האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר - חלק 1 איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית? אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה מלאכותית. הוא מסביר כי כל מילה שמישהו אומר או חושב יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, וזאת כי כל מילה או רעיון במוח האנושי מקשרים לכמות אינסופית של רעיונות אסוציאטיביים. המילה לאכול, למשל, לא רק מציינת את הצורך באוכל, אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות. המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של אין שולחן. כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא קיים. הקשר בין המוח לבינה מלאכותית אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים שהוזנו. אותו דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים. כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה שולחן, המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את הרגשות והחוויות האישיות שקשורות לכך. מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי? מודעות עצמית, כפי שכהן מסביר, היא היכולת להבין בזמן אמת את השפעת הסביבה על תחושותיך. כלומר, היכולת לזהות ... מה שהוא חווה לבין מה שהוא חושב ומרגיש ברגע נתון. כהן מראה כיצד המודעות העצמית משחקת תפקיד בעיבוד המידע במוח, וכיצד אנו לפעמים לא מודעים לגורמים החיצוניים שמשפיעים על תחושותינו. דוגמה לכך היא כשאדם רואה תמונה ויודע מדוע הוא ... בין התחושות שהוא חווה לבין התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו. סיכום ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או רעיון בתודעה שלנו לא ... הרבה יותר מורכבת הכוללת את התודעה האנושית. הבינה המלאכותית והחשיבה האנושית? אסוציאציות במחשבה האנושית? מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד כהן מציין כי כל מילה שאדם אומר יכולה להיבנות ממספר פירושים ... כמו רעב או שובע. כל מילה היא חלק ממערכת רחבה של רעיונות שמתחברים בתודעה שלנו. הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון למשהו אחר כמו לשתות או לעבור דירה. המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל מה שקשור אליו או כל דבר שיכול להתפרש כהפך ממנו. כל זאת, במקביל לפרשנויות תודעתיות נוספות שיכולות להתקיים בו זמנית. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? אליעד מסביר כי כל רעיון במוח הוא בעצם מערכת של רעיונות הקשורים אחד לשני. כשהמוח שומע מילה כמו שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל רעיון אסוציאטיבי שקשור לו, כמו כיסא, אוכל או חדר. כל דבר, גם ההפך של המילה, כמו אין שולחן, עובר במוח בתהליך של פירוש. נוסף לכך, אליעד מציין כי המוח שלנו מבצע את תהליך העיבוד הזה בצורה מאוד מהירה, כמעט ...

רצון חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי מהו הקשר בין הרצון למוח ולאני? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית המורכבת של מי אחראי על הרצונות והמחשבות שלנו. הוא מציין כי ... בעיות רגשיות, ואז כשהם נשאלים מדוע הם חושבים או רוצים דבר מסוים, הם עשויים להגיב: זה לא אני, זה המוח שלי. הכוונה כאן היא שהתפיסה הזו מנותקת מאחריות אישית, שכן היא מעבירה את האחריות על המחשבות, הרצונות והרגשות למשהו חיצוני לאדם, כמו המוח או הנשמה. השאלה המרכזית היא האם תפיסה כזו נכונה או לא, והאם יש אמת בהנחה שהמוח יכול להיות נפרד מהאדם עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין צורך לומר המוח שלי, כי זהו אתה. במילים אחרות, אם המוח שלך הוא אתה, אז כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של ישות אחרת, והם לא בהכרח ... לא אמור להטריד אותך, כי זו לא בעיה שלך, אלא של השכן. אליעד משתמש בדימוי הזה כדי להראות שאם המוח שלך הוא לא אתה, אז אין לך סיבה להרגיש בעיה עם מה שהמוח שלך חושב או אומר. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? כאשר נשאלת השאלה למה אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך רצון? אם המוח שלך כופה עליך רצון מסוים, זה אומר שהרצון הזה לא בהכרח שלך, אלא של המוח שלך, ומכאן שאין סיבה שתהיה מוטרד ממנו. עם זאת, אם המוח לא כפה עליך את הרצון אלא אתה בחרת להזדהות איתו, השאלה היא למה בחרת להזדהות עם הרצון שהמוח שלך מייצר. אם אתה בוחר להזדהות עם המוח שלך, אז בסופו של דבר זה הופך להיות הרצון שלך, והאחריות נשארת אצלך. המסקנה המסקנה שמסיק אליעד היא שהשאלה האם המוח שלך הוא אתה או לא היא קריטית. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין טעם להפריד ביניכם ולהגיד זה לא אני, זה המוח שלי. אם אתם שונים, אז לא אמור להטריד אותך מה שהמוח רוצה. בכל מקרה, כל ניסיון לומר זה לא אני, זה המוח שלי הוא בעצם ניסיון להתחמק מאחריות על המחשבות והרצונות שלך. מהו רצון חופשי? האם אני המוח שלי? האם יש לי בחירה חופשית? מי אני? איך נוצר רצון? האם נכון לומר זה לא אני, זה המוח שלי? כאשר אדם חווה בעיה רגשית או צורך כלשהו, ושואלים אותו למה הוא חושב או רוצה דבר מסוים, לעיתים הוא יגיב באמירה כמו: זה לא אני, זה המוח שלי. לכאורה, אמירה כזו משמעה שהאדם מתנער מאחריות למחשבותיו, רגשותיו או רצונותיו, ומייחס אותם למשהו נפרד ממנו - המוח שלו, הרצון שלו, או אפילו הנשמה שלו. השאלה היא האם התפיסה הזו נכונה או לא. האם אתה והמוח שלך הם אותו דבר? אם האדם והמוח שלו הם ישות אחת, כלומר, אין הפרדה בין האדם למוחו, אז כאשר הוא אומר זה המוח שלי הוא בעצם מדבר על עצמו, ולכן אין היגיון בהתנערות מהאחריות למה שהוא ...

האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר - חלק 2 איך המוח חושב? מהו האלגוריתם של המוח האנושי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא המורכב של אלגוריתם המוח האנושי, וכוללת תובנות עמוקות על איך המוח האנושי פועל, כיצד אנו חושבים, והקשרים בין החשיבה האנושית ובינה מלאכותית. תוך כדי הדיון, אליעד נוגע במגוון נושאים הקשורים לתודעה האנושית, הבינה המלאכותית, מנועי חיפוש כמו Google, וכן כיצד המוח שואב אסוציאציות ומבצע חישובים מורכבים על בסיס נתונים. מהו המנגנון שמוביל לחשיבה אנושית? המרצה מדבר על האופן שבו המוח האנושי פועל, ואיך כל מחשבה או פעולה נובעות משילוב בין זיכרון, חוויות עבר ותחושות רגשיות. הוא מציין שמחשבות רבות ... ידי אסוציאציות בין רעיונות שונים, דימויים ותפיסות. כל מחשבה פועלת מתוך חיבור בין רגש למידע שמתקבל דרך חושים. כך, המוח בונה תמונה של העולם סביבנו בצורה יצירתית ומורכבת, שמספקת לנו את היכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות. האם המוח האנושי יכול להתחרות בבינה מלאכותית? הנושא המרכזי הוא השוואה בין המוח האנושי ובינה מלאכותית. אליעד מציין כי בינה מלאכותית, כמו מנועי חיפוש של Google, פועלת גם על פי עקרונות של חיפוש וניתוח של כמות עצומה של נתונים, אך המוח האנושי מסוגל לחדש ולהמציא על בסיס חוויות אישיות ורגשות, דבר שבינה מלאכותית עדיין לא מסוגלת לחקות בצורה שלמה. תהליך ... אליעד עובר בהמשך להסביר את חשיבותן של האסוציאציות במחשבה האנושית. אסוציאציות הן חיבורים בין רעיונות, תחושות וזיכרונות שנוצרות כאשר המוח מקשר בין אלמנטים שונים של מידע. לדוגמה, כאשר אדם נזכר בזיכרון ישן, לעיתים הוא עשוי לחשוב על מקום שקשור ... נקמה שהיא תגובה רגשית לבין פעולה שנעשית מתוך כוונה להחזיר למישהו שפגע בו. תופעה זו פועלת כאלגוריתם אישי, שבו המוח שומר את חוויות העבר ומשתמש בהן כדי לקבל החלטות בעתיד, לעיתים תוך יצירת תגובה כפולה של שמירה על טינה ... האנושית בעידן המודרני, שבו מתמודדים אנשים עם אתגרים שונים ועם חשיבה מבוססת נתונים טכנולוגיים. אליעד מדבר על היכולת של המוח האנושי להתמודד עם מידע בלתי נגמר, כיצד הוא שומר על יצירתיות ויכולת להמציא רעיונות חדשים גם כשהטכנולוגיה שואבת את כל המידע מנו, אך בסופו של דבר, המוח האנושי נשאר עם יתרון בזכות האסוציאציות, הרגשות וההבנה הפנימית שהוא שואב מהעולם הפיזי והרגשי. אסוציאציות במחשבה איך המוח פועל? בינה מלאכותית מול המוח האנושי תודעה אנושית והפגיעות הרגשיות מהי פעולה למקום? הנוקם ונוטר המוח האנושי בעידן המודרני

סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה ... בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית ... מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי ... נוספת שאליעד מדגיש היא שאפילו אם יש לך זיכרון ברור, זה לא אומר שזה באמת קרה. למשל, אפשר לשתול במוחו של אדם זיכרון של משהו שלא באמת התרחש, ותחושת האמינות של הזיכרון הזה תהיה בדיוק כמו של זיכרון אמיתי. ... זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על יש ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש ... של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות אותן יחד בצורה ברורה, אלא רק בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה משמעות לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ... בכך שכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים הוא בסופו של דבר רק מחשבה. ככל שנהיה מודעים לכך, נפסיק לייחס ודאות מוחלטת למחשבות שלנו ונוכל להתחיל לפקפק בהנחות היסוד שלנו לגבי המציאות. כך ניתן להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי טבע המחשבה והמציאות עצמה. ההכרה בכך שכל זיכרון או מחשבה הם רק אפשרות, ולא מציאות מוחלטת, יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות במוח? האם כל מחשבה היא רק אמונה? האם הזיכרון תמיד אמיתי?

נפלאות המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי איך המוח האנושי מחליט מהי אמת ומהו שקר? המוח האנושי פועל על בסיס מנגנונים פנימיים המבדילים בין אמת לשקר. אליעד כהן מסביר כי בבסיס כל המחשבות, התחושות, והרגשות עומד מנגנון מרכזי מאוד שמבדיל בין מחויב (אמת מוחלטת) לבין בלתי אפשרי (שקר מוחלט). בין שני אלה נמצאים הדברים שאנו מכנים אפשריים, כמו מחשבות, רגשות וזיכרונות. מה המשמעות של המונח מחויב לפי אליעד? לפי אליעד, מחויב הוא משהו שאינו יכול להיות שגוי בשום מצב. המוח האנושי אינו מסוגל אפילו לחשוב על האפשרות ההפוכה של משהו שהוא מחויב. לדוגמה, כשאתה רואה קיר, החוויה של הראייה היא מחויבת. לעומת זאת, המחשבה שאין קיר היא בלתי אפשרית כל עוד החושים אומרים אחרת. כיצד עובד מנגנון ההיפוכים במוח? שיטת ההיפוכים שאליעד מציג עוסקת בשאלה מתמדת של מחשבות ותחושות שעל פני השטח נראות ברורות מאליהן. כאשר מופיעה תחושה כמו כואב לי הגב, המוח יכול לשאול אולי לא כואב לי הגב? אך עדיין, שתי האפשרויות האלה מסכימות על כך שקיים גב כלשהו. אליעד ... כמו זמן, מקום, אני ולא - אני, וכן חלום ומציאות. למה קשה לאדם להטיל ספק בחוויית החושים? אליעד מסביר שהמוח האנושי מאוד מתקשה להטיל ספק בדברים שהוא חש בבירור. לדוגמה, קשה מאוד להטיל ספק בחוויה של כאב פיזי, או ... לגבי ההבדל בין חלום למציאות, או בין היום לאתמול. זהו מנגנון פנימי חזק מאוד. מהו המנגנון הבסיסי ביותר שעליו המוח נשען? המנגנון הבסיסי ביותר הוא ההבדל בין יש לאין. כל החוויות שלנו מבוססות על ההבחנה בין משהו שקיים למשהו ... החוויה מבוססת על ההנחה שיש לך גוף, שיש לך תחושת מקום וזמן. כל אלה מבוססים על הנחות יסוד פנימיות שהמוח כלל לא מטיל בהן ספק. איך מגיעים להטלת ספק עמוקה ביותר? אליעד מתאר תהליך ארוך שבו האדם מנסה לזהות ... יכול להסביר כיצד הגיע לכך, פשוט אינו מבין באמת מהי אותה הארה, ולכן הוא נמצא בשקר מסוים. איך עובד המוח האנושי? מה זה מודעות עצמית? שיטת ההיפוכים של אליעד כהן מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת מחשבה? האם ... לא נכון. אם תדע מה בטוח נכון אז תדע מה בטוח לא נכון. למשל אתה רואה מישהי יפה, אז המוח חושב, היא יפה, אך עד כמה מחויב בעיני שהיא יפה? האם היא יפה בגלל שאני שיכור, או בגלל שהיא ... מטיל ספק בראייה. האם קרה שראית משהו ואמרת, אני לא רואה את זה? אולי אני רק מדמיין אותו? משהו מוחשי ראית ברחוב, האם שאלת את עצמך, אולי אני רק מדמיין אולי אני רק הוזה? למשל להבחין בין חלום למציאות ... את כל החוויות בבת אחת? מה זה אתמול, היום, מחר - קרה, קורה, יקרה - זה רק תחושה, תמונות במוח. יכול להיות ששום דבר לא קרה ולא קורה רק נדמה לך בתחושה שזה קרה, אבל מי אמר שזה קרה? ... וטוב בו זמנית. אולי זה מאה אחוז טוב ומאה אחוז רע ומאה אחוז לא טוב ולא רע, זה משהו שהמוח לא יוכל לתפוס, זה אפילו לא יכול להתפס בדמיון, אין אפשרות שזה יהיה. דוגמה אחרת, אולי אני מדמיין את ...

שתילת מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP איך משתמשים בתרתי משמע כדי לשכנע אנשים? ... אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים ונוריד את המילה יש, נקבל את המשפט: אנשים בקבוצה הזאת גנבים, שאינו נשמע כהכללה מוחלטת כמו המשפט הקודם. מכאן ההסבר שאליעד נותן: כשאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע ... כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה רבדים במקביל, כולל פירושים סותרים או מנוגדים. לדוגמה, כשאומרים לאדם האם אתה ... סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך עריכה פשוטה של מילים. אליעד ממליץ ... של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? כיצד להימנע ממניפולציות? איך להעביר מסר חד - משמעי? שלום לכולם הפעם אני ... רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין יכול להיות ... זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא לא מנסה להכליל הוא מנסה לדייק אז אם הוא מנסה ... שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה חלק או ישנם אנשים וכו ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח שבקבוצה הזאת יש חלק גנבים ... קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז המוח כשהוא שומע יש אנשים אוטומטית הוא מפרש ולא כל האנשים, אוקי גם כשהמוח שומע חלק מהאנשים הוא מפרש ולא כל האנשים אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא בהתייחסות לכל המילים שלו. לדוגמה נגיד כשאומרים למישהו האם אתה רוצה ללכת ... אבל מצד שני גם אמרנו לו אתה רוצה ללכת לשם ולשם אמרנו לו בעצם מה הוא רוצה, באחד הרבדים במוח כשהוא שמע את המשפט האם אתה רוצה ללכת לשם ולשם הוא גם שמע את המילה האם הוא גם שמע ... לשם ולשם ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם. אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים בשום שלב במשפט גם כשהוא שמע יש אנשים, גם אם נוריד ... לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא ... עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים שימו ... להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה האנשים בקבוצה הזאת גנבים ונשאל את המוח מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים? אז המוח יגיד יש אנשים כי אין משפט כזה כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע האנשים אוטומטית במוח יש את האפשרות לפרש את המילים אלה האנשים כאילו אמרנו כל האנשים. מה בעצם זה אומר, זה אומר זה ... לעשות שיעורים. עכשיו הצורה הזאת של מה שאמרנו בהמשך של המשפט בעצם שאמרנו שיש לה כמה משמעויות אז בעצם המוח מקבל גם בתת מודע או באחד מהרבדים במודעות המוח מקבל גם את הפירוש של המשפט שלא בהכרח מבינים אותו לפי ההקשר המלא של המשפט, זאת אומרת לקחנו נגיד את המשפט עם הגנבים לצורך העניין ואז אמרנו כל האנשים ואז המוח פירש את המשפט חלק מהאנשים כלומר, חלק ולא כולם אבל מצד שני גם המשפט עצמו שתלנו לו האנשים בקבוצה ... שיכולים להתפרש אחר כך ויש לזה עוד הרבה דוגמאות אבל הרעיון הוא המהות של הרעיון כאן זה לשים לב שהמוח כשהוא שומע את המשפט הוא לא בהכרח מפרש אותו רק לפי כל ההקשר כולו לפעמים המוח מפרש את זה גם כיחידות בודדות. ולכן מאחר שהמוח מפרש דברים גם כיחידות בודדות, גם כחלקים של משפטים וגם כמשוואה אחת לכן אפשר להעביר מסר גם באמצעות ביטוים ...

איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על כך שאותו הדבר גם אינו קיים. למשל, כדי לומר שיש קיר, חייב להיות במוח גם הידע של המצב ההפוך, שאין קיר. מדוע? מפני שאם לא היית יודע מהו אין קיר, לא היית יכול ... שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך ... פיל. כך למעשה נוצרת תפיסה של דבר מתוך הניגוד שלו. ברגע שאדם חושב שיש דבר כלשהו, באותו הרגע מתקיים במוחו רשימו של המחשבה שאין. זה מה שמאפשר את ההכרה בקיומו של הדבר. אם לא היה זיכרון של ההיפך, לא היה מתאפשר למוח להבחין בין יש לאין. האם אפשר לחשוב רק על דבר אחד באופן מוחלט? לפי אליעד, אי אפשר לחשוב באופן מוחלט רק על דבר אחד, מכיוון שהמחשבה תמיד מתבססת על ההבדל בין שני הפכים. אם אדם היה חושב אך ורק ... משהו, הוא חייב לחשוב במקביל גם על האין, אחרת המילה יש תהיה חסרת משמעות. האם אפשר לדעת משהו בוודאות מוחלטת? לפי אליעד כהן, האדם לעולם לא יכול להיות בטוח באופן מוחלט בשום דבר, וזאת מכיוון שכדי להיות בטוח, יש לחשוב אך ורק על הדבר עצמו, ללא המחשבה על ההיפך שלו. ... על מגבלת הוודאות האנושית. מה המשמעות של כלום מול משהו? אליעד מסביר שיש ואין בפני עצמם הם חסרי משמעות מוחלטת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם אומר יש לי כסף, הדבר משמעותי רק בגלל שהוא מודע גם לאפשרות שאין ... חסרת משמעות. לכן, כל מושג מוגדר ביחס להיפוכו, ובאופן מהותי הוא כלום. במילים אחרות, מושגים כשלעצמם חסרי משמעות פנימית מוחלטת. איך יוצאים מהפרדוקס של כלום מול משהו? הדרך היחידה לצאת מהפרדוקס הזה, לפי אליעד כהן, היא להבין ולהפנים באופן עמוק שאין הבדל בין כלום למשהו. רק כאשר האדם מצליח להבין שברמה המוחלטת אין באמת הבדל בין יש לאין, בין כלום למשהו, הוא משתחרר מהפרדוקס ומתחושת חוסר הוודאות. כל עוד האדם מאמין ... הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה ... זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא היית יכול לחשוב ... השאלות שלו יתבטלו מאליהן. כאשר מגיעים להבנה שהמשמעות היא תוצר של ההשוואה בין ניגודים, מבינים שהכל בעצם זהה באופן מוחלט, ולכן אין צורך בחיפוש אחר משמעות נפרדת. איך המוח חושב? מה זה רשימו? האם אפשר לדעת בוודאות? איך המוח מבין? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי מודעות עצמית?

על החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוות איך המוח מפרש את החיים והמוות? בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המוח שלנו מפרש את המושגים חיים ומוות, מה ההבדל בין הרצון לחיות לבין הפחד למות, ומה המשמעויות הפסיכולוגיות והרגשיות של ... שהוא לא מת, החוויה שנרגיש תהיה שונה מאשר אם יגידו לנו שהוא חי. אליעד מסביר שהסיבה לכך קשורה לאסוציאציות שהמוח יוצר: כשאנו שומעים לא מת, נקודת ההתייחסות של המוח היא המוות, ולכן המוח חווה הקלה מכך שאותו אדם לא מת, אך עדיין נוכח בו הפחד מהאפשרות שהיה יכול למות. לעומת זאת, כששומעים שהאדם חי, נקודת ההתייחסות היא החיים עצמם, ולכן המוח מתחבר לאסוציאציות חיוביות שקשורות בחיים, כמו חיוניות, אושר והנאה. אליעד מסביר כי לעיתים אנשים נמצאים במצב מורכב שבו הם ... הוא פשוט נמצא במצב נפשי של חוסר ברירה או סבל כה גדול, עד שהמוות נראה לו כפתרון היחיד האפשרי. המוח של אותו אדם אינו מפרש את המוות באופן אחיד כמו אנשים אחרים, במקום זאת, הוא רואה במוות דרך להפסיק ... ההבדלים הפסיכולוגיים בין המונחים רוצה לחיות לבין לא רוצה למות. אליעד מדגיש שלכל מילה וביטוי יש משמעות שונה עבור המוח, וכי צורת הביטוי משפיעה על איך שאנו מרגישים ומפרשים את המציאות. הוא מדגיש כי לפעמים אנשים מתבטאים בצורה שלילית ... אני רוצה שיהיה כאן נקי. מבחינה לוגית שני הביטויים דומים, אך מבחינה רגשית ומנטלית, כל ביטוי יוצר חוויה אחרת במוח. הביטוי לא רוצה אבק מתמקד בדבר השלילי (אבק), ואילו הביטוי רוצה נקי מתמקד בדבר החיובי (ניקיון). זו אותה תופעה גם בהקשר של חיים ומוות, והמוח שלנו מתנהג בהתאם לניסוח שאנו משתמשים בו. עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שהחוויה הנפשית והרגשית של החיים והמוות אינה ... יכול לחוש חיות פנימית, למרות שהוא מתמודד עם קושי פיזי או סכנת חיים ממשית. בסוף ההרצאה אליעד מסכם ומבהיר שהמוח מפרש את המושגים חיים ומוות בהתאם לאופן שבו אנו חושבים, משתמשים במילים וביטויים, ומקשרים אסוציאציות לחוויות שלנו. כל אדם ... אותנו כי האופן שבו אנו מפרשים את החיים והמוות, הרצון לחיות והפחד למות, אינו אחיד, והוא תלוי בדרך שבה המוח שלנו משתמש בשפה, באסוציאציות ובמשמעות הרגשית שאנו נותנים לכל מילה. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות? איך המוח מפרש את החיים והמוות? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד המוח מפרש את המושגים חיים ומוות, וכוללת דיונים בנוגע לפסיכולוגיה של פחד ממוות, רצון לחיות, ותחושות הקשורות להתאבדות. הדיון מתחיל ... האם אדם שמתאבד באמת מעדיף למות או שהוא נמצא במצב של חוסר ברירה. התשובה לכך מורכבת, משום שההבנה של המוח את המושג מוות אינה בהכרח אחידה עבור כולם. לאחר מכן, ישנה דוגמה שנוגעת לאדם שנמצא במצב של חיים אך ... של חיים או מוות לא נמדדות רק במונחים פיזיים אלא גם רגשיים ומנטליים. במהלך ההרצאה ישנה התמקדות בפסיכולוגיה של המוח ומדוע הוא מפרש חיים ומוות כך או אחרת. השיחה משווה בין המונחים של חיים ומוות בהקשר חווייתי, ומראה כי ... אנחנו תופסים את החיים והמוות. נשאלת השאלה אם תיאורים כמו הוא חי או הוא לא מת מעוררים חוויות שונות במוח שלנו, והאם החוויה הפיזית והרגשית של חיים שונה ממה שאנו תופסים כלא מת. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות?

איך להתמודד עם פחד? דימוי דבר לדבר, איך לא לפחד? טיפול בחשיפה, פחד גדול, פחד קטן, איך המוח חושב? איך לא לפחד? איך לא לעשות טעויות? איך לרמות את המוח? איך לא להתפתות? איך לשכנע אנשים? איך להתמודד עם פחד באמצעות פעולות דומות? אליעד כהן מסביר כיצד אדם שרוצה ... עם פחד, צריך לקחת את הפעולה שממנה הוא מפחד ולבצע פעולות דומות לה בהדרגה. המטרה היא ליצור התניה חדשה במוח שתעזור לאדם להפסיק לפחד מהפעולה המקורית. אליעד נותן דוגמה של אדם שמפחד לקפוץ מגובה למקום נמוך. כדי להתמודד עם ... בפועל אינו גבוה כל כך. להתחיל לקפוץ ממקומות בינוניים או נמוכים יותר בהדרגה. כך, על ידי ביצוע הפעולות הדומות, המוח מתבלבל ומתאים את עצמו למצבים החדשים, וכך הפחד מהפעולה המקורית נחלש עם הזמן. איך להפסיק לעשן באמצעות יצירת התניות ... לעשות הפסקה יזומה ללכת לשירותים או כל פעילות אחרת שאינה עישון. להקפיד על חזרה מרובה על פעולות אלה עד שהמוח ייצור התניה חדשה. עם הזמן, המוח ילמד שהפסקה אינה חייבת להיות קשורה לעישון, ויהיה קל יותר להפסיק לעשן באופן מוחלט. איך להתגבר על פחד מגוקים בעזרת חשיפה הדרגתית? אליעד מציע לאדם שמפחד מגוקים להשתמש בטכניקת חשיפה הדרגתית על ידי ... אך שאינם מפחידים אותו: להתחיל מנמלים או חרקים אחרים שהאדם לא מפחד מהם כלל. להסתכל על גוקים מפלסטיק כדי שהמוח יתרגל לתמונה דומה ללא פחד. לראות גוקים מתים ולהתמודד עם המראה בלי פחד. לפרק את הגוק לרכיבים שונים ולהתרגל אליהם בהדרגה. לאחר חזרות רבות על הפעולות הללו, הפחד מהגוקים החי פוחת משמעותית, כי המוח כבר רגיל לתבניות דומות וקל לו יותר להסתגל. איך לא לעשות טעויות ולא להתפתות? לפי אליעד, אם אדם רוצה להימנע מפעולה לא רצויה, עליו להימנע גם מפעולות שדומות לפעולה זו. ההתניה של המוח פועלת גם לכיוון השני. לדוגמה: אם האדם לא רוצה לחשוב על נושא מסוים, עליו להימנע אפילו מנושאים אסוציאטיביים הקשורים ... אם האדם לא רוצה לדבר על עניין מסוים, עליו לא לדבר כלל על נושאים קרובים שעשויים לעורר אותו. כך המוח לא ייגרר לפעולות או מחשבות לא רצויות, והאדם ימנע מטעויות או התפתויות. איך לשכנע אנשים ולהוביל לשיחה על נושא ... - אם רוצים לשכנע מישהו לדבר על נושא ספציפי, כדאי להתחיל בנושאים דומים וליצור התניה חיובית בהדרגה. בצורה זו, המוח של האדם השני מתרגל לרעיון הכללי, ואז יהיה פשוט יותר להגיע לנושא המקורי. איך המוח חושב ולמה אפשר לרמות אותו? אליעד מסביר שהמוח פועל לפי תבניות והתניות קיימות. הוא נותן דוגמה לאדם שמרגיש ביטחון כשהוא רואה חייל. אם הוא יראה מחבל מחופש לחייל, המוח שלו יתבלבל ויהיה לו קשה לפעול נכון. זה מדגים כיצד המוח יכול להיות מרומה בקלות יחסית על ידי דברים דומים. אפשר לנצל את עיקרון זה במודע לשינוי הרגלים והתנהגויות. מה המסר המרכזי של השיטה? המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שאפשר להשתמש בדרך שבה המוח פועל בתבניות ובהתניות, כדי להתגבר על פחדים, לשנות הרגלים, ולהשפיע על התנהגויות של עצמך ושל אחרים. שיטה זו מתבססת על חשיפה הדרגתית והתאמה איטית של המוח לתבניות חדשות או שונות. איך להתמודד עם פחד? איך להפסיק לעשן? איך להתגבר על פחד מגוקים? מהי התניה מוחית? איך לשכנע אנשים בקלות? איך לא לעשות טעויות? איך לשנות הרגלים? איך להתמודד עם פחד על ידי שימוש בדברים ... אליעד כהן מסביר שכאשר אדם רוצה להתגבר על פחד מפעולה מסוימת, הדרך לעשות זאת היא באמצעות יצירת התניה הדרגתית למוח. לפי הגישה של אליעד, המוח חושב ופועל לפי תבניות והתניות קבועות, ולכן ניתן לשנות או להחליש את תגובת הפחד בעזרת פעולות דומות אך פחות ... הוא נמוך יותר. לקפוץ ממקום בינוני, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. על ידי ביצוע הפעולות האלו פעמים רבות, המוח מתרגל לתבניות דומות, מתבלבל ולא מבחין בפרטים שהפחידו אותו בתחילה, וכך הפחד נחלש בהדרגה. איך להפסיק לעשן בעזרת יצירת ... ללא עישון. לחזור על מצבים דומים כאלה פעמים רבות כדי ליצור התניה חדשה שבה הפסקה אינה מחייבת עישון. כך המוח מתנתק מהקישור בין ההפסקה לעישון, ובהדרגה מפסיק לחפש סיגריה בכל פעם שיש הפסקה. איך להתגבר על פחד מגוקים בשיטת ... הגוק לרכיבים קטנים ולהתרגל לכל רכיב בנפרד. חזרה מרובה על החשיפה לדברים הדומים האלו מפחיתה את התגובה הפחדנית של המוח, וכך האדם לומד להתמודד טוב יותר עם הגוקים האמיתיים. איך להימנע מטעויות והתפתויות לא רצויות? אליעד מדגיש את הרעיון ... אנשים. אם אדם מעוניין להוביל את בן שיחו לנושא מסוים, עליו לדבר תחילה על נושאים דומים או קרובים. כך המוח של האדם השני מתרגל לנושא הכללי, וכשיגיעו לדבר על הנושא המקורי, השיחה תזרום באופן טבעי יותר. איך המוח חושב ולמה קל לבלבל אותו? המוח, לפי אליעד, עובד על פי תבניות והתניות ברורות. לכן הוא מתבלבל כאשר הוא נתקל בדברים דומים אך שונים במעט. לדוגמה, אדם שרגיל להרגיש בטוח כשהוא רואה חייל, ירגיש מבולבל כאשר הוא נתקל במחבל שמחופש לחייל, מפני שהמוח לא יידע איך לפרש את התבנית החדשה והמעורבת הזו. ההסבר הזה מלמד כיצד ניתן לנצל באופן מודע את אופן פעולת המוח, או להיזהר מכך כדי להימנע מפעולות לא רצויות. מה המסר המרכזי של השיטה שאליעד כהן מציג? המסר המרכזי הוא שניתן לנצל את דפוסי הפעולה והחשיבה של המוח לצורך שליטה בפחדים, שינוי הרגלים לא רצויים, או אף שיפור יכולות השכנוע. כל זה מתבצע על ידי הבנה עמוקה של דרך פעולת המוח, וביצוע שינויים הדרגתיים המבוססים על פעולות דומות ומקבילות לפעולות הרצויות או הלא - רצויות. איך להתמודד עם פחד? איך להפסיק לעשן? איך להתגבר על פחד מגוקים? מהי התניה מוחית? איך לשכנע אנשים בקלות? איך לא לעשות טעויות? איך לשנות הרגלים? איך להתמודד עם פחד באמצעות דברים דומים? אליעד ... מסוימת ורוצה להתגבר על הפחד, הוא צריך לחפש פעולות דומות לפעולה המפחידה ולעשות אותן. הרעיון המרכזי הוא יצירת התניה למוח, שבעזרתה ניתן להרגיל אותו בהדרגה למצבים דומים, ובכך להחליש את הפחד מהפעולה המקורית. לדוגמה, אם מישהו מפחד לקפוץ מגובה ... שנראה גבוה אך למעשה הוא נמוך יותר. לקפוץ ממקום בינוני, לא ממש גבוה, וכך בהדרגה להתקרב לפעולה המקורית. כך המוח מתבלבל, כיוון שהוא מתרגל לפעולות שהן דומות אך לא בדיוק זהות לפעולה המפחידה. לאחר חזרה מרובה על פעולות דומות אלה, המוח מפסיק להבחין בפרטים המפחידים, וכך קל יותר לבצע את הפעולה המקורית. איך להפסיק לעשן בעזרת התניות דומות? אליעד נותן ... לעשות משהו אחר, אך לא לעשן. ליצור מצבים דומים להפסקה המוכרת, ולחזור עליהם הרבה פעמים ללא עישון. באופן הזה, המוח מתרגל שהפסקה לא בהכרח מובילה לעישון. כך המוח מתבלבל ומתנתק מההתניה הקודמת של עישון בזמן הפסקה, מה שיקל עליו בהמשך לא לעשן גם בהפסקות בעבודה או בלימודים. ... פחד. לפרק את הגוק לרכיבים שונים ולהתרגל אליהם בהדרגה. אחרי חזרה מרובה על הדברים הללו, הפחד מהגוקים פוחת, כיוון שהמוח כבר רגיל לתבניות דומות, וכך הוא לא מייחס לגוק החי את אותה משמעות מאיימת שהייתה בהתחלה. איך לא לעשות ... אדם רוצה לדבר עם מישהו על נושא ספציפי, הדרך לעשות זאת בקלות היא להעלות תחילה נושאים דומים או קרובים. המוח של האדם השני יתרגל בהדרגה לנושא הכללי, וכך יהיה קל יותר להגיע לנושא המקורי שרוצים לדבר עליו. איך המוח חושב ולמה הוא מתבלבל? אליעד מסביר שהמוח פועל בתבניות, ולכן אפשר לרמות או לבלבל אותו באופן מכוון באמצעות שימוש בדברים דומים. לדוגמה, אם אדם רגיל להרגיש ...

אושר למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי אינן בהכרח נכונות או מוחלטות. אליעד הסביר שלעיתים אדם מרגיש רע, אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. אם אדם לא ... עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות תחושות של לא רוצה את זה, אך ... בזה. פעמים רבות, ישנו ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול לדמיין מציאות אחרת, ... כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב?