קורונה: טעות או רשעות?

וירוס הקורונה הביא איתו גל גדול של שאלות וספקולציות לגבי ההתנהלות של המדינה. אנשים רבים חשבו שמשהו לא בסדר באופן שבו הממשלה טיפלה במשבר, וכתוצאה מכך, עלו שתי פרשנויות מרכזיות למחדלים לכאורה שהתרחשו. חשוב להבין את שתי האפשרויות האלה לעומקן כדי להבין למה אנשים בוחרים לחשוב בצורה מסוימת.

למה אנשים חושבים שהיו מחדלים במשבר הקורונה?

כאשר אזרחים בישראל התבוננו בהתנהלות הממשלה בזמן משבר הקורונה, הם הגיעו למסקנה שמשהו לא מתנהל כראוי. עם זאת, הפרשנות שלהם התחלקה לשתי אפשרויות עיקריות:

1. אפשרות אחת היא להניח שמדובר בטעות אנוש פשוטה. לדוגמה, אנשים שחשבו כך הסבירו זאת בכך שהמנהיג העליון, בנימין נתניהו, היה עסוק בחקירותיו הפליליות, ולכן היה מבולבל ולא מרוכז, מה שגרם להתנהלות כושלת ומבולגנת במהלך המשבר. הם מאמינים שזה פשוט חוסר ריכוז, חוסר מקצועיות, או חוסר הבנה של המצב.
2. האפשרות השנייה היא ההנחה כי כל מה שקרה הוא חלק מתוכנית מכוונת ומתוכננת היטב. לפי הפרשנות הזו, בנימין נתניהו, שמוגדר על ידי חלק מהאנשים כאחד מהמנהיגים המתוחכמים והחכמים ביותר בעולם, עשה הכל בכוונה תחילה. הרעיון הוא שנתניהו, מתוך אינטרסים אישיים ורצון לא להיכנס לבית הכלא, בחר במכוון ליצור מצב של חוסר סדר ומשבר. לפי תיאוריה זו, המטרה היתה ליצור בלאגן גדול ככל האפשר, כי במצב כזה, קל יותר להימנע מהליכי משפט ומעונש.

מהן הסיבות שבגללן אנשים בוחרים לפרש את המציאות בצורה מסוימת?

כשבוחנים למה אנשים מעדיפים לחשוב שהכישלונות במשבר הקורונה הם טעויות ולא רשעות, צריך להבין שלבני אדם יש שתי סיבות מרכזיות מדוע הם מחזיקים בדעה מסוימת:

• סיבה ראשונה היא כי האדם באמת מאמין שזוהי האמת. כלומר, אנשים שמאמינים שנתניהו טעה, פשוט חושבים שזאת המציאות האמיתית ומסוגלים להביא הוכחות וראיות שמגבות את תפיסתם.
• סיבה שנייה היא שהאדם חושב את מה שהוא מעדיף לחשוב, פשוט כי זה נוח לו יותר מבחינה רגשית. למעשה, רבים מעדיפים להאמין שיש טעויות תמימות וחוסר התמקצעות מאשר להאמין שמנהיג המדינה פועל בזדון מוחלט כדי להימנע ממאסר, גם במחיר של הרס המדינה. זה פחות כואב רגשית לחשוב שמישהו טועה מאשר לחשוב שמישהו פוגע בך בכוונה תחילה.

למה לאנשים יותר קל לחשוב שזו טעות ולא רשעות?

רוב האנשים, כולל אלו שהצביעו לבנימין נתניהו וגם אלו שלא, מעדיפים רגשית להאמין שהכישלונות של נתניהו בניהול משבר הקורונה נובעים מטעות תמימה ולא מכוונת זדון. אנשים שהצביעו לנתניהו מעדיפים להאמין שהמנהיג שלהם פשוט התבלבל או לא היה מרוכז מספיק, ולא לחשוב שהוא בחר במודע לפגוע במדינה כדי להציל את עצמו. אפילו אלו שלא הצביעו לו מעדיפים לחשוב שאין זדון מוחלט אלא סתם כישלון בהבנה או בהתמודדות עם הסיטואציה. זאת, משום שאף אחד לא רוצה להאמין שמי שמנהל את המדינה עושה זאת מתוך אגואיסטיות גמורה, על חשבון המדינה ואזרחיה.

מהו המסר המרכזי של אליעד כהן בנושא זה?

אליעד כהן מדגיש שהנקודה המרכזית שצריך לזכור היא שבכל מצב, כדאי לאדם לשאול את עצמו מדוע הוא חושב את מה שהוא חושב. האם זו באמת האמת האובייקטיבית, או שפשוט יותר נוח לו מבחינה רגשית לחשוב כך? אנשים רבים חושבים שהם בוחרים בדעה מסוימת כי זו האמת, אך למעשה הם עושים זאת מתוך נוחות רגשית והימנעות מכאב או אכזבה.

לדוגמה, אנשים שמאמינים שנתניהו פשוט טעה בהתמודדות עם הקורונה חושבים שזה כך כי זה פחות מאיים רגשית מאשר להאמין שהוא בוחר בכוונת זדון לפגוע באזרחים לטובת עצמו. התופעה הזו קיימת בכל תחומי החיים, לא רק בפוליטיקה או במשבר הקורונה. השאלה שתמיד צריכה ללוות את האדם היא האם הוא אכן אובייקטיבי בתפיסתו או שהוא פשוט מנסה להרגיש טוב יותר עם המציאות.

אליעד ממליץ לכולם לחשוב לעומק ולבדוק שוב ושוב האם האמת שבה הם מאמינים היא אכן האמת, או שמדובר בפרשנות נוחה ופחות כואבת של המציאות.