האם ביבי נתניהו חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו? למה שונאים את ביבי נתניהו? האם חזקות החפות עומדת לביבי נתניהו? למה רק לא ביבי? למה אני לא מאמין לביבי? למה אני לא סומך על ביבי? איך לדעת מי אשם? בני גנץ, פוליטיקה, רומן זדורוב
מה המשמעות של חזקת החפות ביחס לביבי נתניהו?
הרעיון של
חזקת החפות
אומר שכל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט. זוהי גישה משפטית ומוסרית מקובלת שמטרתה להגן על הפרט מפני האשמות לא מבוססות. אליעד כהן מסביר שבהקשר של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, עולה שאלה מעניינת: אם אכן כל אדם בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו, מדוע יש אנשים שמתייחסים לביבי כאילו הוא אשם מראש, עוד לפני הרשעה או אפילו לפני סיום החקירה?
האם אדם יכול להיות חף מפשע למרות שהורשע בבית משפט?
אליעד מציין שיש מצבים שבהם אדם לא הורשע, לא נחקר ואף אינו חשוד בשום דבר, אבל הוא בפועל אשם בעבירות שונות. לעומת זאת, ייתכן גם מצב הפוך שבו אדם הורשע, נחקר ונמצא אשם בבית משפט, אך במציאות הוא חף מפשע. אליעד מביא כדוגמה את
רומן זדורוב
אדם שרבים משוכנעים בחפותו למרות שהוא הורשע ונמצא בכלא. מכך עולה שהרשעה משפטית או חוסר הרשעה אינם תמיד משקפים בהכרח את האמת האובייקטיבית לגבי מעשיו של אדם.
מדוע יש אנשים שמתייחסים לביבי נתניהו כאל אדם לא חף מפשע?
אליעד כהן מסביר את ההיגיון בכך שאם יש ספק לגבי אדם כלשהו, צריך לבדוק מהו המידע הוודאי שיש לנו עליו ולגזור מכך על התחומים שבהם קיימת אי ודאות. במקרה של נתניהו, קיימת רשימה ארוכה של אירועים שבהם הוא נתפס בשקרים ברורים ומובהקים. כדוגמה הוא מציג את ההבטחה של נתניהו "לא אבקש חסינות", כשבסופו של דבר הוא כן ביקש חסינות. דוגמה נוספת היא הסרטון הערוך של בני גנץ, שבו נתניהו הוציא את דבריו מהקשרם ("אל תצביעו לכחול לבן"), כדי ליצור רושם שקרי.
אליעד מסביר שכשאדם נתפס שוב ושוב בשקרים ברורים, טבעי להניח שהוא גם מסתיר אינטרסים אישיים או משקר בנושאים אחרים שאין לגביהם ראיות חד - משמעיות. ההשוואה לכך היא שכאשר רואים תפוח שרק חלק קטן ממנו רקוב, מתעורר חשד שגם שאר התפוח בעייתי, גם אם לא רואים את הריקבון.
איך היחס לבני גנץ קשור לכך?
אליעד מציין שאם בני גנץ היה נחקר, נחשד או נתפס בשקרים באותה כמות כמו ביבי, כנראה שגם כלפיו הייתה אותה מידת חשדנות. אך בפועל, לגנץ אין רשימה משמעותית של שקרים גלויים ומוכחים, ולכן הוא זוכה לפחות חשדנות. העיקרון כאן הוא שלא האישיות או הדמות הן המכריעות, אלא הכמות והאיכות של השקרים שהאדם נתפס בהם, שמייצרת רושם כללי לגבי מידת האמינות שלו.
כיצד העיקרון הזה בא לידי ביטוי בחיים האישיים?
אליעד מדגים שההיגיון הזה לא מוגבל לפוליטיקה בלבד. גם בזוגיות, בגישור או ביחסים בין אנשים, אם אחד הצדדים נתפס בשקרים שוב ושוב, קיימת נטייה טבעית שלא להאמין לו גם בנושאים אחרים. ההיגיון הוא להסיק ממה שוודאי על מה שאינו וודאי, ומכאן להחליט מי "צודק" או "אשם".
האם אליעד שולל לחלוטין את חפותו של נתניהו?
לא. אליעד מדגיש שאין לו ודאות מוחלטת שנתניהו ביצע עבירות פליליות או שהוא אשם בדברים שבהם הוא חשוד. הוא מסביר שאינו יודע מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים של הפרשות השונות, אך עם זאת, בגלל שנתניהו נתפס בשקרים ברורים וחד - משמעיים לאורך השנים, הגיוני יותר עבורו להניח שגם בתחומים אחרים שבהם יש ספק, נתניהו לא פועל בכנות מוחלטת ופועל בעיקר מתוך אינטרסים אישיים.
למה אליעד לא סומך על נתניהו למרות חזקת החפות?
ההסבר העיקרי של אליעד הוא שבהתנהלות היומיומית שלנו אנחנו אף פעם לא סומכים באופן מוחלט על אנשים - לא מאמינים אוטומטית לכל מוכר בחנות וגם לא שוללים אוטומטית את כל מה שהוא אומר. תמיד יש איזון מסוים בין אמון לחשדנות. אך כאשר יש היסטוריה ברורה של שקרים, כפי שיש לנתניהו לדעת אליעד, הגיוני להגדיל את החשדנות ולהקטין את האמון כלפיו.
אליעד מציין שהוא לא שונא את נתניהו אישית, ושאין לו עניין אישי נגדו. הוא מתייחס אליו בצורה זו רק בגלל דפוסי ההתנהגות של נתניהו שנחשפו לאורך השנים.
מה ניתן ללמוד מכך על שיפוט אנשים באופן כללי?
המסקנה הכללית שאליעד מעביר היא שצריך תמיד לשמור על ספק בריא ולבחון כל אדם באופן ביקורתי. מצד אחד, אפשרויות תמיד קיימות: גם אדם שלא הורשע מעולם יכול להיות פושע, וגם אדם שהורשע יכול להיות חף מפשע. אבל מצד שני, ביום - יום שלנו, אנחנו חייבים לפעול לפי המידע הוודאי שיש לנו. אדם שמשקר באופן סדרתי נתפס כאמין פחות בכל תחום בחיים. אליעד מדגיש את החשיבות של הטלת ספק ביקורתית, ושימוש בהיגיון כדי להעריך את אמינותם של אנשים.
הרעיון של
חזקת החפות
אומר שכל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט. זוהי גישה משפטית ומוסרית מקובלת שמטרתה להגן על הפרט מפני האשמות לא מבוססות. אליעד כהן מסביר שבהקשר של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, עולה שאלה מעניינת: אם אכן כל אדם בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו, מדוע יש אנשים שמתייחסים לביבי כאילו הוא אשם מראש, עוד לפני הרשעה או אפילו לפני סיום החקירה?
האם אדם יכול להיות חף מפשע למרות שהורשע בבית משפט?
אליעד מציין שיש מצבים שבהם אדם לא הורשע, לא נחקר ואף אינו חשוד בשום דבר, אבל הוא בפועל אשם בעבירות שונות. לעומת זאת, ייתכן גם מצב הפוך שבו אדם הורשע, נחקר ונמצא אשם בבית משפט, אך במציאות הוא חף מפשע. אליעד מביא כדוגמה את
רומן זדורוב
אדם שרבים משוכנעים בחפותו למרות שהוא הורשע ונמצא בכלא. מכך עולה שהרשעה משפטית או חוסר הרשעה אינם תמיד משקפים בהכרח את האמת האובייקטיבית לגבי מעשיו של אדם.
מדוע יש אנשים שמתייחסים לביבי נתניהו כאל אדם לא חף מפשע?
אליעד כהן מסביר את ההיגיון בכך שאם יש ספק לגבי אדם כלשהו, צריך לבדוק מהו המידע הוודאי שיש לנו עליו ולגזור מכך על התחומים שבהם קיימת אי ודאות. במקרה של נתניהו, קיימת רשימה ארוכה של אירועים שבהם הוא נתפס בשקרים ברורים ומובהקים. כדוגמה הוא מציג את ההבטחה של נתניהו "לא אבקש חסינות", כשבסופו של דבר הוא כן ביקש חסינות. דוגמה נוספת היא הסרטון הערוך של בני גנץ, שבו נתניהו הוציא את דבריו מהקשרם ("אל תצביעו לכחול לבן"), כדי ליצור רושם שקרי.
אליעד מסביר שכשאדם נתפס שוב ושוב בשקרים ברורים, טבעי להניח שהוא גם מסתיר אינטרסים אישיים או משקר בנושאים אחרים שאין לגביהם ראיות חד - משמעיות. ההשוואה לכך היא שכאשר רואים תפוח שרק חלק קטן ממנו רקוב, מתעורר חשד שגם שאר התפוח בעייתי, גם אם לא רואים את הריקבון.
איך היחס לבני גנץ קשור לכך?
אליעד מציין שאם בני גנץ היה נחקר, נחשד או נתפס בשקרים באותה כמות כמו ביבי, כנראה שגם כלפיו הייתה אותה מידת חשדנות. אך בפועל, לגנץ אין רשימה משמעותית של שקרים גלויים ומוכחים, ולכן הוא זוכה לפחות חשדנות. העיקרון כאן הוא שלא האישיות או הדמות הן המכריעות, אלא הכמות והאיכות של השקרים שהאדם נתפס בהם, שמייצרת רושם כללי לגבי מידת האמינות שלו.
כיצד העיקרון הזה בא לידי ביטוי בחיים האישיים?
אליעד מדגים שההיגיון הזה לא מוגבל לפוליטיקה בלבד. גם בזוגיות, בגישור או ביחסים בין אנשים, אם אחד הצדדים נתפס בשקרים שוב ושוב, קיימת נטייה טבעית שלא להאמין לו גם בנושאים אחרים. ההיגיון הוא להסיק ממה שוודאי על מה שאינו וודאי, ומכאן להחליט מי "צודק" או "אשם".
האם אליעד שולל לחלוטין את חפותו של נתניהו?
לא. אליעד מדגיש שאין לו ודאות מוחלטת שנתניהו ביצע עבירות פליליות או שהוא אשם בדברים שבהם הוא חשוד. הוא מסביר שאינו יודע מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים של הפרשות השונות, אך עם זאת, בגלל שנתניהו נתפס בשקרים ברורים וחד - משמעיים לאורך השנים, הגיוני יותר עבורו להניח שגם בתחומים אחרים שבהם יש ספק, נתניהו לא פועל בכנות מוחלטת ופועל בעיקר מתוך אינטרסים אישיים.
למה אליעד לא סומך על נתניהו למרות חזקת החפות?
ההסבר העיקרי של אליעד הוא שבהתנהלות היומיומית שלנו אנחנו אף פעם לא סומכים באופן מוחלט על אנשים - לא מאמינים אוטומטית לכל מוכר בחנות וגם לא שוללים אוטומטית את כל מה שהוא אומר. תמיד יש איזון מסוים בין אמון לחשדנות. אך כאשר יש היסטוריה ברורה של שקרים, כפי שיש לנתניהו לדעת אליעד, הגיוני להגדיל את החשדנות ולהקטין את האמון כלפיו.
אליעד מציין שהוא לא שונא את נתניהו אישית, ושאין לו עניין אישי נגדו. הוא מתייחס אליו בצורה זו רק בגלל דפוסי ההתנהגות של נתניהו שנחשפו לאורך השנים.
מה ניתן ללמוד מכך על שיפוט אנשים באופן כללי?
המסקנה הכללית שאליעד מעביר היא שצריך תמיד לשמור על ספק בריא ולבחון כל אדם באופן ביקורתי. מצד אחד, אפשרויות תמיד קיימות: גם אדם שלא הורשע מעולם יכול להיות פושע, וגם אדם שהורשע יכול להיות חף מפשע. אבל מצד שני, ביום - יום שלנו, אנחנו חייבים לפעול לפי המידע הוודאי שיש לנו. אדם שמשקר באופן סדרתי נתפס כאמין פחות בכל תחום בחיים. אליעד מדגיש את החשיבות של הטלת ספק ביקורתית, ושימוש בהיגיון כדי להעריך את אמינותם של אנשים.
- חזקת החפות של ביבי נתניהו
- שקרים של ביבי נתניהו
- האם אפשר לסמוך על ביבי נתניהו?
- איך לדעת מי צודק ומי אשם?
- ביבי נתניהו ומשבר הקורונה
- איך לזהות שקרים ולנהל ספקות?
- הטלת ספק והיצמדות לאמת
מהו הרעיון של חזקת החפות וכיצד הוא מוביל לשאלה על ביבי נתניהו?
העיקרון המקובל הוא שכל אדם בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. כלומר, מבחינה משפטית ומוסרית, עלינו להתייחס לכל אדם כחף מפשע עד שבית המשפט קובע אחרת. עם זאת, עולה השאלה כיצד הגישה הזו מסתדרת עם העובדה שיש אנשים שמאמינים שביבי נתניהו אינו חף מפשע, ומתייחסים אליו מראש כחשוד או אפילו כעבריין.
האם אדם יכול להיות חף מפשע למרות שהורשע, ולהיפך?
יכולים להיות מצבים שבהם אדם לא הורשע מעולם, לא נחקר ולא נחשד, ובכל זאת הוא עשוי להיות אשם בפועל. לעומת זאת, גם אדם שהורשע עלול להיות למעשה חף מפשע. למשל, מוזכר המקרה של רומן זדורוב, שרבים משוכנעים שהוא חף מפשע למרות שהורשע ויושב בכלא. המסקנה היא שהרשעה או אי - העמדה לדין לא תמיד משקפות בהכרח את האמת המוחלטת על מעשיו של אדם.
מה ההיגיון בלהתייחס לביבי נתניהו כאל מי שאינו חף מפשע?
לדעת הדובר, כשיש ספק לגבי אדם, בוחנים קודם את מה שבטוח ידוע עליו. במקרה של ביבי נתניהו, ישנן ראיות חוזרות לכך שהוא מסר לא פעם הצהרות שקריות או לא מדויקות. למשל, הובאו דוגמאות על הבטחותיו לגבי חסינות ("לא אבקש חסינות"), או הצגת סרטון ערוך של בני גנץ שאומר "אל תצביעו לכחול לבן" תוך השמטת המילה "אם".
כאשר נצברת כמות מספקת של דוגמאות בהן אדם שיקר באופן ברור, מסיקים שהוא נוטה לשקר גם בנושאים אחרים שבהם אין מידע חד - משמעי. אם רואים תפוח שרק חלק קטן ממנו רקוב, ישנה נטייה להניח שישנה בעיה גם בשאר חלקיו. כך, אדם שנתפס בשקר שוב ושוב, עלול להיתפס כמי שמסתיר אינטרסים אישיים או מבצע מעשים פסולים גם בלי שיש על כך הוכחה חד - משמעית.
כיצד בני גנץ נכנס להשוואה הזו?
הדובר טוען שאם בני גנץ היה נחשד, נחקר או הועמד לדין באותה מידה כמו ביבי נתניהו, אולי היה מתייחס גם אליו בחשד דומה. אבל מאחר שלא מצטברת רשימה של שקרים המיוחסים לבני גנץ, מתייחסים אליו בפחות חשד. הדבר נובע מכך שהרושם הכללי של אדם המבצע שקרים רבים - מעורר ביטחון נמוך באמינות שלו.
איך הדבר בא לידי ביטוי בחיים יום - יומיים?
העיקרון שעומד בבסיס ההיגיון הזה אינו מוגבל לפוליטיקה. גם בסיטואציות אחרות, כמו גישור זוגי, אם אחד הצדדים נתפס שוב ושוב משקר, מניחים שיש סיכוי גבוה שגם בדברים אחרים הוא לא אומר אמת. כך בודקים מי "צודק" או "אשם" בהתבסס על מידע ודאי ועל הדפוס הכללי בהתנהגותו של האדם.
האם הדובר שולל לחלוטין את חפותו של ביבי נתניהו?
לא. הוא מבהיר שאינו בטוח ב - 100 אחוז שביבי אכן ביצע עבירות פליליות. עם זאת, הוא רואה דפוס התנהגות המצביע על שקרים ברורים, ולכן מניח שבתחומים שאינם ודאיים, גם שם קיימת הסתברות שביבי אינו דובר אמת ופועל מאינטרסים אישיים. הוא מציין שייתכן שביבי לא מתכוון להרע לאנשים, ואולי אינו משקר מתוך רוע לב, אלא שזו הדרך שבה הוא פועל.
מהי המסקנה הכללית לגבי הטלת ספק?
מחד, העיקרון הבסיסי הוא להכיר בכך שהכל אפשרי - גם אדם ללא שום חשד עשוי להיות פושע, וגם אדם שהורשע עשוי להיות חף מפשע. מאידך, בפועל החיים מחייבים לשפוט אנשים לפי מדדים שבידינו. מי שנתפס שוב ושוב בשקרים - הגיוני להתייחס לדבריו ופעולותיו בחשד גבוה יותר. זה איננו ניגוד מוחלט לעיקרון חזקת החפות, אלא שילוב של בחינה ביקורתית וספק בריא בכל מקרה לגופו.
העיקרון המקובל הוא שכל אדם בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. כלומר, מבחינה משפטית ומוסרית, עלינו להתייחס לכל אדם כחף מפשע עד שבית המשפט קובע אחרת. עם זאת, עולה השאלה כיצד הגישה הזו מסתדרת עם העובדה שיש אנשים שמאמינים שביבי נתניהו אינו חף מפשע, ומתייחסים אליו מראש כחשוד או אפילו כעבריין.
האם אדם יכול להיות חף מפשע למרות שהורשע, ולהיפך?
יכולים להיות מצבים שבהם אדם לא הורשע מעולם, לא נחקר ולא נחשד, ובכל זאת הוא עשוי להיות אשם בפועל. לעומת זאת, גם אדם שהורשע עלול להיות למעשה חף מפשע. למשל, מוזכר המקרה של רומן זדורוב, שרבים משוכנעים שהוא חף מפשע למרות שהורשע ויושב בכלא. המסקנה היא שהרשעה או אי - העמדה לדין לא תמיד משקפות בהכרח את האמת המוחלטת על מעשיו של אדם.
מה ההיגיון בלהתייחס לביבי נתניהו כאל מי שאינו חף מפשע?
לדעת הדובר, כשיש ספק לגבי אדם, בוחנים קודם את מה שבטוח ידוע עליו. במקרה של ביבי נתניהו, ישנן ראיות חוזרות לכך שהוא מסר לא פעם הצהרות שקריות או לא מדויקות. למשל, הובאו דוגמאות על הבטחותיו לגבי חסינות ("לא אבקש חסינות"), או הצגת סרטון ערוך של בני גנץ שאומר "אל תצביעו לכחול לבן" תוך השמטת המילה "אם".
כאשר נצברת כמות מספקת של דוגמאות בהן אדם שיקר באופן ברור, מסיקים שהוא נוטה לשקר גם בנושאים אחרים שבהם אין מידע חד - משמעי. אם רואים תפוח שרק חלק קטן ממנו רקוב, ישנה נטייה להניח שישנה בעיה גם בשאר חלקיו. כך, אדם שנתפס בשקר שוב ושוב, עלול להיתפס כמי שמסתיר אינטרסים אישיים או מבצע מעשים פסולים גם בלי שיש על כך הוכחה חד - משמעית.
כיצד בני גנץ נכנס להשוואה הזו?
הדובר טוען שאם בני גנץ היה נחשד, נחקר או הועמד לדין באותה מידה כמו ביבי נתניהו, אולי היה מתייחס גם אליו בחשד דומה. אבל מאחר שלא מצטברת רשימה של שקרים המיוחסים לבני גנץ, מתייחסים אליו בפחות חשד. הדבר נובע מכך שהרושם הכללי של אדם המבצע שקרים רבים - מעורר ביטחון נמוך באמינות שלו.
איך הדבר בא לידי ביטוי בחיים יום - יומיים?
העיקרון שעומד בבסיס ההיגיון הזה אינו מוגבל לפוליטיקה. גם בסיטואציות אחרות, כמו גישור זוגי, אם אחד הצדדים נתפס שוב ושוב משקר, מניחים שיש סיכוי גבוה שגם בדברים אחרים הוא לא אומר אמת. כך בודקים מי "צודק" או "אשם" בהתבסס על מידע ודאי ועל הדפוס הכללי בהתנהגותו של האדם.
האם הדובר שולל לחלוטין את חפותו של ביבי נתניהו?
לא. הוא מבהיר שאינו בטוח ב - 100 אחוז שביבי אכן ביצע עבירות פליליות. עם זאת, הוא רואה דפוס התנהגות המצביע על שקרים ברורים, ולכן מניח שבתחומים שאינם ודאיים, גם שם קיימת הסתברות שביבי אינו דובר אמת ופועל מאינטרסים אישיים. הוא מציין שייתכן שביבי לא מתכוון להרע לאנשים, ואולי אינו משקר מתוך רוע לב, אלא שזו הדרך שבה הוא פועל.
מהי המסקנה הכללית לגבי הטלת ספק?
מחד, העיקרון הבסיסי הוא להכיר בכך שהכל אפשרי - גם אדם ללא שום חשד עשוי להיות פושע, וגם אדם שהורשע עשוי להיות חף מפשע. מאידך, בפועל החיים מחייבים לשפוט אנשים לפי מדדים שבידינו. מי שנתפס שוב ושוב בשקרים - הגיוני להתייחס לדבריו ופעולותיו בחשד גבוה יותר. זה איננו ניגוד מוחלט לעיקרון חזקת החפות, אלא שילוב של בחינה ביקורתית וספק בריא בכל מקרה לגופו.
- איך לדעת מי צודק ומי אשם
- ביבי נתניהו, בני גנץ ופוליטיקה
- איך לקרוא מחשבות ולנתח מצבים
- הטלת ספק והיצמדות לאמת
- איך לזהות שקרים ולנהל ספקות