... לקבל = ויכוח בין דעות שונות שנמצאות בתוך האדם עצמו. האמת היא אחת. מצידה של האמת אין ויכוח, כי היא אחת ולא שייך ויכוח. הויכוח נוצר רק בגלל הריחוק של הדעות המנוגדות מהאמת. למטבע יש שני צדדים . האם צד אחד של המטבע צודק ...

... ואת התמונה כולה. ואיך עושים זאת? על ידי זה שמתבוננים היטב בכל החלקים שאותם כן אפשר לראות, ומנסים להבין אותם כמה שיותר, ועל ידי זה בסופו של דבר, אפשר לראות את התמונה המלאה, גם בלי לראות אותה ממש. וניתן עוד דוגמה. למטבע יש שני צדדים . אי אפשר בבת אחת לראות את שני הצדדים של המטבע. אבל כן אפשר לראות צד אחד ...

... התחשבות בזולת, והתעניינות בסביבה. ותוך כדי זה יתבאר גם הטוב שיש בנרקיסיזם אל מול תכונת האפתיה וההתחשבות באחרים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אכן למטבע יש שני צדדים . ויש משהו מאוד חיובי וגם מאוד שלילי בכל אחת מהתכונות השונות. ועל ... אחרים, ולהתחשב גם באחרים, הרי שזה מבטא את חוסר היכולת שלו להכיל דברים שונים ממנו. וזה כמובן בא לידי ביטוי, גם בכל שאר החיים של אותו האדם. אבל, מאחר ולמטבע יש שני צדדים , הרי שיש גם צד חיובי בכך שהאדם מתעלם מאחרים ומרוכז רק בעצמו ...

... הופכים להיות חכמים. ואם החכמים היו טועים לגמרי, אז גם הם היו עוזבים את דרכם ומסכימים על המשוגעים. ומאחר שלמטבע יש שני צדדים , ומאחר שהאדם לא יכול בבת אחת לראות את שני הצדדים של המטבע, לכן האדם לעולם לא יכול להכיל בתוכו את האמת של המציאות בבת אחת. כי אם האמת מייצגת ...

טיפשות חוכמה - כיצד לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? איך להפוך טיפשות לחוכמה? שיגעון. טיפשות. חוכמה. מהי הדרך הנכונה לגרום לטיפשות להיעלם מעצמה? תשובה: על ידי שמתייחסים אליה כמו שמתייחסים אל חוכמה. הסבר: טיפשות = חוסר חוכמה = אמת חלקית = היגיון משובש = הוצאת דבר מהקשרו = טעות. כדי לגרום לטיפשות להיעלם, יש להתייחס אליה כאילו הייתה דבר חכם. דהיינו, לנסות להבין את ההיגיון שלה, כאילו הייתה דבר חוכמה. כאשר מנסים להבין את ההיגיון של הטיפשות, זה מכניס את הטיפשות למסגרת של ההיגיון. כאשר הטיפשות נכנסת לתוך המשחק של השכל, ממילא זה שומט את הקרקע מתחת לרגליים שלה והיא נעלמת ... מובילות אל האמת האמיתית. תמשיך לשאול שאלות גם על התשובות עצמן. עד שתגיע אל האמת. הרעיון הוא כי אין צורך לפחד מהטיפשות ולחשוש ממנה. פשוט צריך להכניס אותה למסגרת של חשיבה שכלית. ברגע שהשכל בוחן באמת את ... של דבר נשארת האמת = החוכמה. מה שהופך את הטעות לטעות טיפשות דמיון, זה רק הריחוק של השקר מהשכל. כאשר מאלצים את הטעות להתמודד עם השכל, על ידי זה ...

טיפשות חוכמה - איך להתמודד עם טיפשות? איך להפוך את הטיפש לחכם? שאלה: איך אפשר להפוך אדם טיפש לאדם חכם? איך אפשר להתמודד עם אדם שטועה, ולהוביל אותו אל השכל הישר? וגם, איך באפשרותו של האדם להתגבר על מחשבות טיפשיות שמציקות לו, ולחשוב יותר בהיגיון? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל צורת מחשבה שיש בעולם, קיימת חוכמה מסוימת. גם למשוגע ולטיפש, יש את השכל ואת ההיגיון שלהם, שהוא מבוסס בצורה כלשהי על ההיגיון הרגיל. אלא, שהוא יצא מאיזון ומפרופורציה נכונה. וכל טיפשות בעולם, מבוססת על שכל אמיתי כלשהו, אלא, שהוא לא מאוזן עם שאר הדברים הנכונים. וזה אומר, כי אפשר להפוך כל אדם טיפש לאדם חכם, על ידי זה שמקשרים את האדם הטיפש, אל החלק של החוכמה שיש בתוך המחשבה שלו. כי כאשר אדם אומר דבר שגוי כלשהו, הדבר הזה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך זה שהוא באמת חושב שהוא צודק. והטיפש נאחז בנקודת אמת כלשהי, ולא מצליח לאזן אותה עם שאר הדברים שמסביב. כדי לעזור לאדם שיש לו טעות מחשבתית, או בכלל כדי להראות לטיפש את הטעות שלו, וכדי להוביל אותו אל הדרך הנכונה יותר, לשם כך יש לנסות להבין את נקודת האמת, שקיימת בתוך דבר הטיפשות. וכאשר האדם מוצא ומבין את הדבר הנכון, שיצא מאיזון ושנמצא בתוך הרעיון הטיפשי, על ידי זה אפשר לקשר את הטיפשות לשכל שבתוכה, ולהפוך אותה לשכל אמיתי ומאוזן. לדוגמה: נניח שמישהו אומר טעות כלשהי. בדכ, זה שאומר את הטעות חושב שהוא צודק. וגם אם הוא יודע שהוא טועה, הרי שהוא בטוח, ... טוב, הרי שיש בתוכו משהו, שחושב שיש בטעות שלו משהו נכון. וזה מה שגורם לאדם לטעות. וההוכחה לכך שתמיד האדם חושב שיש משהו נכון במחשבה שלו ולא סתם טועה, היא שגם המשוגע הוא לא משוגע בכל דבר, אלא רק בדברים מסוימים. ואם המשוגע לא היה פועל מתוך שום היגיון, הרי שהוא היה אמור להיות משוגע בכל דבר ועניין. ומכך שהאדם המשוגע, משוגע רק בנושא מסוים, הרי שזה אומר שהוא נצמד לשכל שגוי כלשהו. אבל גם המשוגע חושב עפ היגיון כלשהו. ומשום כך, הוא משוגע דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת. וכדי לעזור לאדם הטועה להבין את הטעות שלו, לשם כך יש לנסות לאתר את נקודת האחיזה האמיתית של הרעיון השגוי. דהיינו, לנסות להבין את צורת ... את מה שנכון באמת, שלב ראשון תנסה לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ותנסה להחזיר אותו למסלול של חשיבה עצמאית, שלא נובעת מתוך רצון להתגונן. בן אדם שמתייחסים אליו כטיפש, בדכ הוא נמצא בעמדת התגוננות. ולא משנה כמה ינסו להסביר לו את הצד השני, הוא מבחינתו, תמיד יאחז בנקודת האמת שיש בתוך הרעיון שלו, בלי להתייחס לצד השני. וגם אם הוא לא ממש מבין ... נקודת האמת שלו, אלא שהוא צריך לראות אותה, בהקשר הנכון ובפרופורציה המתאימה. וברגע שמצליחים להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך הרעיון השגוי, על ידי זה אפשר לגרום לאדם הטיפש להתחיל לחשוב בהיגיון. ולו רק, על ידי זה שהוא יבין טוב יותר את עצמו. לפעמים קל יותר להתמודד עם אדם חכם שחושב אחרת ממך, מאשר עם אדם טיפש שלא מבין לא את עצמו ולא אותך. ולכן בשלב הראשון, נסה לגרום לאדם הטועה להתחיל להפעיל את המחשבה שלו, אפילו כדי להבין את הצד הנכון שיש בדברים שלו, ושבגללו נובעת הטעות ... שלב ראשון שינסה להבין את עצמו. ואחרי שהוא יבין את עצמו, אחכ אפשר לנסות לגרום לו להבין עוד דברים נוספים. אך שלב ראשון על האדם לנסות להבין את עצמו. וכדי לגרום לטיפש להבין אותך, לשם כך צריך לגרום לו לחשוב בהיגיון. וכדי לגרום לו לחשוב בהיגיון, לשם כך צריך לגרום לו להפעיל את השכל שלו. וקל יותר לעשות זאת, על ידי זה שעוזרים לו להבין את ... אותו, אלא במקום זה להתחיל להתייחס אל הדברים ברצינות. כאשר נקודת ההתחלה היא, שהוא מתחיל להתייחס לעצמו בצורה רצינית יותר, ומנסה להבין את עצמו טוב יותר. כי לפעמים הטיפש מתעקש סתם. ולפעמים הטיפש כבר שכח מדוע הוא חשב שהוא צודק, ועכשיו מבחינתו זה רק עניין אישי, שהוא רוצה להמשיך להיאחז בדעה האישית שלו. וכאשר מנסים לגרום לאדם הטיפש להבין את השכל שיש בתוך הדברים שלו, על ידי זה מוציאים אותו מהמצב הרגשי של לרצות לנצח ולהתעקש סתם, ומתחילים לגרום לו לנסות לחשוב בהיגיון, גם אם הוא שגוי, על המחשבה של עצמו. ... אפשר לנסות לתת לו כיווני מחשבה נוספים, שבאמצעותם הוא יראה את התמונה המלאה ויבין בעצמו מהי האמת. ואת כל הנל צריך לדעת לעשות בחוכמה ובמינון הנכון. כי כאשר מסבירים לטיפש את שורש הטעות שלו, צריך לדעת לעשות את זה במינון הנכון. שמצד אחד יאפשר לו להסתכל על השכל שיש בתוך המחשבה שלו, כדי להוביל אותו דרך השכל הזה אל השכל הגדול יותר. אך מצד שני יש ... לא בטעות יגרום לו להתחבר עוד יותר למחשבה שלו. וצריך לדעת לעשות את זה בחוכמה ובמינון הנכון, לפי האדם עצמו. וכל הנל נכון, גם לגבי האדם עצמו, שמנסה להתמודד עם מחשבה טיפשית שמציקה לו. ודרך ההתמודדות, היא אותה הדרך כנל. על האדם להתייחס למחשבה שמציקה לו בצורה חכמה. דהיינו, לנסות להבין על מה המחשבה הזאת מבוססת. ולא סתם להתעלם ממנה, אלא ...

טיפשות חוכמה. מהי מהותה של החוכמה טיפשות? איך להימנע מטיפשות ולהיות חכם? מהי מהותה של הטיפשות? איך להימנע ממנה? מהי מהותה של החוכמה? איך להגיע אליה? טיפשות = חוסר ידיעת האמת = שקר = דמיון. חוכמה = ידיעת האמת = אמת = שכל. שורשה של הטיפשות הוא השקר והדמיון שמטעה את האדם. אדם שרוצה ...

... טיפשות - האם זו חוכמה מאוד גדולה או טיפשות מאוד גדולה? לפעמים מה שנדמה לאדם כטיפשות מאוד גדולה הוא בכלל דבר חוכמה מאוד עמוק. שמרוב שהוא עמוק וקשה להבנה, לכן הוא נדמה לאדם כטיפשות או אפילו כטיפשות מאוד גדולה. מצד שני יכול להיות מצב שבו נדמה לאדם על דבר כלשהו שהוא דבר חוכמה מאוד גדול ועמוק וכולי, למרות שבאמת הוא טיפשות מאוד גדולה במסווה ובתחכום מאוד גדול. והשאלה היא, כאשר האדם לא מבין איזה עניין עמוק, כיצד באפשרותו לדעת האם זו טיפשות מאוד גדולה או חוכמה מאוד גדולה? תשובה: מצד האמת הדרך היחידה לדעת על משהו האם הוא דבר חוכמה או דבר טיפשות, היא רק על ידי זה שיודעים את האמת ומשווים את הרעיון הספציפי אל ידיעת האמת. היינו כי כל זמן שהאדם לא רואה את התמונה המלאה ולא יודע את האמת כולה, הרי שיכול להיות שאותו הדבר שנדמה לו למאוד חכם, יכול להיות שהוא מאוד טיפש ולהפך. וכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, רק אז הוא באמת מבין ומבדיל בין חוכמה לטיפשות. ואחרי שהבנו שצריך לדעת את האמת כדי להבדיל בין חוכמה גדולה במסווה של טיפשות לבין טיפשות גדולה במסווה של חוכמה, עכשיו נשאלת השאלה מה בדיוק אמור לעשות האדם ברמה המעשית עד שהוא יגלה מה היא החוכמה ומה היא הטיפשות? תשובה: ראשית יש להבין כי כדי לראות את התמונה המלאה, לשם כך צריך האדם להכיר גם את החוכמה וגם את הטיפשות. היינו כי התמונה המלאה כוללת בתוכה גם את הטיפשות וגם את החוכמה. וכאשר רואה האדם את התמונה המלאה, הרי שהוא בעצם אמור להבין גם את שורש השכל ואת שורש החוכמה שיש בתוך הטיפשות הכי גדולה. כי באמת בכל דבר בעולם יש שכל כל שהוא. ושקר גדול הוא כזה שנקודת האמת שבו מאוד חזקה. וטיפשות גדולה היא כזו שנקודת השכל שלה מאוד חזקה. ומי שרואה את התמונה המלאה, הוא יודע להבין ולזהות ולהפריד בין שורש האמת שנמצא בתוך השקר לבין המעטפת החיצונית שלו. וגם להבדיל בין שורש השכל שנמצא בתוך הטיפשות הכי גדולה, לבין המעטפת החיצונית שלה. ולמה אנחנו מקדימים את העניין הזה? כדי להבהיר לאדם שגם אם הוא יטעה, לא קרה שום דבר רע. כי באמת לפעמים כאשר האדם רוצה לראות את ... ולדעת את האמת, לפעמים הוא גם טועה אפילו בטעויות גדולות. משום שהשכל של התמונה המלאה גדול יותר מהשכל של הטיפשות. ולפעמים בדרך להגיע אל השכל הכולל של החוכמה והטיפשות, בדרך לכך עוברים דרך השכל הקטן יותר של הטיפשות. כך שחשוב לאדם להבין, שגם אם הוא טועה, זה לא קריטי. דהיינו, אם נדמה לאדם על איזה שקר שהוא אמת, אין לו ברירה לאדם אלא ללכת אחרי נקודת האמת שלו. כי מבחינתו זאת האמת. ואם האדם חושב בטעות על איזו טיפשות שהיא דבר חוכמה, הרי שאין לו ברירה אלא ללכת אחרי מה שהוא מבין שזאת האמת והשכל. וגם להפך, אם חושב האדם בטעות על איזה דבר אמת וחוכמה שהוא טיפשות ושקר , אין לאדם ברירה אלא להתרחק מאותו דבר השקר הטיפשות, למרות שהוא האמת. כי ביחס לנקודת המבט של האדם, הדבר הזה הוא שקר, ואין לו ברירה אלא להתרחק ממנו. כי על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו וכולי. אלא שכאשר האדם הולך ... של האמת ושל השכל, ושאר התוספות המיותרות נעלמות. וכן הוא הדבר גם להפך. היינו כי כאשר האדם מתרחק מאיזה דבר טיפשות ושקר, על האדם לנסות להבין את השכל ואת הסיבה שבגללה הוא מתרחק מהשקר ומהטיפשות הזו. כי על ידי זה האדם מחדד אצל עצמו טוב יותר את השכל של האמת וכולי. וכמובן שבאפשרותו של האדם גם לנסות להבין את השכל ואת האמת שיש בתוך הטיפשות, ולהבין גם מדוע זאת טיפשות. ונסביר: בכל דבר טיפשות יש שכל. שכל כלשהו שיצא מפרופורציה ושהוא לא ממש מאוזן עם שאר הכוחות השונים. ובאפשרותו של האדם להתרחק מדבר טיפשות מכמה סיבות. אפשרות ראשונה היא, שהאדם מתרחק מדבר

טיפשות שיגעון - מה טוב בטיפשות ובשיגעון? כיצד השיגעון יוצר חוכמה? טיפשות ושיגעון מטבעם לא מאפשרים לאדם לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, וממילא הם גם ... נכונה ולפעול בהתאם. בקיצור, הטיפשות גוררת טעויות ושגיאות מיותרות. יחד עם זאת לטיפשות ואפילו שיגעון יש יתרון מאוד גדול. והעניין הוא, כי לפעמים ישנם דברים מאוד חכמים ... שכדי להבין אותם לשם כך צריך טיפשות ושיגעון. כי מי שיתבונן בעניין יראה כי כל גאון הוא סוג של משוגע. וככל שהפער בין השכל של הגאון לבין השכל של שאר העם ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הוא נחשב למשוגע יותר. ויכול להיות מצב שבו השכל של החכם האמיתי יהיה ככ גדול, עד כדי כך שהוא יחשב לשיגעון של ממש ביחס לשכל הרגיל. כי מה שנקרא אצל בני האדם שיגעון, מאוד יכול להיות שזאת חוכמה מאוד גדולה ושכל מאוד גדול, עד כדי כך שזה נדמה לשיגעון. וכפי שכבר קרו דברים מעולם שבני האדם חשבו למשוגע כל מיני אנשים שונים שאמרו דברים שונים ושרק לאחר זמן התברר שהם צדקו. ... פופולארית ולכן חשבו שהם משוגעים וכולי. ובאמת כל דבר שאותו האדם לא מבין, הוא יכול להראות בעיניו כסוג של שיגעון. עד שהוא מבין אותו ומבין את השכל שלו ורואה את האמת. ואם נתבונן עוד נראה, כי כל חכם שיכנס לבית משוגעים יחשב למשוגע למרות שהוא חכם מאוד גדול. אלא שמרוב שהוא חכם ככ גדול, אם הוא לא יסתיר את החוכמה שלו, יחשבו שהוא משוגע. בקיצור לפעמים שכל מאוד גדול יכול להראות לאדם כשיגעון למרות שהוא באמת השכל האמיתי והאדם הוא זה שלא מספיק חכם כדי להבין ... לומר שכל צורת מחשבה מוזרה ומשוגעת שהיא בהכרח חוכמה גדולה. אך הכוונה כן לומר שיתכן שיש שכל גדול ואמיתי שהוא נחשב לשיגעון מרוב זה שהוא גדול וכולי. וכל זה אומר בעצם שתכונת השיגעון והטיפשות היא טובה. כי היא יכולה לעזור למשוגע להשתגע ולהפוך להיות אדם חכם ונורמאלי. היינו כי באפשרותו של ... על דברים נכונים שנראים אולי כשיגעון לפני שמבינים אותם בשלמות, וכל זה בזכות היכולת של האדם להיות

... הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר. במה הם דומים ושונים? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר, שניהם נחשבים למשוגעים, משום שאף אחד לא מבין אותם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש קווי דמיון שונים בין החכם הגדול ביותר לבין הטיפש הגדול ביותר. והפעם נדבר על קו הדמיון של השיפוטיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחד מהדברים שמאפיינים את הטיפש, הוא בחוסר יכולת השיפוט הנכונה שלו. כאשר האדם לא מסוגל לשפוט את הדברים ... את הטוב שיש בכל דבר, וממילא גם כושר השיפוט שלו נעלם. כי מאחר שהכל טוב באותה המידה, ממילא אין לאדם שיפוט כלשהו על המציאות, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר בעולם. אלא, שהחכם הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל בתוכו ... להבדיל בין טוב לרע, אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא וגם הטיפש הגדול ביותר, לשניהם אין שום שיפוט רע על המציאות. ועל שניהם אפשר לומר, ... לא שופט אותה יותר, כי הכל טוב בעיניו באותה המידה. וממילא הוא כאילו זורק את השכל לגמרי, ואין לו שום יכולת שיפוט על שום דבר, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר. אלא, שהטיפש לא מסוגל להיות גם חכם. והחכם, מסוגל להיות גם ללא שיפוט כלשהו על המציאות כמו הטיפש, וגם מצד שני להמשיך לחיות בצורה רגילה, עם שיפוט של טוב ורע כאחד האדם. והחכם שמכיל בתוכו את ההפכים האלו, הוא נהנה יותר מאשר הטיפש הגדול ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם ...