהן נכונה.
איך לזהות מעבר נושא בשיחה ומתי נכון לעבור נושא?
אליעד כהן מסביר שתמיד יש מעבר נושא, אפילו אם שינו רק מילה אחת. למשל, אם שואלים "האם נטייל היום?" לעומת "נטייל היום?" - מבחינתו כבר יש מעבר נושא כי השתנתה הצורה של השאלה. הוא מדגיש שבדיונים צריך לשים לב אם מעבר הנושא תורם לדיון או מבלבל אותו. לפעמים הכרחי לחזור אחורה לנושא קודם כדי ליישב אי - הסכמות, אבל לפעמים מעבר נושא יכול דווקא לקדם את הדיון. הכל תלוי בהקשר.
איך מוצאים את התשובה לשאלה?
לפי אליעד, לפני שמחפשים את התשובה לשאלה, יש לוודא שאכן מבינים את השאלה ואת המשמעות של כל חלק בה. הוא מדגים זאת באמצעות שאלות פשוטות כמו "מה השעה?", שבהן הדרך לדעת את התשובה היא להסתכל בשעון. הוא מציע שכשיש מחלוקת על התשובה, לא לרוץ מיד לתשובה אלא לבדוק קודם כל איך אפשר בכלל לדעת מהי התשובה הנכונה.
האם תמיד יש מספר פירושים אפשריים לשאלה?
אליעד טוען שתמיד יש מספר פירושים אפשריים לכל שאלה או משפט, כי כל מילה בעולם יכולה לקבל פירושים רבים בהתאם להקשר ולחוויה האישית של כל אדם. הוא מסביר שכשיש חילוקי דעות, לעיתים קרובות הם נובעים מכך שכל צד מפרש את השאלה באופן שונה. לפעמים מחלוקת על התשובה...
- איך לשאול שאלות נכונות?
- מהן הנחות יסוד של שאלה?
- איך לנהל דיונים יעילים?
- האם תמיד יש כמה פירושים לשאלה?
- איך מזהים מעבר נושא בשיחה?
- כיצד למצוא תשובה נכונה לשאלה?
- איך להתנסח בצורה ברורה?