האם התנזרות ממין מחלישה או מגבירה את החשק המיני?

אליעד כהן מתייחס בהרצאה שלו למשפט מהיהדות שאומר: "איבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע", ומסביר את המשמעות בהקשר לחשק המיני. הכוונה היא שאם האדם מנסה להתנזר ממין או להרעיב את החשק המיני שלו, הוא עשוי להרגיש שבע, כלומר, שהחשק שלו יורד. מנגד, אם הוא מנסה לספק את החשק שלו באופן מתמיד, החשק עלול רק לגדול ולגרום לו לרצות עוד יותר.

אליעד מבהיר שהתפיסה הזאת, שמתנזר מסקס בהכרח מפחית את החשק המיני או מי שמקיים הרבה יחסי מין מגביר את החשק המיני, איננה נכונה תמיד. בפועל, יש מצבים שונים עם תוצאות שונות בהתאם לאדם עצמו ולדרך שבה הוא חווה את החשק המיני שלו.

מתי התנזרות ממין יכולה להפחית את החשק המיני?

אליעד מסביר שיכולים להיות מקרים שבהם התנזרות מוחלטת מסקס תוביל באמת להפחתת החשק המיני. הוא נותן כדוגמה מצב שבו אדם מחליט להתנזר לחלוטין, ובגלל שהוא לא מקיים יחסי מין ולא חושב על זה, נושא הסקס מאבד את המשמעות עבורו, וכתוצאה מכך גם החשק המיני שלו יורד בהדרגה. במקרה כזה המשפט "מרעיבו שבע" מתקיים - כלומר, ככל שאתה מרעיב את החשק, כך הוא נעשה חלש יותר ומאבד את המשיכה שלו.

באילו מקרים התנזרות ממין דווקא מגבירה את החשק המיני?

מצד שני, אליעד מציג דוגמאות שבהן התנזרות דווקא גורמת לאפקט הפוך. כאשר אדם מונע מעצמו יחסי מין, לפעמים דווקא בגלל החוסר והמחסור שהוא יוצר, החשק שלו מתעצם עוד יותר. הוא מסביר זאת בכך שככל שהאדם מתנזר, כך הוא צובר תסכול והחשק מתגבר יותר ויותר. במקרה כזה, ככל שאדם מתאמץ להימנע מסקס, כך הרצון והכמיהה לסקס דווקא גדלים, והאדם יכול להיות רגיש יותר ויותר לכל גירוי מיני, אפילו הכי קטן.

כיצד קיום יחסי מין משפיע על החשק המיני?

גם בנושא קיום יחסי מין, אליעד מציג שני צדדים שונים של ההשפעה. לפעמים, כאשר אדם מקיים הרבה יחסי מין, החשק שלו פוחת והנושא כבר לא מושך אותו כל כך, כי זה הופך לדבר שגרתי וחסר משמעות. מנגד, יש מצבים שבהם אדם שמקיים יחסי מין באופן תכוף דווקא מגביר את החשק שלו, מכיוון שהוא נהנה מזה ורוצה עוד ועוד. במצב זה, ככל שהאדם מספק את עצמו מינית, הוא רק מחפש יותר דרכים ויותר גירויים כדי ליהנות.

האם ההתנזרות המינית אצל חרדים מפחיתה את החשק המיני שלהם?

כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מביא כדוגמה את החברה החרדית. הוא מציין שאצל חרדים קיימת התנזרות מוחלטת כמעט מכל מה שקשור במיניות - שמירת הברית, שמירת העיניים והתרחקות מנשים. באופן הגיוני, היה ניתן לחשוב שההתנזרות הקיצונית הזאת תוביל לירידה בחשק המיני שלהם, אבל בפועל התוצאה הפוכה.

אליעד מסביר שאצל חרדים, ההתנזרות יוצרת דווקא מצב שבו החשק המיני עולה לרמה גבוהה במיוחד, לעיתים גבוהה בהרבה מזו של אדם חילוני רגיל. הוא מציין שאדם חרדי שמנסה להימנע מסקס, עלול להיות כל כך רגיש מבחינה מינית, עד שכל מפגש או גירוי מינימלי עם אישה יכול להביא אותו למצב של עוררות גבוהה ואפילו לאובדן שליטה מיני מיידי.

הסיבה לכך, לפי ההסבר של אליעד, היא שככל שההתנזרות חמורה יותר, כך החשק והדחף המיני מתגברים בצורה קיצונית. התוצאה היא שהאדם החרדי, שמנסה לברוח מסקס בצורה מוחלטת, עשוי להיות רגיש במיוחד לכל רמז או סיטואציה שמזכירה לו מיניות, מה שמצביע בבירור על כך שהתנזרות לא תמיד מביאה להפחתת החשק, ולפעמים דווקא להפך.

האם המשפט "מרעיבו שבע, משביעו רעב" נכון תמיד?

אליעד מסכם בכך שהמשפט "מרעיבו שבע, משביעו רעב" איננו חוק אבסולוטי, אלא נכון רק באופן חלקי ובתנאים מסוימים. התנזרות יכולה גם להגביר וגם להפחית את החשק המיני, וכך גם סיפוק מיני. הוא מדגיש שכל אדם מגיב באופן אינדיבידואלי, ולכן כדי לדעת מה תהיה ההשפעה בפועל צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולא להסתמך על חוקיות כללית.