המציאות בתוכך , העולם בתוכך, מציאות בתוך מחשבה, למה המציאות לא בתוכך, העולם לא בתוכך, מחשבה של אלוהים האם כל ...

... פנימית. האם המציאות משוגעת? מי חכם יותר מאלוהים? מהו האני האמיתי? איך לצאת מהחלום של המציאות? איך להבין שהמציאות בתוכך? למה האדם מאשים את המציאות? האם האדם משוגע או המציאות משוגעת? האם אלוהים משוגע, והאם אפשר להיות חכם ממנו? הרעיון שאלוהים משוגע ושאפשר להיות חכם יותר מאלוהים נשמע על פניו לא ...

... לעבוד בשבת, האם אלוהים עובד בשבת, האם אלוהים עובד ביום ראשון, האם אלוהים עובד, בריאת העולם על ידי אלוהים האם אלוהים עובד בשבת או ביום ראשון? אליעד כהן מסביר כי השאלה האם אלוהים עובד בשבת? נראית פשוטה, אך למעשה היא הרבה יותר מורכבת. לדבריו, השאלה האמיתית היא לא רק האם אלוהים עובד בשבת, אלא האם הוא בכלל עובד ביום ראשון או בכל יום אחר בשבוע. ההסבר שלו מתמקד בניתוח עמוק של מושג העבודה מנקודת המבט של אלוהים, בניסיון להבין האם מושג העבודה בכלל רלוונטי עבור אלוהים. אליעד טוען שבמציאות של אלוהים, אין הבדל בין שבת ליום ראשון. למעשה, מבחינת השורש של המציאות, אלוהים יכול להיחשב כמי שעובד בכל יום באותה המידה או לחלופין, לא עובד בשום יום כלל. ההיגיון לכך, לפי אליעד, הוא שהמושגים ... או חופש - לא באמת רלוונטיים למציאות מוחלטת. זאת משום שברמת המציאות האבסולוטית, אין הבחנה בין מצב של קיום למצב של אי - קיום. לכן, מנקודת מבטו של אלוהים, אי אפשר להגדיר בבירור עבודה או מנוחה. מדוע אלוהים אינו מתאמץ בכלל? כדי להסביר מדוע אי אפשר לומר שאלוהים מתאמץ, אליעד מביא דוגמה מהתוכנית המצוירת טום וגרי. בתוכנית זו, המנחה, דמות הכלב דרופי, מצייר סצנה ולאחר מכן הוא ... מכן הוא אומר בהומור שזה בעצם היה קל מאוד - למעשה, קל עד כדי כך שזה לא דרש ממנו מאמץ בכלל. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש את הרעיון שבאופן דומה, אלוהים עושה את כל הפעולות בעולם במאמץ של אפס אחוז בדיוק - לא קרוב לאפס, אלא ממש אפס מוחלט של מאמץ. הסיבה לכך, מסביר אליעד, היא שמבחינת אלוהים אין שום הבדל בין הפעולה להיעדרה. כלומר, אלוהים נמצא במצב שבו אין עבורו שום הבדל בין לעשות ללא לעשות, כי כל המושגים הללו הם יחסיים בלבד. ברגע שהמושגים עבודה ומאמץ מאבדים את המשמעות שלהם, אי אפשר להגיד שאלוהים מתאמץ או לא מתאמץ, פשוט משום שבמציאות המוחלטת המושגים האלה אינם קיימים. האם באמת המציאות מתחלקת לשבת וימי חול? אליעד מרחיב על כך שאין משמעות אמיתית לחלוקה של ימי השבוע עבור אלוהים. ההבדל שאנחנו עושים בין שבת לבין שאר ימי השבוע נובע אך ורק מהתפיסה האנושית שלנו. מנקודת המבט של אלוהים, אין שום יום מיוחד שבו הוא נח, ואין יום שבו הוא עובד יותר או פחות. בעיניו של אלוהים, כל הזמנים והמקומות הם אותו הדבר - הם אחד. אין הבדל בין יום לשבוע, בין שבת ליום חול, או בין קיום לאי - קיום. הוא מדגיש שאין טעם לשאול האם אלוהים עובד בשבת? מבלי שנבין שהשאלה הזו יוצאת מנקודת הנחה שגויה. השאלה האמיתית, לטענתו, צריכה להיות האם בכלל יש מושג כזה עבודה או אי עבודה מבחינת המציאות המוחלטת?. כאשר מבינים לעומק את הרעיון הזה, מגלים שהשאלה על שבת הופכת לחסרת משמעות מנקודת המבט של אלוהים. מה זאת אומרת אלוהים - האם הוא בכלל מישהו? אליעד כהן מבהיר גם כי כאשר אנחנו מדברים על אלוהים, אנחנו משתמשים במונח הזה באופן מטפורי. אלוהים הוא לא מישהו ספציפי שיושב איפשהו ומחליט האם לעבוד או לנוח. אלא שהמונח אלוהים מצביע על המציאות עצמה, על המוחלטות שבה אין שום הבחנה או הבדל בין כלום לשום דבר. לכן, השאלה על אלוהים והעבודה שלו בשבת או ביום ראשון, היא בעצם שאלה עמוקה הרבה יותר: האם בכלל יש הבדל בין יש לאין?. אליעד טוען שבאופן עמוק ומהותי, אין הבדל כזה - ולכן אי אפשר להגיד שאלוהים עובד או לא עובד, משום שמבחינת המציאות האבסולוטית, כל ההגדרות וההבדלים שלנו אינם קיימים כלל. ההרצאה מסיימת בנקודה חשובה זו - שהדיון על שבת ועבודה, שמתחיל משאלות פשוטות, מוביל להבנה עמוקה ומהותית יותר של המציאות. האם אלוהים עובד בשבת? האם

... לזכות בלוטו? מה המספרים של הלוטו? לזכות בלוטו בעזרת הסוד, תפילה לזכות בלוטו, ניבוי עתידות, אלוהים יודע מה יהיה, מספרי לוטו לפי מזלות, להיות אלוהים, תפילה לאלוהים, לדעת מה יהיה איך אפשר לזכות בלוטו בעזרת להיות אלוהים? כדי להבין איך אפשר לזכות בלוטו, קודם כל צריך להבין מה זה אומר להיות אלוהים. הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא, שאלוהים יודע הכל, כולל העתיד ואת תוצאות הלוטו. אם אדם יהפוך לאלוהים, כך ההנחה, הוא ידע את תוצאות הלוטו מראש וכך יוכל לזכות. אבל כאן אליעד מסביר נקודה חשובה - שאלוהים לא באמת צריך לדעת מראש את המספרים של הלוטו. אלוהים הרי יכול לקבוע מלכתחילה אילו מספרים יצאו. כלומר, במקום לנסות לנחש או לדעת מה יהיה בעתיד, הוא יכול פשוט להחליט מראש שאלו יהיו המספרים הזוכים וכך זה יקרה בפועל. מהצד הזה, אם מישהו באמת היה אלוהים, הוא לא היה צריך להשתתף בכלל בלוטו או להמר, אלא פשוט להחליט שהמספרים שימלא יהיו המספרים הזוכים. אליעד כהן מוסיף ומרחיב על כך שגם זה בעצם צעד מיותר עבור אלוהים. הרי למה בכלל אדם רוצה לזכות בלוטו? כדי שיהיה לו כסף. אבל למה הוא רוצה את הכסף? כדי לרכוש דברים מסוימים שהוא מעוניין בהם, כמו בית, מכונית וכדומה. אז אם אתה באמת אלוהים, אין צורך בכלל לעבור דרך הלוטו. אלוהים יכול להחליט ישירות מה הוא רוצה, וזה יקרה מיידית. למשל, אם אלוהים רוצה כסף, הוא יכול פשוט להחליט שהכסף יופיע בחשבון הבנק שלו, וכשהוא יבדוק - הוא באמת ימצא את הכסף הזה. ... לו הבית הזה שלך. כך, גם כל צורך מתמלא מיד וללא המתנה. אך אליעד כהן מוסיף ומסביר שהאמת עוד יותר עמוקה מכך - אם אתה באמת אלוהים, אתה בכלל לא צריך לרצות שמשהו ישתנה או יקרה. אתה פשוט יכול להחליט שאתה רוצה בדיוק את מה שקורה כרגע, וכך הרצון שלך תמיד מלא באופן מיידי. ההסבר הוא שאלוהים הוא זה שעושה כל דבר שקורה בעולם בכל רגע נתון. ולכן, בעצם העובדה שהוא עושה את הכל, זה אומר שהוא רוצה את הכל כמו שזה קורה בפועל. כך שהרצון של אלוהים מלא כל הזמן והוא אף פעם לא באמת צריך לשנות את המציאות, אלא מספיק לו לרצות בדיוק את מה שיש ברגע זה. האם אלוהים רוצה לשחק משחק ולכן מסתיר מידע? אליעד מתייחס גם לכך שיש מי שטוען שאלוהים כן משחק משחק, ולכן הוא מחליט להסתיר מידע - כמו למשל את המספרים של הלוטו. כלומר, אפשר לומר שאלוהים בעצמו יצר מצב שבו הוא לא יודע מראש את המספרים של הלוטו, כי הוא החליט להכניס את עצמו למשחק או לסיטואציה של אי - ידיעה, וכך הוא נהנה לשחק את המשחק של החיים. עם זאת, אליעד מדגיש שאם מישהו באמת היה אלוהים - המשחק כולו היה הופך להיות מיותר עבורו. מדוע? כי בשביל אלוהים כל ההליכה סביב הדרך הארוכה, כמו לנסות לזכות בלוטו, להרוויח כסף, לקנות דברים, או לחכות למשהו שיקרה, ... היא להחליט שאתה רוצה בדיוק את המציאות שקיימת ברגע זה, וכך הרצון מתמלא אוטומטית. לסיכום הרעיון המרכזי של אליעד כהן: אם אתה אלוהים, אתה לא צריך לדעת מראש מה המספרים בלוטו - כי אתה יכול לקבוע אותם מראש. אם אתה אלוהים, אין לך צורך בכלל בלוטו - כי אתה יכול להשיג ישירות כל מה שאתה רוצה. אם אתה באמת אלוהים, אין לך צורך בכלל להשיג דברים - כי מספיק לך להחליט שאתה רוצה בדיוק את מה שקיים עכשיו, וכך רצונך תמיד מתמלא מיידית. אפילו הרעיון שאלוהים משחק משחק ומסתיר מעצמו מידע הוא למעשה מיותר, כי אלוהים לא באמת צריך את המשחק כדי למלא את רצונו. בשורה התחתונה, אליעד כהן מציג גישה פילוסופית עמוקה לגבי הרצון ... בלוטו בעזרת כוח המחשבה? מהם המספרים של הלוטו? האם אפשר לנבא את תוצאות הלוטו? תפילה לזכייה בלוטו איך לדעת את העתיד מראש? האם אלוהים יודע הכל מראש? מה זה אומר להיות אלוהים? אז הוא מה הוא שאל הוא אמר איך אפשר להפוך להיות אלוהים ולדעת מה המספרים של הלוטו, אז הוא אומר גם כי הנחת היסוד אומרת ש

... באלוהים היא שורש הרע! איך לא להאמין אלא לכפור באלוהים? אתאיזם, למה אתאיסטים מאמינים באלוהים? למה האמונה באלוהים היא שורש כל הרע בעולם? אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית של כל אדם בעולם היא האמונה. הוא טוען שהאמונה, ובמיוחד האמונה באלוהים, היא שורש כל הרע שקורה לאדם. לטענתו, אמונה היא ההסכמה להאמין במשהו מבלי לראות את האמת המוחלטת לגביו. כאשר האדם רואה את האמת, הוא לא צריך ... לראות את האמת. מכאן מסיק אליעד כי עצם העובדה שאדם בוחר להאמין במשהו שלא נראה לו בצורה ישירה, היא זו שגורמת לו לסבל ולצרות. מדוע אנשים סובלים רק בגלל אמונה באלוהים? אליעד מפרט כי האמונה באלוהים נמצאת בבסיס כל סבל. האדם סובל כאשר המציאות מתנגשת עם רצונו - כאשר משהו קורה באופן שונה מכפי שהיה רוצה. לדוגמה, אדם סובל מכאב ראש או פציעה לא מפני שהכאב עצמו הוא רע בהכרח, אלא מפני שהוא אינו רוצה להרגיש את הכאב. הוא הגדיר מראש שכאב זה רע ובריאות זה טוב. עצם ההגדרה של טוב ורע נובעת מהאמונה באלוהים או במנגנון כלשהו שנותן משמעות לעולם. איך הגדרת טוב ורע קשורה לאמונה באלוהים? ההסבר שמספק אליעד כהן לכך הוא שהמושגים טוב ורע קיימים רק אם האדם מאמין שיש תכלית, משמעות, או סדר כלשהו בעולם. אמונה זו היא למעשה אמונה באלוהים, מכיוון שאלוהים מוגדר ככוח שמנהל ומתכנן את המציאות. כלומר, כל מי שמבחין בין טוב לרע בהכרח מאמין במנגנון תכנון של העולם, ולפיכך מאמין באלוהים, גם אם הוא מגדיר את עצמו כאתאיסט. אליעד מציין אפילו את עצמו כדוגמה לכך שגם הוא משתמש במונחים טוב ורע, אבל לטענתו הוא עושה זאת רק לאחר שהבין את האחדות האמיתית, ומודע לכך שאלו מושגים יחסיים בלבד. למה האדם מאמין באלוהים גם אם הוא אתאיסט? אליעד מבהיר שאפילו אתאיסטים מובהקים מאמינים באלוהים, משום שהם פועלים על בסיס ההנחה שיש משמעות וסיבה לדברים. לדוגמה, אדם שקם בבוקר לעבוד עושה זאת כי הוא מאמין שטוב לחיות ורע למות. אליעד טוען שזהו סוג של טירוף, שכן בסופו של דבר כולם מתים ואין משמעות אמיתית להתאמץ על מנת לשרוד כאשר הסוף ידוע מראש. אדם שפועל על בסיס רעיון משמעות כלשהי בהכרח מאמין באלוהים, גם אם יכחיש זאת בפירוש. מדוע כולם למעשה חרדים, גם אם אינם דתיים? אליעד משתמש במונח חרדים בצורה מילולית - אנשים שחיים בחרדה. לטענתו, גם ... בחרדה ולכן הם למעשה חרדים. כל החרדות של האדם נובעות מכך שהוא מאמין שיש משמעות ותכנון בעולם, ולכן הוא חושש שמשהו רע יקרה. מי שאינו מאמין בשום משמעות, תכנון או אלוהים, אינו יכול לסבול מחרדות, שכן עבורו כל אירוע הוא חסר משמעות ואקראי לחלוטין. האם הדתיים יודעים באמת מהי תכלית החיים? אליעד מדגיש שגם אנשים דתיים שמאמינים שיש משמעות ותכלית אלוהית לחיים לא באמת יודעים מהי אותה תכלית. אף אדם דתי או חרדי אינו יכול להסביר מדוע אלוהים רצה לברוא את העולם מלכתחילה. גם הסיבות המקובלות כמו להיטיב אינן מסבירות למה בכלל אלוהים היה צריך להיטיב, או מדוע הוא חייב להיות טוב. הוא מביע ביקורת כלפי כל מי שטוען שהוא מבין את אלוהים או את התכלית הראשונה של הבריאה, מכיוון שאף אחד לא באמת מסוגל להסביר למה העולם נברא כך ולא אחרת. איך אפשר באמת לכפור באלוהים? לדעת אליעד כהן, לכפור באלוהים באמת זו משימה מורכבת מאוד. הכפירה אינה פשוטה ואינה מסתכמת באמירה אין אלוהים. אלא, מדובר בתהליך עמוק של חיפוש האמת עד הסוף, עד לנקודה שבה האדם מבין באופן מוחלט שאין שום כוח, שום סיבה ושום משמעות אמיתית לעולם. אליעד מציין שרבי נחמן אמר שמי שמגיע לכפירה שלמה באלוהים, יראה את האמת המוחלטת. אליעד עצמו מעיד שעבר תהליך ארוך וקשה עד שהצליח לכפור באלוהים בשלמות, כלומר, עד שהצליח לשרש מתוכו את כל האמונה. איך חיים ללא אמונה באלוהים? אליעד מסביר שמי שכופר באלוהים וחווה את המציאות באופן שלם בלי שום אמונה, אינו סובל כלל. זאת משום שכאשר האדם מבין שאין שום משמעות או תכלית לעולם, הוא גם מבין שאין סיבה ... החיים, לשאול שאלות עמוקות על מקור הבריאה ועל סיבות הקיום, עד שהאדם יגיע להבנה עמוקה של המציאות, יחיה ללא אמונה, וכך יפסיק לסבול לחלוטין. למה אתאיסטים מאמינים באלוהים? איך להפסיק לסבול בחיים? מה זה כפירה באלוהים? האם יש משמעות לחיים? איך להשתחרר מחרדות? מה רע באמונה ב

... וכל רגש שורשו בצורת מחשבה. השלמות היא כאשר המחשבה והמציאות מתאחדות. אך כיצד מגיעים לאחדות הנכספת בין המציאות לבין המחשבה של ... תהיה עמוקה יותר, כך היא הופכת להיות אמיתית יותר וכך המציאות מתאחדת עם המחשבה. ...

...שיש לאדם. מה עושים? הפוביות של האדם ממררות את חייו של האדם. כאשר יש לאדם פחדים בכלל ופוביות בפרט, חייו אינם חיים. השאלה היא מה עושים עם הפוביות? תשובה: פוביות שורשן הוא בדמיון של האדם. הדמיון של האדם משקר ומטעה את האדם וגורם לו לפחד ממשהו שהשכל אומר שאין צורך לפחד ממנו. פוביה שורשה בשקר ובדמיון. פוביה = תפיסת מציאות שגויה. מסקנה: כדי לגרום לפוביה להיעלם מעצמה, על האדם לחזק אצל עצמו את השכל ואת האמת. על האדם לחפש תמיד את האמת בכל תחום ולצאת מכל הדמיונות...

...= שלמות. איך מגיעים לדבר הזה? תשובה: על ידי חיפוש של הטוב שיש ברגע הזה. החיפוש צריך להיות אמיתי. על האדם לשאול את עצמו תמיד ובכל מצב, מה טוב ברגע הזה? מדוע הרגע הזה הוא כפי מה שהוא? לא משנה מה המצב, יש בו טוב כלשהו. חפש אותו. הבטחה: אם האדם ישאל מספיק פעמים, מה טוב ברגע הזה, ובאמת יחפש את הטוב שברגע הזה, בסופו של דבר ימצא האדם בוודאות טוב אין סופי שנמצא בכל רגע. ובתנאי אחד, שהאדם באמת יחפש את הטוב שיש בכל רגע. לחפש את הטוב = לחקור ולהבין מה הופך...

...הוא לעולם לא יוכל להגיע אל השלמות. שאפתנות, תעוזה, אומץ, ביטחון עצמי, אמונה עצמית וכולי, הן תכונות נדרשות כדי להגיע אל השלמות. רק אדם שאפתן מסוגל לא להתפשר על בינוניות אלא להגיע אל השלמות. מצד שני, השאפתנות גם מפריעה לאדם ליהנות מהטוב שיש במציאות בכל רגע. השאפתנות גורמת לאדם לרצות כל הזמן משהו אחר שנראה כטוב יותר. השאפתנות גורמת לאדם לא ליהנות ממה שיש לו. השאפתנות גורמת לאדם להרגיש תחושה של חסר ולא משנה מה יהיה לו. גם אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה...

...לא להניח שהבסיס כבר ידוע, אלא להתחיל תמיד מהתחלה ומהבסיס הבסיסי ביותר. כאשר האדם רוצה לפתור בעיה כלשהי, עליו לבדוק בעיקר את הנחות היסוד הבסיסיות ביותר של הבעיה. להתחיל מחדש, פירושו לא להניח שום דבר כמובן מאליו, אלא לחקור את הנושא כולו מחדש. כאשר האדם חוקר את הנושא מחדש, הוא מגלה פריצות דרך מחשבתיות. הוא פתאום קולט, שלא הכל ככ ברור כפי שהיה נדמה. להתחיל מחדש פירושו, להרחיב ולהעמיק את הידיעה של הבסיס המחשבתי. ונסביר: לוקחים את הנחות היסוד הברורות מאליהן...