כן, אנשים מחפשים להרגיש טוב, שזה הרגשת היי, של הורמונים, של אנדרלנין, אפוריה סוג של סימום, הטוב האמיתי הוא בהבנה של שכל עליון, של משמעות גבוה יותר לחיים, משמעות נותנת מילוי מסוג אחר, מילוי נצחי, כמו אדם שבקרב כל מיני חברים יכולים ליפול, אבל העצב הזה הוא לא רע, מפני שהוא חלק ממשמעות רוחנית שהיא מעל הגופים.

תודה עמנואל

אם היית משיג את המטרות הכספיות לגמרי

סביר להניח (עד שנבדוק (-: שלא היית בשלום / שלם עם עצמך

ואז היית מחפש דברים חדשים (אדם כמוך לא יסבול בשקט) ואם אתה פה בקבוצה, ואתה מכיר את הסיפור, ואולי גם אם לא

אתה מבין שאין שום דבר בגשמי / רוחני שימלא אותך, כביכול... או כל דבר שאתה מפנטז עליו כמו שלמות, אושר וכדומה... ואז.. אולי הרצון שלך להבין את העולם ואת כל מה שאתה לא מבין יהפוך להיות הרצון היחיד שלך

ולזה הייתי קורא לרצות להבין את האמת

ואם אחרי כל זה אתה רוצה כסף, לא יהיו לך שאלות

אם בא לך למקד אותנו לשאלה, אני אשמח

תודה ענבל על כך שבסבלנות את שוב מסבירה ומחדדת ועוזרת לאנשים.

רשמת בפיסקה לפני אחרונה, שאם תגיד את האמת זה יביא אותך להיות האמת, נניח שהייתי רוצה לעשות כסף, אז אם הייתי כנה ואומר שאני רוצה לעשות כסף, שזה מה שאני רוצה באמת, אז יתכן שהייתי מגיע לזה, הייתי גם בשלום עם עצמי, אבל לא הייתי מגלה שאני המציאות, את האמת המוחלטת, כי זה לא מה שאני רוצה, נכון?

להגיד יודע בנוגע למשהו אם אתה יודע, אם אתב לא בטוח בדבר לא להגיד יודע, אלא לא יודע בוודאות, ואם לא יודע לא לשחק אותה שאתה יודע, לפחות בתוכך תודה באמת, זה יקרב אותך הכי הרבה להבנת המציאות והפנימיות שלך שאחד המה.

כמו שעמנואל שאל, על האדם, עליך להגיד לעצמך, לא לאף אחד אחר, לעצמך לא לשקר, מה אתה רוצה בכלל בחיפושים שלך? בלימוד שלך, הכל קביל, גם אם תגיד שאתה רוצה כל היום ל...

הכל מקובל, יש דבר אחד שאסור לעשות, וזה לא לשקר את עצמך, וזה יביא אותך להיות האמת.

לדעת את האמת בלי אינטרס, כי יתכן שתגלה שהאמת לא טובה ולא רעה, או רק רעה, טזה יכול להיות רע להבין את האמת של מה מתנהל כאן, בהתחלה לפחות, כי זה מפיל הרבה מאד אשליות בעניין טוב ורע.

ועוד דבר נוסף: יש מי שכבר לא מחפש כל מיני דברים ולא רוצה כלום מכל מיי סיבות של יאוש או של הבנה שזה כבר לא יתן לו כלום, אז בפשטות הוא רוצה לדעת את האמת, ז"א מה קורה כאן בעולם, האם יש אלוהים, מי מנהל את היקום, מה יוצר באמת את האדם את המציאות וכו

האמת זה פשוט מאד:

מה אתה מחפש / רוצה באמת?

רוצה להרגיש טוב בשורה תחתונה, אז תגיד את האמת שאתה רוצה להרגיש טוב...

רוצה ללמוד איך מרוויחים כסף וזה הכי חשוב לך עכשיו, אז תהיה אמיתי, תגיד עכשיו אני הכי חם על כסף...

בא לך סתם פלסף, משחק מוחות, אז תגיד, תהיה מי ומה שאתה כרגע, בלי להתנגד לזה, זה להיות אמיתי.

אתה צודק, לא התכוונתי לקפוץ לדבר הבא... קודם שאלתי מה את מחפש או שואל ולא נענתי

עמנואל מה הכוונה להבין את האמת? איזה אמת?

אמת של?

מה הכוונה כשאומרים פה, שמחפשים את האמת? איזה אמת?

מה זה לחפש את הכל? בן אדם צריך להיות ברור לעצמו ולדעת מה הוא רוצה.. אם זה להרגיש טוב, אז לפעול למטרה הזו

השאלה מה אתה רוצה? להרגיש טוב או להבין את האמת?

איל: איך אפשר להבין מה זה טוב, אם הכל טוב? ולכן אתה, המציאות השלמה, בוחרת להסתיר מימך חלק מימנה, על מנת שתחשוב בשכל שזה רע, נפרד מהשלם, כדי שתיתקדם להבנה גבוהה יותר, על מנת שתהיה מסוגל להכיל יותר מימנה, בעצמך, על מנת שתחבר את אותו חלק שהפרדת, וראית בו תחילה כרע, לשלם, שהוא בעצם. כמו פעולה של להאיר עם פנס על חלק מהפזל להבין שהוא חלק מהשלם שהוא טוב ושלם תמיד ולהחזיר אותו למקומו, וכך הלאה...

הבנת עצמך הווה אומר הבנת המציאות - זה הטוב האמיתי.

זה טוב שונה מהטוב והרע המוכרים.

טוב המקיף את הטוב והרע.

כאשר אתה מבין איך המערכת פועלת, אתה משוחרר הרבה יותר, או לחלוטין, ככל שההבנה מוצקה יותר, אתה בטוח יותר, ופועל מתוך מודעות מלאה, כאן בעולם של טוב ורע.

תבינו בפשטות, ברגע שאני חושבת על טוב מסוים, צורה מסוימת, אני דוחה בזאת את הצורה ההפוכה לאותו דבר, ודוחה את כל שאר הצורות הקיימות, שהן לא אוצה צורה שראיתי בה את הטוב.

ועדיין, אם אני רוצה ליהנות בחיים של נפרדות של טוב ורע, אני חייבת להבחין בין דבר / צורה לצורה, כי זה מאפשר לי את החיים של טוב ורע.

אבל... אם השגתי את הצורה המסוימת, וטוב לי איתה, אני תמיד אחשוש לאבד אותה, או אחשוש בכלל שלא אשיג את הדבר, ואהיה מתוחה תמיד או כי עוד לא השגתי את הדבר ואולי גם לא אשיג, או כי אני מפחדת עכשיו לאבד אותו את הדבר הטוב המסוים מאד.

לכן, יש אפשרות להגדיל את השכל ולראות את הכל כאחד, מידיעה שהכל מתהווה כל רגע מחדש ממקור אחד ויחיד שמפצל עצמו לאינסוף צורות שהן לא שונות ממהותן.

מי שמבין את זה חווה את זה יותר ויותר ולא פוחד באמת לאבד משהו.

כן, עדיין יש בחירה של משהו אחד על פני אחר וכן אוהבים אותו יותר כדבר טוב יותר, אבל הכוח החזק הוא הידיעה שאין באמת לאבד משהו, כי הכל טוב תמיד.

אם אתה מחפש את הכל בכל דבר, אז אתה לא מסתכל רק על חלק אחד של המציאות, אלא על הכל. ואני מסכים שאדם כנראה צריך לברר איזה טוב הוא מחפש, וכנראה התשובה היא, שטוב אמיתי זה לא הרגשת תענוג או שמחה, אלא הבנה של המציאות, טוב אמיתי זה שכל ומשמעות יותר גדולה לחיים. לא שכל החיים הם נועדו לספק את האגו שלך, אלא לגלות שהמציאות היא הרבה יותר גבוה ורחבה ממה שנראה לנו, ושאנחנו חלק ממשהו מאד גדול ונצחי, וזה מה שנותן לנו את המילוי הנצחי כנראה.

אם אדם מחפש את הטוב, אז הוא יכול להפעיל מה שנקרא שכנוע עצמי או, כביכול, להתבונן בטוב שבכל דבר... וזה בהחלט עובד ועוזר לך להרגיש יותר טוב.

אבל מי שמחפש רק את הטוב, מוגבל לראות רק חלק מהמציאות וכנראה, לא יוכל להבין את האמת.

בכל המקרים, זה דורש עבודה עצמית בלתי פוסקת וכמובן שלא מביא את הטוב המוחלט והשלם שבאמת רוצים בעצם הפעולות האלו.

בתכלס... שום דבר או דרך בעולם לא יתנו לאדם את מה שהוא הכי! היה רוצה.. שזה להרגיש טוב באמת ובשלמות בלי קשר למציאות, כביכול.

חוץ מדבר אחד.

נשאלת השאלה מה זה טוב?

האם טוב זה כל מה שאני רוצה? הממ לא, כי אז אני יכול להגדיר שאני רוצה לפגוע ולנצל אחרים, ובטוח שזה יחסור אלי ולא יהיה לי מזה טוב.

אז טוב זה בעצם מה שהמציאות רוצה.

אז בעצם כל האירועים שבמשך היום, המציאות הי זו שמזמנתי לי אותם, ואני צריך להתבונןן בכל אחד מהם ולמצוא את הטוב שבו, כדי שאני יהיה בשלום אם המציאות.

האמת בהתחלה ועד עכשיו הייתה המטרה לרשום רק אירועים טובים, ולא לרשום אירועים שליליים מזל רע ויסורים, אבל אולי בגישה הזו אני מפצל את המציאות ומעדיף משהו אחד על פני השני, ואולי באמת צריך להתבונן על כל האירועים שהיו באותו היום ולנסות למצוא את הטוב בהם, בקיצור לנסות למצוא את הטוב שבכל דבר.

כולם מחפשים את הטוב, וכמו שאליעד אומר, מי שרוצה להרגיש טוב צריך להפסיק לרצות להרגיש טוב, צריך להפסיק לחפש את האושר במקום אחר, כלומר הפיתרון הוא, להתחיל למצוא את הטוב כאן ועכשיו ובכל רגע ובכל תהליך, ובכל דבר.

תודה לך (-:

אני מציין את הדברים שהיו לי טוב, וגם מסביר למה הם טובים, כלומר מכניס שכל ומשמעות, כי אלוהים רוצה לתת למי שיש חיסרון, שבאמת רוצה, לכן מוסיף ומסביר גם למה מה שקבלתי הוא טוב, בכך בעצם זה גורם לי להתבונןן על התהליך שבאותו אירוע ולהבין אותו, ולהבין את הטוב המצוי בו.

התגלית המעניינת היא שזה כמו שאמרתי גרם לי לתשומת לב במשך היום, להתבונן בזמן אמת בריכוז כדי למצוא את הטוב, פתאום נפתחו לי עוד קטגוריות של טוב שיש להודות עליו, למשל על כל גילויים של תובנות רוחניות, יחסיים, הספק! פתאום אני רוצה לעשות עוד ועוד דברים כדי שאני אוכל לרשום אחרת כך שהיום עשיתי זה וזה...

הדבר המעניין הוא שעצם ההגדרה / החלטה / בחירה, שבסוף היום אני ארשום, גורמת לכך שבמשך היום זה כמו משחק, יש לי אינטרס למצוא את הטוב כדי שאוכל לרשום יותר רשומות בקובץ בערב, כמו משחק.

(-:

זה תרגיל מבורך לדעתי, זה מפקס אותך על הטוב שיש לך ושבכל דבר שעבר עליך.

כשמודים מעומק הלב, הלב נפתח ומזמן את חווית הטוב לחיים שלך.

בעבר יום יום הודתי על מה שיהיה ומה שהיה וקיבלתי לאותו יום, כן חוויתי התרחבות ומשיכה של חוויות שפרשתי אותן כטובות.

אולי זה איפשר לי התרגיל הנ"ל, לפרש את המציאות כטובה, למרות כל מה שעובר. נראה שזה כן מזמן את הטוב.

מצד שני, אם בתוכך אתה מכיר ומבין שהכל נובע מאותו שורש ממש, ואתה חווה שאותו שורש אחד שנחלק לשניים כל רגע ורגע הוא טוב לכשעצמו מלחתחילה, כלומר מעל הטוב והרע שאנו מכירים, אלא הטוב המקיף אותם, אז טוב לך תמיד אם תכיר בטוב הזה, ולא תזדקק בהכרח לתרגיל זה או אחר, תהיה בהודיה אמיתית בכל רגע.

אך התרגיל בהחלט מכון לזה...

תודה לך על השיתוף

תרגיל שהתחלתי לבצע כבר כמה למעלה משבוע:

בסוף היום אני אומר תודה על כל הדברים הטובים שקבלתי / קרו לי באותו היום, פשוט מעריך את מה שיש.

תוך זמן קצר הבחנתי שבמשך היום אני מתחיל להתבונן ולחפש דברים טובים בכל רגע ורגע, כדי שיהיה לי יותר מה לציין ולרשום בסוף היום.

אחת ההשראות לתרגיל זה האמרה של רבי נחמן ושל אליעד, על: לחפש את הטוב בכל דבר...

התחלתי לחשוב על מה שאליעד כתב בספר, שבכל רגע יש פוטנציאל לאינסוף טוב, וכל הבעיה הי בתשומת הלב שלנו אולי?

מישהו מוכן להתבונן יחד בתהליך הזה, על התרגיל הזה ולהסביר לי, את היעילות או חוסר יעילות שלו? בהבאת אדם לטוב.

ובעצם הרעיון פה הוא לתפוס את הרגע, כי כאשר האדם סופח עם הרגע פרשנות נגועה ולא אובייקטיבית הוא נשאב לקונפליקטים והרגשות האמוציונליים אשר נובעים כתוצאה מאותם קונפליקטים יוצרים משקעים והאדם בעצם מחליף משהו טוב במשהו פחות טוב.

ואדם כאשר מחליף משהו במשהו אחר, הוא צריך לשים לב לערכו בשוק כדי שלא יקנה "חתול בשק". ולכן כדי לתפוס את הרגע, יש צורך להצטייד בסבלנות ולא לנסות לעשות קיצורי דרך בפרשנויות לא אובייקטיביות ולתת לדברים לקרות ולסמוך על השכל בשילוב האינסטינקטים ולתת להם לצעוד בביטחה לעבר המטרה ע"י היצמדות השכל אל האמת.

לדעתי הכוחות הטמונים באדם מתוכננים היטב ואין צורך לתכנן אותם פשוט צריך להיות מודע אליהם, להבין כיצד הדברים פועלים שהאדם יכיר את עצמו הכי טוב. זה המפתח לשאר הדלתות כמו לעשות את המיטב בתחומים שונים. ואם קשה לאדם, לא נורא אפשר להתייעץ באנשי מקצוע שאפשר לסמוך עליהם ולא להשאיר בשום פנים ואופן דברים בבטן, אני אומר אפילו אם זה על הירח אפשר ללכת לשם זה עדיף מאשר לא להתפתח כלל.

כאשר האדם הולך עם הדברים עד הסוף ורוצה להצליח עליו לדעת ללכת עד הסוף ללא היסוס ב - 100% ולהבין את מנגנון כח הרצון שלו. וכאשר האדם מבין את העניין הזה הוא יכול לצבור ידע במהירויות חדשות וללא לחץ לפי מיטב יכולתו והבנתו.