15:10אלוהים, העולם הזה, העולם הבא, הרצון, הבחירה, הטוב, הרע, כל יכול, נהמא דכיסופא ועוד
למה אלוהים ברא את הרצון ואת הנפרדות בכלל?
השאלה המרכזית שבה עוסק אליעד כהן בהרצאה היא למה בכלל אלוהים ברא את הרצון של האדם, ואת העולם עם כל הרע, הנפרדות, והטיפשות. על שאלה זו יש הרבה תשובות שניתנו במהלך ההיסטוריה, הן של אפיקורסים והן של אנשים שמאמינים שהם מחזיקים באמת.
האם העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא?
אחת התשובות המפורסמות שניתנו על ידי חז"ל היא שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא, והאדם אמור להתכונן כאן כדי לקבל שכר בעולם הבא. לעומת זאת, רבי נחמן אומר הפוך - שהאדם צריך לחיות בשביל העולם הזה ולא לחשוב רק על שכר עתידי. אליעד טוען שהרעיון שהעולם הזה נברא בשביל העולם הבא הוא שטות מוחלטת ואף אפיקורסות מוחלטת, מכיוון שאלוהים הוא ישות בלתי מוגבלת וטובה לחלוטין. לפי ההיגיון, לא ייתכן שאלוהים ייצור עולם אחד לצורך עולם אחר, שכן פעולה כזו הופכת את אלוהים למוגבל, שנדרש לעשות משהו בדרך למטרה אחרת.
האם אלוהים עושה משהו כדי להשיג משהו אחר?
אליעד מדגיש את האבסורד של הטענה שאלוהים עושה משהו כדי להשיג דבר אחר. למשל, הוא מביא דוגמה שאנשים אומרים שאלוהים עושה לאדם רע כדי להביא לו טוב בעתיד, אבל אם אלוהים הוא כל יכול, הוא היה יכול לתת טוב באופן ישיר בלי להכאיב או לגרום לרע בדרך. אליעד גם תוקף את הרעיון המפורסם של "נהמא דכיסופא" - לחם הבושה, שבו נטען שאלוהים נותן לאדם לעבוד כדי שלא יתבייש בקבלת הטובה. אליעד מציין שזה אבסורד, כי מי שברא את תחושת הבושה מלכתחילה הוא אלוהים עצמו, ולכן אלוהים יכול לתת טוב לאדם בלי שירגיש שום בושה. הוא לא זקוק למסלול מכשולים כדי להגיע לכך.
מהי המשמעות האמיתית של "גומר כרצונו" לפי רבי נחמן?
אליעד מזכיר דיאלוג מפורסם בין רבי נחמן לתלמידו רבי נתן. רבי נתן אמר "יום אחד אלוהים יגמור כרצונו", כלומר, יתוקן העולם לפי רצון אלוהים. רבי נחמן ענה לו שאלוהים כבר עכשיו, בכל רגע נתון, גומר כרצונו - כלומר, כל פעולה של אלוהים משיגה כבר כעת את התכלית העליונה שלה, והוא לא פועל לשם מטרה אחרת או עתידית.
למה בכלל אלוהים ברא את האדם חסר ולא שלם?
אליעד מביא טענה דתית שלפיה אלוהים ברא את האדם עם רצון כדי להיטיב לו. הטענה היא שכדי לקבל הנאה, חייב להיות לאדם קודם רצון. אבל הוא מסביר שהטענה הזאת היא שקר. הוא מבקר את הדתיים שמאמינים בגן עדן, וטוען שבפועל הם כבר עכשיו בגיהינום בגלל חוסר ההבנה שלהם לגבי האלוהים האמיתי, שהוא כל יכול וכל הטוב שבעולם. הוא אף אומר שגם גן עדן הוא סוג של גיהינום כי בו הנשמה לעולם אינה מסופקת ותמיד רוצה עוד ועוד, וזה מצב אינסופי של חוסר סיפוק.
האם אלוהים יכול לברוא עוד אלוהים כמוהו?
אליעד מעלה שאלה פילוסופית נוספת: אם אלוהים כל כך טוב וכל יכול, למה הוא לא ברא עוד אלוהים כמוהו, שישויות אלו יחוו את הטוב בשלמות? הרי אם הטוב המוחלט הוא אלוהים עצמו, אז כל דבר שהוא פחות מאלוהים הוא לא באמת הטוב האמיתי. הוא גם מתייחס לשאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים, ומבהיר שהמשמעות העמוקה היא שאלוהים, בשל היותו כל יכול, יכול לברוא אלוהים נוסף, זהה לחלוטין לו, ועדיין להישאר אחד ויחיד.
מה מקור הרצון של אלוהים עצמו?
הנקודה המרכזית שאליעד מפנה אליה היא שאלת השאלות: מי בכלל ברא את הרצון של אלוהים? מה גרם לאלוהים לרצות מלכתחילה? הוא מציין שהדתיים נמנעים מלשאול שאלות מסוג זה מפחד להגיע לתשובות שהן מעבר לתפיסתם. לפי אליעד, האדם חייב לחקור את השאלה הזו לעומק: מה היה לפני בריאת העולם? איך נוצרה ההפרדה הראשונה, שהפרידה את הרצון של אלוהים ממנו? הוא קורא לחקור את המציאות עד שהאדם יבין שיש אלוהים חדש, אמיתי, שבו הכל אחד ואין שום שאלות נוספות.
כיצד חקירה עמוקה על המציאות מפסיקה את הסבל?
אליעד מציין שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות שטחיות כגון "למה אלוהים ברא את הרע?" או "מה המטרה של העולם?", ומתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר כמו "מי יצר את הרצון הראשון של אלוהים?", האדם מגיע להבנה אמיתית של מהות המציאות. על ידי הבנה כזאת האדם מפסיק לחוות את המציאות כנפרדת מאלוהים, מפסיק לכפור ומתחיל לחיות חיים אמיתיים של שלמות, ללא סבל או חיסרון.
השאלה המרכזית שבה עוסק אליעד כהן בהרצאה היא למה בכלל אלוהים ברא את הרצון של האדם, ואת העולם עם כל הרע, הנפרדות, והטיפשות. על שאלה זו יש הרבה תשובות שניתנו במהלך ההיסטוריה, הן של אפיקורסים והן של אנשים שמאמינים שהם מחזיקים באמת.
האם העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא?
אחת התשובות המפורסמות שניתנו על ידי חז"ל היא שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא, והאדם אמור להתכונן כאן כדי לקבל שכר בעולם הבא. לעומת זאת, רבי נחמן אומר הפוך - שהאדם צריך לחיות בשביל העולם הזה ולא לחשוב רק על שכר עתידי. אליעד טוען שהרעיון שהעולם הזה נברא בשביל העולם הבא הוא שטות מוחלטת ואף אפיקורסות מוחלטת, מכיוון שאלוהים הוא ישות בלתי מוגבלת וטובה לחלוטין. לפי ההיגיון, לא ייתכן שאלוהים ייצור עולם אחד לצורך עולם אחר, שכן פעולה כזו הופכת את אלוהים למוגבל, שנדרש לעשות משהו בדרך למטרה אחרת.
האם אלוהים עושה משהו כדי להשיג משהו אחר?
אליעד מדגיש את האבסורד של הטענה שאלוהים עושה משהו כדי להשיג דבר אחר. למשל, הוא מביא דוגמה שאנשים אומרים שאלוהים עושה לאדם רע כדי להביא לו טוב בעתיד, אבל אם אלוהים הוא כל יכול, הוא היה יכול לתת טוב באופן ישיר בלי להכאיב או לגרום לרע בדרך. אליעד גם תוקף את הרעיון המפורסם של "נהמא דכיסופא" - לחם הבושה, שבו נטען שאלוהים נותן לאדם לעבוד כדי שלא יתבייש בקבלת הטובה. אליעד מציין שזה אבסורד, כי מי שברא את תחושת הבושה מלכתחילה הוא אלוהים עצמו, ולכן אלוהים יכול לתת טוב לאדם בלי שירגיש שום בושה. הוא לא זקוק למסלול מכשולים כדי להגיע לכך.
מהי המשמעות האמיתית של "גומר כרצונו" לפי רבי נחמן?
אליעד מזכיר דיאלוג מפורסם בין רבי נחמן לתלמידו רבי נתן. רבי נתן אמר "יום אחד אלוהים יגמור כרצונו", כלומר, יתוקן העולם לפי רצון אלוהים. רבי נחמן ענה לו שאלוהים כבר עכשיו, בכל רגע נתון, גומר כרצונו - כלומר, כל פעולה של אלוהים משיגה כבר כעת את התכלית העליונה שלה, והוא לא פועל לשם מטרה אחרת או עתידית.
למה בכלל אלוהים ברא את האדם חסר ולא שלם?
אליעד מביא טענה דתית שלפיה אלוהים ברא את האדם עם רצון כדי להיטיב לו. הטענה היא שכדי לקבל הנאה, חייב להיות לאדם קודם רצון. אבל הוא מסביר שהטענה הזאת היא שקר. הוא מבקר את הדתיים שמאמינים בגן עדן, וטוען שבפועל הם כבר עכשיו בגיהינום בגלל חוסר ההבנה שלהם לגבי האלוהים האמיתי, שהוא כל יכול וכל הטוב שבעולם. הוא אף אומר שגם גן עדן הוא סוג של גיהינום כי בו הנשמה לעולם אינה מסופקת ותמיד רוצה עוד ועוד, וזה מצב אינסופי של חוסר סיפוק.
האם אלוהים יכול לברוא עוד אלוהים כמוהו?
אליעד מעלה שאלה פילוסופית נוספת: אם אלוהים כל כך טוב וכל יכול, למה הוא לא ברא עוד אלוהים כמוהו, שישויות אלו יחוו את הטוב בשלמות? הרי אם הטוב המוחלט הוא אלוהים עצמו, אז כל דבר שהוא פחות מאלוהים הוא לא באמת הטוב האמיתי. הוא גם מתייחס לשאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים, ומבהיר שהמשמעות העמוקה היא שאלוהים, בשל היותו כל יכול, יכול לברוא אלוהים נוסף, זהה לחלוטין לו, ועדיין להישאר אחד ויחיד.
מה מקור הרצון של אלוהים עצמו?
הנקודה המרכזית שאליעד מפנה אליה היא שאלת השאלות: מי בכלל ברא את הרצון של אלוהים? מה גרם לאלוהים לרצות מלכתחילה? הוא מציין שהדתיים נמנעים מלשאול שאלות מסוג זה מפחד להגיע לתשובות שהן מעבר לתפיסתם. לפי אליעד, האדם חייב לחקור את השאלה הזו לעומק: מה היה לפני בריאת העולם? איך נוצרה ההפרדה הראשונה, שהפרידה את הרצון של אלוהים ממנו? הוא קורא לחקור את המציאות עד שהאדם יבין שיש אלוהים חדש, אמיתי, שבו הכל אחד ואין שום שאלות נוספות.
כיצד חקירה עמוקה על המציאות מפסיקה את הסבל?
אליעד מציין שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות שטחיות כגון "למה אלוהים ברא את הרע?" או "מה המטרה של העולם?", ומתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר כמו "מי יצר את הרצון הראשון של אלוהים?", האדם מגיע להבנה אמיתית של מהות המציאות. על ידי הבנה כזאת האדם מפסיק לחוות את המציאות כנפרדת מאלוהים, מפסיק לכפור ומתחיל לחיות חיים אמיתיים של שלמות, ללא סבל או חיסרון.
- למה אלוהים ברא את הרצון?
- מה זה נהמא דכיסופא?
- האם אלוהים יכול לברוא עוד אלוהים כמוהו?
- מה היה לפני בריאת העולם?
- מי ברא את הרצון של אלוהים?
- האם העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא?
- האם יש אלוהים נוסף?
הפעם אני רוצה לדבר על הנושא, למה אלוהים ברא בכלל את הרצון של האדם?
ובעצם השאלה הרחבה יותר, למה אלוהים ברא את העולם? את הנפרדות?
ויש תשובות רבות, של האפיקורסים, ושל אלו שכן יודעים.
והאפיקורסים אומרים העולם הזה הוא רק כפרוסדור לעולם הבא, שבעצם רק מחר יבוא שכרך.
ובכלל רבי נחמן אומר ההפך, אל תעשה בשביל העולם הבא אלא בשביל העולם הזה.
והאפיקורסות היא מוחלטת של מי שאומר שזה עבור העולם הבא, כי אלוהים מוגדר כישות בלתי מוגבלת, והוא רק טוב, ואם הוא עושה משהו בשביל להשיג משהו אחר, זו נכות ומוגבלות, וזו טיפשות להגיד את זה, ישות שכוחה בלתי מוגבל לא יכול להיות שהיא תעשה משהו בשביל משהו אחר.
בין כך ובין כך לאלוהים יש אפשרות לעשות הכל, ואם היה רוצה את העולם הבא
היה כבר בורא מלכתחילה את העולם הבא.
ויש מושג "נהמא דכיסופא" שזוהי כפירה מוחלטת, ושטות מוחלטת, למה?
כי הפרוש הוא לחם בושה, כי אם אלוהים היה עושה לך ישר טוב, היית מתבייש
אז הוא עושה לך רע ואח"כ עושה לך טוב.
וזה אבסורד, אלוהים הוא כל יכול והוא יכול לעשות לך טוב ללא שתתבייש.
זה הגיוני שהוא מתעלל בך קודם, והוא נחשב רק טוב?
אם אלוהים עושה משהו זה בגלל שהוא עושה ולא בגלל שום סיבה קודמת.
ואם הוא עושה לך רע, אז זה רק בגלל שהוא עושה לך רע.
ואם הוא רק טוב, אז מה שייך להגיד שהוא עושה רע?
ופעם אמר רבי נתן שהיה אפיקורוס לרבי נחמן, יום אחד השם יגמור כרצונו, כלומר, יצליח לתקן את העולם, ואמר לו רבי נחמן שהוא כבר גומר כרצונו, כל רגע ורגע הוא עושה כרצונו.
אז מדוע אלוהים עשה את הרע בעצם? וזה כרוך בשאלה אחרת.
ויש נקודה נוספת בעניין הרצון, כי אומרים אם אלוהים רוצה לתת לך, הוא צריך קודם לברא לך רצון.
והשקר כי הדתיים בונים על גן עדן, 99% מהם נכנסים לגיהינום, והם כבר עכשיו בגיהינום
כי הם כופרים באלוהים האמיתי, זה שברא את האלוהים שלהם, אלא אם כן הם יחזרו בתשובה.
לדעת שיש אלוהים אמיתי ובזה יתכפרו להם ל כל העוונות שלהם.
ואפילו יום כיפור לא יכפר להם על הכפירה באלוהים האמיתי שלהם, שעושה להם תמיד רק טוב.
כי הם אומרים שזה כאן רק פרוסדור והוא עושה רק בשביל העולם הבא.
כמו בספר מסילת ישרים, הרמח"ל כתב שאי אפשר בעולם הזה לקבל את השכר.
וכמו משה רבנו שרצה לראות את אלוהים, ואמר לו אלוהים, " לא יראני האדם וחי" ואז הוא אמר, טוב
אי אפשר אז לא, והתקפל.
והוא היה צריך לבקש כן לראות ולבקש להישאר בחיים, מה אתה כופר. אתה לא יודע שאלוהים כל יכול.
מה שקורה בגן עדן זה גיהינום, כי אתה רוצה עוד ועוד ועוד, ולא מסופקים אף פעם.
והם אומרים שניתן הרצון כדי לקבל הטבה.
אבל הטוב עצמו זה אלוהים, אז כל דבר שפחות מאלוהים הוא לא טוב.
ומאחר שאלוהים ישות כל יכולה, והוא כל כך טוב, אז שיברא עוד אלוהים כמותו.
כמו השאלה האם הוא יכול לברא אבן שלא יוכל להרים אותה? התשובה, כן. כי הוא לא יוכל להרים אותה, ואף על פי כן, כן יכול.
אז הוא יכול לברא עוד אלוהים כמותו.
ובאמת יש אינסוף אלוהים, הכל זה אלוהים.
וזה שטות מוחלטת להגיד שהוא נתן רצון כדי שיתן ואתה תקבל, ולמה לבר א אנשים מצומצמים כדי לתת להם, למה ברא את האדם חסר אם הוא כל יכול?
ונשאלת השאלה, מה גרם לאלוהים בכלל לרצות.
וזו השאלה שהאנשים פוחדים לשאול, מי ברא את הרצון שלהם, מי ברא את הרצון של אלוהים?
ועל האדם לחקור ולהיות אמיתי, מי בכלל ברא את הרצון של אלוהים? ומה היה לפני בריאת העולם?
ואם אלוהים היה אחד, איך ומי הפריד את הרצון שלו ממנו? מה זה אלוהים?
והדתיים לא שואלים, כי פוחדים שיגלו דברים שלא רוצים שתדע אותם.
ואני אומר כן לשאול ולחקור, כי מי שלא יבין ימשיך לחיות כאן בגיהינום, צריך להבין את מהותה של המציאות.
ומי שיחקור, הוא יגלה בסופו של דבר שיש אלוהים חדש, שאצלו הכל אחד ושם אין שום שאלה כלל והכל טוב.
ולא נכנס לשאלה של מה היה לפני, אבל כיוונו את האדם לבדוק איך נוצרה הנפרדות הראשונה
ואז מפסיקה הכפירה באלוהים, ולא אומרים שאלוהים עושה בשביל משהו אחר
ואז האדם חי חיים טובים באמת.
ובעצם השאלה הרחבה יותר, למה אלוהים ברא את העולם? את הנפרדות?
ויש תשובות רבות, של האפיקורסים, ושל אלו שכן יודעים.
והאפיקורסים אומרים העולם הזה הוא רק כפרוסדור לעולם הבא, שבעצם רק מחר יבוא שכרך.
ובכלל רבי נחמן אומר ההפך, אל תעשה בשביל העולם הבא אלא בשביל העולם הזה.
והאפיקורסות היא מוחלטת של מי שאומר שזה עבור העולם הבא, כי אלוהים מוגדר כישות בלתי מוגבלת, והוא רק טוב, ואם הוא עושה משהו בשביל להשיג משהו אחר, זו נכות ומוגבלות, וזו טיפשות להגיד את זה, ישות שכוחה בלתי מוגבל לא יכול להיות שהיא תעשה משהו בשביל משהו אחר.
בין כך ובין כך לאלוהים יש אפשרות לעשות הכל, ואם היה רוצה את העולם הבא
היה כבר בורא מלכתחילה את העולם הבא.
ויש מושג "נהמא דכיסופא" שזוהי כפירה מוחלטת, ושטות מוחלטת, למה?
כי הפרוש הוא לחם בושה, כי אם אלוהים היה עושה לך ישר טוב, היית מתבייש
אז הוא עושה לך רע ואח"כ עושה לך טוב.
וזה אבסורד, אלוהים הוא כל יכול והוא יכול לעשות לך טוב ללא שתתבייש.
זה הגיוני שהוא מתעלל בך קודם, והוא נחשב רק טוב?
אם אלוהים עושה משהו זה בגלל שהוא עושה ולא בגלל שום סיבה קודמת.
ואם הוא עושה לך רע, אז זה רק בגלל שהוא עושה לך רע.
ואם הוא רק טוב, אז מה שייך להגיד שהוא עושה רע?
ופעם אמר רבי נתן שהיה אפיקורוס לרבי נחמן, יום אחד השם יגמור כרצונו, כלומר, יצליח לתקן את העולם, ואמר לו רבי נחמן שהוא כבר גומר כרצונו, כל רגע ורגע הוא עושה כרצונו.
אז מדוע אלוהים עשה את הרע בעצם? וזה כרוך בשאלה אחרת.
ויש נקודה נוספת בעניין הרצון, כי אומרים אם אלוהים רוצה לתת לך, הוא צריך קודם לברא לך רצון.
והשקר כי הדתיים בונים על גן עדן, 99% מהם נכנסים לגיהינום, והם כבר עכשיו בגיהינום
כי הם כופרים באלוהים האמיתי, זה שברא את האלוהים שלהם, אלא אם כן הם יחזרו בתשובה.
לדעת שיש אלוהים אמיתי ובזה יתכפרו להם ל כל העוונות שלהם.
ואפילו יום כיפור לא יכפר להם על הכפירה באלוהים האמיתי שלהם, שעושה להם תמיד רק טוב.
כי הם אומרים שזה כאן רק פרוסדור והוא עושה רק בשביל העולם הבא.
כמו בספר מסילת ישרים, הרמח"ל כתב שאי אפשר בעולם הזה לקבל את השכר.
וכמו משה רבנו שרצה לראות את אלוהים, ואמר לו אלוהים, " לא יראני האדם וחי" ואז הוא אמר, טוב
אי אפשר אז לא, והתקפל.
והוא היה צריך לבקש כן לראות ולבקש להישאר בחיים, מה אתה כופר. אתה לא יודע שאלוהים כל יכול.
מה שקורה בגן עדן זה גיהינום, כי אתה רוצה עוד ועוד ועוד, ולא מסופקים אף פעם.
והם אומרים שניתן הרצון כדי לקבל הטבה.
אבל הטוב עצמו זה אלוהים, אז כל דבר שפחות מאלוהים הוא לא טוב.
ומאחר שאלוהים ישות כל יכולה, והוא כל כך טוב, אז שיברא עוד אלוהים כמותו.
כמו השאלה האם הוא יכול לברא אבן שלא יוכל להרים אותה? התשובה, כן. כי הוא לא יוכל להרים אותה, ואף על פי כן, כן יכול.
אז הוא יכול לברא עוד אלוהים כמותו.
ובאמת יש אינסוף אלוהים, הכל זה אלוהים.
וזה שטות מוחלטת להגיד שהוא נתן רצון כדי שיתן ואתה תקבל, ולמה לבר א אנשים מצומצמים כדי לתת להם, למה ברא את האדם חסר אם הוא כל יכול?
ונשאלת השאלה, מה גרם לאלוהים בכלל לרצות.
וזו השאלה שהאנשים פוחדים לשאול, מי ברא את הרצון שלהם, מי ברא את הרצון של אלוהים?
ועל האדם לחקור ולהיות אמיתי, מי בכלל ברא את הרצון של אלוהים? ומה היה לפני בריאת העולם?
ואם אלוהים היה אחד, איך ומי הפריד את הרצון שלו ממנו? מה זה אלוהים?
והדתיים לא שואלים, כי פוחדים שיגלו דברים שלא רוצים שתדע אותם.
ואני אומר כן לשאול ולחקור, כי מי שלא יבין ימשיך לחיות כאן בגיהינום, צריך להבין את מהותה של המציאות.
ומי שיחקור, הוא יגלה בסופו של דבר שיש אלוהים חדש, שאצלו הכל אחד ושם אין שום שאלה כלל והכל טוב.
ולא נכנס לשאלה של מה היה לפני, אבל כיוונו את האדם לבדוק איך נוצרה הנפרדות הראשונה
ואז מפסיקה הכפירה באלוהים, ולא אומרים שאלוהים עושה בשביל משהו אחר
ואז האדם חי חיים טובים באמת.