כל דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת...משום, ששום שכל רגיל, לא יכול להבין את כל העולם כולו. ואם השכל מוגבל להבין את כל המציאות, הרי שכנראה שלא הוא הכלי הנכון להבין את המציאות באמת. ועל ידי זה שהאדם מכיר בכך שאולי השכל שלו טועה, על ידי זה הוא ממשיך לחפש את האמת עם השכל שלו, אבל גם בלי השכל שלו. דהיינו, שהאדם מנסה להבין את המציאות, גם בצורה הפוכה ממה שהשכל שלו אומר לו. והאדם מכיר בכך שאולי הוא משוגע ככ גדול, שהוא לא יודע שהוא משוגע ככ גדול, והוא מבין, שכל אמת, היא בחזקת ספק אמת ספק שקר...