האם אתה באמת יושב, או רק חושב שאתה יושב?

אליעד כהן מסביר רעיון מורכב בנוגע לשאלה האם אנחנו באמת חווים את המציאות, או שמא הכל מתרחש רק במחשבה. כדי להמחיש את הנקודה, אליעד מביא דוגמה שבה אדם אומר שהוא יושב. עולה השאלה, האם הפעולה "לשבת" והחוויה של "אני חושב שאני יושב" הן אותו דבר? אליעד מציג זאת כשני דברים שנראים דומים אך למעשה שונים לחלוטין. כאשר אדם אומר "אני יושב", זה עשוי להישמע כמו עובדה, אך אולי הוא רק חושב שהוא יושב, ואין לכך אחיזה ממשית מעבר למחשבתו.

לדוגמה, כשמישהו יושב וחושב "אני יושב", נשאלת השאלה אם הישיבה קיימת מחוץ למחשבה או שפעולת הישיבה עצמה אינה אלא מחשבה בלבד. אליעד מבהיר שאם ניתן להפריד בין הישיבה הפיזית לבין המחשבה "אני יושב", אז מתעוררת השאלה מהי בכלל ישיבה? האם יש דבר כזה ישיבה בלי לחשוב שאתה יושב?

הוא נותן דוגמה נוספת, בה אדם מבצע פעולה מסוימת, למשל פעולה של שתייה או אכילה. כשהוא שותה כוס מים, הוא חושב שהוא שותה, אבל האם קיימת שתייה ללא המחשבה "אני שותה"? אליעד מחדד את הדיון כשהוא מדגים שכאשר אדם עייף מאוד והוא יושב ומתחיל להירדם, אפשר להגיד עליו שהוא יושב, אך אם במחשבתו הוא לא מודע לישיבה, אז האם הוא באמת יושב? מבחינתו האישית, הוא ישן. אליעד מסביר שייתכן והאדם חושב שהוא במקום אחד, בעוד שבמציאות הוא במקום אחר לגמרי. למשל, אדם יכול לחשוב שהוא יושב כאן, בעוד שהוא בעצם חולם או נמצא במציאות אחרת לחלוטין.

מה ההבדל בין "לחשוב שאני יושב" לבין "לדעת שאני יושב"?

אליעד ממשיך להסביר שיש דרגות של עוצמה במחשבה, והוא מדגים זאת באמצעות ההבדל בין "אני חושב שאני יושב" ל - "אני יודע שאני יושב". "יודע" זה ביטוי לעוצמת האמונה בכך שאתה יושב. לדעת משהו זה להאמין בו בצורה מאוד חזקה, אך עדיין מדובר בסובייקטיביות, במחשבה אישית. הוא מדגיש שאין לך באמת אפשרות לדעת משהו בצורה אובייקטיבית, כי כל ידיעה שלך תלויה במחשבה סובייקטיבית ובחוויה אישית. אתה יכול לחשוב שאתה יודע שאתה יושב, אך לעולם לא תוכל להיות בטוח באופן מוחלט במה שמתרחש באמת.

האם המציאות קיימת אם אתה לא יודע עליה?

אליעד מתאר מצב בו קיימת סכנה, למשל אריה שמתקרב לאדם בלי שהוא יודע. הוא טוען שכל עוד האדם לא מודע לכך שהאריה מתקרב, מבחינתו זה כאילו שהאריה אינו קיים. המציאות הזאת הופכת לרלוונטית רק כאשר האדם יודע עליה. הוא מבהיר שאנשים נוטים לומר שאם אריה באמת מתקרב, אז זה כן משנה גם אם האדם אינו יודע. אך אליעד מחדד את הדיון וטוען שבפועל, כל עוד אינך מודע לכך, אין לכך שום משמעות ממשית עבורך. כל המציאות שלך היא תמיד מה שאתה חושב שאתה יודע.

מה ההבדל בין זיכרון לבין חוויה חושית בהווה?

אליעד מעלה עוד שאלה פילוסופית מעניינת: האם יש הבדל ממשי בין מה שאתה חווה בחושים לבין מה שאתה זוכר? לטענתו, אין באמת הבדל, אלא רק הבדל בעוצמת המחשבה. כשאתה רואה קיר מולך, אתה חושב שהוא שם בעוצמה מאוד חזקה, וכאשר אתה רק זוכר את הקיר, המחשבה הזו חלשה יותר. אך...