האם באמת אין לנו בחירה חופשית?

אנשים רבים שואלים את עצמם אם באמת יש להם בחירה חופשית, ואליעד כהן מסביר את הנושא הזה באמצעות דוגמאות רבות ומפורטות. בתחילת ההסבר עולה טענה כי לעיתים נדמה לאדם שאין לו בחירה חופשית, והסיבה לכך היא שהאדם מרגיש שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות. כאשר אדם תופס את עצמו כחלק מהמערכת הכללית, הוא מרגיש שכל פעולה שהוא מבצע נעשית למעשה על ידי המציאות עצמה ולא על ידו. לדוגמה, אם האדם מדמה עצמו כגלגל בתוך רכב, ברור שהגלגל אינו מחליט לזוז בעצמו אלא הוא מונע על ידי הרכב כולו. כך האדם מרגיש שהפעולות שלו הן בעצם פעולות המציאות דרכו, ומגיע למסקנה שאין לו בחירה חופשית אמיתית.

הסבר נוסף שאליעד נותן הוא כאשר אדם מדמה את עצמו כדמות בתוך חלום. ברגע שאדם מבין או חושב שכל המציאות סביבו היא סוג של חלום או מחשבה של ישות אחרת, הוא מסיק מכך שמי ששולט במעשיו הוא אותו גורם שחולם את החלום. האדם בתוך החלום אינו יכול לבחור בעצמו את מהלכי החלום, משום שהשליטה נתונה לחולם עצמו.

עם זאת, אליעד כהן מדגיש שזו מסקנה מוטעית. הוא מציין בבירור שכל עוד לא ברור לאדם באופן מוחלט מי הוא באמת, מי שולט בו, ומי שולט באותו גורם ששולט בו, אין לו אפשרות לקבוע בצורה מוחלטת אם יש או אין לו בחירה חופשית. אליעד מסביר כי כל עוד לא ברור לאדם באופן מלא מי הוא ה"אני" האמיתי שלו, וכל עוד לא ברור לו מי מפעיל את ה"אני" הזה, הוא אינו יכול לדעת בוודאות אם יש או אין לו בחירה. למעשה, הוא מוסיף שאפילו אם האדם מגיע למסקנה שהוא חלק ממערכת או חלום, עדיין קיימת אפשרות שהוא עצמו, כדמות בתוך החלום, משפיע על מה שקורה בחלום. ייתכן שהישות שבתוך החלום היא זו שאחראית על עצמה ובאמת יש לה שליטה במעשיה.

אליעד ממשיך להסביר את המורכבות של הנושא באמצעות דוגמה מוחשית של אצבע שזזה ועליה טבעת. הוא שואל האם האצבע זזה בגלל שמישהו הזיז אותה, או שהטבעת עצמה גורמת לאצבע לזוז? אולי בכלל מי ששולט בתנועה הוא זה שעונד את הטבעת, או שהטבעת משפיעה בעצמה? הדוגמה הזו ממחישה עד כמה מורכב הנושא של סיבה ותוצאה, ועד כמה קשה לדעת מי הגורם האמיתי לפעולות שלנו.

בנוסף, אליעד כהן מתייחס לאפשרות שהאדם עצמו הוא האלוהים, כלומר, שהאדם הוא זה שמזיז את כל המציאות מסביבו, ולכן בהחלט יש לו בחירה חופשית מוחלטת. הוא מציג אפשרויות שונות לפיהן אולי קיימת בחירה ביקומים מקבילים, או שאולי לאלוהים יש קיום נפרד מהאדם, ובכך משאיר פתוחה את האפשרות לקיום בחירה חופשית בכל זאת. לטענתו, עד שהאדם אינו בטוח באופן מלא, ללא ספקות, בכל ההיבטים האפשריים - מי הוא, מי שולט בו, מי שולט בשולט וכן הלאה - הוא לא יכול לקבוע בוודאות שאין לו בחירה.

אליעד מדגיש שהסימן לכך שהאדם עדיין לא יודע את האמת, הוא עצם קיומה של השאלה. כל עוד האדם שואל, פירוש הדבר שהוא עדיין לא מבין באופן שלם את המנגנון כולו. רק כשכל ההיבטים האפשריים נבדקו ונשללו, האדם יכול לדעת בוודאות מוחלטת את התשובה לשאלת הבחירה החופשית.

לסיכום, המסר המרכזי של אליעד הוא שאסור לאדם לקבוע באופן נחרץ שאין לו בחירה חופשית, כל עוד הוא לא בירר עד הסוף מי הוא באמת ומהם כל הגורמים המעורבים בפעולותיו ובמחשבותיו. כל האפשרויות פתוחות, ומודעות אמיתית דורשת חקירה יסודית ועמוקה של השאלה מי הוא "האני" האמיתי ומי שולט בפועל.