למה אנחנו מופתעים למרות שתכננו מראש מה לעשות?

הרבה פעמים אנשים מתכננים כיצד לפעול בסיטואציה מסוימת, ובכל זאת, ברגע האמת הם חווים משהו שונה לחלוטין ממה שציפו. אליעד כהן מסביר את הנושא דרך דוגמה של אדם שתכנן להיפרד ממישהו קרוב, ואף יזם את הפרידה הזאת בעצמו. האדם היה בטוח שהוא יודע בדיוק כיצד ירגיש בזמן הפרידה, אבל כשהרגע הגיע, הוא הופתע והרגיש אחרת לגמרי ממה שתכנן.

הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהתגובה של האדם בכל רגע נתון תלויה בכמות המידע שיש לו באותו רגע. כלומר, התגובה הרגשית או המעשית שלנו תלויה בידע ובתובנות שברשותנו בדיוק באותו זמן נתון. אם מראש היו לנו כל התובנות והמידע המלאים, היינו מגיבים בדיוק כפי שתכננו ולא היינו מופתעים משום דבר. אבל המציאות היא שתמיד יש מידע חדש או היבטים שלא חשבנו עליהם מראש, ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו מגיבים בצורה שונה מכפי שציפינו.

לדוגמה, אדם מתכנן כיצד הוא ירגיש כשהילד שלו יטוס ללמוד בחו"ל. הוא חושב לעצמו: "כשזה יקרה אני ארגיש עצוב, אבל אוכל להתמודד עם זה בקלות". בפועל, כשהרגע מגיע, מתגלה לו מידע חדש שלא היה לו קודם - למשל, פתאום הוא חושב על כך שהילד לא יהיה בבית בסופי שבוע, והוא מרגיש צער גדול יותר ממה שדמיין. זו הסיבה להפתעה - לא היה לו מראש את כל המידע הרגשי והפרקטי של הסיטואציה.

האם אפשר להימנע מהפתעות בעזרת תכנון טוב יותר?

אליעד מסביר שככל שהאדם יצליח לדמיין מראש טוב יותר את כל הפרטים הקטנים והגדולים של הסיטואציה, כך הוא יצליח לצמצם את ההפתעה בזמן אמת. ככל שהדמיון שלנו מדויק ומפורט יותר, ההפתעה קטנה. עם זאת, תמיד תהיה אפשרות שהסיטואציה עצמה תפתיע, משום שהאדם לא יכול לדמיין כל פרט קטן במציאות. לפעמים הסיבה להפתעה היא שינוי במצב הרגשי או בתפיסת העולם האישית של האדם עצמו, כך שגם אם הוא דמיין את כל האפשרויות, הוא עצמו השתנה ולכן תגובתו תהיה אחרת.

למשל, אדם שהלך לראיון עבודה והיה בטוח שיגיב ברוגע לשאלות מסוימות, יכול למצוא את עצמו מגיב בלחץ או בפחד משום שברגע האמת הוא מרגיש לא בטוח בעצמו או חסר ביטחון - משהו שהוא לא צפה מראש.

האם יש תגובה אופטימלית לסיטואציה?

כששואלים מהי התגובה הנכונה או הכי טובה לכל סיטואציה, אליעד מדגיש שאין באמת תגובה אופטימלית מוחלטת. הכל תלוי במה האדם רוצה להשיג. אם הוא מחפש להיות חסין רגשית ולהימנע מכל צער או הפתעה, אז התגובה שלו צריכה להיות בהתאם למטרה זו. לעומת זאת, אם הוא רוצה לחוות רגשות או להרגיש מחובר לסיטואציה, התגובה הרצויה תהיה שונה.

לדוגמה, אם מישהו הולך למות, ואין לך שום בעיה עם המוות שלו, הרי שהתגובה שלך תהיה שונה לחלוטין מאדם שקשור אליו רגשית. אליעד מדגיש שאין שום תגובה שהיא נכונה או לא נכונה בצורה מוחלטת. התגובה שלך תמיד תהיה ביחס למה שאתה רוצה או מצפה מעצמך. אם יש לך סטנדרטים מסוימים לתגובה רגשית, ואתה לא עומד בהם, אז תחוש לא טוב עם עצמך - לא משום שזו תגובה לא נכונה אבסולוטית, אלא משום שהיא לא עומדת בציפיות שלך מעצמך.

איך אפשר להגיע לחסינות רגשית מוחלטת?

אליעד כהן מסביר שחסינות רגשית אמיתית אינה בכך שהאדם מנותק רגשית מהמציאות, אלא בכך שהאדם מבין שאין באמת הבדל בין אפשרויות שונות - כלומר, הוא מודע לעובדה שהוא לא יודע שום דבר בוודאות מוחלטת. ההבנה שאין תשובה מוחלטת ואבסולוטית היא שמעניקה...