יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים על נשים, ובו נאמרו דברים כמו שאישה שמתלבשת באופן לא צנוע מגיע לה להירצח, או שאישה שבוגדת בבעלה צריך לשרוף אותה. דוגמאות נוספות כוללות טענה שכל הצרות בעולם מגיעות מנשים לא צנועות, או שאישה מטבעה נחותה ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג באופן רשמי אדם שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... לכן לפי היהדות, התפיסה כלפי האישה או הגויים היא נחותה וברורה. האם אמירות הרבנים אכן מייצגות את רוב הציבור הדתי? אליעד כהן מסביר שרוב הציבור הדתי אינו באמת מזדהה ביום - יום עם הטקסטים האלה בצורה ישירה. למרות שהרבנים אומרים דברים שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי הרחב מגנה, כמו הרב אמנון יצחק או הרב ברלנד, נחשבים לקיצוניים דווקא משום שהם לוקחים את הטקסטים ברצינות מלאה. לכן, רבנים אלה מנודים גם בתוך הציבור הדתי עצמו. כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה עם המסרים האלה ברמה המעשית, אלא חי בקונפליקט מתמיד של ניסיון ליישב בין אמונתם הדתית לבין החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, ...

... יכול להיות שכולם משוגעים? האם יכול להיות שכולם חיים בשקר? האם יכול להיות שכולם טיפשים? ללכת אחרי הרוב, כל הדתיים טועים, כל החילונים טועים, אולי אתה טועה? אולי אני טועה? האם יכול להיות שכל העולם טועה? אליעד כהן פותח ... יאמצו דעה מוטעית בו - זמנית. אך אליעד כהן מציע להסתכל על הנושא מזווית שונה. הוא נותן כדוגמה את הדתיים. הדתיים מאמינים באמונה שלמה באלוהים ובסיפורים שונים כמו סיפורי התורה, הם קמים בבוקר ומתפללים, מדברים עם חבר דמיוני כלשהו, מאמינים ... סביב הרעיון הזה, ויש להם ספרים שלמים, רבנים וסיפורים אינספור על החבר הדמיוני שלהם. אבל האם יכול להיות שכל הדתיים טועים? אליעד כהן אומר שכן, אפשרי בהחלט שכל הדתיים טועים. אם מסתכלים מהצד ההפוך, אדם דתי יחשוב שכל החילונים טועים. עבורו, כל מי שלא מאמין במה שהוא מאמין בו - חי בטעות גדולה. מהצד של ... הם אפילו לא יודעים שהם מאמינים במשהו ספציפי - כי אין מי שחושב אחרת. מה אפשר ללמוד מהסתכלות על דתות אחרות? אליעד כהן נותן דוגמאות נוספות של דתות: מוסלמים מאמינים שמוחמד עלה לשמיים על סוס, ויהודים חושבים שמשה רבנו הכה בסלע ויצאו ממנו מים. נוצרים מאמינים שישוע ... מוזר - כל קבוצה בטוחה שהיא צודקת, וכל השאר טועים לחלוטין. אליעד כהן מציין שהגישה הזאת נפוצה גם מעבר לדת - שמאלנים חושבים שכל הימנים טועים או גזענים, והימנים בטוחים שהשמאלנים טועים או בוגדים. כל קבוצה רואה את עצמה ... שאליעד כהן מדגיש היא הצורך להטיל ספק. אם כל כך קל להבין מדוע אחרים טועים, אם ברור לך למה דתות אחרות טועות, למה פוליטיקאים אחרים טועים, או למה תרבויות אחרות טועות, האם אתה מסוגל גם לעצור ולהטיל ספק באמונות ... להטיל ספק מתמיד באמונות הכי בסיסיות, אפילו באלה שהן קונצנזוס מלא. האם כולם טועים? איך להטיל ספק באמונה? האם הדתיים טועים? האם ייתכן שכל העולם טועה? האם גם אתה טועה? למה כולם חושבים אותו דבר? האם החילונים טועים?

חיפוש האמת בלי אינטרסים, למה הדתיים לא מגלים שהתורה לא נכונה מדוע חיפוש האמת חייב להיות נטול כל אינטרס אישי? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם ... יש לו רצון או אינטרס שהתוצאה תהיה לצד מסוים. אליעד מפרט את הבעיה הזו בעזרת דוגמה ברורה: אותו אדם הדתי בודק את נכונות התורה, ולמרות שהוא טוען בפני עצמו ובפני אחרים שהוא בוחן את הדברים באובייקטיביות, בפועל הוא לא ... האמיתית. כל גישה אחרת רק תוביל את האדם לאמת שהוא בחר מראש שתהיה קיימת עבורו, ולא לאמת האובייקטיבית. למה הדתיים לא מגלים שהתורה לא נכונה? הסיבה שהדתיים אינם מגלים שהתורה לא נכונה, לפי אליעד כהן, נעוצה באינטרסים הפנימיים שלהם. הם מעדיפים לגלות שהתורה נכונה מפני שקבלת ... לאמת האובייקטיבית על התורה, אלא רק לאמת שקרית, כזו שמספקת את רצונותיו. אליעד מסכם שזו אינה רק בעיה של דתיים, אלא של כל אדם שבוחן שאלה כלשהי תחת השפעה של אינטרסים. המסקנה היא שחיפוש אמיתי ואובייקטיבי חייב להיעשות ללא ... הטיה, וללא כל העדפה פנימית, כדי להגיע לאמת המוחלטת והנקייה. האם התורה נכונה? איך למצוא את האמת? למה אנשים דתיים לא מגלים את האמת? חיפוש האמת בלי אינטרסים בדיקה אובייקטיבית של אמונה דתית כיצד אינטרסים משפיעים על האמת?

... אלוהים? אתה אלוהים, מה זה להיות אלוהים? מי זה אלוהים האמיתי? מי ברא את אלוהים של היהודים? אלוהים של הדתיים, למה אני אלוהים? למה הכל כרצונך תמיד? מי ברא את העולם? הספר להיות אלוהים מה זה אומר להיות אלוהים? ... להמחיש את רעיון האחדות? הדוגמה הראשונה שניתנת בהרצאה היא על האצבע. כל דבר קטן, כמו האצבע, יכול להיחשב כישות נפרדת רק אם שוכחים שהיא חלק מהיד, שהיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק מהמציאות. אם האצבע תבין שהיא רק ... או להתנגד לה. כך גם כל פרט במציאות - הוא רק חלק ממשהו גדול יותר. האם אלוהים הוא ישות נפרדת? אליעד מציג את שני התפיסות העיקריות על אלוהים. בתפיסה הדתית המקובלת, אלוהים הוא ישות נפרדת מאתנו, והיא בראה את העולם ומנהלת מערכת יחסים עם בני האדם. לעומת זאת, בתפיסה האחרת, אלוהים הוא המציאות כולה, ... ההבנה שבסיס ההסבר הזה היא השאלה מי אני באמת?, אשר יכולה להוביל אותנו להבנה שהאדם עצמו הוא לא ישות נפרדת, אלא חלק מהמציאות הכללית והכוללת, שהיא האלוהים האמיתי. כל מה שקורה הוא חלק מהמציאות, ולכן כל פעולה נחשבת כפעולה ... מה זה להיות אלוהים? אלוהים האמיתי? האם אני אלוהים? איך להרגיש שאני אלוהים? מהי המציאות האינסופית? הגדרת אלוהים בתפיסה הדתית האם יש נפרדות בין אדם לאלוהים? למה יש חשיבות להתבוננות באצבע, כף היד והגוף כולו? ההסבר מתחיל בהתבוננות פשוטה ... רחב, הוא עשוי לגלות שהאני שלו הוא חלק מאותה מציאות אחת שלמה. בדומה לאצבע, שגם היא ישות שנראית לעצמה נפרדת, אבל בפועל היא חלק משלם גדול יותר. איזו דוגמה ממחישה את הרעיון שלפני 100 שנה לא היתה אצבע, אך ... איך מתקשרת תפיסת אלוהים לכל העניין הזה? במהלך ההסבר מוזכרות שתי תפיסות עיקריות לגבי אלוהים: תפיסה ראשונה, נפוצה בתפיסה הדתית, גורסת שאלוהים קיים מחוץ לאדם: יש אותנו ויש אלוהים. האל הזה כביכול ברא את העולם, נתן תורה, ומקיים מערכת ... - כך שהכל נדבק בסופו של דבר לישות אחת כוללת. אם לאצבע היתה תודעה עצמית, והיא היתה חושבת שהיא נפרדת מהיד, היא היתה יכולה להרגיש פחד או כעס כלפי היד שעושה לה פעולה מסוימת. אבל אם היא מבינה שהיא ... היו קיימים בחומר אחר. ואם נתפרק לרמה תת - אטומית, מוצאים שגרעיני האטומים היו קיימים בצורה אחרת. אין באמת נקודת זמן שהחומר לא היה קיים, כי הוא כל הזמן מחליף צורה. כך גם האדם לא נולד יש מאין - ... - והכל נוצר בתודעת החולם. כאשר האדם יתעורר, יבין שכל מה שראה בחלום לא היה אמיתי במובן של ישות נפרדת, אלא חלק ממנו עצמו. ברמה הרחבה, המציאות נתפסת כחלום עצום, שבו הכל חלק מאותה תודעה כללית: אם מישהו מקלל ... שני חלקים של אותה ישות אחת. דוגמת אלוהים של היהודים לעומת אלוהים האמיתי: מציגים הבדלה בין אלוהים שמופיע בתפיסה הדתית הקלאסית, כישות חיצונית לאדם, בעלת רצונות וציוויים, לבין אלוהים האמיתי שהוא המציאות עצמה, בלי שום נפרדות, המקיף את הכל והכל חלק ממנו. אם האדם הוא חלק מאלוהים, מתבטל ההיגיון שיש מערכת יחסים נפרדת, ציוויים ועונשים. אך אם אומרים שיש אני ויש אלוהים, יוצא שאנחנו לא באמת חלק ממי שהוא אינסוף. דוגמת המפץ ... דמויות מסוימות זמן הוא יחסי, ושגם כך הרעיון העיקרי הוא שהחומר ותצורותיו היו ויהיו בכל מיני שלבים, כי אין נקודת התחלה וסוף אמיתית לכל העניין. דוגמת הספר להיות אלוהים: האדם מציין שקיים ספר שפירט מאוד את כל הנושא: מה ... שאני רוצה? מי זה שבתוכי רוצה או כועס? מי כתב את התורה? מי כתב את העיתון? מי גורם לגשם לרדת? הוא עשוי לגלות, מתוך חקירה פנימית יסודית, שהכל הוא חלק מישות אחת המכילה הכל, ושגם החוויות האישיות הן ביטוי ... אלוהים? ביקורת על הספר להיות אלוהים, המלצה על הספר להיות אלוהים, מה זה להיות אלוהים? סוגים של אלוהים, התפישה הדתית של אלוהים, אמונה באלוהים, בחירה חופשית, אני חלק מאלוהים, אלוהים הוא הכל, מהו אלוהים? מי זה אלוהים? אלוהים הוא ...

... קרה, אז יש אלוהים ויש מצוות שאותן צריך לקיים, ואם לא היה, אז לא חייבים לקיים מצוות ואין מחויבות דתית. אך למעשה, אליעד כהן טוען שזה ויכוח סרק ומיותר לגמרי, משום שאין שום משמעות אמיתית לשאלה האם הניסים הללו אכן התרחשו. מהי משמעות הניסים והאם הם מוכיחים את קיומו של אלוהים? אליעד מסביר שהדתיים כל הזמן מנסים להוכיח את קיומו של אלוהים דרך הניסים, בטענה שאם מתרחשת תופעה בלתי מוסברת, היא מוכרחה להיות ... כוח עליון. עם זאת, אליעד מדגיש שבעצם, אף אירוע לא מהווה הוכחה מוחלטת לשום דבר. הוא מדגים שהטענה של הדתיים - לפיה נס בהכרח אינו יכול להיות אקראי - אינה נכונה בהכרח. הוא טוען כי גם אם מישהו אומר ... פעולה מסוימת דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת. כיצד אלוהים נתפס כאחד עם המציאות? אליעד טוען כי רוב האנשים, במיוחד הדתיים, תופסים את אלוהים בצורה מעוותת. הם מדמיינים שיש אלוהים מצד אחד ועולם מצד שני, וכי לפעמים אלוהים מתערב ולפעמים לא. אבל לפי תפיסתו של אליעד, אלוהים אינו ישות נפרדת מהמציאות, אלא אלוהים הוא ההוויה עצמה - המציאות שתמיד קיימת ושלא יכולה שלא להתקיים. אי אפשר לחשוב על מצב ... משמעות. לפי אליעד, האדם אינו באמת בוחר דבר, כי הכל מתהווה על ידי אותו הכוח בכל רגע. גם אנשים דתיים שחושבים שהם חייבים לקיים מצוות, וגם חילונים שחושבים שיש להם בחירה חופשית, כולם מונעים בפועל מאותו כוח. אפילו הטעויות ... עולה השאלה, האם בכלל יש משמעות לשאלה אם הוא היה או לא היה? מהי משמעות הוויכוח על הניסים והנפלאות? הדתיים משתמשים ברעיון הנס כהוכחה לקיומו של אלוהים: אם קורה אירוע בלתי מוסבר, הם מייחסים אותו לאלוהים. לפי גישה זו, ... דבר, הרצון של אלוהים נתפש כרצון אקראי, מכיוון שאי אפשר להסביר מה גרם לו. מדוע התפישה על אלוהים כישות נפרדת מולידה חקירות אינסופיות? כאשר אדם מניח שאלוהים הוא ישות נפרדת מהמציאות - יש אלוהים ויש עולם - נשאלת השאלה למה אלוהים בחר לבצע ניסים. אם המטרה היא להראות שהוא ... על אלוהים כעל ישות אחת לצד העולם, הם לפי הטענה כופרים ברעיון האלוהי האמיתי, כי הם מציירים אותו כישות נפרדת וזקוקה להוכחות. אז מה הטעם לבדוק אם אירוע כמו מתן תורה היה או לא? אם מבינים שהמציאות כולה היא ... אם לאדם יש בחירה חופשית ומדוע מצפים ממנו לקיים מצוות. לפי הדברים, אם הכל נעשה על ידי אלוהים, גם הדתיים שחושבים שעליהם לקיים מצוות - בעצם מונעים על ידי אותו כוח ממש, כמו החילוני שבוחר לא לקיים מצוות. הטענה ... כביכול מחויבים, ואם לא היה, אז לא מחויבים. ואנחנו נראה שהוויכוח אם היה או לא היה הוא ויכוח סרק. הדתיים מנסים להוכיח כל הזמן שיש אלוהים, ואחת ההוכחות שלהם זה על ידי הניסים. כי אם לא יודעים להסביר את ... שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס. אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף. ... אם נגיד שאלוהים רצה לעשות את זה, זה כוח אקראי. כי הכוח של אלוהים הוא אקראי, ואלוהים הוא אחד. והדתיים שהם כופרים באלוהים שהוא כל יכול, והם אומרים שאלוהים, למה עשה ניסים? כי הוא רוצה שתכיר אותו, שתדע שהוא ... הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון. זא שבכל מקרה בסופו של תהליך מגיעים לתוצאה של אקראיות. ואותו דתי חכמולוג שיגיד לך זה לא אקראי, זה אלוהים עשה את זה, נכון! אבל אלוהים עשה את זה עדיין נשאר אקראי, לכן אין משמעות מי עשה את זה אם זה נשאר אקראי. ועכשיו ניתן נקודת מבט נוספת, על מתן תורה, האם התרחש, האם הניסים קרו או לא. והאנשים שנותנים לזה משמעות, זה בגלל תפישה ... שלא להיות קיים. עכשיו, כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי, שהיא לא המציאות, שהיא רק חלק מהמציאות. כי הדתיים הכופרים, אומרים יש אלוהים ויש עולם, יש לפעמים התערבות ולפעמים אין, ולכן הכל מידי שמים חוץ מיראת שמים. אבל ... לא. וגם אם אלוהים ידבר עכשיו מהשמים, מה זה משנה? הרי הכל אחד! כל מה שקורה זה מאלוהים. אם הדתיים היו חווים את ההתגלות של אלוהים כל רגע מחדש, אז אין משמעות לשאול מי עשה את מתן תורה, כי ... שיש לך בחירה חופשית, ואז מה שייך להגיד שצריך לקיים מצוות וכו. ונכון שגם את זה אלוהים עשה שיהיו דתיים מטומטמים שיחשבו שהוא רוצה שהם יחשבו שהם צריכים לעשות משהו. וגם חילונים שירוצו וירוצו ולא יבינו למה? וגם אם ...

... האמת? מהי הסתירה בין הידיעה האלוהית לבין הבחירה החופשית? שאלת הבחירה והידיעה עוסקת בסתירה לכאורה בין שני עקרונות מנוגדים בדת: האמירה הכל צפוי מול הרשות נתונה. מצד אחד, אם אלוהים יודע מראש מה יתרחש, האדם לכאורה מאבד את יכולת הבחירה האמיתית, מכיוון שאינו יכול לפעול בניגוד למה שאלוהים כבר יודע. מצד שני, התפיסה הדתית גורסת שהאדם בעל בחירה חופשית, ולכן הוא אחראי למעשיו ולתוצאותיהם. למשל, אם אלוהים יודע שאדם ייסע לים בשבת, לא ברור מדוע הוא ייענש על כך - הרי הוא כביכול נאלץ לנסוע בהתאם לידיעת האל. מדוע התשובות הדתיות לשאלת הבחירה והידיעה אינן מספקות? אליעד כהן מבקר תשובות נפוצות של רבנים שמנסים להתמודד עם השאלה הזו, כמו הדוגמה ... של שליטה. מדוע הפרספקטיבה של אלוהים קריטית להבנת שאלת הבחירה? אליעד כהן מדגיש כי רבים מנסים לענות על השאלה מנקודת המבט האנושית בלבד ומתעלמים מנקודת המבט של אלוהים. השאלה האמיתית אינה מה האדם מרגיש או חושב לגבי הבחירה שלו, אלא כיצד נראית המציאות מבחינה ... אלוהים. אם נשאל את אלוהים מדוע אדם נוסע בשבת, הוא חייב לומר שהוא עצמו גורם לאותו אדם לנסוע. כך, מנקודת מבטו של אלוהים, אין לאדם באמת בחירה חופשית אלא רק אשליה של בחירה. מה הבעיה עם התפיסה שהבחירה היא רק חוויה סובייקטיבית? הבעיה בתפיסה זו היא שהיא אינה מתמודדת עם המציאות האובייקטיבית: גם אם האדם מרגיש שיש לו בחירה, מבחינה אובייקטיבית הוא אינו שולט בכלום. השליטה נמצאת לחלוטין ... זאת לכל אדם יש בחירה חופשית, כיצד ייתכן הדבר? מצד אחד, הכל צפוי כי אלוהים יודע הכל. מצד שני, הדת מלמדת שלכל אדם יש בחירה חופשית, והחיבור בין שני הרעיונות נראה סותר. השאלה מתמקדת בסתירה: אם אלוהים יודע מראש מה אעשה, האם אני באמת יכול לבחור אחרת ממה שאלוהים כבר יודע שאעשה? מדוע האמירה הכל צפוי והרשות נתונה נראית כסותרת? הטענה שהכל צפוי והרשות נתונה נשמעת הגיונית מבחינה דתית, אולם קשה להבין כיצד היא מתיישבת ברמה הלוגית. אם אלוהים יודע מראש, לדוגמה, שאדם מסוים יסע לים בשבת, מדוע ... עושה את הכל, לא ברור כיצד נשאר לאדם פתח בחירה אמיתי. כיצד קשורה השליטה של אלוהים לרעיון הבחירה? השאלה מתחדדת כך: אם אלוהים עושה את כל מה שקורה, הרי שבכל רגע הוא זה שמחליט ומניע הכל, כולל את האדם עצמו ואת רצונותיו. הדתיים שמנסים לטעון שאלוהים עושה את הכל אבל בכל זאת נתן לך בחירה לא באמת עונים על השאלה, כי עצם ... שהוא לא מחליט, הרי זו עדיין החלטה שלו בכל רגע מחדש, ואין כאן יציאה אמיתית שלו מהשליטה המלאה. מדוע הדתיים שמתעלמים מהפרספקטיבה של אלוהים אינם פותרים את הבעיה? מי שרק אומר לא אכפת לי מה אלוהים חושב, אכפת לי ... ככה קוראים לשאלה, מה היא שאלת הבחירה והידיעה? שאלת הבחירה והידיעה היא בעצם שאלה שחושפת את הטמטום והשיגעון במשפט הדתי שאומר, הכל צפוי והרשות נתונה, מה זאת אומרת הכל צפוי והרשות נתונה? הכל צפוי פירושו, מראש הכל צפוי, אלוהים ... אומרת אם אלוהים יודע מה אני יעשה אז איך יש בחירה חופשית? ומה זאת אומרת? כי מצד אחד מבחינה דתית אלוהים יודע הכל, יודע מה יהיה, ומצד שני מבחינה דתית יש גם בחירה חופשית, ושני הדברים האלו לא מסתדרים, כי אתה לא יכול להגיד שאלוהים יודע הכל ואף על ... היא, אם אלוהים עושה את כל מה שקורה אז איך יש לי בחירה חופשית? אז מה אפשר לומר, החוכמולוגים הדתיים יגידו אלוהים עושה את כל מה שקורה אבל הוא נתן לך בחירה חופשית, הם חושבים שהם אמרו בזה דבר ... לא יותר מאשר חוויה אישית שלו, ומצידו של אלוהים השאלה הנשאלת היא, כיצד אלוהים רואה את המציאות? זה נכון שהדתיים שהן כופרים באלוהים לא אכפת להם מה אלוהים חושב, אכפת להם מה השיגעון שלהם חושב, הם פסיכיים רציניים, מצד ... לתת את כוח השליטה למישהו אחר שישלוט בשבילו בשביל בחירה חופשית, אבל איפה פה הבלוף? כמו כל הבלופים של הדתיים, הבלוף הוא פשוט, תשאל את השאלה, אם אלוהים נותן לך בחירה חופשית האם הוא יכול לחזור בו או לא ... התודעה של האדם ומהווה את הבחירה החופשית ומהווה את העדר הבחירה החופשית, וכו והוא מהווה גם את הטמטום של הדתיים, והוא מהווה גם את החוכמה שלי, הוא גם מהווה את הטמטום של אלו שלא מבינים אותי, והוא מהווה גם ...

... ההבדלים שנוצרים בין בני האדם ובין שאר הבריאה נובעים מהתפיסה המוטעית של נפרדות, שגורמת לאדם לחשוב שיש לו משמעות מיוחדת, בעוד שלמעשה אין הבדל מהותי בין האדם לבין הדומם. מדוע החלוקה לדומם, צומח, חי ומדבר היא כפירה באחדות האלוהית? ... נשמה שונה מזו של בעלי החיים. שלמה גם תוהה: מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ?, ומכאן שאליעד מסביר שהמחשבה לפיה רוח האדם שונה משל הבהמה היא מחשבה מטופשת וחסרת בסיס אמיתי. האם הדתיים עיוותו את דבריו של שלמה המלך? לדברי אליעד, הדתיים סילפו את דבריו של שלמה המלך. הרבנים, שלא אהבו את הגישה המאחדת של שלמה המלך, עיוותו את הפסוק, הוסיפו מילים, וטענו שמותר האדם מן הבהמה כי הכל הבל לבד הנשמה הטהורה, ... שהיא טהורה יותר. אליעד מדגיש כי שלמה המלך אמר בדיוק ההפך, שאין כל הבדל בין הנשמות. האם יש משמעות מיוחדת לאדם לעומת דומם? לפי אליעד, אין לאדם משמעות מיוחדת או יתרון על פני כל דבר אחר ביקום. הוא אומר בבירור שכל יצור חי, כל אדם וכל דבר דומם עשויים מאותו חומר בדיוק. הרעיון לפיו האדם חשוב יותר הוא פרי האגו האנושי והשחצנות של האדם שמחפש להמציא משמעות מיוחדת לקיומו. באופן טבעי, ילדים קטנים אינם מבחינים בינם לבין הסביבה שלהם בצורה ברורה, כי מבחינתם אין הבדל בינם לבין ... שהם גדלים, החברה והתרבות מלמדות אותם להבדיל את עצמם מאחרים ולחשוב שהם מיוחדים וטובים יותר. מה היא ההוויה האחת שמאחדת הכל? אליעד כהן מסביר את מהות האחדות האלוהית כהוויה אחת המהווה ומקיימת את הכל בכל רגע נתון. הוא מדגיש שהאלוהות אינה אישיות נפרדת או ישות שנמצאת במקום אחד יותר ממקום אחר, כמו שבני אדם דתיים חושבים שאלוהים נמצא יותר בבית המקדש מאשר בבית השימוש. אלוהים, לדבריו, אינו ישות חיצונית, אלא ההוויה האחת שמחוץ לזמן ... ההבחנות שאנחנו עושים בין טוב ורע, מצוות ועבירות, או בין נשמה כזו או אחרת - הן חסרות משמעות אמיתית מנקודת מבטה של ההוויה הזאת. האם יש משמעות למושגים כמו בחירה חופשית, טוב ורע? אליעד מסביר שמבחינת האמת הפנימית, בתוך ... לגויים פחות נשמה? ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים את המציאות בנפרדות, גם דתיים וגם חילונים, הם עושים הפרדה בין חי צומח דומם ומדבר. והם כופרים באחדותו של האלוהים כי אם הם היו ... שהקיר לא מדבר זה אומר שהוא שונה? איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר. ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי. ואני רוצה לצטט פסוק מספר ... אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ כלומר, בני האדם בדיוק כמו הבהמה, וכל מה שקורה לאלו ומה שקורה לאלו, זה אותו הדבר, ... קורה, רוח אחד לכל. אתה והבהמה עשויים מאותו חומר. מי הביא אותך למסקנה המטופשת שהרוח שלך עולה למעלה ולבהמה יורדת הרוח למטה והדתיים האתאיסטיים טוענים בשקרם, מסלפים ששלומו המלך אומר שהכל הבל, כי כל ההבדל הוא לא מהותי באמת, הוא חיצוני במעשים בין האדם לבהמה. אבל הדתיים החכמולוגים שלא רצו להכניס את ספר קהלת לתנך, ובסוף גם הכניסו פסוק מעוות והדתיים יודעים על מה אני מדבר. כי הדתיים יודעים ששלמה המלך היה חכם, ולא היה דתי לקחו את הפסוק הזה, ועיוותו אותו כי הכל הבל מלבד הנשמה הטהורה. והם קוראים את זה בסידור ובטוחים שזה ... זמן שקיימים במציאות שדים, רוחות, חי, צומח, מדבר מלאכים או כל דבר שישנו זו הוויה אחת שמהווה את הכל. והדתיים האתיאיסטיים יגידו, נכון שאלוהים נמצא בכל מקום, אבל בבית המקדש הוא נמצא יותר כי הם חושבים שאלוהים זה מישהו ...

... והעמוקה האם ייתכן ריבוי אלוהים, יותר מאל אחד, או שחייב להיות רק אלוהים אחד. הוא מציג את הטענה הנפוצה בדתות, שלפיה לא ייתכן שיהיו שני אלוהים, כיוון שאם אחד יכול להגביל את השני, הרי שהשני מוגבל ואינו אלוהים. ואם הראשון לא יכול להגביל את השני, אז הראשון הוא המוגבל, ולכן לא יכול להיות אלוהים. מדוע הטענה הדתית נגד קיום שני אלוהים בעייתית? אליעד מסביר כי הטענה הזו, שלכאורה מונעת אפשרות של ריבוי אלוהים, בעייתית באותה מידה ... וכך הוא מגדיר את שני אלה כשני אלוהים אינסופיים שתמיד קיימים. הוא שואל באופן רטורי, מה ההבדל בין אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות ... אליעד מסכם את הנושא ואומר שלא ניתן להוכיח חד - משמעית שלא יכול להיות יותר מאלוהים אחד באותו היגיון שהדתיים מנסים להשתמש בו. הוא ממליץ שלא להאמין באופן עיוור לטיעונים כאלה, כיוון שהם אינם באמת פותרים את הסתירות והבעיות ... אחד? האם המקום והזמן הם אלוהים? האם אינסוף זו מגבלה? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? בטענה המקובלת של הדתיים נטען שלא יתכנו שני אלוהים, כי אם אלוהים אחד יכול להגביל את השני, הרי שהשני מוגבל, ואם הוא אינו ... שני אלוהים שכל אחד לא יכול להגביל את השני, ואף על פי כן להגדיר אותם כבלתי מוגבלים. יש דעה דתית נוספת שלפיה לא יתכן יותר מאלוהים אחד, כי אלוהים מוגדר כישות אינסופית, ולא הגיוני שבאותו מרחב אינסופי יהיו כמה ... יותר מאלוהים אחד? ודנו בנושא רבות, ונתנו את התשובה הידועה, שלא יכול להיות שני אלוהים. וזו הטענה הידועה של הדתיים, שלא יכול להיות שני אלוהים, ומה ההוכחה שלא יכול להיות? מהו השכל הגדול והמתוחכם של הדתיים? הם טוענים טיעון בסיסי, נניח שיש שני אלוהים, האם אלוהים אחד יכול להגביל את כוחו של אלוהים השני? ואם ... אלוהים שלא יכול לעשות משהו. וזה פרדוקס האבן, האם אלוהים יעשה אבן שהוא לא יכול להרים אותה? ומה אומרים הדתיים? יש את הטיפשים שאומרים שאלוהים לא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה, אבל זה לא חיסרון. ועל ... מהתחלה, האם יכול להיות שיש שני אלוהים? תשובה - לא! לא יכול להיות שיש שני אלוהים! שזו כמובן התשובה הדתית, למה לא יכול להיות? כי אם הוא יכול להגביל את השני, אז השני מוגבל, ואם הוא לא יכול להגביל ... זמן זה שני האלוהים! והם פועלים בשיתוף פעולה והם אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד ...

מצידו מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה מה משמעות הביטוי מצידו ומצידנו לפי היהדות? הביטוי מצידו ומצידנו הוא מושג ביהדות המתאר פרדוקס בין נקודת המבט האנושית לנקודת המבט האלוהית. אליעד כהן מסביר כי היהדות משתמשת בביטוי זה כדי לפתור לכאורה סתירות בין רעיונות דתיים, כמו פרדוקס הכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין הבחירה החופשית של האדם. הדוגמה ... מביא היא שאלוהים יודע מראש מה יקרה לאדם, אך האדם עדיין פועל מתוך תחושה שיש לו בחירה חופשית. לטענת הדת, מנקודת המבט של אלוהים אין לאדם בחירה, אך מנקודת המבט האנושית יש בחירה מלאה. מהי הדוגמה שאליעד כהן נותן כדי להסביר את מצידו ומצידנו? אליעד כהן משתמש בדוגמה ... אינו מבין איך האחר יכול לדעת מה יקרה לו, כיוון שהוא אינו מסוגל לתפוס את מושג הראייה. העיוור נמצא מנקודת מבט מוגבלת, ולכן מבחינתו העתיד אינו ידוע. לעומת זאת, הרואה יודע בוודאות מה יקרה כי הוא יכול לראות זאת. כלומר, מנקודת מבטו של הרואה העתיד ידוע מראש, ומנקודת מבטו של העיוור קיימת אי - ודאות מוחלטת. כך, לפי אליעד, מסבירה היהדות את מושגי מצידו ומצידנו. מהי הבעיה העיקרית בתפיסת מצידו ומצידנו לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהבעיה המרכזית במושג הזה היא שהדת בעצם מתחמקת מלענות לשאלה העמוקה יותר - מה באמת נכון? לטענתו, כשאדם שואל את הרב שאלה כמו אם הכל ... האדם הוא באמת חכם ומבין שלפי הפרספקטיבה של אלוהים אין לו באמת בחירה חופשית, עליו לפעול כבר עכשיו מתוך נקודת המבט האלוהית, במקום לחכות לעתיד. הוא מבקר את הדתיים שטוענים שבעתיד יתגלה שאין באמת בחירה, אך כרגע הם ממשיכים להתנהג כאילו הבחירה קיימת. אליעד טוען שזוהי התנהלות טיפשית ... היא שאין בחירה, אין היגיון שימשיך לפעול לפי האשליה שיש בחירה. מדוע אליעד כהן רואה במושג מצידו ומצידנו שקר דתי? אליעד כהן טוען שהביטוי מצידו ומצידנו משמש את הדת כתירוץ להתחמקות משאלות קשות. לטענתו, דתיים אומרים מצידו ומצידנו כדי לא להתעמת עם העובדה שיש אמת אחת מוחלטת, וכדי להימנע מהשאלה - אם באמת יש ... מדגיש שאם באמת רוצים לחיות לפי האמת המוחלטת של אלוהים, יש להפסיק להתייחס לפרספקטיבה המוגבלת של האדם ולקבל את נקודת המבט האלוהית באופן מיידי. לפי אליעד, המושג הוא למעשה מנגנון פסיכולוגי של פחד והדחקה, שמטרתו להמשיך לאפשר לבני אדם לחיות בשקר. מהו הפגם המרכזי שאליעד כהן מוצא בהסברי הדתיים על פרדוקסים? הפגם המרכזי שאליעד מזהה הוא שהדתיים מנסים לטעון ששתי נקודות מבט סותרות יכולות להיות נכונות במקביל. לטענתו, זוהי טענה חסרת היגיון. לדבריו, כאשר אדם פוגש בסתירה כמו זו בין הבחירה החופשית לידיעת האל, התשובה האמיתית צריכה להיות ברורה: או שיש בחירה או שאין בחירה. הדתיים, לפי אליעד, בוחרים להימנע מבחירת צד ברור, מה שמוביל את האדם לחיים באשליה ובבלבול מתמיד. כיצד על האדם לחפש את האמת, לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען כי על האדם לחפש באופן מוחלט ובלתי מתפשר את נקודת האמת המוחלטת של אלוהים, ולהפסיק לקבל תשובות חלקיות ומתחמקות כמו מצידו ומצידנו. הוא מסביר כי אם האדם מבין שלפי התפיסה האלוהית אין לו בחירה, עליו להתאים את חייו כבר עכשיו לנקודת המבט הזאת. לפי אליעד, כל התירוצים הדתיים הם שקרים, והאמת האחת נמצאת רק כאשר האדם מפסיק לברוח ומתחייב באופן מוחלט למצוא את נקודת המבט של האמת האולטימטיבית, זו של אלוהים. הכל צפוי והרשות נתונה? פרדוקס הבחירה והידיעה האם יש רצון חופשי? מהי האמת המוחלטת של אלוהים? מצידו ומצידנו ביהדות שקרים של דתיים איך אלוהים יודע הכל מראש?

... הבא, תכלית העולם הזה, החיים והמוות, הבריאה, למה אלוהים ברא את העולם? האם תכלית החיים היא העולם הבא לפי הדתיים? אליעד כהן מסביר את הטענה הדתית הנפוצה שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא, כלומר, שהמטרה של החיים בעולם הזה היא כדי לזכות בעולם הבא. הוא מציין שהשאלה הבסיסית שמעלים רבנים דתיים כלפי אנשים חילונים היא: מה התכלית של החיים?, וכאשר החילוני אומר שהחיים הם פשוט כדי לחיות ואז למות, זה נשמע להם אבסורדי וחסר משמעות. לעומת זאת, הרבנים הדתיים בטוחים שהתכלית היא העולם הבא, עולם שבו אנשים יקבלו את שכרם לאחר המאמץ והמצוות שקיימו בעולם הזה. לפי הטענה הדתית, העולם הבא הוא המקום שבו בני האדם ילמדו תורה, יהנו, יראו ויהיו במחיצת אלוהים. אולם, אליעד כהן טוען שזו ... רק דוחה אותה לשלב הבא. למה ההסבר של העולם הבא לא באמת עונה על השאלה? אליעד כהן מדגיש, שכאשר דתי מגיע לגן עדן ויושב ללמוד תורה במחיצת אלוהים, הוא עדיין לא פתר את השאלה הבסיסית למה אני חי?. גם בגן עדן הוא יאלץ לשאול מהי המטרה של הקיום שם. לכן התשובה של הדתיים שהעולם הבא הוא המטרה, היא למעשה דחיית השאלה ולא תשובה עליה. כהן מביא דוגמה נוספת: אם אומרים שהסיבה לקיומו ... כדי לענות על השאלה הזו. האם העולם הבא הכרחי עבור אלוהים או בני האדם? אליעד כהן מעלה את הטענה הדתית הנוספת שהעולם הבא נברא על ידי אלוהים מפני שהוא טוב ורוצה להטיב. אליעד מחדד את האבסורד בטענה זו, ואומר ... לא יצר מלכתחילה את העולם הבא, ללא צורך בעולם הזה עם הסבל והמאמץ שבו. הוא מביא כדוגמה את הטענה הדתית המוכרת שאלוהים ברא את העולם הזה כדי שבני האדם יתאמצו ויקבלו שכר, אך מציין שגם זו טענה אבסורדית, משום ... לתת את השכר ישירות, ללא צורך בסבל ובעולם הזה. מה הבעיה המרכזית עם הטענה של המאמץ לפני השכר? הטענה הדתית המרכזית היא שהעולם הזה נברא כדי שנצטרך להתאמץ לפני קבלת השכר בעולם הבא. כהן מסביר שהטענה הזו יוצרת תמונה ... חייב להתאמץ תחילה כדי לקבל שכר רק מעידה שהאל הזה הוא מוגבל ומצריך מאמץ מיותר מבני האדם. למה ההסבר הדתי אינו פותר באמת את השאלה על תכלית החיים? אליעד כהן מסכם ואומר שההסבר הדתי שהתכלית היא העולם הבא הוא למעשה חסר משמעות, כי הוא לא פותר את השאלה אלא רק דוחה אותה שלב אחד קדימה. אם התשובה של הדתי היא ככה אלוהים רוצה, הרי שגם החילוני יכול לומר באותה מידה ככה אלוהים רוצה שיהיו חיים ומוות, ואין הבדל ...