האם הספר "להיות אלוהים" של אליעד כהן הוא באמת הספר הכי חכם בעולם?

אליעד כהן מציג בהרצאה שלו ניתוח מעמיק ומפורט סביב השאלה, האם ספרו "להיות אלוהים" הוא אכן הספר הכי חכם בעולם. הוא פותח את הדיון בדוגמה פשוטה: אדם שטוען שיש לו רכב שנוסע הכי מהר בעולם. כדי לבדוק אם הטענה נכונה, יש צורך במדד ברור ומהימן. כך גם בנוגע לספרים - מה בדיוק הופך ספר ל"הכי חכם"? האם זו יכולתו לספק מידע טכני ומעשי, כמו כיצד לטוס לחלל או לפתור קובייה הונגרית בצורה המהירה ביותר, או אולי ישנה הגדרה אחרת למושג חכמה?

מה המשמעות האמיתית של "הכי חכם בעולם" לפי אליעד כהן?

לפי אליעד, הטענה שהספר "להיות אלוהים" הוא הכי חכם בעולם אינה נמדדת לפי כמות הידע המדעי או המידע המעשי שהוא מספק. הספר לא מתיימר ללמד כיצד לבנות חללית או לפתור בעיות מתמטיות מורכבות. אלא, הוא מתמקד בנושאים עמוקים יותר - הבנת המציאות, הרצון האנושי, המודעות, והשאלות הפילוסופיות הגדולות של החיים. מבחינה זו, להיות "הכי חכם" פירושו שהספר מספק עומק הבנה מקסימלי, כזה שלא ניתן להגיע לעומק גדול יותר ממנו. אליעד מדגיש שקריאת הספר עד הסוף והבנתו המלאה מובילה את האדם להבנה מוחלטת של המציאות, שממנה לא ניתן עוד להעמיק. כלומר, זהו סף ההבנה האחרון - אין מעבר לו.

כיצד ניתן להשוות בין הספר "להיות אלוהים" לספרים אחרים?

אליעד מסביר שאי אפשר באמת לקבוע בוודאות מוחלטת שהספר הוא הכי חכם בעולם מבחינה אובייקטיבית, כיוון שאיש לא קרא את כל הספרים בעולם. עם זאת, ניתן לקבוע שמבחינה יחסית, מנקודת המבט של מי שקרא והבין את הספר לעומקו, לא ניתן למצוא עוד ספר שיספק עומק הבנה גדול יותר על החיים והמציאות. אליעד משתמש בדוגמה של שני הרים - כאשר מסתכלים מזווית מסוימת, ההר הגבוה יותר יכול להיראות נמוך, והר נמוך יותר עשוי להיראות גבוה, הכל תלוי בפרספקטיבה של המתבונן. בדומה לכך, אדם שאינו מבין לעומק את תורת הקבלה או את הבודהיזם, עלול לחשוב שספרו של אליעד זהה לספרים אחרים בתחומים אלו, למרות שקיים הבדל מהותי ועמוק שלא תמיד נראה לעין ללא הבנה מלאה.

למה אליעד כהן טוען שהספר שלו מגיע למקסימום עומק ההבנה?

אליעד מבהיר שהספר עוסק בשאלות ובנושאים שמבחינה לוגית ופילוסופית לא ניתן להעמיק בהם מעבר למה שמוצג בו. זאת משום שהספר מתמודד עם שאלות ברמה הבסיסית והעמוקה ביותר - הבנת התודעה, המציאות, האני העצמי, והאופן שבו בני אדם תופסים את העולם. אם מגיעים לעומק מוחלט בהבנת נושאים אלו, המוח מגיע לסוף היכולת שלו להעמיק ולחקור. זה לא שהאדם מפסיק לחקור כי הוא אינו רוצה עוד, אלא שמבחינה לוגית, אין יותר שאלות שניתן לשאול מעבר לכך - הספר מוביל את האדם להבנת המציאות מנקודת מבט מוחלטת, מעבר לה אין שכל ואין שאלות נוספות.

מדוע אנשים עשויים להתייחס לספר כאל "הכי חכם" או כאל שטויות מוחלטות?

אליעד כהן מדגיש שככל שהספר או רעיון מסוים הוא יותר חדשני ויותר עמוק, כך הוא נראה פחות הגיוני ויותר "משוגע". הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: מה יותר מפתיע - כלב שנושך אדם או אדם שנושך כלב? כמובן שהאפשרות השנייה, כי היא פחות הגיונית וצפויה. באותו אופן, ככל שהספר מציג רעיונות שמערערים באופן עמוק יותר את תפיסת העולם הקיימת של האדם, כך הוא נתפס כמשוגע יותר. אליעד מציין שהוא מודע לכך שהספר שלו עשוי להיראות כשטויות מוחלטות למי שאינו מעמיק בו באמת, בדיוק בגלל שהספר פורץ גבולות חשיבה וגורם לאנשים לחשוב בצורה אחרת לגמרי על המציאות.

האם פופולריות מעידה על חוכמת הספר?

אליעד מעלה את הטענה לפיה אנשים עשויים לחשוב שאם הספר היה באמת כל כך חכם, הוא היה צריך להיות מוכר יותר או מפורסם יותר. הוא סותר את הטענה הזאת על ידי כך שהוא מצביע על האפשרות שישנם רעיונות גאוניים או נוסחאות מתמטיות מתקדמות מאוד שאף אחד לא מכיר, אך עדיין הן נשארות חכמות יותר מכל רעיון מוכר. לפיכך, אי - הפופולריות של הספר לא מעידה על כך שהוא פחות חכם, אלא אולי דווקא מצביעה על כך שהספר פורץ דרך ברמה כה גבוהה עד שרוב האנשים מתקשים להבין או לקבל את הרעיונות שבו.

כיצד אליעד כהן ממליץ לגשת לספר "להיות אלוהים"?

לבסוף, אליעד כהן אומר במפורש לקוראיו: "תקראו או אל תקראו, זה כל הסיפור". הוא לא מנסה לשכנע בכוח שאנשים יקראו את הספר שלו, אלא רק מבהיר שזו בחירה אישית לגמרי - מי שבאמת רוצה להגיע להבנה מקסימלית של עצמו ושל המציאות, יכול למצוא זאת בספר. אך אם אדם אינו מרגיש שהוא מחפש הבנה כזו, אין חובה או הכרח לקרוא את הספר.