האם ניתן להוכיח את אמיתות התורה באמצעות עדויות היסטוריות?

אליעד כהן מסביר בהרצאה את הנושא המורכב של הוכחות לאמיתות התורה, ומתייחס באופן מפורט למושגים כמו "מתן תורה", "מעמד הר סיני", "מי כתב את התורה?" ו"שמירת מצוות". אחת השאלות המרכזיות שהוא מציג היא: איך ניתן לדעת בוודאות שאירוע היסטורי, כמו מתן תורה, אכן התרחש?

הטענה המרכזית שאליעד מציג היא שהעדות החזקה ביותר לקיום אירוע כמו מתן תורה, היא העובדה שיש אנשים שמקיימים מצוות באופן שיטתי לאורך דורות. הוא מסביר שהמצוות עצמן משמשות כ"תיעוד" לאירוע ההיסטורי: מכיוון שהמצוות הן פעולות קשות ומורכבות שאנשים מבצעים בעקביות במשך אלפי שנים, אין היגיון בכך שהם ימשיכו לעשותן אם אין להן בסיס אמיתי.

האם שמירת המצוות היא הוכחה היסטורית?

אליעד מדגים את הטענה שלו עם דוגמאות מפורטות: למשל, הוא מתייחס לחג הפסח. הוא שואל: מדוע יהודים רבים כל כך מקיימים את חג הפסח, נמנעים מאכילת חמץ ועורכים את ליל הסדר עם טקסים מורכבים? התשובה שהוא נותן היא שהטקסים האלה הם סוג של "תיעוד" של אירוע יציאת מצרים. לפי ההסבר שלו, לא סביר שקבוצה שלמה של אנשים בכל העולם תשמור על מסורת כזו מורכבת אם היא לא מבוססת על אירוע אמיתי.

הוא משתמש בדוגמה נוספת של מצוות ברית המילה: מדוע אנשים היו מוכנים לבצע פעולה קשה וכואבת בילדים שלהם לאורך דורות אם לא הייתה להם סיבה טובה מאוד להאמין שזה אמיתי?

איך נוצרו המחלוקות בפרשנות התורה אם הכל עבר "איש מפי איש"?

אליעד כהן מתייחס גם לנקודת המחלוקות בפרשנות התורה. הוא טוען שהעובדה שיש מחלוקות רבות בתורה היא הוכחה לכך שהתיעוד לא באמת עבר באופן מוחלט ומדויק מדור לדור. אם באמת כל המצוות וכל הפירושים עברו בצורה מושלמת מאב לבן ללא שינויים, לא היו צריכים להיות כל כך הרבה מחלוקות. הוא מסביר שלדברים בסיסיים כמו "לא לקפוץ לכביש" אין מחלוקות, כי ההנחיה ברורה. לעומת זאת, המצוות בתורה מלאות מחלוקות, ומכך הוא מסיק שהתיעוד אינו מושלם.

האם אירוע מתן תורה הוא קונספירציה?

אליעד מתייחס גם לטענה שמתן תורה יכול להיות קונספירציה. הוא מדגים את זה דרך דוגמה של הורה שמנסה להכריח את הילד שלו להאמין במשהו שלא באמת קרה על ידי איומים או אלימות. אליעד מסביר למה המודל הזה בעייתי ולא סביר: הוא טוען שאם הורה היה מכריח את הילד שלו לקיים מצוות באיומים, בשלב מסוים הילד היה מתנגד או מורד, ולכן לא סביר שכל התרבות היהודית מבוססת על כפייה מהסוג הזה.

לפי ההיגיון שלו, הקונספירציה שהיה צריך ליצור כדי לגרום לאנשים לקיים מצוות מורכבות לאורך אלפי שנים היא כל כך בלתי סבירה, עד שהיא פחות הגיונית מאשר לקבל שהאירוע אכן התרחש.

למה אנשים מוכנים להאמין באירועים מסוימים ולא באחרים?

אליעד מציג דוגמה נוספת: אנשים מאמינים שנפוליאון היה קיים אף על פי שאין להם תיעוד ישיר (כמו וידאו), אך הם מתקשים להאמין למתן תורה. הוא מסביר שזה קשור לתיעוד היסטורי ולמורכבות של המידע: אנשים מוכנים להאמין בקלות יחסית לאירועים שאין להם השפעה ישירה על חייהם, אך מתקשים לקבל אירועים שמחייבים אותם לבצע מצוות קשות. הוא נותן גם דוגמה של חוקי תנועה: אנשים מקיימים חוקי תנועה אף שלא תמיד יש להם עדות מוחלטת שהחוקים נכונים, פשוט משום שהם חוששים מעונש.

האם אפשר להיות בטוח בוודאות באמיתות התורה?

לקראת סיום, אליעד מדגיש שגם אם יש תיעוד כלשהו, אי אפשר להיות בטוח ב - 100% שהכל נכון. הוא מדגיש שהאדם חייב להחליט בסופו של דבר לפי הסתברות: גם אם יש רק סיכוי קטן שמתן תורה התרחש, אולי שווה לקיים את המצוות מתוך החשש שאכן מדובר באמת מוחלטת. עם זאת, הוא גם מדגיש שזה עדיין לא הוכחה מוחלטת.

הנקודה המרכזית בהרצאה היא שהאמונה במתן תורה מבוססת על תיעוד של מעשים (מצוות) שעברו לאורך דורות. אליעד לא טוען שיש הוכחה מוחלטת, אך הוא מנסה להראות למה סביר להניח שהאירוע אמיתי.