שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו ... אמונה ושכל, תוך שהוא מסביר את המורכבות של ההשפעה הפנימית של כל אחד מהם. הוא מציין כי למרות שהאמונה וההיגיון נראים כמתנגדים, למעשה הם יכולים להיות היבטים שונים של אותה פעולה נפשית. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? אליעד ... היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה ... הבדל מהותי בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין במשהו שאין בו שום היגיון, באופן מוחלט וללא שום ספק. אם אתה יכול לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו בצורה מוחלטת, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק מוחלט, הגעת לאמונה שלמה. זו הדרך להגיע לאמת המוחלטת. מהי העצה הפרקטית של אליעד? העצה של ... האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר בדיוק. ... הוא בוחר להאמין ובין אם הוא בוחר להטיל ספק. ללכת עד הסוף עם האמונה פירושו להאמין בדבר הכי לא הגיוני בצורה מוחלטת, ללא כל ספק. ללכת עד הסוף עם ספק פירושו להטיל ספק בדבר הכי הגיוני בצורה מוחלטת. בשני המקרים, התוצאה זהה: האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל בין שום דבר ... במינוח. שכל הוא למעשה אמונה חזקה, ואמונה היא למעשה שכל חלש או לא מגובש. ניתן להחליף בין המונחים אמונה והיגיון, מבלי לשנות את המהות של מה שאנו אומרים. הדבר תלוי רק באופן שבו אנו רוצים להציג את הדברים - כשאנו בטוחים יותר בעצמנו נקרא לזה היגיון, וכשאנו פחות בטוחים נקרא לזה אמונה. האם אמונה משחררת או כובלת? אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק במשהו, הוא ... רק נקודת מבט שונה. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין בדבר שאין בו שום היגיון כלל, באופן שאין בו שום טיפה של ספק. זוהי אמונה מוחלטת. הוא מדגים זאת כך: לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו לחלוטין, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק לחלוטין. כך מגיעים לאותה נקודה של אחדות מוחלטת. מהי העצה הפרקטית שאליעד נותן? העצה של אליעד ... האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת?

משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים למה אנשים מתלוננים על חוסר היגיון בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע אנשים שמקבלים מראש את הרעיון שדברים מסוימים בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה אינם הגיוניים, עדיין מתלוננים על כך שחלקים מסוימים בסדרה הם לא הגיוניים. הוא מביא כדוגמה את הסדרה משחקי הכס, סדרה פופולרית בזאנר הפנטזיה, שיש בה דרקונים, מתים שקמים לתחייה, וכל מיני אלמנטים על - טבעיים ולא מציאותיים. למרות שאנשים צופים בסדרה הזאת בידיעה מראש שמדובר בדברים לא הגיוניים, הם בכל זאת מתלוננים לפעמים על פרטים קטנים בעלילה, לדוגמה: איך פתאום המת הזה רץ מהר כל כך? או ... ופתאום הוא הצליח לחזור ביום אחד בלבד?. מדוע אנשים מקבלים בקלות דברים פנטסטיים אך מתקשים לקבל פרטים קטנים ולא הגיוניים? אליעד נותן הסבר לכך ואומר שאנשים מוכנים לקבל מראש שיש דברים בלתי הגיוניים בסדרת פנטזיה או מדע בדיוני, כמו דרקונים או חזרתם לחיים של המתים. עם זאת, הם עדיין מצפים שבתוך העולם הבדיוני הזה יישמר סוג של היגיון פנימי ועקביות. כשאדם מתחיל לצפות בסדרה כזו, הוא מראש מקבל על עצמו את חוקי המשחק, את החוקים של העולם הבדיוני, את המסגרת של מה שנחשב הגיוני באותו עולם. דברים פנטסטיים כמו דרקונים ומתים שחוזרים לחיים הם חלק מהחוקים של העולם הזה, ולכן הם לא מפריעים ... מתחילה עם הקונספט שיש דרקונים שעפים ויורקים אש, הצופה כבר קיבל את העובדה הזאת, ולכן לא יטען שזה לא הגיוני שיש דרקון יורק אש. לעומת זאת, אם פתאום במהלך הסדרה הדרקון היה הופך לרובוטריק, הדבר היה נראה לצופה לא הגיוני, אפילו שמלכתחילה כל העולם הוא בדיוני. מדוע? כי השינוי הזה שובר את חוקי העולם שכבר הוגדרו מראש. כלומר, הצופה לא מתלונן על כך שהעולם עצמו אינו הגיוני, אלא על הפרת החוקים הפנימיים של אותו העולם הדמיוני. למה דווקא הפרטים הקטנים גורמים לאנשים להרגיש שמשהו לא בסדר? ... לרוב לא מתלוננים על כך, משום שהם רגילים כבר לראות זאת בסרטים, ולכן זה לא נתפס אצלם כמשהו לא הגיוני. אך כשמדובר בפרטים קטנים או נקודתיים כמו מהירות ריצה, פתאום יש לצופים בעיה. אליעד מסביר שזה קורה כיוון שאת הדברים הגדולים והלא הגיוניים אנחנו מראש מקבלים כקונספט של הסדרה, ואילו הדברים הקטנים הם לכאורה יותר ריאליסטיים, ולכן דווקא בהם הצופים מצפים להיגיון או עקביות. עוד דוגמה שאליעד מביא קשורה לנושא של מזג אוויר וקור. אנשים בסדרות כמו משחקי הכס מסוגלים לשרוד ... איך הוא בכלל שורד את זה?, כיוון שיש כאן חוסר עקביות פנימית עם כללים שהוגדרו במהלך הסדרה עצמה. מהו ההיגיון הפנימי של סדרות וסרטי פנטזיה ומדע בדיוני? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שבכל סדרה או סרט פנטזיה ומדע בדיוני יש היגיון פנימי, הגדרה של מה אפשרי ומה לא אפשרי. הצופים מוכנים לקבל על עצמם שהעולם של הסדרה הוא בדיוני, אך בתנאי שיהיו עקביות והיגיון בתוך הכללים שהוגדרו מלכתחילה. ברגע שהסדרה שוברת את ההיגיון הפנימי הזה, הצופה מרגיש תחושת אי - נוחות או טענה שהדבר לא הגיוני. זו הסיבה לכך שדברים גדולים ולא מציאותיים, כמו דרקונים או מתים שקמים לתחייה, עוברים בלי תלונה, בעוד פרטים קטנים ... אנשים רוצים להרגיש ביטחון במסגרת החוקיות הפנימית, ולכן כשהסדרה מפרה את הגבולות שהיא עצמה הגדירה, הצופה מתקשה לקבל זאת. היגיון פנימי הוא דבר חשוב מאוד ביצירת סדרות פנטזיה, מדע בדיוני ובכלל בכל סוג של כתיבה או יצירה בדיונית. למה אנשים מתלוננים על סדרות פנטזיה? מה זה היגיון פנימי בסרטים? איך לכתוב תסריט לסרט פנטזיה? מה לא הגיוני במשחקי הכס? איך בונים עולם בסרטי פנטזיה? איך לביים סדרת מדע בדיוני?

היגיון או אמונה, שכל או אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר? מה ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה? בשיחה הארוכה הזו, אליעד כהן מנסה לברר מהו ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם הפעולות או המחשבות שלנו מגיעות מתוך היגיון טהור או מתוך אמונה סמויה. השיחה התחילה משאלה של אישה שחשה שיש לה מאבק פנימי בין האמונה שלה לבין ההיגיון שלה. היא מתארת שיש לה נטייה חזקה מאוד ללכת לכיוון ההיגיון, ושהיא מרגישה מאבק מתמיד בין הצורך בהוכחות לוגיות לבין הנטייה הטבעית שלה להאמין בדברים מסוימים ללא הוכחה. אליעד מדגים לה תחילה שהטענה שלה, שלפיה היא הולכת אחרי ההיגיון, יכולה להיות בעצמה סוג של אמונה. הוא מסביר שאולי היא פשוט מאמינה שיש לה נטייה ללכת אחרי ההיגיון, ולכן המחשבה הזו בעצמה אינה הגיונית בהכרח אלא אמונה. כדי להדגים את הרעיון הזה, אליעד נותן דוגמה מתוך חלום: בחלום אדם יכול לראות פיל ענקי שנכנס לתוך חור קטן של מחט. בתוך החלום, המצב הזה נראה הגיוני לחלוטין, אך כאשר האדם מתעורר הוא מבין שהסיטואציה הזו לא הגיונית בכלל. אליעד מסביר שבעצם, בזמן החלום האדם האמין במשהו חסר היגיון לחלוטין. לכן, עצם העובדה שמשהו נראה הגיוני באותו הרגע לא הופך אותו להגיוני באמת. יכול להיות שהכל דמיון מוחלט או אמונה עמוקה. האם אפשר ללמוד תורה בהיגיון ועדיין להאמין באלוהים? אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך כתבה שעסקה בשאלה איך יכול להיות שאנשים דתיים שלומדים גמרא, שהם כביכול משתמשים בהיגיון כל היום, בכל זאת מאמינים באלוהים. לכאורה, אם הלימוד הוא כל כך הגיוני, הם היו אמורים להטיל ספק באמונה שלהם באלוהים. אליעד מסביר שבפועל הם לא באמת בודקים הכל בהיגיון מוחלט, אלא מראש מניחים הנחות יסוד מתוך אמונה, ולכן הם מוגבלים בהיגיון שלהם. כלומר, הם משתמשים בהיגיון רק עד נקודה מסוימת, ובנקודה שבה ההיגיון עלול לסתור את האמונה שלהם, הם עוצרים או מוותרים על החשיבה ההגיונית. מהי הדרך לדעת אם אני פועל מתוך אמונה או היגיון? השלב הראשון שאליעד מציג כדי לברר אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה, הוא קודם כל להגדיר לעצמך מהי אמונה ומהו היגיון עבורך. למשל, אם אדם מגדיר שאמונה היא משהו שלא נבדק והיגיון הוא משהו שנבדק, הוא יצטרך לבדוק כל מחשבה שלו לפי ההגדרה הזו. אבל גם כאן יש בעיה: עצם זה ... שבדקת משהו לא אומר בהכרח שבאמת בדקת אותו כראוי או מכל הזוויות האפשריות. אליעד מסביר, שאפילו כשאתה בטוח שבדקת בהיגיון, עדיין יכול להיות שלא באמת בדקת את כל ההיבטים האפשריים, ולכן זו בעצם עדיין יכולה להיות אמונה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא בנוגע לאמונה שיש קיר מאחורייך כשאתה יושב מולו. לכאורה אתה חושב שזה היגיון, כי אתה מסתכל ורואה את הקיר, אבל בפועל גם זה יכול להיות אמונה. למה? כי אולי אינך באמת יודע ... שהחושים שלך משקפים לך את המציאות באופן מדויק. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת האם המחשבה שלי היא אמונה או היגיון? אליעד מסביר שגם אם הגדרת בצורה מושלמת וברורה מה זה היגיון ומה זה אמונה, עדיין לא בטוח שתצליח לדעת באופן מוחלט אם אתה פועל מתוך היגיון או מתוך אמונה. הסיבה היא, שגם אחרי ההגדרה הברורה ביותר, תמיד יהיה צורך ביכולת לדעת לבדוק לפי ההגדרה הזו. ... אין לו דרך כזו, גם ההגדרה הכי ברורה ומדויקת לא תעזור לו. בצורה דומה, גם אחרי שהגדרת מה זה היגיון ומה זו אמונה, עדיין תצטרך את הכלי או היכולת לבדוק את המחשבה שלך בהתאם להגדרה. האם תמיד חייב להיות קונפליקט בין היגיון לאמונה? אליעד גם מדגיש שאין בהכרח קונפליקט בין היגיון לאמונה. אפשר שיהיו לך אמונות הגיוניות - אמונות שהן אמנם לא מבוססות על בדיקה ישירה שלך, אבל הן גם אינן סותרות את ההיגיון. הוא נותן דוגמה לכך: אם אתה מאמין שאחר הצהריים יהיו פקקים בכביש למרות שלא בדקת זאת בעצמך, זוהי אמונה ... פקקים בלי כל סיבה, זוהי כבר אמונה לא הגיונית. בסופו של דבר, אליעד ממליץ לנסות להגדיר בבירור את המושגים היגיון ואמונה בעיניך, ואז לבדוק בזהירות כל מחשבה ומחשבה האם היא באמת נופלת תחת הקטגוריה של היגיון או תחת אמונה. אך הוא גם מזהיר מראש שאף פעם לא תוכל להגיע לביטחון מוחלט, מכיוון שתמיד תהיה השאלה האם בדקת נכון או לא. איך לדעת אם משהו הגיוני או אמוני? הבדל בין היגיון לאמונה איך בודקים אם המחשבה היא אמונה או היגיון? מה ההגדרה של אמונה? האם אפשר להאמין בהיגיון? היגיון מול אמונה

... מבין למה הוא מעשן, חשוב לשאול אותו על התועלת שהוא רואה בעישון. כאשר התשובה היא לא יודע או בלי היגיון, אליעד מציע להסביר לו שאין פעולה שאין לה היגיון. כל פעולה, גם אם היא נתפסת כחסרת היגיון, נעשית מתוך מניע מסוים, אם מודע ואם לא מודע. במקרה שמישהו טוען שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע להציג לו את השאלה מה ההיגיון שמאחורי הפעולה. לדוגמה, אם אדם אומר אני מעשן בלי היגיון, יש להדגים לו ששום פעולה לא נעשית בלי היגיון, ויש תמיד סיבה שמובילה להתנהגות. אם אין תשובה ברורה, אליעד ממליץ להראות איך הפעולה נשלטת על ידי מניע מנטלי ... מודעת. כל פעולה צריכה להיות מנותחת מחדש ולהתבצע רק אם היא מביאה תועלת אמיתית. המוח לא תמיד בודק את ההיגיון שמאחורי פעולותיו, ולכן יש צורך בתשומת לב ומודעות לעשייה. הטיפול ב - OCD, אם כן, מבוסס על הבנת ההיגיון שמאחורי הפעולות והסיבות הלא נכונות שהמטופל מוצא להן. דרך זו מצריכה תהליך של שלילת התשובות הלא נכונות, ואחריהן הגדרה ... להסביר את מניעיהם. לדוגמה, אדם שמעשן אך אינו מבין את הסיבה לכך, או אדם שמרגיש צורך לפתח הרגלים שמנוגדים להיגיון. המפתח לפתרון הבעיה, לפי אליעד, הוא להבין שההתנהגויות של האדם לא נעשות בלי היגיון. כל פעולה, גם אם נדמה שהיא נעשית בלי סיבה, נעשית מתוך מניע נסתר, ותפקיד המטפל הוא לחשוף את המניע הזה. בהתחלה, אליעד מציע לשאול את האדם מדוע הוא עושה את הפעולה, ובמקרה שהוא אומר בלי היגיון או לא יודע, יש להראות לו שאין פעולה שנעשית באמת ללא היגיון. ההיגיון הזה יכול להיות תוצאה של מניעים תת - הכרתיים שהוא לא מודע להם, ולכן כל פעילות, גם אם היא ... אובססיבית או כפייתית, היא למעשה נשלטת על ידי מחשבה או רגש כלשהו. כאשר אדם מציין שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע לתקוף את התשובה הזאת מהזווית של הצגת מניעים נוספים. למשל, אם אדם אומר שהוא עושה את הפעולה ... את המחשבה הזאת, נגלה שהיא לא הגיונית - למה צריך לפחד בדיוק מההופעה של גוק אם הוא לא מסוכן? ההיגיון שנמצא כאן הוא שהאדם לא מפחד רק מההופעה של הגוק אלא שזאת אובססיה המובילה אותו להימנע ממגע עימם, אף ... האלה. התועלת שהוא חווה מכך היא תחושת ניקיון או תחושה נפשית חיובית - תועלת שנוצרה משימוש חוזר במנהג, ולא מההיגיון הפנימי שבו התחיל אותו. אליעד מדגים את התהליך עם דוגמה נוספת - אדם שעבר תקופה קשה ויום אחד צחצח ... אומר לא יודע אוקי. ש: זה מטריד אותו. אליעד: כן והוא רוצה להפסיק, למה אתה מעשן? לא יודע בלי היגיון אז קודם כל כשמישהו אומר בלי היגיון אומרים לו מסבירים לו אתה רובוט לא רק רובוט עושה דברים בלי היגיון ואם באמת היית עושה בלי היגיון היית עושה עוד דברים אחרים בלי היגיון למה דווקא אתה עושה את זה בלי היגיון אם בן אדם אומר אני עושה דברים בלי היגיון אומרים לו אז למה דווקא את הפעולה הזאת אתה עושה בלי היגיון אין עוד פעולות נוספות אז קודם כל משכנעים אותו שמה שהוא עושה זה עם היגיון. ש: רגע לא הבנתי את זה. אליעד: עכשיו אתה בא למישהו שעושה משהו אתה אומר לו למה אתה עושה את זה הוא אומר לך לא יודע אני עושה את זה בלי היגיון אז יש כמה דרכים להראות לו שהוא עושה את זה עם היגיון. ש: איך זה עובד? אליעד: אומרים לו דרך אחת מי עושה דברים בלי היגיון רובוט, עכשיו מי עוד עושה דברים בלי היגיון משוגע אתה משוגע? לא אני לא משוגע נגיד שהוא יגיד לך אני משוגע בזה נגיד אוקי אז למה דווקא בזה בוא נמצא את ההיגיון למה אתה משוגע דווקא בזה זה כמו לדחוף היגיון לאין היגיון נגיד לו אם באמת היית פועל בלי היגיון אז למה דווקא את זה למה שאר הדברים אתה עושה בצורה הגיונית ומצד האמת אף אחד בעולם לא עושה דברים בלי היגיון גם משוגע בבית משוגעים הוא לא עושה דברים בלי היגיון, הוכחה נניח שזאת הוכחה שעובדה שזה רק בתחום מסוים. הישות היחידה בעולם שעושה דברים בלי היגיון זה רובוט רובוט פועל בלי שום היגיון הוא עושה כי ככה אמרו לו כי ככה נראה לו וזהו, כל בן אדם שיש לו בחירה יש לו איזה היגיון אוקי. ש: גם אלוהים. ש: לא אכפת לי עכשיו הלאה, אוקי עכשיו אז ככה אז כאשר רוצים לעזור למישהו ... חשב שיש לו עבירות והוא צריך להיטהר או רוח רע או משהו כזה עכשיו ברגע שאתה מבין שאין בזה היגיון אז למה אתה עושה דבר בלי היגיון הרי אתה לא מאמין. ש: הוא עדיין מאמין. אליעד: לא והוא באמת לא מאמין שיש רוחות רעות הוא לא ...

פחד לפגוע בעצמך, פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, פחד לעשות דברים רעים, פחד לפגוע באנשים, פחד לא לפעול בהיגיון, פחד מאיבוד שליטה, טיפול בפחדים, טיפול בחרדות, שינוי חשיבה מהו הפחד שגורם לאנשים להימנע מלעשות פעולות מסוימות? כחלק מהתהליך ... פחד מההשלכות של פעולה שתגרום לנזק. הוא מתחיל עם דוגמה של אדם שפוחד לומר משהו לא במקום, ושואל מה ההיגיון מאחורי הפחד הזה. התשובה שניתנה היא שבאדם חווה את הפחד הזה כי הוא עשוי להרגיש שהתוצאה של הפעולה תהיה לא טובה, כמו במקרה של לדבר שטויות. אליעד מסביר את ההיגיון מאחורי פחדים בצורה כללית, כמו פחד ממכונית שמתקרבת ברחוב. כאשר אדם נמצא בבית, אין סיבה להרגיש פחד מיותר מכך שמכונית תדרוס אותו, כי אין מכונית בסביבה. לעומת זאת, כשהאדם נמצא במצב שבו יש סיכון ממשי, הפחד טבעי. ההיגיון שמאחורי פחד כמו אני לא רוצה להגיד משהו לא במקום הוא שבאדם יש פחד להיות במצב שבו הוא לא ... שאין להם שום סיכון מוחשי. כלומר, פחדים יכולים לנבוע מהרגיל מהאמונה שהמעשה יעשה משהו רע, למרות שאין לכך שום היגיון. כיצד ניתן להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? אליעד מציין כי הפחדים האלה נובעים מהנטייה של אנשים לפעול מתוך דחף או אינסטינקט, בלי לחשוב על ההשלכות של ... יש סיבה ממשית למעשיו. ברגע שהוא לא עושה דברים רק כי בא לו, אלא שואל את עצמו אם יש היגיון במעשה, הוא יוכל למנוע מעצמו פעולות פזיזות שעלולות לגרום לנזק. האם הפחד קשור לחוסר ביטחון עצמי? לא, אליעד מסביר ... תמיד הנכון, אפילו בלי לחשוב על תוצאות. אחד הפתרונות הוא להחיל את שיטת נטל ההוכחה, כדי לבדוק אם יש היגיון מאחורי כל פעולה. כיצד לשנות את התנהגות הפחד? אליעד מציע שיטה שניתן ליישם בהדרגה כדי לשנות את ההתנהגות הפחדית. ... עושה את זה כי אני רוצה או כי יש לי סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל לפעול על פי דחף (כמו לעשות משהו סתם כי ... מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם יש סיבה אמיתית למה לבצע את המעשה ואם יש היגיון בו. לדוגמה, אם יש לו רצון לעשות משהו שהוא לא בטוח אם כדאי לו, הוא צריך לשאול את עצמו ... באמת כדאי, במקום להסתמך רק על הרצון הראשוני. טיפול בפחדים וחרדות שינוי חשיבה לפתרון בעיות התגברות על פחדים לא הגיוניים נטל ההוכחה בפסיכולוגיה הבנת פחדים וחרדות עכשיו מה ההיגיון שיש נגיד שיש בן אדם שמפחד שהוא יעשה פעולה מסוימת שתגרום לו נזק, איזה פעולה נגיד תעשה שיכולה לגרום ... שיש לו חרדה החרדה שלו שהוא מפחד שהוא יעשה פעולה שתגרום לו נזק כגון להגיד משהו לא במקום מה ההיגיון שיש מאחורי החרדה הזאת, למה שהוא יפחד מכזה דבר? ש: הוא פעם עשה את זה. אליעד: והוא אף פעם ... כאילו הוא חושב שזה בעתיד יגרום לו נזק שהתוצאה של זה תעשה לו לא טוב. אליעד: כן תראי זה הגיוני שבן אדם, תראי אם את רואה רכב בא מולך זה הגיוני שאת תפחדי שהוא ידרוס אותך אבל אם את בבית יש היגיון שתחשבי שהרכב ידרוס אותך יש היגיון סתם בבית יושבת את צריכה לפחד תכף יבוא רכב לא לפחד אין היגיון נכון, עכשיו אז זה ברור שאם אותו בן אדם חושב אולי אני אגיד משהו לא במקום אז הוא מפחד ... לך מזה טוב? הוא אומר וואלה לא יצא לי מזה שום דבר טוב, אז למה שתעשה את זה? אין היגיון שאני אעשה את זה, למה אתה מפחד שתעשה את זה אם היגיון שתעשה את זה?. ש: ובדוגמה הזאת לא. אליעד: אבל זאת הדוגמה ולכן התשובה היא הפוכה בגלל שאני עושה דברים ... היא תישבר לי על הראש למה הוא לא מפחד מזה. ש: אולי יש לו בכל זאת איזשהו סף של היגיון. אליעד: מה קשור היגיון אבל אמרנו שהפחד שלו נובע מזה שהוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז אם הוא מפחד מזה שהוא ... אליעד: מכל הדברים שהוא יכול לעשות בלי סיבה בן אדם צריך להביא רשימה מה הדברים שאני יכול לעשות בלי היגיון ושידפקו אותי ולפחד מכל הדברים אבל גם כשהוא מפחד מכך. ש: אולי זה לא במאה אחוז. אליעד: מה לא ... הסברנו מההתחלה יש בן אדם שנוסע בכביש והוא מפחד שהוא פתאום יפנה לא במקום זה הגיוני יש בזה איזה היגיון אבל הוא אומר אני נוסע בכביש ואני מפחד שפתאום אני אעשה פרסה במקום ואני אסע הפוך, למה שתפחד מכזה דבר זה נכון שאם תעשה את זה יהיה רע אבל למה שתפחד שתעשה את זה איזה היגיון יש שתעשה את זה מה התשובה אכן אין היגיון שאני אעשה את זה אז למה אני מפחד שאני אעשה את זה כי אני רגיל לעשות דברים בלי היגיון ואז השאלה הנשאלת היא אם אתה רגיל לעשות דברים בלי היגיון אז למה אתה מפחד דווקא מזה תפחד באופן כללי מכל דבר שאתה יכול לעשות בלי היגיון. ש: השאלה אם הוא עושה דברים בלי היגיון במאה אחוז או שיש לו דברים שזה לא במאה אחוז. אליעד: מה זאת אומרת הוא רגיל לעשות דברים שבא ... בא לי ככה בא לי אוקי אבל גם מצד שני גם בתוך הדברים שבא לו עדיין יש איזה טיפה היגיון כלשהו. ש: התכוונתי לזה. אליעד: אתה צריך לדעת להסביר אבל. ש: מה לא הסברתי טוב. אליעד: אתה הסברת תסביר ... דברים מוזרים לגמרי, אם יבוא לו לעשות אותם הוא יעשה אותם אבל גם הדברים שבא לו יש בהם איזה היגיון כלשהו. ולכן הוא לוקח דברים שיש היגיון קלוש שהוא ירצה לעשות אותם והוא מפחד שהוא יעשה אותם כי יבוא לו בלי לבדוק האם באמת כדאי לו לעשות אותם כי אם הוא היה עושה דברים בלי היגיון בכלל אז הוא היה מפחד מזה שהוא יעשה דברים בלי היגיון בכלל אבל הוא לא מפחד מלעשות דברים בלי היגיון בכלל הוא מפחד מלעשות דברים בלי היגיון אבל שיש בהם מיליגרם היגיון בלי לבדוק האם באמת כדאי או לא כדאי. הבנו את הסיפור? ש: רגע למה התשובה. אליעד: רגע אתה. ש: למה התשובה שלהגיד שיש דברים שהוא עושה עם היגיון ויש דברים. אליעד: יש דברים שהוא עושה עם היגיון כן. ש: ויש את הדברים הלא הגיוניים הם הרבה מאוד לא הגיוניים ויש את הדברים שהם קצת לא הגיוניים. ... את זה אבל כשהוא עושה פעולות שבא לו בלי לבדוק אם כן או לא זה בדברים שיש בהם מיליגרם היגיון אחר כך הוא אולי מתחרט אבל יש בזה קצת היגיון. ש: אמרתי גם משהו דומה. אליעד: אני יודע שאמרת משהו דומה. ש: יש איזשהו סף מסוים שמעליו הוא לא ...

... שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות). מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין. כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות חזרתיות ... בהקשרים רבים ומגוונים, וכך נוצר זיכרון חזק וברור. חשוב מאוד להבין שכאשר מדובר במידע מסוג זה, אין טעם לחפש היגיון או סיבה, כי פשוט אין כאלו. צריך רק לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן. האם יש היגיון גם בשפה זרה? גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה טייבל. מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות? מידע סיבתי הוא מידע בו קיימת תלות והיררכיה בין מושגים ושלבים. למשל, במתמטיקה חייבים להבין קודם חיבור וחיסור ... או מנסה לשנן מידע כזה ללא הבנה אמיתית, ייתקע בהמשך ולא יצליח להתקדם כראוי. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כדי ללמוד מידע מסוג זה, יש לפעול לפי הכללים הבאים: ראשית, לזהות שמדובר במידע סיבתי הדורש הבנה של ... סיבתי רק באמצעות שינון, הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? ... (אקראי), הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות מרובה, שימוש במידע בהקשרים שונים ומגוונים, ותרגול מתמשך. אם המידע הוא סיבתי (מבוסס היגיון), יש ללמוד אותו בצורה הדרגתית, לפרק אותו לחלקים בסיסיים, ולוודא הבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים הלאה. כאשר ... של מידע שצריך לדעת להבדיל ביניהם בבירור לפני שמתחילים בלמידה: מידע אקראי המבוסס על זיכרון מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות כל אחד מסוגי המידע דורש שיטת למידה שונה, ואי הבנה של סוג המידע יכולה לגרום לתסכול וחוסר הצלחה בלמידה. מה זה מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע אקראי שאין לו היגיון פנימי ברור. למשל, אם ניקח דוגמה משפה זרה כמו אנגלית, מדוע המילה שולחן באנגלית נקראת טייבל? אין לזה הסבר הגיוני עמוק, זו בחירה אקראית לגמרי. בדיוק כמו שבעברית המילה שולחן נבחרה ללא סיבה ספציפית. במקרה כזה, אסור לחפש היגיון פנימי, כי הוא פשוט לא קיים. לכן הדרך הטובה והיעילה ביותר ללמוד סוג מידע כזה היא על ידי שינון ... ככל שבן אדם ישתמש במילה טייבל בצורות ובדרכים מגוונות, כך הזיכרון שלו יתחזק וייקלט טוב יותר. האם יש גם היגיון בשפות זרות? יש לציין שגם בשפות זרות, כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית. מהו מידע סיבתי שמבוסס על היגיון והקדמות? סוג המידע השני הוא מידע המבוסס על היגיון, הנקרא גם מידע סיבתי או מידע שמבוסס על הקדמות. הכוונה היא למידע שבו לא ניתן להבין שלב מתקדם בלי ... שמבינים היטב את הבסיס. ניסיון לדלג על שלבים יוביל בהכרח לבלבול וקושי בהמשך הלמידה. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כאשר מזהים שהמידע שמנסים ללמוד הוא מידע שמבוסס על הקדמות, חייבים ללמוד אותו בצורה מסודרת לפי השלבים הבאים: ... חדש, כדאי קודם לזהות באיזה סוג מידע מדובר: האם זה מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי שאין לו בהכרח היגיון סיבתי) או מידע המבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי). מהו מידע המבוסס על זיכרון ומה מאפיין אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שרובו אקראי, ואין בו היגיון פנימי המסביר מדוע הוא כך ולא אחרת. לדוגמה, אוצר מילים בשפה חדשה כמו אנגלית: שולחן בעברית נקרא טייבל באנגלית, וזוהי בחירה אקראית ללא הסבר הגיוני עמוק. - כאשר לומדים אוצר מילים, אי אפשר לחפש למה קוראים למילה מסוימת דווקא בשם הזה. אין תשובה הגיונית לשאלה מדוע שולחן זה טייבל ולא משהו אחר. איך לתרגל מידע המבוסס על זיכרון? הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות ... ושוב לאותה מילה בצורות מגוונות. - חשוב להבין שבסוג מידע כזה (כמו אוצר מילים בשפה), אין הרבה מה להבין בהיגיון, ולכן מתבססים בעיקר על זיכרון ועל תרגול. האם יש חלקים הגיוניים גם בשפה? אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, עצם הידיעה ששולחן הוא טייבל נשענת בעיקר ... כי אין הסבר לוגי למה נבחרה דווקא המילה הזו. מה ההבדל בין מידע המבוסס על זיכרון למידע המבוסס על היגיון והקדמות? מידע מבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי) הוא מידע שדורש הבנה רציפה המתפתחת שלב אחרי שלב. הדוגמה הבולטת היא מתמטיקה: - אי אפשר ... כאן סדר היררכי: כדי להגיע לרמה מתקדמת, חייבים לשלוט היטב ברמה הבסיסית שקודמת לה. איך ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? 1. מזהים שמדובר במידע המצריך הבנה של שלבים קודמים. 2. מקפידים לא לדלג על שום שלב בבסיס החומר. ... חוזרים צעד אחד אחורה ובודקים איזה שלב או מושג בסיסי לא הובן. מדוע חשוב ללמוד לפי סדר בנושאים מבוססי היגיון? אם מנסים להבין נושא שמבוסס על הקדמות בלי להבין את הנושאים שקדמו לו, ההבנה לא תהיה שלמה ומתחילים להסתמך ... טובה. איך קשורים כאן דוגמאות השולחן והאצבע? - בדוגמה של שולחן וטייבל מודגש שיש מידה מסוים בשפה שאין בו היגיון אלא רק זיכרון. - בדוגמת האצבע וכף היד נראה שכדי להבין תמונה מורכבת, המוח סורק חלקים (אצבע, ועוד אצבע, ... הקדמות יש צורך להבין כל רכיב בנפרד, ורק אחר כך לראות את התמונה השלמה. מדוע לא כדאי לזכור מידע הגיוני במקום להבין אותו? כשלומדים מידע סיבתי, אם מסתפקים בשינון ולא מנסים להבין, אין אפשרות להתקדם לחומר הבא שמבוסס על ... ריבית כשעולה המדד (לדוגמה), לא יעזור רק לזכור את המשפט הזה בלי להבין את הקשר הסיבתי שמאחוריו. - בלמידה הגיונית חשוב להיכנס לעומק של כל שלב, להבין אותו היטב, ואז לחבר בין הדברים בצורה לוגית. איך אפשר לסכם את ... מגוונים. - אין טעם לחפש הסברים לוגיים, אלא מתבססים על תרגול וחזרתיות. 2. אם זהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון (כמו מתמטיקה, כלכלה, פיזיקה): - לא מנסים לשנן את הכל, אלא להבין בכל שלב מה ההיגיון שעומד מאחורי החומר. - לומדים לפי סדר נכון, בלי לדלג על מושגים או שלבים קודמים. - מפרקים את החומר ... ביותר, ניתן ללמידה אם מקפידים על השלבים: - לזהות אם זהו מידע אקראי - זיכרוני או מידע מבוסס - היגיון. - לפעול בשיטת הלמידה המתאימה: תרגול אינטנסיבי במידע זיכרוני, לימוד הדרגתי במידע הגיוני. - לחזור אחורה ולהשלים מושגים בסיסיים בכל פעם שנתקלים במחסום הבנה. מה כדאי לזכור בסוף? - אין סיבה לחפש היגיון במקום בו אין צורך, כמו באוצר מילים אקראי. - אין טעם לשנן חומר שיש בו היגיון והקדמות במקום להבין אותו לעומק. - ניתן ללמוד הכל צעד אחר צעד, לפרק מושגים מורכבים ליסודות ולהבין כל חלק ... ללמוד אוצר מילים? איך לומדים אוצר מילים? איך לומדים מתמטיקה? מידע אקראי, מידע סיבתי, מידע מבוסס זיכרון, מידע מבוסס היגיון, למידה עצמית, רכישת השכלה, שיטות ללמוד מידע, שיטות איך לומדים, טיפים איך ללמוד כל דבר, טיפים איך להצליח ללמוד, ...

מפחד להשתגע, מפחד לאבד שליטה, מפחד לפגוע במישהו, מפחד להרוג מישהו, מפחד לפגוע בילדים, מפחד מפעולה לא הגיונית, מפחד מאובדן שליטה, מפחד להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית מה גורם לאדם לפחד לאבד שליטה ... מחשבות טורדניות ופחדים שונים, כגון פחד לאבד שליטה, פחד להשתגע, פחד לפגוע בעצמם או באחרים, פחד לבצע פעולה לא הגיונית ואפילו פחד להרוג מישהו, לעיתים אדם קרוב או אפילו הילד שלהם. מחשבות אלו גורמות למצוקה רבה, כיוון שהאדם מבין שהן אינן הגיוניות אך עדיין מתקשה להשתחרר מהן. אליעד כהן מסביר שהסיבה לפחדים אלו היא תמיד פנימית, ונובעת מתחושה סמויה של האדם שיש בו חלק, אפילו קטן מאוד, שמוצא היגיון מסוים באותו מעשה שלילי או הרסני. מה הדוגמה של פחד מאיבוד שליטה וההיגיון שמאחוריה? כדי להסביר את המצב, אליעד נותן דוגמה לאדם שמפחד להרוג את הילד שלו. כששואלים את האדם מדוע הוא מפחד, הוא עשוי לומר אני חושש שאשתגע ואהרוג אותו. אליעד מציע לבדוק מה ההיגיון שבמעשה כזה, והתשובה לרוב תהיה שאין שום היגיון בכך. כדי להדגים זאת, אליעד מציג דוגמה הפוכה - אם נשאל את אותו האדם האם הוא מפחד לשתות כוס ... נמשיך ונשאל אותו אתה לא חושש שתשתגע ותחבוט את כוס המים בראשך? הוא יענה שלא, כי המעשה הזה לא הגיוני כלל בעיניו. מכאן מסיק אליעד שאם אדם מפחד ממשהו, זה רק משום שבתוך תוכו יש לו תחושה שיש למחשבה הזאת מעט היגיון, אפילו אחוז קטן מאוד. מדוע האדם מפחד רק מפעולות מסוימות ולא מאחרות? אליעד מדגיש שאדם מפחד אך ורק מהמעשים שיש בהם בעיניו היגיון פנימי קטן שהוא מודחק. אם האדם לא היה מוצא שום היגיון במעשה מסוים, הוא לא היה מפחד לבצע אותו גם אם ישתגע. לדוגמה, אדם שמפחד לפגוע בילד שלו מוצא בפנימיותו איזשהו היגיון זעיר ומודחק שיכול להוביל אותו למעשה כזה, ולכן הוא מפחד. לעומת זאת, מפעולות אחרות שהן חסרות כל היגיון עבורו, כמו להטיח כוס מים בראשו, הוא אינו מפחד כלל. כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? ... מבין שאין שום דבר חיובי במעשה, הפחד יתחיל להיחלש, כי אין סיבה לפחד מפעולה שאין בה שום תועלת או היגיון, אפילו במצב של שיגעון מוחלט. במידה והאדם מזהה שבתוכו אכן קיימת תחושה קטנה מאוד של כעס, שנאה או פחד שגורמת למחשבה להיראות הגיונית מעט, עליו להתמקד בתחושה זו, להבין מה המקור שלה ולטפל בה ישירות. לדוגמה, אם הוא מזהה שהוא כועס על ... אפשר לוודא שהמחשבות הטורדניות לא יתגשמו? ההנחיה של אליעד כהן ברורה: ברגע שהאדם מצליח לזהות את המקור של התחושות וההיגיון הפנימי הסמוי שגורם לו לחשוב על המעשה השלילי, הוא יכול לעבוד ישירות על שינוי התחושות הללו. אם האדם מבין לעומק שאין שום היגיון או תועלת במחשבה שהוא מפחד ממנה, הפחד יאבד את עוצמתו, והמחשבה הטורדנית לא תוכל עוד לשלוט בו. המודעות לפחד ... הטובה ביותר לוודא שהפחד לא יתממש לעולם, אפילו במצבים קיצוניים. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים? היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות איך להתמודד עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? לפעמים אנשים חווים מחשבות טורדניות, בהן הם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני, כמו לפגוע במישהו או להרוג אדם קרוב להם. מחשבות כאלה עשויות להיות מציקות מאוד, והאדם מנסה להבין איך להתמודד ... רואה את זה, הוא עשוי להסביר שהוא חושש שהוא ישתגע ויבצע את המעשה הזה, למרות שהוא לא רואה שום היגיון בכך. אליעד מציין כי אם האדם חושב על אפשרות כזו, יש לשאול אותו מה היגיון יש במעשה כזה. לדוגמה, כששואלים את האדם אם הוא חושש שיבצע פעולה לא הגיונית כמו לשתות כוס מים ולפגוע בעצמו, הוא לא יחשוש, כי אין שום היגיון בכך. לכן, אם אין היגיון במעשה הזה, אז גם לא צריך לפחד לעשות אותו, גם אם המחשבה על כך מטרידה אותו. אם אדם חושש להשתגע ולעשות משהו לא הגיוני, המשמעות היא שהוא בעצם משוכנע שיש חלק בתוכו שמצדיק את המעשה הזה, גם אם הוא לא מודע לכך. לפעמים, אדם עלול לחשוב שיש 1% היגיון במעשה הזה, וכשזה קורה, הוא מפחד שהוא יאבד שליטה על עצמו ויבצע את המעשה. אולם, אם לא היה לו שום היגיון פנימי לפעול בצורה כזו, הוא לא היה פוחד לעשות זאת בכלל. הפתרון המוצע לאדם כזה הוא לתמוך בו על ... נובע מתוך כעס או שנאה כלפי אותו אדם. ברגע שהוא מבין את מקור הפחד, הוא יכול לבדוק אם יש היגיון במחשבה הזו, ולטפל בכך. למשל, אם הוא מזהה שהפחד נובע ממצב של כעס, הוא יכול להתמודד עם הכעס בצורה ... היא לזהות את המקור הפנימי של הפחד ולהבין מה בתוכנו גורם לנו לחשוב על המעשה הזה. אם נבין שאין היגיון במעשה, הפחד יפחת, ונוכל להתמודד עם המחשבה בצורה טובה יותר. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות לפעמים יש לאנשים מחשבה טורדנית שהם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני לדוגמה נגיד הם מפחדים שהם יהרגו מישהו בסדר בן אדם נגיד מפחד שהוא יהרוג מישהו יפגע בחיים יעשה משהו ... אז הוא אומר נגיד אני אשתגע ואני אהרוג אותו. עכשיו מה ששואלים אותו כזה דבר למה שתהרוג אותו איזה היגיון יש בלהרוג אותו אז הוא יגיד לא אין בזה שום היגיון אני משתגע ואני הורג אותו עכשיו שימו לב לשאלה הבאה, עכשיו נגיד אני בא לבן אדם הזה ואני אומר ... מים ותדפוק לעצמך את זה בראש הוא אומר לא אומר לו למה לא הוא אומר לי כי אין שום היגיון שאני אעשה את זה, אז למה אתה מפחד שאתה תהרוג את הילד שלך מה הסיבה. עכשיו זאת אומרת אפשר ... שאם הוא ישתגע הוא יכול לעשות אותם והוא לא חושש מהם הוא חושש רק ממשהו שבתוך תוכו חושב שיש היגיון שהוא יעשה אותו, בן אדם שמפחד להשתגע ולעשות משהו זאת אומרת שבתוך תוכו הוא חושב שאיפשהו יש איזו טיפה היגיון לעשות את זה זאת אומרת שהוא חושב נגיד שיש 1% היגיון לעשות את זה 99% היגיון לא לעשות את זה ואז ביומיום הוא מרגיש אוקי למרות שהייתי רוצה 1% לעשות את זה ו 99% לא ... לעשות את זה אבל אם באמת זה לא היה הגיוני לך בכלל אז למה שתעשה את זה אין שום היגיון בלעשות את זה. עכשיו ולכן מה שהוא צריך לעשות זה אם נגיד בן אדם אומר אני מפחד שאני אשתגע ... שאומרת לך אולי אני אשתגע ואני אפגע במישהו אתה צריך לשאול את עצמך למה שאני ארצה לפגוע בו איזה היגיון יש בזה איזה טוב זה נותן לי ואם תמצא את הטוב שזה נותן לך ותטפל בו אז אתה תוכל ... ואז אתה קודם כל תכיר את הסיבה הזאת, אוקי עכשיו בא נבדוק איך מטפלים בזה למה אתה מפחד מה ההיגיון מה פה עכשיו בוא נטפל בזה ואז אם ברגע שזה לא יראה לך הגיוני בכלל או יראה לך פחות ...

... בכל דבר? איך ללמוד מכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים? איך להסתכל על נושאים שנראים לא ... סוגי מידע מבוססי ידע או זיכרון בלבד, כמו שפה חדשה, שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה סבתא בטורקית היא כך ולא אחרת, או מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. ... למידע מסוג כזה ואין לו בו צורך ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל? לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך ... שונים. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו לקוח מתלונן שהמוצר יקר. השאלה איך לענות לו היא שאלה המבוססת על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא ... נוספים רבים. דוגמה נוספת היא מקרה שבו בראיון עבודה שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות. איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, גם מתחומים שנראים לא רלוונטיים? אליעד מדגים כיצד אפשר למצוא היגיון ועניין בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, ... יצירתיים של שיטות עבודה. באופן דומה, כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו מלמדת איך לחשוב בצורה יצירתית ויעילה יותר. גם בצביעת תקרה יש עשרות שיטות שונות, וכל שיטה מבוססת על היגיון מסוים. התבוננות וניתוח ההיגיון מאחורי הפעולות הפשוטות האלה יכול לשפר את החשיבה האנליטית של האדם. למה כדאי להתעניין בכל דבר, גם אם הוא ... למצוא יתרונות וחסרונות בכל שיטה, ומפתח מיומנויות לפתרון בעיות. אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי הדברים יכול להיות שימושי בכל תחום ובכל מצב בחיים. איך אליעד כהן מצליח להבין בתחומים רבים? אליעד מסביר שיכולת ההבנה שלו בנושאים מגוונים כל כך נובעת מכך שהוא ניגש לכל בעיה מנקודת מבט הגיונית ואנליטית. הוא לא זוכר המון עובדות אקראיות, אלא מנתח באופן שיטתי כל סיטואציה ובעיה. כאשר הוא נתקל בנושא חדש, הוא בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב. אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ילמד כיצד לפתח את השכל, ימצא עניין בתחומים מגוונים, ויפתח יכולות חשיבה מועילות ושימושיות לחייו. איך למצוא עניין בכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר? מאיפה הידע של אליעד כהן? מידע תלוי היגיון לעומת מידע תלוי זיכרון איך אפשר להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים ... מבוסס ידע או זיכרון. דוגמאות לכך הן לימוד שפה: בטורקית אומרים סבתא בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב? בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר? או מה צריך לעשות כשהמראיין שואל שאלה מפתיעה?, התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים ... קשור לדוגמאות יומיומיות של בנייה, קילוף אננס או צביעת תקרה? גם בתחומים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף אננס יש היגיון בשיטה שבה חותכים, יתרונות וחסרונות בכל שיטה, וכך לומדים לפתח חשיבה יצירתית. מדוע כדאי להתעניין גם בדברים שנראים לא ... מסוימת, להשוות יתרונות וחסרונות, ולפתח מיומנויות חשיבה. אם מציירים את התקרה, יש מאה שיטות לצבוע, ובכל שיטה אפשר למצוא היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים. איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון? יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס היגיון ולא ידע אקראי, אפשר ליישם את ההבנות בכל תחום ולמצוא עניין כמעט בכל נושא. בסופו של דבר, אפשר להחליט מה מעניין ומה לא מעניין על בסיס פונקציונליות, אבל אפשר גם לחפש את ההיגיון שבכל דבר, וכך לפתח את החשיבה. מי שרוצה להעמיק, יכול לחפש איך למצוא עניין בכל דבר, איך לפתח את ... להתבונן על העקרונות השכליים שבבסיס כל פעולה. איך למצוא עניין בכל דבר איך לפתח את השכל איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר מאיפה הידע של אליעד כהן? איך אליעד כהן מבין בכל כך הרבה תחומים? השכל של אליעד כהן, החשיבה של אליעד כהן, ההיגיון של אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, 2 סוגים של מידע, מידע תלוי היגיון, מידע תלוי ידע כללי, מידע תלוי זיכרון

... מן הכלל, תוך כדי שיפור חשיבתו ההגיונית של האדם הסובל מההפרעה. גישתו מבוססת על ההנחה שההפרעה הנפשית נובעת מחוסר בהיגיון או מהשגת תובנות לא נכונות שגורמות לאדם לחוות מציאות distorted. הדרך לרפא את המחלות הנפשיות היא פשוטה - דרך ... השורש של כל מחלה נפשית? השורש של כל מחלה נפשית, בין אם מדובר בסכיזופרניה, דיכאון או חרדה, הוא חוסר בהיגיון או חשיבה לא מסודרת. אליעד מציין, כי אדם עם הפרעה נפשית יכול לחוות רעיונות לא הגיוניים, כמו פחד מחוצנים או מחשבות שווא אחרות, אך בסופו של דבר מדובר במצבים של חוסר היגיון שמובילים למצוקה נפשית. הסיבה שהשיטה פועלת ב - 100% מהמקרים על פי אליעד, השיטה הזו תצליח ב - 100% מהמקרים ולא ב - 99% בלבד. כל אדם הסובל מהפרעה נפשית לא יכול לחשוב בהיגיון מלא ולכן הוא סובל מההפרעה. הדרך להחזיר לו את היכולת לחשוב בהיגיון היא פשוטה - לדבר איתו בהיגיון. כל נושא שיביא עימו חשיבה מסודרת ורגועה יוכל לשפר את מצבו הנפשי. החשיבה ההגיונית ותהליך הריפוי כדי להגיע להחלמה מלאה, האלמנט החשוב ביותר הוא תהליך שבו האדם הסובל מההפרעה נפשית ישתמש בהיגיון בשיחה רגועה. אליעד מציין שחשוב לדבר עם האדם על נושאים נייטרליים, כמו ספורט או משימות יומיומיות, כאלה שאין בהם ... להכין חביתה תעזור לאדם לחזור לחשיבה הגיונית ואחראית. מהירות תהליך הריפוי ותפקוד המטפל המהירות שבה התהליך יקרה תלויה בעיקר בהיגיון של המטפל. ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו אם זה הגיוני, אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי במהלך ההסבר, ... מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע לאנשים אחרים לרפא את עצמם מהפרעות נפשיות. השיטה שלו מבוססת על העובדה שההיגיון הוא המפתח לכל ריפוי, ואם אדם יפתח את יכולות ההיגיון שלו ויתמקד בהם, הוא יוכל לעזור גם לאחרים להתמודד עם ההפרעות הנפשיות שלהם ולהגיע לאיזון נפשי אמיתי. איך לרפא ... אף יותר? האם באמת קיימת דרך פשוטה וישירה שיכולה להפוך כל אדם, יהיה מצבו הנפשי אשר יהיה, למי שחושב בהיגיון מלא וכמעט ללא הגבלה? לאורך הדרך, רבים שואלים אם קיימת שיטה שתיקח אדם המתמודד עם פרנויה, סכיזופרניה או כל הפרעה אחרת, ותהפוך אותו לאדם בעל היגיון ובעל יכולת חשיבה חדה. ההסבר מתחיל בקביעה שכל אדם חולה נפש לכאורה, שורש הבעיה שלו הוא חוסר היגיון כלשהו. כאשר אדם מדמיין שחוצנים רודפים אחריו, או מאמין שהוא עצמו יצור על - אנושי, או משוכנע במחשבות שרוב האנשים אינם מסוגלים להבין, הדבר נובע מליקוי באופן שבו הוא בוחן את המציאות ובהתאם, ליקוי בחיבור להיגיון. כדי לסייע לו, צריך קודם כל לחזק בתוכו את יכולת החשיבה ההגיונית. מדוע דווקא ההיגיון הוא התרופה האמיתית לכל הפרעה נפשית? ישנה שאלה מתבקשת: מדוע לא לנסות, במקום לדבר על היגיון, לדבר ישירות על השיגעון? למשל, אדם בטוח שרודפים אחריו חוצנים. מדוע לא להתווכח איתו על קיום החוצנים? הרי אפשר ... אותו על חוצנים או נגד חוצנים, מתעוררת התנגדות מיידית והוא לא מוכן להטמיע חשיבה הגיונית חדשה. לעומת זאת, דיבור בהיגיון על נושא נייטרלי, כמו איך להחליף מנורה, איך להכין חביתה, איך לסדר את החדר או כל תחום אחר, מכניס ... אותו, זה לא יועיל. לכן הפתרון הוא לבחור נושאים שבהם אין לו עמדה רגשית מוקצנת, וכך הוא יוכל להשתמש בהיגיון הכללי שלו. לדוגמה: לדבר איתו על כדורגל: מי ניצח במשחק האחרון, איך קבוצה מסוימת תוכל לשפר את ההגנה, איך ... יעיל. דרך ההסברים והדיונים הלוגיים, הוא לומד לשאול ולענות תשובות הגיוניות בלי להתייחס לחוצנים או לדמיונות אחרים. דרך הטמעת ההיגיון בתחומים הללו, המוח לומד לצקת עקרונות לוגיים גם בנושאים אחרים שבהם היה קודם חוסר היגיון. האם זה עובד בכל מאה אחוז מהמקרים? התשובה כאן מוצגת באופן חד משמעי: כן. נטען שזה עובד ב - ... החשיבה ההגיונית הזו, ההפרעה תיעלם. מדוע נטען שזה כך? לפי ההסבר, אדם המשוכנע במשהו מוזר, משונה, מופרך, בהכרח משתמש בהיגיון בעייתי. אם הוא ילמד בהדרגה ליישם חשיבה הגיונית מדויקת, הוא יגלה שאין היגיון באותה מחשבה מטרידה, והסימפטומים ייעלמו. ההפרעה קיימת מפני שהאדם לא מפעיל מספיק יכולות חשיבה מסודרות, אבל אם יפתח אותן, הטירוף פשוט יימוג. כיצד מהירות התהליך תלויה ברמת ההיגיון של האדם המסייע? ישנה דוגמה המשווה זאת לערבוב מים חמים ומים קרים: כאשר שמים בכוס כמות זהה של מים חמים וכמות ... המים החמים. ברגע שהם מדברים זה עם זה לאורך זמן, מתרחשת השפעה הדדית. האדם המשוגע יכול להתחמם (לפתח יותר היגיון), בעוד האדם החכם עשוי להתקרר (לאמץ חלק מן השיגעון). בעצם, אם האדם הנורמלי (זה שמסייע) אינו באמת חכם עד הסוף, יש סיכון שהוא יושפע מן המשוגע. למשל, אם האדם הנורמלי רמת ההיגיון שלו היא 40 מתוך 100, בעוד שהאדם המשוגע חזק מאוד בהפרעתו בעוצמה של 60, אז ייתכן שהאדם הנורמלי יספוג מן השיגעון יותר ממה שהמשוגע יספוג מן ההיגיון. זו הסיבה שרבים נרתעים מלשוחח באופן פתוח וארוך עם אנשים הסובלים ממחלות נפש, מפני שהם חוששים להיסחף אל אותו ... של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית ... יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה שכל משוגע למעשה כן חושב בהיגיון כלשהו יש הסבר נוסף: משוגע לא באמת פועל ללא כל היגיון, אלא הוא היגיון אחר לכאורה. לדוגמה, אדם הפרנואידי החושש מרדיפת חוצנים טוען: אולי כן יש חוצנים שאני לא רואה ... להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא ... כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך סיפורי מעשיות על ... מומחה להפרעת אישיות, מומחה לטיפול בהפרעת אישיות, איך לרפא מחלה נפשית? טיפול בחרדה, מחלות נפשיות גנטיקה, האם אני חכם? ההיגיון של השיגעון, השפעת המטופל על המטפל, גנטיקה נפשית, טיפול במחלות נפש מיניות, לחשוב כמו סכיזופרן, טיפול בפרנויה, מומחה להפרעה נפשית, טיפול ...

ניתוח חידת היגיון, חידת 5 קלפים, חידת קלפים, חידת היגיון, איך לנתח חידה? איך למצוא פתרון? לוגיקה, חשיבה מופשטת, חלק 2 איך ניתוח חידות היגיון ושיטות פתרון מעורבות בחשיבה מופשטת? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לנתח חידות היגיון בצורה שמובילה לפתרון. הוא מתמקד בחידת הקלפים, שהיא חידת היגיון שדורשת חשיבה מופשטת ויכולת להפריד בין פרמטרים שונים על מנת למצוא את הפתרון. ההסבר מתחיל בכך שלחפיסה של 52 ... שאנחנו לא קיימים, זה יכול להוביל לתובנות חדשות על התודעה שלנו ועל האופן שבו אנו תופסים את המציאות. חידות היגיון איך לנתח חידות? פתרונות לחידות חשיבה מופשטת ניקוד קלפים בחידת קלפים הקסם של אינדיאן רובה