... רק משום שהדבר אינו אפשרי. האדם לא יכול לדוגמה לנסוע לכל המדינות בעולם, כדי לדעת שהן קיימות. האדם בהחלט יכול לסמוך על זה שהוא למד שמדינה כלשהי קיימת, גם בלי להיות בה. אך כאשר האדם זקוק להחליט איזו החלטה חשובה , על האדם להשתדל לאמת את המידע שלפיו הוא מקבל את ההחלטה. ואיך ...

... הספק שלו לעומק, הוא מסוגל להתמודד איתו טוב יותר. לדוגמה, אדם שחושב על החלטה חשובה כמו שינוי קריירה עשוי להיות מלא בספקות. אם הוא לא יבין מה בדיוק יוצר אצלו את חוסר הוודאות - האם זה הפחד משינוי? ...

... בקבוצה החלטה בקלות החלטה בתנאי אי וודאות החלטה בתנאי חוסר וודאות החלטה גורלית החלטה חד משמעית החלטה חשובה החלטה טובה החלטה להפסיק לעשן החלטה מתוך אי וודאות החלטה נבונה החלטה נחושה החלטה נכונה ...

... או נמנעים מההחלטה מסיבות אחרות. חשוב לוודא שמדובר בספק אמיתי ולא בתירוצים פנימיים. כיצד להחליט במצבים שבהם ההחלטה חשובה במיוחד? אליעד מדגיש שהשיטות שהוצגו אינן מיועדות למצבים שבהם ההחלטה היא בעלת חשיבות גבוהה מאוד ...

... כמה האדם יחפור ויחקור את עצמו. ההחלטה עצמה היא המפתח לשינוי, ובסופו של דבר, האדם חייב להחליט - לפעמים אפילו בלי שום סיבה הגיונית לכך. למה כל ההחלטות הן בעצם שרירותיות? כדי להבין מדוע ההחלטה חשובה כל כך, אליעד כהן מסביר שלמעשה, בשורש העמוק ביותר, אין באמת שום היגיון ברור מאחורי שום החלטה. למשל, אדם שרוצה להפסיק לעשן יכול לגלות שאין שום סיבה ...

... חשובה לפני שהחלטתם לגבי ההחלטה המשמעותית ביותר. לאחר התיעדוף הראשוני, תוכלו לפתור את ההחלטה החשובה ביותר, ואז ההחלטות האחרות יתבהרו ויהיו קלות יותר לפתרון, כי הפתרון של ההחלטה העיקרית ישפיע על המשניות. איך עושים תיעדוף נכון בין החלטות שונות? אליעד כהן ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, צריך לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא ... שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, ... שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ... בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים דורשים מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש ... למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם כך בגלל שיש לו הפרעת התנהגות כלשהי. אלא, זה בגלל שילדים בעייתיים וילדים עקשנים, יש להם צרכים רגשיים בתת ... שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה עצמאית משל עצמו. ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו באגו שלו, שזה כמובן נכון, גם אם זה מוכרח להיות כך, שהדבר הזה גורם לכך, שהילד באופן בלתי מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה לנקום בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו באגו שלו, ועל זה שהם כל הזמן גורמים לו להרגיש שהוא לא מספיק בסדר עבורם. ואז, הוא לפעמים עושה דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, גם אם זה ... רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על כך, הילד עובר מהפך רציני בתהליך הגדילה ובתהליך ההתבגרות שלו כאדם. תהליך, שהוא לכשעצמו, גורם לילד לרצות ... שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, ... של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו לבית כלא של הגדרות שונות. כי כאשר האדם לא מבדיל בין טוב ... עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. ... שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של ... מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפכ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא ... לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה ... בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית אינטליגנציה חברתית אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע ... האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את ... השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, ... את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא ... על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ה

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחוייב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית ... את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה לא לעשות את מה שאומרים לו, רק בגלל שאומרים לו. אלא, לעשות את מעשיו, מתוך זה, ...

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת שיש טוב ורע ... לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור להכניס אצבע לחשמל, כיוון שזה רע. מנגד, לפי הרוחניות הגבוהה שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ... רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות ... חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות ... שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה בחינוך היא באמת של הילד או של ההורה? אליעד מסביר לעומק כי הדילמה שהורה חווה לגבי כיצד לחנך את הילד אינה באמת של הילד, אלא של ההורה עצמו. הסיבה לכך היא שההורה עצמו נמצא בקונפליקט פנימי בין התפיסה שהכל אפשרי לבין התפיסה שיש מחויבות של טוב ורע מוחלטים. אליעד מסביר שאם ההורה היה משוחרר מהקונפליקט הזה בעצמו, הוא לא היה מרגיש כל בעיה בחינוך הילד, משום שהיה יכול להסביר לילד בפשטות את שני הצדדים של כל דבר. לדוגמה, הורה שחש חובה לעצור את הילד מלקפוץ לכביש כדי שלא יידרס, עושה זאת מתוך תפיסת טוב ורע מוחלטים - שהמוות רע והחיים טובים. אך באותה עת, הורה רוחני יותר היה מסוגל לראות שגם למוות יש צדדים חיוביים מסוימים, והיה מסוגל להסביר זאת בצורה מאוזנת לילד, בלי להרגיש אשם או לחוש שהוא דופק את הילד. כיצד לפתור את הקונפליקט הפנימי של ההורה בחינוך? הפתרון שאליעד מציע הוא בראש ובראשונה להורה ולא לילד: ההורה חייב קודם כל לפתור את הקונפליקט הפנימי שלו עצמו לגבי טוב ורע, לפני שיוכל להעביר זאת לילד. אליעד מדגיש כי עד שההורה לא יחווה בעצמו את חוסר ההבדל בין טוב לרע, הוא לא יוכל להעביר את התפיסה הזאת לילד. הוא מזכיר את דברי רבי נחמן, האומר כי אדם לא יכול ללמד אחרים את מה שהוא עצמו טרם למד. הדגש של אליעד הוא שהקושי האמיתי הוא פנימי של ההורה, וככל שההורה יעמיק ויפתור את הדילמה הזו בתוכו, כך הוא יוכל לחנך את הילד בצורה מאוזנת יותר. כלומר, הפתרון הוא עבודה פנימית של ה