כמה אנשים הגיעו? כמה אנשים סיימו? שיחת חולין של תלמיד חכם, שיחת היפוכים, שיחה על שום דבר, לפתח שיחה, דיבייטינג, קושיות על מורה רוחני, קושיות על אליעד כהן, השכל של אליעד כהן, חלק 1
מה המשמעות של שיחת חולין לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר את החשיבות והעומק שקיימים דווקא בשיחות חולין, שנראות לכאורה חסרות תכלית. הוא מתייחס לכך שלפעמים בשיחות שבהן מדברים לכאורה על "שום דבר", אפשר למצוא הרבה מאוד חוכמה וערך, במיוחד כשמדובר בשיחה עם "תלמיד חכם". אליעד נותן כדוגמה את הסיפור של רבי נחמן מברסלב, שמסופר עליו שהיה משוחח בשבת על שיחות חולין לאחר התפילה. בשיחות אלו הוא היה עובר בין אנשים ומקשיב למה שהם מספרים, אפילו שהשיחות לא היו על נושאים קדושים או דתיים, אלא על חדשות, פוליטיקה או סתם נושאים יומיומיים.
יום אחד הגיע אחיו של רבי נחמן והעיר לו שהוא מתפלא על כך שאדם במעמדו הרוחני משוחח שיחות סתמיות כאלו בשבת. רבי נחמן השיב לאחיו בשאלה: "אתה זוכר על מה דיברנו הבוקר?" והאח ענה שלא, משום שהיו אלו שיחות סתמיות. רבי נחמן השיב לו: "אז אני אזכיר לך", והסביר לאחיו בפירוט את השיחות שנראו חסרות משמעות, תוך שהוא חושף בפניו את החוכמה ואת השורש הרוחני העמוק שהיו מסתתרים מאחורי כל נושא וכל משפט שנאמר בשיחת החולין. דווקא מתוך השיחות האלו מתגלה עומק שלא נמצא אפילו בהרצאות רוחניות לכאורה.
מה הרעיון שעומד מאחורי "שיחת היפוכים" שאליעד כהן הציג?
אליעד כהן מסביר גם את הרעיון שנקרא "שיחת היפוכים", כלומר, שיחה שמטרתה ליצור דיאלוג דרך התנגדות מכוונת לכל טענה או עמדה שהצד השני מעלה. הוא מדגים כיצד ניתן לקחת כל אמירה ולהציג לה מיד את ההפך שלה. לדוגמה, אם מישהו אומר "יש שלושה אנשים שהגיעו למטרה", אפשר מיד לשאול "למה שלושה? למה לא חמישים או חמש מאות?", וכך להרחיב ולהעמיק את הדיון עד אינסוף.
מטרת שיחת ההיפוכים, לפי אליעד, היא לחשוף רבדים עמוקים יותר של האמת ולהכריח את הצד השני להתאמץ לחשוב על המהות של הדברים. הרעיון הוא שאם מישהו מסכים עם כל מה שאתה אומר, השיחה נעצרת במהירות וההבנה לא מתעמקת. לכן יש ערך דווקא ביצירת אי - הסכמה מכוונת, שמתוכה מתפתחת חקירה עמוקה יותר של המציאות והאמת.
למה רבי נחמן מברסלב יצר מחלוקות בכוונה?
אליעד כהן מספר גם על כך שרבי נחמן מברסלב אמר פעם שהוא יכול היה לעשות שלום מוחלט עם כל העולם, אבל העדיף דווקא שיחלקו עליו. הסיבה לכך היא שלדעת רבי נחמן, ישנן השגות וחוכמות שאפשר להשיג רק מתוך קונפליקט ומחלוקת. אם כולם תמיד יסכימו איתו, הוא לעולם לא יגיע לעומק ההבנה שהוא שואף אליה. רק מתוך ההתמודדות עם ביקורת, התנגדות ומחלוקת, הצדיק יכול להגיע לדרגות הבנה גבוהות יותר, משום שהוא חייב להתמודד עם טענות חזקות, לחשוב לעומק ולהעמיק את ההבנה של האמת.
מה המשמעות של שיחת "כלום" או "שום דבר"?
אליעד כהן משווה את הרעיון לשיחות על "שום דבר" לתכנית הטלוויזיה המפורסמת "סיינפלד", שהתפרסמה בכך שהיא מוגדרת כ"תכנית על כלום". הרעיון הוא שיש ערך רב גם לשיחות שנראות חסרות תוכן ותכלית, כי דווקא מתוך מה שנראה חסר משמעות יכול להתפתח שיח מעניין, משמעותי, ועמוק יותר. הוא מסביר שהיכולת לנהל שיחות כאלו, שבהן הצדדים בוחנים ומפרקים...
אליעד כהן מסביר את החשיבות והעומק שקיימים דווקא בשיחות חולין, שנראות לכאורה חסרות תכלית. הוא מתייחס לכך שלפעמים בשיחות שבהן מדברים לכאורה על "שום דבר", אפשר למצוא הרבה מאוד חוכמה וערך, במיוחד כשמדובר בשיחה עם "תלמיד חכם". אליעד נותן כדוגמה את הסיפור של רבי נחמן מברסלב, שמסופר עליו שהיה משוחח בשבת על שיחות חולין לאחר התפילה. בשיחות אלו הוא היה עובר בין אנשים ומקשיב למה שהם מספרים, אפילו שהשיחות לא היו על נושאים קדושים או דתיים, אלא על חדשות, פוליטיקה או סתם נושאים יומיומיים.
יום אחד הגיע אחיו של רבי נחמן והעיר לו שהוא מתפלא על כך שאדם במעמדו הרוחני משוחח שיחות סתמיות כאלו בשבת. רבי נחמן השיב לאחיו בשאלה: "אתה זוכר על מה דיברנו הבוקר?" והאח ענה שלא, משום שהיו אלו שיחות סתמיות. רבי נחמן השיב לו: "אז אני אזכיר לך", והסביר לאחיו בפירוט את השיחות שנראו חסרות משמעות, תוך שהוא חושף בפניו את החוכמה ואת השורש הרוחני העמוק שהיו מסתתרים מאחורי כל נושא וכל משפט שנאמר בשיחת החולין. דווקא מתוך השיחות האלו מתגלה עומק שלא נמצא אפילו בהרצאות רוחניות לכאורה.
מה הרעיון שעומד מאחורי "שיחת היפוכים" שאליעד כהן הציג?
אליעד כהן מסביר גם את הרעיון שנקרא "שיחת היפוכים", כלומר, שיחה שמטרתה ליצור דיאלוג דרך התנגדות מכוונת לכל טענה או עמדה שהצד השני מעלה. הוא מדגים כיצד ניתן לקחת כל אמירה ולהציג לה מיד את ההפך שלה. לדוגמה, אם מישהו אומר "יש שלושה אנשים שהגיעו למטרה", אפשר מיד לשאול "למה שלושה? למה לא חמישים או חמש מאות?", וכך להרחיב ולהעמיק את הדיון עד אינסוף.
מטרת שיחת ההיפוכים, לפי אליעד, היא לחשוף רבדים עמוקים יותר של האמת ולהכריח את הצד השני להתאמץ לחשוב על המהות של הדברים. הרעיון הוא שאם מישהו מסכים עם כל מה שאתה אומר, השיחה נעצרת במהירות וההבנה לא מתעמקת. לכן יש ערך דווקא ביצירת אי - הסכמה מכוונת, שמתוכה מתפתחת חקירה עמוקה יותר של המציאות והאמת.
למה רבי נחמן מברסלב יצר מחלוקות בכוונה?
אליעד כהן מספר גם על כך שרבי נחמן מברסלב אמר פעם שהוא יכול היה לעשות שלום מוחלט עם כל העולם, אבל העדיף דווקא שיחלקו עליו. הסיבה לכך היא שלדעת רבי נחמן, ישנן השגות וחוכמות שאפשר להשיג רק מתוך קונפליקט ומחלוקת. אם כולם תמיד יסכימו איתו, הוא לעולם לא יגיע לעומק ההבנה שהוא שואף אליה. רק מתוך ההתמודדות עם ביקורת, התנגדות ומחלוקת, הצדיק יכול להגיע לדרגות הבנה גבוהות יותר, משום שהוא חייב להתמודד עם טענות חזקות, לחשוב לעומק ולהעמיק את ההבנה של האמת.
מה המשמעות של שיחת "כלום" או "שום דבר"?
אליעד כהן משווה את הרעיון לשיחות על "שום דבר" לתכנית הטלוויזיה המפורסמת "סיינפלד", שהתפרסמה בכך שהיא מוגדרת כ"תכנית על כלום". הרעיון הוא שיש ערך רב גם לשיחות שנראות חסרות תוכן ותכלית, כי דווקא מתוך מה שנראה חסר משמעות יכול להתפתח שיח מעניין, משמעותי, ועמוק יותר. הוא מסביר שהיכולת לנהל שיחות כאלו, שבהן הצדדים בוחנים ומפרקים...
- מהי שיחת היפוכים?
- למה רבי נחמן רצה שיחלקו עליו?
- איך להתמודד עם ביקורת רוחנית?
- מה התועלת בשיחת חולין עם חכם אמיתי?
- למה אליעד כהן משווה את סיינפלד?
- מה הסוד של שיחות חסרות תכלית?
- איך לנהל שיחה מעמיקה על שום דבר?
050-3331-331