סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה
האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל?
אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל בשאלות פשוטות ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות.
מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר?
אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת "למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה?" ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר "מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה?" כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית.
מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה?
אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, "ומה הסיבה של הסיבה הזאת?" וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף.
האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה?
אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא סיבה למשהו, נרצה להבין גם את הסיבה של הסיבה הזאת, ותמיד נצטרך לחזור עוד צעד אחורה ולשאול מה היה לפני אותה סיבה. לכן, בעצם לא ניתן להגיע לסיבה הראשונה, כי תמיד אפשר לשאול "ומה היה לפניה?" באופן זה, אליעד מציג בפנינו את הפרדוקס של "סיבה ראשונה", ומדגים מדוע החיפוש אחר סיבה מוחלטת עלול להיות אינסופי או בלתי אפשרי.
האם חייבת להיות סיבה לתהליכים של התפתחות והתודעה?
כדי להעמיק עוד, אליעד מביא דוגמה נוספת מהחיים: מישהו אומר שהוא לומד או מתפתח, ושואל "מה הסיבה שאני לומד ומתפתח?". האדם נותן סיבות כמו "כדי לפתח את התודעה וההוויה שלי", אבל אז נשאלת השאלה "ומה הסיבה שהתודעה וההוויה שלך צריכות בכלל להתפתח?" כך, כל תשובה מובילה מיד לשאלה נוספת ועמוקה יותר, שחותרת למצוא סיבה קודמת לסיבה שניתנה. גם כאן, אליעד מדגים שהניסיון למצוא סיבות מדויקות וברורות לכל תהליך הוא מאמץ אינסופי.
מדוע שאלות של סיבתיות יוצרות מעגליות אינסופית?
אליעד מסביר ששאלות של סיבתיות תמיד חוזרות למעגל של הסיבה הראשונית. בין אם מדובר בשאלות פשוטות ובין אם מדובר בשאלות עמוקות ביותר על המציאות עצמה, כל ניסיון למצוא סיבה ברורה אחת תמיד יגיע בסופו של דבר למצב שבו השואל ייאלץ לבחור בין שתי אפשרויות בלתי מספקות:
אליעד לא מסתפק בהצגת שתי האפשרויות בלבד. הוא מרמז שאולי קיימת אפשרות שלישית, אך אינו מספק אותה במפורש אלא מותיר למאזין להבין את המורכבות: האפשרות השלישית עשויה להיות ההכרה שהרעיון עצמו של סיבתיות נובע מתוך צורת החשיבה שלנו, ולא בהכרח משקף את האמת המוחלטת. אליעד מציע לנו לבדוק את האפשרות שהמציאות יכולה להתקיים באופן אחר, בלי המושג "סיבה" בכלל.
מה ניתן להסיק מכך על טבע המציאות והתודעה?
מתוך ההרצאה מתבהר שהניסיון האנושי להבין סיבתיות מביא אותנו לפרדוקס לוגי. אליעד כהן מציע לראות בפרדוקס הזה הזמנה לחשיבה חדשה על טבע המציאות, שמסוגלת להתקיים גם מעבר לתפיסות השכליות שלנו. זהו צעד משמעותי לקראת הבנה עמוקה יותר של תהליכים בחיים ובתודעה, ולחקור את האפשרות שהיקום והקיום אינם כפופים בהכרח לעיקרון של סיבתיות.
אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל בשאלות פשוטות ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות.
מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר?
אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת "למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה?" ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר "מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה?" כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית.
מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה?
אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, "ומה הסיבה של הסיבה הזאת?" וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף.
האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה?
אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא סיבה למשהו, נרצה להבין גם את הסיבה של הסיבה הזאת, ותמיד נצטרך לחזור עוד צעד אחורה ולשאול מה היה לפני אותה סיבה. לכן, בעצם לא ניתן להגיע לסיבה הראשונה, כי תמיד אפשר לשאול "ומה היה לפניה?" באופן זה, אליעד מציג בפנינו את הפרדוקס של "סיבה ראשונה", ומדגים מדוע החיפוש אחר סיבה מוחלטת עלול להיות אינסופי או בלתי אפשרי.
האם חייבת להיות סיבה לתהליכים של התפתחות והתודעה?
כדי להעמיק עוד, אליעד מביא דוגמה נוספת מהחיים: מישהו אומר שהוא לומד או מתפתח, ושואל "מה הסיבה שאני לומד ומתפתח?". האדם נותן סיבות כמו "כדי לפתח את התודעה וההוויה שלי", אבל אז נשאלת השאלה "ומה הסיבה שהתודעה וההוויה שלך צריכות בכלל להתפתח?" כך, כל תשובה מובילה מיד לשאלה נוספת ועמוקה יותר, שחותרת למצוא סיבה קודמת לסיבה שניתנה. גם כאן, אליעד מדגים שהניסיון למצוא סיבות מדויקות וברורות לכל תהליך הוא מאמץ אינסופי.
מדוע שאלות של סיבתיות יוצרות מעגליות אינסופית?
אליעד מסביר ששאלות של סיבתיות תמיד חוזרות למעגל של הסיבה הראשונית. בין אם מדובר בשאלות פשוטות ובין אם מדובר בשאלות עמוקות ביותר על המציאות עצמה, כל ניסיון למצוא סיבה ברורה אחת תמיד יגיע בסופו של דבר למצב שבו השואל ייאלץ לבחור בין שתי אפשרויות בלתי מספקות:
- להניח שיש סיבה, ואז לחפש סיבה לסיבה הזאת לנצח.
- להניח שאין סיבה בכלל, ואז כל חיפוש סיבה הופך לחסר משמעות.
אליעד לא מסתפק בהצגת שתי האפשרויות בלבד. הוא מרמז שאולי קיימת אפשרות שלישית, אך אינו מספק אותה במפורש אלא מותיר למאזין להבין את המורכבות: האפשרות השלישית עשויה להיות ההכרה שהרעיון עצמו של סיבתיות נובע מתוך צורת החשיבה שלנו, ולא בהכרח משקף את האמת המוחלטת. אליעד מציע לנו לבדוק את האפשרות שהמציאות יכולה להתקיים באופן אחר, בלי המושג "סיבה" בכלל.
מה ניתן להסיק מכך על טבע המציאות והתודעה?
מתוך ההרצאה מתבהר שהניסיון האנושי להבין סיבתיות מביא אותנו לפרדוקס לוגי. אליעד כהן מציע לראות בפרדוקס הזה הזמנה לחשיבה חדשה על טבע המציאות, שמסוגלת להתקיים גם מעבר לתפיסות השכליות שלנו. זהו צעד משמעותי לקראת הבנה עמוקה יותר של תהליכים בחיים ובתודעה, ולחקור את האפשרות שהיקום והקיום אינם כפופים בהכרח לעיקרון של סיבתיות.
- האם לכל דבר יש סיבה?
- מהי הסיבה הראשונה?
- האם אפשר למצוא סיבה מוחלטת?
- סיבתיות ומעגל אינסופי
- האם חייבת להיות סיבה לתודעה?
- אולי אין סיבה לשום דבר?
050-3331-331