אליעד כהן מסביר שקיים שקר גדול במיוחד בחיים, והוא השקר של "תכלית החיים". לדבריו, לאף אדם בעולם אין באמת מושג אמיתי מדוע הוא חי, או מדוע המציאות עצמה קיימת. כאשר מישהו נותן סיבה או הסבר לקיום, תמיד ניתן להמשיך לשאול "ומה הסיבה של אותה סיבה?" וכן הלאה, ללא סוף. הדבר מוביל לכך שלמעשה אף אחד אינו יודע את התשובה האמיתית לשאלה מדוע הוא חי, מדוע יש חיים, או למה בכלל יש עולם וקיום. מכאן שאליעד מגדיר את עניין "תכלית החיים" כשקר משמעותי.
מדוע בני אדם סובלים תמיד ומפחדים מהלא נודע?
אליעד מסביר שהחוסר בתשובות אמיתיות לגבי הקיום, גורם לאדם לתחושת פחד מתמדת. לאדם אין מושג למה הוא חי, למה הוא סובל, ומה תכלית הקיום בכלל. זה גורם לכך שהאדם חווה סבל מתמיד - אפילו אנשים שמציגים חזות של אושר תמיד מפחדים לאבד את הטוב שיש להם, או מפחדים מכך שהמציאות תשתנה לרעה. כל אדם סובל, בין אם בגלוי או בסתר, כי תמיד יש תחושה שחסר משהו.
מהי הסיבה האמיתית לסבל? האם זה הגוף או עצם הקיום?
אליעד מדגיש שהסבל לא נובע מעצם העובדה שיש לאדם גוף או שהוא חי בצורה פיזית. הסבל קשור לעצם קיומה של התודעה, לעצם זה שהאדם קיים בנפרדות מהשלם. לדוגמה, הוא מביא את החלום: כשאדם חולם, הוא עדיין קיים בתוך החלום, גם אם בפועל הגוף הפיזי שלו לא נמצא שם. האדם בתוך החלום קיים, ולכן הוא חווה דברים טובים או רעים. כלומר, עצם הקיום הוא זה שגורם לתחושת סבל - כי האדם מרגיש מנותק מהמציאות השלמה והאינסופית.
איך מתבטא השקר של קדושת החיים ומה הבעיה עם "החיים כתכלית"?
אליעד מתאר כיצד אנשים רבים מתמודדים עם חוסר הידיעה והסבל הזה בכך שהם מגדירים את החיים עצמם כתכלית - כלומר, "הדבר החשוב ביותר בחיים הוא החיים עצמם". אבל כאן מתגלה סתירה: איך ייתכן שהחיים הם הדבר החשוב ביותר אם מלכתחילה ברור שיש להם סוף? לפי אליעד, ההיגיון אינו מאפשר לחשוב שהמטרה העליונה של הקיום היא משהו שמראש ידוע שהוא זמני וחולף. הוא משתמש בדימוי של דלי מים עם חור - האדם מתאמץ מאוד למלא דלי, בעודו יודע שהמים ממילא יברחו החוצה. זוהי הדוגמה לכך שההשקעה האינסופית והסבל הכרוך בה חסרי משמעות, אם החיים הם התכלית עצמה.
כיצד אפשר להפסיק לסבול גם בלי לדעת את התכלית?
אליעד מציע דרך מעשית להפסיק לסבול, גם אם אין לאדם מושג אמיתי לגבי תכלית החיים. הוא אומר שיש אפשרות להגיע למצב של הנאה כה גדולה, עד שבכלל לא יעניין אותך יותר לדעת מה התכלית האמיתית. כלומר, ככל שלבן אדם טוב יותר והוא מרגיש הנאה אמיתית, כך הוא פחות עסוק בשאלה "למה אני חי?" לעומת זאת, ככל שרע לאדם, הוא מתמלא בשאלות על תכלית החיים, כי הוא רוצה להבין למה רע לו ומה הפשר של הסבל הזה.
לדוגמה, אליעד מציג מצב שבו אדם חוטף מכות. האדם לא ירצה לשמוע הבטחה שבעתיד יהיה לו טוב כתוצאה מהמכות. הוא יעדיף פשוט שלא ירביצו לו כלל. כלומר, הוא מבהיר שהרעיון של "סבל היום תמורת אושר בעתיד" אינו מנחם ואינו פותר את בעיית הסבל עכשיו.
האם לחיים יש תכלית אמיתית מעבר לסבל והנאה?
לפי אליעד, אמנם המטרה הבסיסית של החיים יכולה להיות הנאה והרגשה טובה, אך אין זו התכלית הסופית והאמיתית. יש משהו עמוק ופנימי יותר שהוא תכלית החיים האמיתית. הוא מציע לאדם לשאוף להנאה ולתחושת טוב בחייו, אבל גם להבין שלא בכך מסתכם העניין. אם האדם יגיע להנאה וירגיש שזה לא מספק אותו לחלוטין, הוא יתחיל לחפש את התכלית האמיתית, את האמת המוחלטת, עד שיגלה אותה.
כיצד ניתן לגלות את תכלית החיים האמיתית?
אליעד מדגיש כי לכל דבר במציאות יש סיבה אמיתית - מדוע אתה חי, מדוע אתה קיים, מדוע אתה סובל, מדוע יש בוקר ולילה, ומדוע החיים נגמרים במוות. כאשר אדם מתחיל להתמקד בשאלות האלו ברצינות ולחפש אחר האמת, בסופו של דבר הוא מגיע לתובנה עמוקה של התכלית האמיתית של החיים והמציאות בכלל. הגילוי הזה מוביל לחיים אמיתיים וטובים, בלי צורך בחיפוש אחר תכלית נוספת, כי התשובה כבר נמצאת בתוכו.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שלמרות הסבל וחוסר התכלית לכאורה, יש דרך להבין את תכלית הקיום האמיתית, ומתוך כך להגיע לחיים שלמים וטובים באמת, ללא פחד וסבל מיותר.
- מהי תכלית החיים?
- מדוע אנשים מפחדים מהמוות?
- איך להפסיק לסבול?
- מה הסיבה לסבל האנושי?
- האם החיים הם התכלית?
- מה משמעות הקיום האנושי?
- איך למצוא את התכלית האמיתית של המציאות?
אחד מהשקרים הוא השקר של תכלית החיים, וכפי שכבר אמרתי
לאף אחד אין מושג למה הוא חי באמת?
ואין תשובה או הסבר, וזאת מדוע?
כיוון שאם ניתן סיבה יהיה ניתן לשאול, אז מה הסיבה של הסיבה? וכן הלאה והלאה.
ואחד הדברים המפחידים בחיים את האדם, שאין מושג מה היא תכלית החיים.
מה גם שתמיד יש פחד לבני האדם, תמיד כולם סובלים גם אם הם ישקרו שטוב להם
תמיד יהיה פחד שיהיה פחות טוב, שמשהו יקרה.
ולא מספיק שסובלים כל הזמן כי לא יודעים את תכלית הקיום
בנוסף לצרה הזו האדם אפילו לא יודע למה הוא חי
ועל אחת כמה וכמה, למה הוא סובל!!!!
הסבל הוא לא בגלל שאתה חי, ולא משנה אם אתה בגוף או בתוך חלום
כי גם בחלום אתה קיים, אבל ללא גוף.
ומעצם הקיום, זה מה שגורם לך להרגיש רע. ומדוע?
כי אתה בנפרדות! ולמה אתה בכלל קיים?
מי שיסתכל בעין אמיתית, איך יוכל להגיד שהתכלית היא החיים עצמם?
כי אתה יודע שיש לו סוף לדבר הזה שנחשב חיים, ואדם מתאמץ ומתאמץ עוד ועוד
וסובל, וממלא דלי שיש בו חור, וכך במרדף ומאמץ ללא תכלית.
אבל בשביל מה?
ויש דרך, שתחיה כל כך טוב, שלא יעניין אותך מה תכלית החיים.
וככל שיהיה לך יותר טוב, כך לא יעניין אותך מה התכלית.
ואם לא טוב לך באמת, מה יעזור לך מה התכלית. ואומרים לאדם, מחר תקבל שכר
"תכלית החיים שאחר כך יהיה לך טוב" אתה יודע למה רע לך...? כי אחר כך יהיה לך טוב...
מה זה משנה מה יהיה מאוחר יותר, עכשיו אתה אמור למקד את עצמך בהנאת החיים.
התכלית האמיתית היא לא ההנאה, אך המטרה אמורה להיות הנאה, כי לכל דבר יש סיבה
ומי שינסה למקד את ההבנה שלו בתכלית, בדברים הפנימיים שהם התכלית של המציאות
יבין שהתכלית היא ללא קשר לכך שאתה מת בסוף.
ומי שיגלה וימצא את התכלית האמיתית, יחיה חיים טובים באמת ללא חיפוש התכלית.