מה האמת מאחורי הקורונה?

בהרצאה זו, אליעד כהן מנתח את המשבר העולמי של הקורונה ואת הדרכים בהן ניתן היה למנוע את התפשטות המגפה או לפחות למנוע את עוצמתה במדינת ישראל. הוא עוסק במגוון נושאים כמו איך ללמוד מכישלון, איך לנתח טעויות, והאם הייתה אפשרות למנוע את המשבר, וכיצד ניתן ללמוד מהטעויות שבוצעו.

האם היה ניתן למנוע את המשבר?

התחלת ההרצאה מתמקדת בשאלה האם היה ניתן למנוע את משבר הקורונה, כשהוא מציע את הדימוי של מכונת זמן. אליעד שואל: אם היינו יכולים לחזור חזרה בזמן, למשל לפני שנתיים או שלוש, האם היינו פועלים אחרת כדי למנוע את הקורונה? את ההתפשטות שלה? הוא מציין, שכנראה כן, אם היינו יודעים מראש מה יקרה, היינו משקיעים הרבה יותר מאמצים במניעת התפשטות המגפה.

האם הייתה חוכמה בדיעבד?

הוא ממשיך ומסביר את מושג ה"חכמה בדיעבד". המושג מתאר את התופעה שבה אנחנו שופטים פעולה לאחר שהיא כבר התרחשה ומבינים מה היה אפשר לעשות אחרת. לדוגמה, הוא מציין את המקרה של פיתוח חיסון נגד הקורונה. אם היינו יודעים מראש על ההתפרצות, לא היה ספק שצריך להשקיע בפיתוח חיסון, אך בשלב מוקדם, לפני שהמגפה התפשטה בעולם, לא היה ניתן לחזות את הבעיה ולכן לא היה הגיוני להשקיע מאות מיליארדים כדי לפתח תרופה שנראה היה שלא יהיה צורך בה. זו הדוגמה לכך שכאשר יש חוסר ידע מראש, קשה לפעול בצורה מושכלת.

מה היה קורה אם היינו חוזרים אחורה בזמן?

אליעד שואל מה היה קורה אם היינו יכולים לחזור שלושה חודשים אחורה, לתקופה של דצמבר 2019, תקופה שבה התפרצה הקורונה בסין. הוא טוען שברור שמדינת ישראל הייתה יכולה לנקוט בצעדים שונים, כמו לסגור את הגבולות ולמנוע את כניסת המגפה לארץ. הוא מדבר על האופציה שהייתה לסגור את השמיים ולמנוע את כניסת הנוסעים, מה שיכול היה למנוע את התפשטות הקורונה בישראל. הוא מבקר את הממשלה על כך שלא נקטה בצעדים אלו בזמן.

למה המדינה לא פעלה?

ההרצאה עוסקת גם בשאלות מדוע לא ננקטו הצעדים האלה מראש. אליעד טוען כי אם היינו חוזרים אחורה בזמן, בהחלט הייתה אפשרות למנוע את התפשטות המגפה, אך מדינת ישראל לא עשתה את הצעדים הנדרשים. הוא מציע שלושה גורמים שיכולים להסביר מדוע לא פעלו: לא חשבו על האפשרות, לא יכלו לבצע אותה או שלא רצו לפעול. לדוגמה, כשמדובר בהסגר או בהגבלות על טיסות, שאלו את עצמם האם זו הייתה החלטה הגיונית להטיל את ההגבלות מראש, בהתחשב בכך שהמצב לא היה כל כך ברור באותו זמן.

האם היו אינטרסים מאחורי ההתנהלות?

אליעד גם בודק את השאלה האם יתכן שלמישהו היה אינטרס שהקורונה תגיע לארץ או שמישהו רצה את המצב הזה. הוא מציין כי אין בהכרח כוונת זדון מאחורי ההתנהלות, אלא אולי חוסר יכולת לחשוב קדימה או חוסר רצון לבצע את הצעדים המהירים שנדרשו. הוא מעלה את השאלה האם היתה כאן כוונה לשמר את המצב כפי שהוא, ולא לשנות אותו, למרות שהיה ברור שהקורונה תגיע בסופו של דבר.

כיצד ניתן ללמוד מטעויות?

בהמשך, אליעד עובר לנושא של איך לנתח טעויות כדי ללמוד מהם. הוא מציע להסתכל על טעויות העבר ולהבין מה גרם לנו להימנע מפעולות מסוימות או למה לא ביצענו אותן. לכל אדם יש את היכולת להסתכל אחורה ולשאול את עצמו אם הייתה אפשרות למנוע את הטעות, ואם יכול היה לעשות משהו שונה בזמן אמת. הוא מציע לשאול את עצמנו את השאלות הקריטיות: האם יכולנו לחשוב על האפשרות הזו בזמן? האם היינו יכולים למנוע את המצב? מה שונה היה קורה אם היינו פועלים אחרת?

סיכום

לסיום, אליעד מסכם את השיעור בכך שמדובר בתהליך של לימוד מטעויות, ושהדרך לעשות זאת היא לשאול את עצמנו למה לא עשינו את מה שיכולנו לעשות, למה לא פעלנו כפי שחשבנו שצריך לפעול בזמן אמת, ולהבין כיצד זה משתלב עם הצעד הבא בחיים.