למה אנשים דוחים משימות כל הזמן?

אליעד כהן מסביר לעומק מדוע אנשים דוחים משימות וסובלים מדחיינות כרונית ועצלנות יתר. לטענתו, דחיינות מתרחשת מכיוון שהאדם באותו רגע חושב שיהיה לו יותר טוב לדחות את הפעולה מאשר לבצע אותה מיד. למשל, אדם שקם בבוקר בשעה 12 ורוצה ללכת להתאמן אבל לא הולך. הסיבה שהוא לא הולך להתאמן מיד היא משום שבאותו הרגע הוא חשב שיותר טוב לו לנוח או לעשות דבר אחר מאשר לבצע את האימון, אף שלקראת הערב הוא יצטער על כך.

הוא מדגים מצב בו אדם דוחה פעולה פשוטה, כמו שטיפת כלים. האדם אומר לעצמו שהוא דוחה את שטיפת הכלים, ולכן כביכול כל היום שלו נהרס, אבל אליעד מפרק את המצב ומסביר שזה לא מדויק. הסיבה האמיתית שהוא דחה את שטיפת הכלים היא פשוטה: הוא העדיף באותו רגע להתבטל או לעשות דברים אחרים, ולמעשה זה לא קשור כלל למשימות אחרות שהוא כביכול לא ביצע בגלל שטיפת הכלים. כלומר, דחיינות אינה תוצאה של משימה ספציפית אלא של העדפה ברורה לאי - עשייה ברגע נתון.

האם באמת קיימת עצלנות?

אליעד טוען ש"אין באמת דבר כזה עצלנות". כאשר אדם דוחה משימות, הוא פשוט בוחר באופן מודע או לא מודע לעשות משהו אחר שנראה לו חשוב או מהנה יותר ברגע הספציפי הזה. אין כאן תופעה יוצאת דופן, אלא העדפה ברורה של פעולה אחת על פני פעולה אחרת. לדוגמה, אריה שמחפש לצוד יעדיף לטרוף את הטרף הקרוב ולא הרחוק, לא כי הוא עצלן אלא פשוט כי הוא בוחר את הדרך הקלה ביותר. באופן דומה, אנשים משתמשים במים זורמים מהברז במקום ללכת לשאוב מים מהבאר. אפילו המצאות כמו חשמל נוצרו בגלל שאנשים העדיפו להקל על עצמם ולא להדליק אש בכל פעם. מבחינה זו, כל בני האדם פועלים לפי אותו עיקרון של העדפת הנוחות או הפעולה הקלה ביותר ברגע נתון.

למה אנשים מתחרטים בערב על החלטות הבוקר?

אליעד מסביר שאנשים שמתחרטים בערב על מה שלא עשו בבוקר, עושים זאת כי בערב הם רואים את הדברים מזווית שונה לחלוטין. בבוקר האדם העדיף לנוח ולא לבצע משימה כמו ללכת להתאמן, אך בערב הוא שופט את ההחלטה הזאת על סמך תוצאות אחרות, ולכן מתחרט. הוא מציע תרגיל: כשהאדם מתחרט בערב, שיקליט מסר לעצמו של הבוקר ויסביר למה הוא מתחרט ואיך הוא רוצה לפעול. כך בבוקר שלמחרת, כאשר יתלבט שוב, יוכל לשמוע את המסר שהקליט ולבחון מחדש את החלטתו. באופן דומה, בבוקר אפשר להקליט מסר לערב ולהסביר לעצמך מדוע באותו הרגע אתה מעדיף דווקא להתבטל או לא לבצע משימה. בדרך זו האדם יבין טוב יותר את עצמו ויקבל החלטות בצורה מודעת יותר.

איך אפשר להתמודד עם דחיינות ועצלנות?

כדי להתמודד עם דחיינות, אליעד מציע קודם כל להיות כן עם עצמך ולהודות באמת. כאשר אדם אומר "אני לא עושה כלום", זאת לא אמת מוחלטת אלא יחסית. תמיד עושים משהו, כמו לצפות בטלוויזיה או לגלוש באינטרנט. אם האדם באמת רוצה להתגבר על דחיינות, הוא חייב להגדיר בבירור מה הוא רוצה לעשות, למה הוא רוצה לעשות את זה, ולבחון אם הוא בכלל יודע איך לעשות את המשימה הזו. אם אדם לא יודע בדיוק מה לעשות או איך לבצע זאת, הוא ייטה לדחות זאת. לכן, שלב ראשון לפתרון דחיינות הוא זיהוי ברור של מהות המשימה והבנת הדרך לבצע אותה.

עוד הצעה של אליעד היא להבין שהסבל הנובע מדחיינות מתרחש רק כאשר האדם לא שלם עם ההחלטה שלו. כאשר אדם מחליט לדחות משימה, הוא צריך להיות מודע לכך שזוהי ההחלטה שהייתה נראית לו הכי טובה באותו רגע. אם הוא יהיה שלם עם ההחלטה הזאת, הוא לא יתייסר לאחר מכן. כלומר, הפתרון לדחיינות הוא לא תמיד לבצע מיד...