... לבדוק הנחות יסוד? איך לגלות את האמת? איך לחקור דברים? איך לברר דברים? איך לנתח דברים? מהן הנחות יסוד? הנחות יסוד נכונות, הנחות יסוד שקריות מהן הנחות יסוד ולמה חשוב לבדוק אותן? אליעד כהן מסביר שהנחות יסוד הן האמיתות הבסיסיות או העקרונות שאדם מניח כאשר הוא שואל שאלה או מציג רעיון כלשהו. ההנחות הללו הן כמו יסודות של בניין שעליו נבנית כל שאלה או טענה. לכן, לפני ... לזהות ולבחון את הנחות היסוד שלה. אם ההנחות שגויות או לא מדויקות, כל המסקנות או התשובות שנגיע אליהן יהיו גם הן ... בצהריים?, יש כאן הנחות יסוד מובלעות, כגון ההנחה שהוא חייב לאכול בצהריים, שיש אוכל זמין, ושהוא רוצה לאכול. אם אחת מההנחות הללו אינה נכונה, השאלה כולה משתנה או נעלמת. לדוגמה, אם האדם אינו רעב ... איך ניתן לזהות את הנחות היסוד בשאלה? כדי לזהות את הנחות היסוד, אליעד מציע לבצע תהליך פשוט: יש לבדוק אילו הנחות הן הכרחיות כדי שהשאלה בכלל תוכל להישאל. הדרך לעשות זאת היא על ידי ... שבו מסירים את אחת ההנחות ובודקים אם השאלה עדיין יכולה להישאל בלעדיה. אם השאלה אינה יכולה להתקיים ללא הנחה מסוימת, אותה הנחה היא אחת מהנחות היסוד של השאלה. לדוגמה, אם נשאל האם לצבוע את השיער באדום או בשחור?, הנחת יסוד ראשונה תהיה שהאדם אכן יכול או מתכוון לצבוע את השיער שלו. אם האדם ... מתבטלת. זה מראה שההנחה שהוא מתכוון לצבוע את השיער היא הכרחית לקיומה של השאלה, ולכן היא אחת מהנחות היסוד שלה. איך לבדוק האם הנחות היסוד נכונות? אחרי שזיהינו את הנחות היסוד של השאלה, השלב הבא הוא לבדוק אם הן אכן נכונות ומשקפות את ... וישירה: לשאול האם ההנחה היא בהכרח נכונה, או שאפשר לחשוב אחרת. לדוגמה, בשאלה האם אני צריכה ... את הרצפה?, אחת מהנחות היסוד היא שהרצפה צריכה להיות נקייה. יש לבדוק האם זו הנחה נכונה או לא. ייתכן שהרצפה לא חייבת להיות נקייה, ואז כל השאלה משתנה או מתבטלת. מה קורה אם הנחות היסוד שגויות או לא רלוונטיות? כאשר הנחות היסוד הן שגויות או לא מדויקות, הן מעוותות את המסקנות שאליהן מגיעים. ... את הבעיה. אם ההנחה הזו אינה נכונה או אינה היחידה האפשרית, ייתכן מאוד שהפתרון שלו לפטר את ...

... הנחות יסוד יש? כמה הנחות יסוד לחפש? למצוא הנחות יסוד, יותר מהנחת יסוד אחת, ניתוח הנחות יסוד, ניתוח תהליך, פירוק לגורמים, זיהוי הנחות יסוד, בדיקת הנחות יסוד, לפחות שתי הנחות יסוד מדוע תמיד קיימת יותר מהנחת יסוד אחת? כאשר בודקים או מנתחים נושא מסוים ומחפשים את הנחות היסוד שלו, אליעד כהן מסביר נקודה מרכזית: לעולם לא ניתן להסתפק בהנחת יסוד אחת בלבד. לפי אליעד, תמיד ובכל מקרה קיימות לפחות שתי הנחות יסוד, ולעיתים אף יותר. אם אדם סבור שהוא מצא רק הנחת יסוד אחת, ודאי שהוא טועה או שהוא מפספס הנחות נוספות. יכול להיות גם שההנחה האחת שנמצאה בכלל שגויה. אולם מה שבטוח, הוא שלא ניתן להסתפק בהנחה אחת בלבד. הסיבה לכך פשוטה: הנחת יסוד היא רעיון התומך ברעיון אחר או שממנו נגזרת מסקנה כלשהי. כדי שהרעיון יתמוך ברעיון אחר, הם חייבים להיות שני רעיונות נפרדים, שאינם זהים זה לזה לחלוטין. אליעד מדגים זאת בעזרת ... לא עושה לו טוב, הרי שאלו לא שתי הנחות שונות אלא אותה הנחה בדיוק. זהו למעשה אותו רעיון בניסוחים שונים, ולכן זה אינו מועיל או מוסיף מידע חדש. מסיבה זו, חייבים לחפש את שתי ההנחות לפחות, שהן שונות באמת זו מזו. איך מזהים לפחות שתי הנחות יסוד בפועל? אליעד מביא דוגמה מוחשית של שולחן: אם אדם אומר אני רואה שולחן, נדמה שזו הנחת יסוד אחת בלבד. אבל בפועל, כאשר מנתחים זאת לעומק, רואים שיש לפחות שתי הנחות יסוד נפרדות: הנחת יסוד ראשונה: אני רואה משהו. הנחת יסוד שנייה: המשהו שאני רואה הוא שולחן. כך, באופן בלתי נמנע, תמיד קיימות לפחות שתי הנחות שונות, מפני שאם הרעיונות היו זהים לחלוטין, לא הייתה משמעות לאמירה שאחד מהם תומך בשני. המשמעות של תמיכה היא תמיד שיש שני רעיונות, שאחד מהם נשען או מבוסס על השני. למה תמיד חייבים להיות לפחות שני חלקים בכל הנחת יסוד? הסיבה העמוקה יותר שאליעד מסביר היא לוגית ופשוטה: כל דבר מורכב חייב להיות מורכב לפחות משני חלקים. עצם המושג מורכבות מחייב קיומם של לפחות שני מרכיבים. אם היה רק מרכיב ... אפשר היה לקרוא לו מורכב. מכיוון שהנחות יסוד הן מטבען רעיונות מורכבים - כל אחת מהן חייבת לכלול לפחות שני מרכיבים. אם ההנחה שלך הייתה פשוטה ולא מורכבת, לא היית צריך למצוא לה שום הנחת יסוד. האם אפשר להגיע ליותר משתי

הנחות יסוד, איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? מהן הנחות יסוד? סוגי הנחות יסוד, ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד, ניתוח שאלה, האם ניתן להפיק X מ Y כמו שניתן להפיק X מ Z? האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר? איך לדעת שמצאנו את כל הנחות היסוד? אליעד כהן מסביר שהשאלה איך נדע שמצאנו את כל הנחות היסוד? יכולה להתפרש בכמה דרכים. כשאנו מחפשים הנחות יסוד, המטרה שלנו היא לזהות את כל המחשבות או האמונות שהיו בראשו של האדם לפני ששאל את שאלתו. הוא נותן דוגמה: כשאדם שואל שאלה, הוא מניח דברים מסוימים באופן סמוי. למשל, אם שואלים על מה עומד שולחן, ניתן לומר שהוא עומד על ארבע רגליים. אבל האם זה באמת אומר שמצאנו את כל ההנחות? לא בהכרח. אולי השולחן בכלל תלוי מהתקרה עם חוט שקוף, ולא הרגליים מחזיקות אותו. המשמעות היא שגם אם מצאנו את מה שנראה כמו הסיבה (הרגליים), לא בהכרח גילינו ... האפשריות או הנסתרות. לכן, אליעד מדגיש שחשוב להבדיל בין מה יכול להעמיד את השולחן לבין מה כרגע מחזיק אותו. אלו שתי שאלות שונות, שכל אחת דורשת התייחסות אחרת. מהן הנחות יסוד ואילו סוגים קיימים? אליעד מבהיר שהנחות יסוד הן כל המחשבות הסמויות שמובילות אדם לשאול שאלה או לטעון טענה. הוא מציין שלושה סוגים של הנחות יסוד: הנחות יסוד מחייבות - אלה שהכרחיות לקיומה של השאלה או הטענה. בלי ההנחות האלה לא ניתן לשאול את השאלה כלל. לדוגמה, כשאדם שואל האם אפשר לסבוע מעוגיה כמו מלחם?, הוא חייב להניח שיש דבר כזה סובע, שיש דבר כזה לחם, שיש דבר כזה עוגיה, ושאפשר לסבוע מלחם או מעוגיה. הנחות יסוד מאפשרות - אלו לא בהכרח מחייבות, אך הן מאפשרות את קיומה של השאלה. הן יכולות להיות חלופיות או נוספות. לדוגמה, כששואלים על מה השולחן עומד?, רגלי השולחן מאפשרות לשולחן לעמוד, אך לא מחייבות, כי ייתכן שיש דרכים אחרות להחזיק אותו, כמו תליה מהתקרה. הנחות יסוד מספקות - אלו הנחות יסוד שכאשר הן מתקיימות, הן מספקות ומאפשרות באופן מלא את קיום השאלה או הטענה. איך לבצע ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד? כדי להבין האם הנחות היסוד אכן מספקות, צריך לבצע ניתוח סיבתיות. ניתוח זה כולל בירור האם הסיבה שאנו מזהים (למשל, הרגליים של השולחן) היא זו שבאמת מחייבת את התוצאה (השולחן עומד), או שאולי יש סיבות נוספות או אחרות לתוצאה שאנו רואים. כאשר מישהו שואל האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר?, הוא מניח הנחות מסוימות לגבי היכולת להשוות הנאות, שיש מושגים של הנאה, ושניתן בכלל לקבל הנאה מדברים שונים. זה מוביל לשאלה, האם ההנחות הללו אכן מספיקות כדי לשאול את השאלה, או אולי חסרות לנו עוד הנחות הכרחיות? איך לדעת שלא פספסנו שום הנחת יסוד? אליעד נותן שיטה מעשית לבדיקה האם מצאנו את כל הנחות היסוד. הוא ממליץ לפרק את השאלה או הטענה למילים או מושגים ולהתחיל לשאול על כל מילה או מושג, האם אני חייב להניח את המושג הזה כדי לשאול את השאלה?. למשל, ... האם ברור לי מה זה לסבוע?, האם אני יודע מה זה לחם?, וכך לגבי כל מושג בשאלה. אם מצאנו מושג או מילה שלא בדקנו או שאינה ברורה לחלוטין, ייתכן שעדיין לא גילינו את כל הנחות היסוד. הוא מדגים זאת עם שולחן: אם אני מבקש ממך להביא את כל חלקי השולחן מהמחסן, איך תדע שהבאת את כל החלקים? אתה צריך לקחת את השולחן, לבחון אותו לפרטים ... אותה רוצים להשוות. כך גם בשאלת ההנאה, עלינו להפריד בין מקור ההנאה (לחם) לבין ההנאה עצמה, ולהתרכז רק בשאלה האם את אותה ההנאה בדיוק ניתן לקבל מדבר אחר (עוגיה). מהן הנחות יסוד? איך לזהות הנחות יסוד מחייבות? האם הנאה מדבר אחד זהה להנאה מדבר אחר? מהו ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד? איך למצוא את כל הנחות היסוד? האם חסרות הנחות יסוד? האם מצאתי את כל

הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, מדגים כיצד למצוא אותן ומדגיש את החשיבות של איתור מלא ומדויק שלהן. הנחת יסוד מוגדרת כרעיון בסיסי שחייב להתקיים כדי שהמסקנה תתרחש. במהלך ההסבר, אליעד כהן נותן שיטות ודרכים לוגיות לבדוק אם אכן מצאנו את כל הנחות היסוד ואיך לדעת שלא פספסנו אף אחת. מהן הנחות יסוד ואיך אפשר לפספס אותן? אליעד מסביר שהרעיון של הנחות יסוד מבוסס על לוגיקה פשוטה: אם יש מסקנה (X), היא נובעת משילוב מסוים של הנחות יסוד. לדוגמה, אם הרעיון X נובע מארבע הנחות יסוד - נקרא להן A, B, C, ו - D - אז כדי שהמסקנה תתממש, חייבות כל ההנחות להתקיים יחד. מספיק שהנחה אחת חסרה, והמסקנה לא תתקיים. כלומר, אם תגיד שהמסקנה X נובעת רק מ - A, B ו - C, כשבמציאות חייבים גם את D, פספסת את אחת ההנחות היסודיות. כך אפשר לטעות ולחשוב שהבנת את הנחות היסוד, כשבפועל חסרה לך אחת או יותר. איך אפשר לפספס הנחת יסוד נוספת? הדרך השנייה לפספס הנחת יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת באמת מחייבות את המסקנה? האם קיימות הנחות יסוד אחרות, שלא התייחסת אליהן, שגם הן יכולות להוביל לאותה המסקנה? אליעד מדגיש שיש להקפיד לשאול את שתי השאלות בנפרד, אחרת יש סיכון לפספס את ההבנה המלאה. איך לדעת שהנחות היסוד באמת מחייבות את המסקנה? כדי לוודא שהנחות היסוד אכן מחייבות את המסקנה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם ייתכן מצב שבו ההנחות האלו נכונות, אבל המסקנה לא מתקיימת? אם אתה יכול לחשוב על מצב כזה, סימן שההנחות האלו לא מחייבות את המסקנה. לדוגמה, אם הנחת שלא הזמנת מישהי לסרט, ולכן היא לא רוצה לדבר איתך, שאל את עצמך - האם אפשרי שלא תזמין אותה לסרט, ובכל זאת היא תרצה לדבר איתך? אם התשובה חיובית, סימן שה

... יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן מול ביקורת, לא לפחד מביקורת איך להתמודד עם ביקורת באמצעות רטוריקה והפרכת הנחות יסוד? כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו: להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים. להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה. כיצד ניתן לענות ישירות לביקורת בצורה עניינית? כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה? תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו איחרתי כי היו פקקים, או איחרתי כי שכחתי את השעה, ובכך יש קבלה והסכמה של ההנחה שנקבעה פגישה שנדרש להגיע אליה בזמן. מהי הטכניקה לשגע את הצד השני על ידי הפרכת הנחות יסוד? כדי לזעזע או לשגע את האדם שמביע את הביקורת או התלונה, במקום להתייחס ישירות, יש לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו. לדוגמה, כשאדם שואל: למה איחרת לפגישה?, ניתן לערער את ההנחה שהייתה פגישה בכלל ולענות לא קבענו פגישה בכלל. כאשר הוא ינסה להוכיח שכן קבעתם, לדוגמה על ידי שיחת טלפון, התגובה תהיה שלילה מוחלטת של קיום השיחה עצמה: לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו. איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום? השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ילד שנשאל על ידי אמו: למה לא הכנת שיעורים? יכול במקום לענות בצורה ישירה, לערער את עצם קיומם של השיעורים באמירה אין לי בכלל שיעורים. אם האם תמשיך להתעקש, הוא יכול להמשיך ולשלול גם את ההנחות הבאות שלה: המורה שלחה הודעה במייל, והתשובה תהיה לא קיבלתי שום הודעה, כנראה הייתה טעות. כיצד ניתן ליישם טכניקה זו בדיונים פוליטיים או תקשורתיים? הטכניקה הזו נפוצה מאוד בדיונים פוליטיים ועימותים תקשורתיים. לדוגמה, אם מישהו מאשים: למה צהל הרג חפים מפשע? ניתן לערער מיד את ההנחה הראשונית ולענות: מי אמר שהם חפים מפשע? כולם שם היו טרוריסטים. גם אם ברור שלא כולם היו טרוריסטים, אפשר להמשיך ולהקשות בכך שהדיון עובר לשאלת הנחות יסוד ולא על העובדות עצמן. כיצד להשתמש בטכניקה הזו נגד המחשבות של עצמנו? הטכניקה הזו יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך לך תעשן, במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: אני בכלל לא מעשן. גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת. בצורה דומה, אם המוח מעלה פחד כמו תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע, אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת היסוד הבסיסית: אני רוצה שיקרה לי משהו רע, או אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע. הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי. מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד? חשוב לזכור ששימוש בטכניקה זו חייב להיות זהיר וחכם. כאשר אדם שולל הנחת יסוד, עליו להקפיד שהשלילה הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון (עכשיו בכלל לילה כשבאמת יום), עליו לזכור שבטענה זו הוא לא יוצר תנאים שעלולים לפגוע בו בדיון עתידי. לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית? המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם הנחות היסוד יוצרת דיון ענייני וישיר, ואילו הפרכה של ההנחות יוצרת בלבול ואובדן ביטחון אצל הצד השני. אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שכל בחירה - אם לענות ישירות או לערער את ההנחות - תלויה במטרה הרצויה של השיחה. אם רוצים לכבד ולנהל דיון ענייני - עונים ישירות. אך אם רוצים לזעזע את הצד השני, להוציא אותו מאיזון, או להתמודד עם ביקורת לא מוצדקת, עדיף לבדוק מהן ההנחות שלו ולשלול אותן מיד. כך יוצרים שליטה בשיחה ונמנעים להיכנס ללופים אינסופיים של הצדקות והתנצלויות. רטוריקה ושכנוע איך להתמודד עם ביקורת? איך לנצח ויכוחים? איך לשבור דפוסי ... מישהו מביע ביקורת, מתלונן או שואל שאלה, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הדברים שהוא אומר: להתייחס ישירות לדבריו ולענות בהתאם להנחות היסוד שהוא מציג. להפריך את הנחות היסוד שבדבריו ולזעזע את המחשבה שלו. התייחסות ישירה לדבריו זו הדרך שבה לרוב מגיבים כאשר רוצים לכבד את האדם שמולנו או לנהל איתו דיון ענייני. למשל, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה?, ניתן להשיב לו ישירות על בסיס הנחת היסוד שבדבריו ולהסביר: איחרתי כי היו פקקים, לא שמתי לב לשעה, או ניסיתי להגיע בזמן, אך קרה משהו בלתי צפוי. במקרה זה, יש הסכמה עם הנחת היסוד שהייתה פגישה ושנקבע לה זמן. הפרכת הנחות היסוד בדברים שנאמרו אם רוצים לשגע את האדם שמולנו, לזעזע את המחשבה שלו, או לשבש את הטיעון שלו, ניתן לבחור שלא להסכים עם הנחות היסוד שהוא מציג. במקום להגיב ישירות, מנסים לבדוק אילו

... או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, אמונה בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין ... מניח, שאם תיפגע, אז אתה לא תרצה את זה. ולכן אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה עובדה? איך אתה מגדיר עובדה? אם ... ותחלק את המחשבה שלך לחלקים ועל כל חלק תנסה לשאול את עצמך, איך אני יודע את מה שאני יודע? מה הנחות היסוד של המחשבה שלך? ובהתאם לזה תנסה להבין, איך להגעת למסקנה כלשהי, והאם היא עובדה או פירוש, לפי מה שאתה מגדיר מה זה ... הוודאות שלו עבורך. נקודה נוספת שאפשרי לשים לב, היא כאשר אתה חושב משהו, האם ועד כמה אתה מבין מה הנחות היסוד שאתה מניח על כל חלק של מחשבה שלך, שביחס אליו אתה חושב שמשהו הוא עובדה או פירוש. מה הנחות היסוד שלך שבגללן אתה חושב שמשהו הוא נכון או לא נכון. ומהי הנחת היסוד הראשונה של כל הנחות היסוד? מהו השורש של כל הנחות היסוד? זאת כמובן הנחת היסוד ש יש הבדל בין יש לאין שזה כמובן עוד עניין אחר בפני עצמו. לסיכום: אם אתה רוצה לדעת אם משהו הוא עובדה או פירוש, אם אתה רוצה לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש, אז תחקור את הנושא של הנחות יסוד ושל ניתוח סיבתיות שזאת בעצם החשיבה הלוגית שבאמצעותה אתה מנתח את מה שאתה מגדיר כעובדות, כדי להסיק דבר מתוך דבר וככה ...

... מטרת הלימוד אצל אליעד כהן, מה הלימוד אצל אליעד כהן? איך להרגיש טוב? איך לא להרגיש רע? להטיל ספק, לזהות הנחות יסוד, ללמוד אצל אליעד כהן מהי המטרה המרכזית של הלימוד אצל אליעד כהן? המטרה המרכזית של הלימוד אצל אליעד כהן היא ... מהן שתי המיומנויות העיקריות שאליעד מלמד? המיומנויות שאליעד כהן מציג כחיוניות לשיפור איכות החיים הן: זיהוי הנחות יסוד - הבנת התהליכים המחשבתיים והקוגניטיביים שעומדים מאחורי כל תחושה או מחשבה, בעיקר השליליות שבהן. הטלת ספק בהנחות היסוד - יכולת לבחון את האמיתות של אותן הנחות יסוד שזוהו, כדי לבדוק האם הן נכונות או אולי מוטעות. אליעד מדגיש כי מאחורי כל תחושה רעה עומדת הנחת יסוד מסוימת. על ידי זיהוי ההנחות הללו והטלת ספק באמיתות שלהן, ניתן להפחית את ההשפעה של תחושות שליליות ואף להפוך אותן לחיוביות או לנייטרליות. איך מזהים הנחות יסוד לפי אליעד כהן? זיהוי הנחות יסוד הוא תהליך שבו האדם מנתח את התחושה או המחשבה שלו ושואל את עצמו מה גורם לו להרגיש או לחשוב כך. לדוגמה, אם אדם ... צריך לזהות איזו מחשבה עומדת מאחורי ההרגשה הזו. ברגע שהוא מזהה את המחשבה שגורמת לתחושה, הוא יכול לבחון מה ההנחה הסמויה שעומדת מאחוריה. לדברי אליעד, היכולת לזהות הנחות יסוד היא מיומנות שניתן לשפר ולפתח, בדומה לכל כישור אחר בחיים, כגון ריצה או ציור. מהי המשמעות של הטלת ספק וכיצד ... זאת נכון? הטלת ספק, לפי אליעד כהן, היא בדיקה מעמיקה ויסודית של נכונות המחשבה או התחושה. לאחר שזיהית את ההנחות שעומדות בבסיס התחושות הרעות שלך, עליך לשאול שאלות כמו: האם ההנחה הזו באמת נכונה? מי אמר שזאת האמת? האם אפשר להסתכל על המצב אחרת? האם ההפך יכול להיות נכון באותה מידה? אליעד מדגיש ... כיצד שימוש נכון במיומנויות הללו משפיע על איכות החיים? לדברי אליעד כהן, שליטה טובה בשתי המיומנויות (זיהוי הנחות יסוד והטלת ספק) תורמת לשיפור משמעותי באיכות החיים. האדם שלומד כיצד לבצע אותן באופן יעיל יכול לשלוט טוב יותר ... אחר, כמו בישול, ריצה או ציור. בכל תחום שבו האדם פועל, הוא יכול להפיק תועלת רבה מהיכולת לנתח ולבחון מחדש את הנחות היסוד שלו. מה התכלית האמיתית של הלימוד אצל אליעד כהן? התכלית האמיתית של הלימוד אינה עצם זיהוי ההנחות או הטלת הספק בלבד. המטרה היא להגיע לשליטה מלאה ביכולת הזו כך שבכל פעם שהמוח מייצר תחושה שלילית, ניתן יהיה לזהות מיד את ההנחות שמסתתרות מאחוריה ולהטיל בהן ספק, ובכך להקל על התחושה או להפוך אותה לחיובית. מדובר במיומנות שימושית ומעשית שמטרתה ... וקיצוני של הטלת ספק מוחלטת בכל מחשבה, עד לרמה אבסולוטית של אי - היצמדות לאף מחשבה או אמונה. איך לזהות הנחות יסוד? כיצד להטיל ספק במחשבות? איך לשלוט ברגשות? מהי הדרך להרגיש טוב בלי רע? מהי המשמעות של ספקנות עצמית? מהי ... אצל אליעד כהן? המטרה המרכזית של הלימוד היא להבין כיצד להרגיש טוב ולא להרגיש רע. השיטה מבוססת על זיהוי הנחות היסוד של המחשבות והרגשות שלנו, ועל הטלת ספק בהן כדי לשחרר את עצמנו מתפיסות מגבילות. כיצד ניתן להרגיש טוב ולא להרגיש רע? לפי השיטה, לכל תחושה רעה יש הנחות יסוד שגורמות לה להתקיים. שני הדברים העיקריים שלומדים הם: 1. לזהות הנחות יסוד - להבין מה עומד מאחורי המחשבות והתחושות שלנו. 2. להטיל ספק בהנחות היסוד - לבדוק האם הן נכונות, ולראות את ההפך האפשרי. כאשר אדם מפתח את שתי המיומנויות הללו, הוא מסוגל לשלוט במערכת ... ספק ומתי לא? לא מדובר בהטלת ספק תמידית וחסרת הבחנה. הרעיון הוא להטיל ספק בעיקר במחשבות הרעות ולזהות את הנחות היסוד שלהן. מחשבות טובות, לעומת זאת, אפשר לקבל כפי שהן ולא לערער עליהן. כיצד הלימוד מוביל לשיפור בחיים? הלימוד מעניק כלים לניהול רגשות ולפתרון קונפליקטים. אדם שמיומן בזיהוי הנחות יסוד ובהטלת ספק יכול להתמודד טוב יותר עם מצבים קשים, לשחרר פחדים ולשפר את איכות חייו. בנוסף, יישום הקיצוני של ... ההיבט המרכזי הוא היכולת לא להרגיש רע ולשמור על תחושת איזון נפשי. לסיכום העקרונות המרכזיים בלימוד הם זיהוי הנחות יסוד והטלת ספק בהן, מתוך מטרה להרגיש טוב ולא להרגיש רע. כאשר אדם מפתח את המיומנות הזו, הוא יכול לשלוט על רגשותיו ולחוות את המציאות בצורה חופשית יותר. איך לזהות הנחות יסוד? כיצד להטיל ספק במחשבות? איך לשלוט ברגשות? מהי הדרך להרגיש טוב בלי רע? מהי המשמעות של ספקנות עצמית? אני ... רע זה קודם כל המחויב הראשי של כל בני האדם בעולם. עכשיו התיאוריה אומרת שמאחורי כל תחושה רעה יש איזשהן הנחות יסוד יש איזשהם תהליכים קוגניטיביים הנחות יסוד כלשהן שגורמות לבן אדם להרגיש רע. עכשיו דבר ראשון שלומדים פה זה זהה את הנחות היסוד דרכים לגלות מה הנחות היסוד שגורמות לך להרגיש רע, מה קורה לך בתת הכרה כשאתה מרגיש רע גם כשאתה מרגיש טוב אבל גם בעיקר כשאתה מרגיש רע. ... זה לדעת להטיל ספק לדעת לראות את ההפך, לדעת לראות שזה לא בהכרח נכון זה הכל. דבר ראשון שלומדים פה זה לזהות הנחות יסוד ודבר שני שלומדים פה זה להטיל ספק ברעיונות ככל שבן אדם לומד לפתח את שתי המיומנויות האלה, מיומנות ראשונה איך ...

... למצוא הנחות יסוד? איך לנתח הנחות יסוד? איך לנתח דברים? איך לנתח תהליכים? דוגמה לניתוח תהליך, איך מנתחים משהו? איך להבין רעיונות? איך למצוא פתרונות? איך למצוא הנחות יסוד בכל רעיון או תהליך? כאשר נתקלים ברעיון, בשאלה או בבעיה, יש צורך לנתח ולהבין את הנחות היסוד עליהן נשענת אותה בעיה או מחשבה. אליעד כהן מסביר שהנחת יסוד היא כמו בסיס או שורש שעליו רעיון נשען, ואם נצליח לאתר ולפרק את כל הנחות היסוד, נוכל להבין לעומק כל רעיון, כל מחשבה וכל תהליך. לדוגמה, כמו שיש בניין שיש לו יסודות, או עץ עם שורשים, כך גם רעיון או מחשבה נשענים על הנחות מסוימות. לפעמים, אם חסרה הנחת יסוד אחת, כל הרעיון יקרוס או ישתנה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך היא רכב: אם חסר גלגל אחד אולי אפשר להמשיך לנסוע, אך אם חסרים כמה גלגלים, הנסיעה כבר לא תתאפשר. כיצד לאתר הנחות יסוד באמצעות ניתוח משפטים? כאשר מנתחים משפט כגון אני רוצה לאכול, אפשר לפרק אותו לשלושה חלקים: אני, רוצה, ו - לאכול. יש לברר מה מניח כל חלק כזה, ומה הנחות היסוד שכל מילה מסתירה מאחוריה. למשל, ... את כל המשמעויות והאפשרויות שניתן לגזור מכל מילה או ביטוי. לא מספיק רק להבין את ההגדרה הפשוטה של המילים, אלא חייבים לבדוק גם את ההנחות העמוקות יותר, אלו שאולי לא נראות במבט ראשון. איך בודקים האם מצאנו את כל הנחות היסוד? אחרי שמפרקים משפט להנחות יסוד, צריך לבדוק האם באמת אותן הנחות יסוד מחייבות את התוצאה הסופית. אליעד נותן דוגמה של סלט: כשאנו רואים סלט שיש בו עגבניה, מלפפון וכרוב, הנחת יסוד אפשרית אחת היא שלקחו עגבניה ... ערבבו הכל יחד. אבל, האם זה מחויב? האם זה חייב להיות בדיוק כך? אולי הכינו את הסלט בצורה שונה או בסדר שונה? כלומר, יש לבדוק האם הנחות היסוד הן אפשריות או מחויבות, והאם הן הכרחיות כדי להגיע לאותה תוצאה. הבדיקה הזו עוזרת לגלות אם חסרה לנו הנחת יסוד נוספת, שבלעדיה התוצאה לא הייתה אפשרית, או אולי אפשר להגיע לאותה תוצאה בכמה דרכים שונות. איך למצוא הנחות יסוד בתהליכים אישיים? אליעד מביא דוגמה נוספת, של אדם שאומר אני מפחד ללכת לראיון כי לא התכוננתי. המשפט הזה בנוי מהרבה הנחות יסוד נסתרות: האדם מניח שיש משהו ... שהוא טיפש. הוא מניח שהוא לא רוצה שיחשבו שהוא טיפש. הוא מניח שלהתכונן זה תנאי להצלחה בראיון. אליעד מדגיש שלא מספיק רק לזהות את ההנחות הללו. חייבים לשאול האם הן מחויבות, כלומר, האם חוסר התכוננות אכן מחייב כישלון? האם כישלון מחייב שיחשבו שהוא טיפש? והאם הוא באמת חושש ממה שאחרים יחשבו עליו? כל אחת מההנחות האלה צריכה להיבחן לעומק. מהי הדרך המדויקת לנתח הנחות יסוד ולבדוק אותן? הדרך שאליעד מציע היא לקחת את המשפט או הבעיה ולפרק אותו לכל המילים והחלקים שבו, ואז לשאול: מהי ההנחה הבסיסית של כל מילה או חלק במשפט? האם ההנחות הללו מחייבות את התוצאה שהאדם הגיע אליה? האם יכולות להיות הנחות יסוד נוספות שהן אפשריות ולא מחויבות? האם ניתן להגיע לאותה תוצאה באמצעות הנחות יסוד אחרות? האם אפשר להפריך או לשנות את התוצאה אם נשנה את הנחות היסוד? רק כאשר אנו מצליחים לנתח ולבדוק בצורה כזו את כל ההנחות, ניתן להבין בצורה מלאה ושלמה את ... או רעיון? אליעד מסכם את השיטה בכך שאם יש לנו בעיה, שאלה, מחשבה שלילית או כל תהליך אחר, יש לנתח אותו לעומק באותה שיטה של איתור הנחות יסוד, ובכך אפשר לפתור בעיות ולמצוא פתרונות חדשים, שלא היו ברורים לפני כן. לסיכום, הדרך שאליעד כהן מלמד לניתוח הנחות יסוד דורשת מהאדם לחפור לעומק, לשאול ...

... רטוריקה, ווכחנות, איך לצאת צודק? איך לנצח בוויכוחים? שיטות לנצח אנשים, איך להתווכח? שכנוע רטורי, טכניקות וויכוח, ללמוד דיבייטינג, איך להפריך טיעונים? הנחות יסוד, איך לשכנע אנשים? איך אפשר לנצח בוויכוחים באמצעות זיהוי הנחות יסוד? אחד הכלים המשמעותיים ביותר לנצח בוויכוחים הוא היכולת לזהות ולפרק את הנחות היסוד של הצד השני. אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו נמצאים בוויכוח, המטרה המרכזית שלנו צריכה להיות הבנה יסודית של הטענה שהוצגה מולנו. כדי להבין לעומק, עלינו ... הוא אולי יתנדנד אבל הסיכוי שייפול נמוך יותר, אך אם נותנים לו מכה בבסיס, ברגליים, הסיכוי להפילו גבוה בהרבה. המשל מדגים שכאשר מתווכחים, חשוב לתקוף את הבסיס - את הנחות היסוד - ולא ישירות את הטענה המוצגת. זיהוי הבסיס, אותן הנחות יסוד שעליהן הטענה נשענת, הוא המפתח לפירוק הטענה כולה. איך ניתן לזהות הנחות יסוד בשיחה? כדי לזהות את הנחות היסוד, אליעד ממליץ לנתח את הדברים שנאמרים בשיחה לעומק ולשאול שאלות מנחות כמו: על מה מבוססת הטענה? מה הן ההנחות הסמויות שהאדם מסתמך עליהן? מה המהות או הסיבה שבגללה נאמרו הדברים? האם קיימת אפשרות אחרת לפרש את הטענה או להסיק ממנה מסקנות שונות? הסיבה לחשיבות שלב זה היא שרק לאחר שמזהים את הנחות היסוד, אפשר לערער עליהן באופן אפקטיבי. מה עושים אחרי שמזהים את הנחות היסוד? לאחר שהצלחנו לאתר את הנחות היסוד של הטיעון, ישנן שתי דרכים מרכזיות לערער עליהן: היפוך ההנחה - למצוא את ההפך המדויק של ההנחה הבסיסית שהטענה נשענת עליה. אם מצליחים למצוא את ההיפוך, הטענה מאבדת מיד מתוקפה. בדיקת ההכרחיות - אם קשה למצוא היפוך להנחה, יש לשאול בצורה ביקורתית מי אמר שזה נכון?, ובכך לבדוק האם ההנחה בכלל מחייבת את המסקנה שהועלתה. לדוגמה, אם מישהו טוען טענה פוליטית או אידיאולוגית, ואנחנו מזהים שההנחה היא המדיניות הזאת טובה לאזרחים, נוכל לשאול מי אמר שזה באמת טוב?, או להציע את ההיפך ולטעון שיש ראיות לכך שהמדיניות הזו דווקא מזיקה. מה אפשר לעשות כשלא ... בוויכוחים? אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להשתפר ביכולות וויכוח ושכנוע היא להתאמן על ערעור טענות שאנחנו עצמנו מאמינים בהן. ככל שנתאמן יותר על זיהוי וערעור ההנחות שלנו, כך נפתח מיומנות גבוהה יותר לנתח ולהבין טיעונים של אנשים אחרים. הוא מסביר שאם אנחנו יכולים למצוא חולשות בטענות שלנו, נוכל בקלות למצוא חולשות גם בטענות של אחרים. באמצעות תרגול מתמיד של פירוק טענות והבנת ההנחות שלהן, אפשר להגיע למצב שבו כמעט כל טענה הופכת להיות ברת ערעור, ולמעשה לנצח בכל ויכוח באמצעות יכולת ניתוח עמוקה של הנחות היסוד. איך לנצח בוויכוחים? שכנוע ורטוריקה כיצד לזהות הנחות יסוד? טכניקות דיבייטינג איך להתמודד עם טענות נגד? איך ניתן לנצח בוויכוחים ולשכנע אחרים? כאשר אנו מתווכחים עם מישהו, השלב הראשון לניצחון הוא לזהות את הבסיס של טענותיו - כלומר, את הנחות היסוד שעליהן הן נשענות. מהי הדרך הנכונה להפיל טיעון של מישהו? השיטה המומלצת היא לדמות את הוויכוח לאדם או עץ שעומד. אם נרצה להפיל אותו, עלינו לפגוע בבסיס ולא רק בחלקו העליון. כך גם בוויכוחים - במקום לתקוף ישירות את הטענה שהוצגה, יש לחפש את הנחות היסוד שעליהן היא מתבססת. כיצד מזהים הנחות יסוד בוויכוח? כאשר מישהו מציג טענה, חשוב לנתח אותה ולשאול: - על מה מבוססת הטענה? - מה ההנחות הסמויות מאחוריה? - האם יש הסבר נוסף או מסקנה שונה שיכולה לנבוע ממנה? ניתוח זה מאפשר להבין את הטענה לעומק ולגלות נקודות חולשה שאפשר לערער עליהן. כיצד מערערים על הנחות יסוד? לאחר זיהוי הנחות היסוד, ניתן לערער עליהן בשתי דרכים: 1. היפוך ההנחה - אם ניתן למצוא הפך הגיוני של ההנחה, הטענה נחלשת אוטומטית. 2. בדיקת ההכרחיות שלה - אם לא מוצאים היפוך ישיר, ניתן לשאול מי אמר שזה נכון?, וכך לבדוק האם ההנחה מחייבת באמת את המסקנה שהוצגה. מה עושים אם נתקלים בטיעון שאי אפשר להפריך? אם לא מוצאים דרך להפריך טענה, יש לבדוק האם המידע שמוצג מחייב בהכרח את המסקנה ... של אמונות ודעות משלנו. אם מצליחים למצוא פגמים בטענות שאנו עצמנו מאמינים בהן, יהיה קל יותר לעשות זאת גם מול אחרים. איך לנצח בוויכוחים? שכנוע ורטוריקה כיצד לזהות הנחות יסוד? טכניקות דיבייטינג איך להתמודד עם טענות נגד? כן. ש: אם אתה נמצא בשיחת סלון כזאתי, מדבר עם אנשים ואז מישהו מביא טענה נגד מה שאתה אומר. אליעד: אוקי. ש: ...

... באופן מלא, איך לא לדלג על שלבים בניתוח סיבתיות? למה לא רק להפריך את הנחות היסוד של השאלה? איך להתווכח עם דתי? איך לטפל במשוגעים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? הנחות יסוד שגויות, הנחות יסוד אפשריות מהו ניתוח סיבתיות ואיך לא לדלג על שלבים בדרך להבנת האמת? ניתוח סיבתיות הוא תהליך מורכב שבמסגרתו האדם מנסה להבין האם אירוע מסוים אכן נגרם על ידי סיבה מסוימת, ... האנשים עושים טעות נפוצה כאשר הם מנתחים סיבתיות: הם מיד מנסים להפריך את הנחות היסוד של הטענה המוצגת בפניהם, במקום לבדוק באופן יסודי ושלם האם גם בהינתן נכונות ההנחות, עדיין התוצאה המדוברת חייבת להתרחש. למה אסור להסתפק רק בהפרכת הנחות יסוד? אליעד מדגיש שלא מספיק להראות שהנחות היסוד אינן נכונות. הוא מסביר שכאשר מישהו שואל שאלה כמו למה אלוהים העניש את אדם הראשון? והשואל מניח הנחות יסוד מסוימות, כמו קיומו של אלוהים או קיומו של אדם הראשון, רוב האנשים מיד מנסים להסביר לשואל שההנחות שלו אינן נכונות, ולכן השאלה שלו אינה רלוונטית. אליעד מבהיר כי גישה זו היא שגויה, משום שהיא מתעלמת מהאפשרות שלמרות שההנחות מוטעות, גם אילו היו נכונות, אין זה מחייב שהתוצאה המדוברת הייתה מתרחשת. כלומר, יש לבחון את הקשר הסיבתי עצמו, מעבר להנחות היסוד. לדוגמה, אם מישהו שואל למה מלאכי השרת עשו פעולה מסוימת, ואנשים עונים שאין בכלל מלאכי שרת, הם לא פתרו את הבעיה במלואה. במקום זאת, אליעד מציע לשאול: נניח שכן יש מלאכי שרת, האם זה בהכרח מחייב את הפעולה המדוברת?. רק אם גם בהנחה שההנחות נכונות התוצאה מחויבת, השאלה באמת עומדת. אם לא, הרי שזו נקודה חזקה יותר להראות שההנחות אינן מחייבות את התוצאה, גם אם הן נכונות. כיצד נכון להתמודד עם שאלות דתיות או בלתי הגיוניות? אליעד משתמש בדוגמה נוספת, שבה מישהו אומר שפיל נשך אותו באוזן. הוא מסביר שלא מספיק ... מסביר כי אם האדם לא מתרגל לחשוב באופן הזה, הוא תמיד ינסה להפריך את הנחות היסוד הראשוניות של כל שאלה או בעיה ויעשה לעצמו חיים קלים מדי, במקום לנסות להבין את המבנה הסיבתי בצורה מלאה ועמוקה. הוא יגיע לפתרונות חלקיים בלבד, ולא יצליח לפתור את הבעיה ... בדברים לא רציונליים, כמו אדם דתי, אליעד ממליץ לא להגיד לו פשוט שההנחות שלו אינן נכונות, כי הוא ממילא לא יקבל זאת. במקום זה, יש להראות לו שאפילו אם ההנחות שלו נכונות, הן עדיין אינן מחייבות את מה שהוא חושב שהן מחייבות. באופן כזה, אפשר לשכנע גם אדם שלא מוכן לוותר על ההנחות הבסיסיות שלו, מבלי לתקוף ישירות את אמונתו. לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של בחינת הקשר הסיבתי המלא בכל טענה, ולא רק הסתפקות בהפרכת ההנחות הראשוניות. הוא ממליץ לאנשים תמיד לשאול את עצמם: האם גם אם ההנחות הבסיסיות נכונות, הן בהכרח מחייבות את התוצאה הנטענת? רק כך ניתן להגיע להבנה אמיתית, לפתור בעיות לעומקן ולהתמודד נכון עם אנשים שמאמינים בדברים לא רציונליים. איך להתווכח עם דתי? איך לטפל במשוגעים? האם סיבה מחייבת תוצאה? הנחות יסוד שגויות ניתוח סיבתיות מלא ...