9:38חיפוש עצמי - האם האושר רחוק או קרוב?
מדוע האושר נראה רחוק כל כך, כמו המרחק בין מזרח ומערב?
כל אדם רוצה להיות מאושר, אך לעיתים קרובות נדמה לו שהאושר רחוק מאוד ממנו, כמו המרחק בין מזרח למערב. כאשר אדם עושה רשימה של כל הדברים שהוא מאמין שיביאו לו את האושר, ומתבונן ברשימה הארוכה והקשה להשגה, הוא עלול להתייאש ולחשוב שהאושר בלתי מושג. עם זאת, למרות התחושה שהאושר רחוק מאוד, לעיתים האדם כבר נמצא קרוב אליו מאוד, אך פשוט אינו מודע לכך.
איך הדוגמה של העז שאבדה והאדם שהלך לאיבוד ממחישה שהאושר קרוב?
אליעד כהן משתמש בדוגמה של עז שהייתה עם העדר, הלכה לטייל והלכה לאיבוד. כך גם האדם שיוצא לטיול עם קבוצה, הולך לאיבוד ומרגיש מאוד רחוק ואבוד. אותו אדם, מרוב שהוא עייף וצמא, כבר לא מבחין בכך שהתקרב חזרה אל הקבוצה, וכל מה שהוא צריך לעשות זה רק להרים את הראש ולראות שהקבוצה ממש לידו. כך גם בחיפוש אחר אושר, האדם יכול להיות ממש קרוב, ורק המודעות לכך חסרה לו.
מדוע דוגמת המערה מראה שהאושר נמצא מעבר לפינה?
אדם שנמצא במערה ומנסה לצאת ממנה, עלול לחפור זמן רב ולהתייאש רגע לפני שהוא יוצא החוצה. במציאות, יכול להיות שהוא ממש על סף הפריצה החוצה. דוגמה זו מראה שלפעמים דווקא כשהאדם מרגיש הכי רחוק ומתייאש, הוא נמצא רגע לפני ההצלחה או ההבנה שתביא לו את האושר.
האם גן העדן נמצא במקום אחר או שכבר נמצא כאן ועכשיו?
אליעד כהן מסביר שהאושר אינו במקום אחר אלא נמצא כבר כאן. אין מקום חיצוני שנקרא גן עדן, גן העדן הוא המצב שבו האדם מבין שהמציאות הנוכחית היא גן עדן. אם האדם יבין זאת, הוא יחווה את האושר כאן ועכשיו, ולא יצטרך ללכת לשום מקום כדי להשיגו.
האם האושר תלוי ברכוש ובהישגים חיצוניים?
האושר, לפי אליעד כהן, לא תלוי בשום דבר חיצוני. מצד אחד זה נשמע בעייתי, כי זה אומר שלעולם האדם לא יוכל למצוא אושר ברכישת דברים חדשים או בהישגים נוספים, תמיד יחסר לו עוד משהו. אך מצד שני, יש כאן בשורה טובה: האושר אינו תלוי בדברים חיצוניים אלא רק בהבנה פנימית, ולכן תמיד אפשר להגיע אליו בכל מצב נתון.
מדוע הבנת המציאות היא הסוד האמיתי לאושר?
האושר, על פי אליעד כהן, הוא מצב של קבלת המציאות בשלמותה. כשהאדם מקבל את המציאות כפי שהיא, לא חשוב מה יש לו או מה חסר לו, הוא מאושר. האושר לא נובע מהשגת משהו חיצוני אלא מהבנת המציאות לעומקה, וההבנה הזו לבדה יוצרת את תחושת השלמות.
כיצד הרצון והסבל קשורים לאושר או להיעדרו?
האדם חושב שהוא חייב משהו מסוים כדי להיות מאושר. הסבל לא נובע ממצב מסוים, אלא מחוסר רצון לקבל את המצב הזה כפי שהוא. אם האדם ישאל את עצמו שוב ושוב "למה אני רוצה את הדבר הזה?", הוא יגיע להבנה עמוקה שאין הבדל אמיתי בין המצבים השונים, ויגלה שהסבל הוא רק תוצאה של רצון מסוים ולא של המצב עצמו.
איך הדוגמה של ילדים וחיילים חולים מראה שיחס האדם למצב הוא שקובע?
כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל סובל, אך אם יתבונן, יראה שהסבל אינו נובע ישירות מהמחלה, אלא מהרצון שלו להיות בריא. ילדים או חיילים שחולים לפעמים דווקא שמחים במצב הזה, כי המחלה מעניקה להם חופש או פטור מחובות. דוגמה זו מבהירה שהיחס למצב הוא זה שקובע את רמת האושר או הסבל, ולא המצב עצמו.
מדוע דווקא השאלה "למה" מובילה להשתחררות מהרצונות שיוצרים סבל?
השאלה "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" מובילה להבנה שההבדל בין מצבים שונים אינו אמיתי. ככל שהאדם חוקר בכנות את השאלות הללו, הוא מגיע למסקנה שאין הבדל אמיתי בין המצב שהוא רוצה לבין המצב הקיים. זה מוביל לשחרור מהרצון, וכתוצאה מכך האדם יכול להרגיש אושר ושלמות בכל מצב.
מהי בשורת האושר הגדולה שאליעד כהן מציג?
בשורת האושר היא שהאושר נמצא כאן ועכשיו, ותמיד היה. שום חיפוש חיצוני לא יוביל לאושר אמיתי, אך הבנת המציאות, מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים, ומדוע האדם רוצה את מה שהוא רוצה, מביאה לאושר אמיתי. האדם יגלה שגם ברע יש טוב, ושהכל כבר שלם כפי שהוא.
לסיכום, האושר כבר כאן, לא רחוק אלא קרוב מתמיד. אם האדם יבין זאת, הוא ימצא את עצמו מאושר באופן מיידי ומתמשך.
כל אדם רוצה להיות מאושר, אך לעיתים קרובות נדמה לו שהאושר רחוק מאוד ממנו, כמו המרחק בין מזרח למערב. כאשר אדם עושה רשימה של כל הדברים שהוא מאמין שיביאו לו את האושר, ומתבונן ברשימה הארוכה והקשה להשגה, הוא עלול להתייאש ולחשוב שהאושר בלתי מושג. עם זאת, למרות התחושה שהאושר רחוק מאוד, לעיתים האדם כבר נמצא קרוב אליו מאוד, אך פשוט אינו מודע לכך.
איך הדוגמה של העז שאבדה והאדם שהלך לאיבוד ממחישה שהאושר קרוב?
אליעד כהן משתמש בדוגמה של עז שהייתה עם העדר, הלכה לטייל והלכה לאיבוד. כך גם האדם שיוצא לטיול עם קבוצה, הולך לאיבוד ומרגיש מאוד רחוק ואבוד. אותו אדם, מרוב שהוא עייף וצמא, כבר לא מבחין בכך שהתקרב חזרה אל הקבוצה, וכל מה שהוא צריך לעשות זה רק להרים את הראש ולראות שהקבוצה ממש לידו. כך גם בחיפוש אחר אושר, האדם יכול להיות ממש קרוב, ורק המודעות לכך חסרה לו.
מדוע דוגמת המערה מראה שהאושר נמצא מעבר לפינה?
אדם שנמצא במערה ומנסה לצאת ממנה, עלול לחפור זמן רב ולהתייאש רגע לפני שהוא יוצא החוצה. במציאות, יכול להיות שהוא ממש על סף הפריצה החוצה. דוגמה זו מראה שלפעמים דווקא כשהאדם מרגיש הכי רחוק ומתייאש, הוא נמצא רגע לפני ההצלחה או ההבנה שתביא לו את האושר.
האם גן העדן נמצא במקום אחר או שכבר נמצא כאן ועכשיו?
אליעד כהן מסביר שהאושר אינו במקום אחר אלא נמצא כבר כאן. אין מקום חיצוני שנקרא גן עדן, גן העדן הוא המצב שבו האדם מבין שהמציאות הנוכחית היא גן עדן. אם האדם יבין זאת, הוא יחווה את האושר כאן ועכשיו, ולא יצטרך ללכת לשום מקום כדי להשיגו.
האם האושר תלוי ברכוש ובהישגים חיצוניים?
האושר, לפי אליעד כהן, לא תלוי בשום דבר חיצוני. מצד אחד זה נשמע בעייתי, כי זה אומר שלעולם האדם לא יוכל למצוא אושר ברכישת דברים חדשים או בהישגים נוספים, תמיד יחסר לו עוד משהו. אך מצד שני, יש כאן בשורה טובה: האושר אינו תלוי בדברים חיצוניים אלא רק בהבנה פנימית, ולכן תמיד אפשר להגיע אליו בכל מצב נתון.
מדוע הבנת המציאות היא הסוד האמיתי לאושר?
האושר, על פי אליעד כהן, הוא מצב של קבלת המציאות בשלמותה. כשהאדם מקבל את המציאות כפי שהיא, לא חשוב מה יש לו או מה חסר לו, הוא מאושר. האושר לא נובע מהשגת משהו חיצוני אלא מהבנת המציאות לעומקה, וההבנה הזו לבדה יוצרת את תחושת השלמות.
כיצד הרצון והסבל קשורים לאושר או להיעדרו?
האדם חושב שהוא חייב משהו מסוים כדי להיות מאושר. הסבל לא נובע ממצב מסוים, אלא מחוסר רצון לקבל את המצב הזה כפי שהוא. אם האדם ישאל את עצמו שוב ושוב "למה אני רוצה את הדבר הזה?", הוא יגיע להבנה עמוקה שאין הבדל אמיתי בין המצבים השונים, ויגלה שהסבל הוא רק תוצאה של רצון מסוים ולא של המצב עצמו.
איך הדוגמה של ילדים וחיילים חולים מראה שיחס האדם למצב הוא שקובע?
כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל סובל, אך אם יתבונן, יראה שהסבל אינו נובע ישירות מהמחלה, אלא מהרצון שלו להיות בריא. ילדים או חיילים שחולים לפעמים דווקא שמחים במצב הזה, כי המחלה מעניקה להם חופש או פטור מחובות. דוגמה זו מבהירה שהיחס למצב הוא זה שקובע את רמת האושר או הסבל, ולא המצב עצמו.
מדוע דווקא השאלה "למה" מובילה להשתחררות מהרצונות שיוצרים סבל?
השאלה "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?" מובילה להבנה שההבדל בין מצבים שונים אינו אמיתי. ככל שהאדם חוקר בכנות את השאלות הללו, הוא מגיע למסקנה שאין הבדל אמיתי בין המצב שהוא רוצה לבין המצב הקיים. זה מוביל לשחרור מהרצון, וכתוצאה מכך האדם יכול להרגיש אושר ושלמות בכל מצב.
מהי בשורת האושר הגדולה שאליעד כהן מציג?
בשורת האושר היא שהאושר נמצא כאן ועכשיו, ותמיד היה. שום חיפוש חיצוני לא יוביל לאושר אמיתי, אך הבנת המציאות, מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים, ומדוע האדם רוצה את מה שהוא רוצה, מביאה לאושר אמיתי. האדם יגלה שגם ברע יש טוב, ושהכל כבר שלם כפי שהוא.
לסיכום, האושר כבר כאן, לא רחוק אלא קרוב מתמיד. אם האדם יבין זאת, הוא ימצא את עצמו מאושר באופן מיידי ומתמשך.
- איך להפוך כל רצון לסיבה לאושר?
- האם אפשר להעלים לחלוטין את תחושת הריחוק מהאושר?
- הבנת המציאות מול שינוי המציאות - מה עדיף?
- למה חיפוש האושר אינו דורש שום מרחק או זמן?
- למה האושר לא תלוי בשום דבר חיצוני?
מדוע נדמה שהאושר רחוק כמו המרחק בין מזרח ומערב?
התחושה שהאושר רחוק מגיעה כשאדם עושה רשימה של כל הדברים שנדמה לו שצריך להשיג כדי להיות מאושר, ואז כשהוא מביט ברשימה, הוא עלול להתייאש ולראות את האושר כרחוק מאד. אך למרות המחשבה שהאושר רחוק כרחוק מזרח ממערב, בפועל ייתכן שהאושר כבר קרוב מאד, ורק נדמה שהוא רחוק.
איך הדוגמה של העז שאבדה והאדם שטייל עם הקבוצה ממחישה את קרבת האושר?
מסופר על עז שהלכה עם העדר ויצאה לטייל, ואז איבדה את דרכה. אדם שטייל עם קבוצה עלול גם הוא ללכת לאיבוד, ומרוב צמא ורעב הוא מרגיש שהוא אבוד ורחוק מכולם. אבל לפעמים, תוך כדי החיפושים והייאוש, הוא כבר חוזר ומתקרב מאד אל הקבוצה, אלא שמרוב עייפות הוא לא שם לב שהקבוצה לידו. מספיק שירים את הראש, יסתכל סביב, ויגלה שהוא בעצם קרוב לכל מה שחשב שרחוק ממנו.
כיצד המערה מסמלת את המרחק המדומה?
אדם שמנסה לצאת ממערה וחופר ממנה דרך החוצה, עלול להתעייף ולהתייאש רגע לפני הפריצה החוצה. ייתכן שהוא ממש קרוב ליציאה, אך אינו מודע לכך. כך גם בחיפוש האושר, נדמה לפעמים שהמאמץ אינו משתלם או שהאושר אינו בהישג יד, בזמן שהוא למעשה בהישג יד ממש.
למה גן העדן כבר כאן?
הרעיון הוא שהאדם מחפש את עצמו ומרגיש שהאושר רחוק ושהעולם נחרב עליו. אך למעשה גן העדן כבר כאן. האדם רק צריך להבין שהקרבה לאושר אמיתית ומיידית, ולא תלויה במשהו רחוק. המציאות כולה נמצאת באותו המקום, ומי שמבין את זה, נמצא כבר בגן העדן שמתגלה לו כאן ועכשיו.
האם האושר תלוי ברכוש ובהישגים חיצוניים?
האושר אינו תלוי בשום דבר חיצוני, וזה דווקא מזל גדול לאדם. מצד אחד, אפשר לחשוב שזה לרעתו של האדם, כי אם האושר לא תלוי בדבר, אז לעולם לא יספיק לו שום הישג חיצוני. אבל מצד שני, זה לטובתו, כי הדבר החשוב הוא ההבנה הפנימית, ולא מה השיג או מה יש לו.
מדוע הבנת המציאות היא המפתח לאושר?
האושר הוא קבלת המציאות בשלמות, בלי קשר למה שיש לאדם או למה שחסר לו. במקום לחפש כל הזמן דברים חיצוניים, האדם צריך להבין את המציאות כפי שהיא. ברגע שהאדם מבין את המציאות לעומקה, הוא כבר לא תלוי בכלום כדי להיות מאושר. המציאות עצמה הופכת למקור של שלמות בעיניו.
מה התפקיד של הרצון והסבל בחיפוש אחר אושר?
האדם נוטה להגיד לעצמו "אני רוצה את זה" או "אני חייב שיהיה לי הדבר הזה בשביל להיות מאושר". אולם, שום דבר חיצוני לא באמת משנה את רמת האושר הפנימי שלו. הסבל נוצר לא בגלל המצב כשלעצמו, אלא בגלל שהאדם לא רוצה את מה שיש במציאות, ורוצה משהו אחר. לכן הפתרון הוא להבין לעומק את הסיבה לרצון, ולגלות שבאמת אין הבדל אמיתי בין המצב הנוכחי לבין כל מצב אחר.
כיצד דוגמת הילדים והחיילים החולים מראה את השוני ביחס למחלה?
כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל רוצה להיות בריא כי הוא בטוח שבריאות תביא לו אושר בשלמות. אך בפועל, עצם הרצון להיפטר מהמחלה עלול ליצור את הסבל. אם נסתכל על ילדים ששמחים לפעמים על ימי מחלה, כי כך הם לא הולכים לבית הספר, או על חייל ששמח למחלה כי קיבל ימי חופש, נראה שהמחלה עצמה לא בהכרח גורמת לסבל. הכל תלוי בדרך שבה האדם מסתכל על המצב ובשאלה האם הוא מקבל אותו.
למה דווקא השאלה "למה" מובילה לגילוי שכל המציאות שווה?
כדי להשתחרר מהרצונות שמובילים לסבל, אדם צריך לשאול שוב ושוב: "למה אני רוצה את זה? למה אני לא רוצה את המצב הנוכחי?" ולענות בכל פעם בכנות. כשהוא חוקר עד הסוף, הוא מגיע להבנה שזה לא באמת משנה אם המצב ככה או אחרת, כי בשורשו הכל טוב באותה מידה. השאלה "למה" עוזרת לגלות שהרצון הוא שמפריד בין המציאות לבין תחושת השלמות.
מהי בשורת האושר וכיצד ניתן להשיג אותו?
בסיכומו של דבר, שום חיפוש חיצוני לא יביא לאדם אושר אמיתי. אבל החדשות הטובות הן שהאושר תלוי בהבנת המציאות. אם האדם מבין לעומק למה הוא רוצה דברים מסוימים, למה הוא מרגיש רע, ומה ההיגיון בכל פרט במציאות, הוא יגלה שהאושר כבר כאן. אפילו במצבים שנראים שליליים, אפשר לראות בהם ממד חיובי. ברגע שהאדם מקבל שכל להבין מה טוב גם במצב שמרגיש רע, הוא מגלה שהאושר כבר קיים כאן ועכשיו, ותמיד היה קיים.
התחושה שהאושר רחוק מגיעה כשאדם עושה רשימה של כל הדברים שנדמה לו שצריך להשיג כדי להיות מאושר, ואז כשהוא מביט ברשימה, הוא עלול להתייאש ולראות את האושר כרחוק מאד. אך למרות המחשבה שהאושר רחוק כרחוק מזרח ממערב, בפועל ייתכן שהאושר כבר קרוב מאד, ורק נדמה שהוא רחוק.
איך הדוגמה של העז שאבדה והאדם שטייל עם הקבוצה ממחישה את קרבת האושר?
מסופר על עז שהלכה עם העדר ויצאה לטייל, ואז איבדה את דרכה. אדם שטייל עם קבוצה עלול גם הוא ללכת לאיבוד, ומרוב צמא ורעב הוא מרגיש שהוא אבוד ורחוק מכולם. אבל לפעמים, תוך כדי החיפושים והייאוש, הוא כבר חוזר ומתקרב מאד אל הקבוצה, אלא שמרוב עייפות הוא לא שם לב שהקבוצה לידו. מספיק שירים את הראש, יסתכל סביב, ויגלה שהוא בעצם קרוב לכל מה שחשב שרחוק ממנו.
כיצד המערה מסמלת את המרחק המדומה?
אדם שמנסה לצאת ממערה וחופר ממנה דרך החוצה, עלול להתעייף ולהתייאש רגע לפני הפריצה החוצה. ייתכן שהוא ממש קרוב ליציאה, אך אינו מודע לכך. כך גם בחיפוש האושר, נדמה לפעמים שהמאמץ אינו משתלם או שהאושר אינו בהישג יד, בזמן שהוא למעשה בהישג יד ממש.
למה גן העדן כבר כאן?
הרעיון הוא שהאדם מחפש את עצמו ומרגיש שהאושר רחוק ושהעולם נחרב עליו. אך למעשה גן העדן כבר כאן. האדם רק צריך להבין שהקרבה לאושר אמיתית ומיידית, ולא תלויה במשהו רחוק. המציאות כולה נמצאת באותו המקום, ומי שמבין את זה, נמצא כבר בגן העדן שמתגלה לו כאן ועכשיו.
האם האושר תלוי ברכוש ובהישגים חיצוניים?
האושר אינו תלוי בשום דבר חיצוני, וזה דווקא מזל גדול לאדם. מצד אחד, אפשר לחשוב שזה לרעתו של האדם, כי אם האושר לא תלוי בדבר, אז לעולם לא יספיק לו שום הישג חיצוני. אבל מצד שני, זה לטובתו, כי הדבר החשוב הוא ההבנה הפנימית, ולא מה השיג או מה יש לו.
מדוע הבנת המציאות היא המפתח לאושר?
האושר הוא קבלת המציאות בשלמות, בלי קשר למה שיש לאדם או למה שחסר לו. במקום לחפש כל הזמן דברים חיצוניים, האדם צריך להבין את המציאות כפי שהיא. ברגע שהאדם מבין את המציאות לעומקה, הוא כבר לא תלוי בכלום כדי להיות מאושר. המציאות עצמה הופכת למקור של שלמות בעיניו.
מה התפקיד של הרצון והסבל בחיפוש אחר אושר?
האדם נוטה להגיד לעצמו "אני רוצה את זה" או "אני חייב שיהיה לי הדבר הזה בשביל להיות מאושר". אולם, שום דבר חיצוני לא באמת משנה את רמת האושר הפנימי שלו. הסבל נוצר לא בגלל המצב כשלעצמו, אלא בגלל שהאדם לא רוצה את מה שיש במציאות, ורוצה משהו אחר. לכן הפתרון הוא להבין לעומק את הסיבה לרצון, ולגלות שבאמת אין הבדל אמיתי בין המצב הנוכחי לבין כל מצב אחר.
כיצד דוגמת הילדים והחיילים החולים מראה את השוני ביחס למחלה?
כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל רוצה להיות בריא כי הוא בטוח שבריאות תביא לו אושר בשלמות. אך בפועל, עצם הרצון להיפטר מהמחלה עלול ליצור את הסבל. אם נסתכל על ילדים ששמחים לפעמים על ימי מחלה, כי כך הם לא הולכים לבית הספר, או על חייל ששמח למחלה כי קיבל ימי חופש, נראה שהמחלה עצמה לא בהכרח גורמת לסבל. הכל תלוי בדרך שבה האדם מסתכל על המצב ובשאלה האם הוא מקבל אותו.
למה דווקא השאלה "למה" מובילה לגילוי שכל המציאות שווה?
כדי להשתחרר מהרצונות שמובילים לסבל, אדם צריך לשאול שוב ושוב: "למה אני רוצה את זה? למה אני לא רוצה את המצב הנוכחי?" ולענות בכל פעם בכנות. כשהוא חוקר עד הסוף, הוא מגיע להבנה שזה לא באמת משנה אם המצב ככה או אחרת, כי בשורשו הכל טוב באותה מידה. השאלה "למה" עוזרת לגלות שהרצון הוא שמפריד בין המציאות לבין תחושת השלמות.
מהי בשורת האושר וכיצד ניתן להשיג אותו?
בסיכומו של דבר, שום חיפוש חיצוני לא יביא לאדם אושר אמיתי. אבל החדשות הטובות הן שהאושר תלוי בהבנת המציאות. אם האדם מבין לעומק למה הוא רוצה דברים מסוימים, למה הוא מרגיש רע, ומה ההיגיון בכל פרט במציאות, הוא יגלה שהאושר כבר כאן. אפילו במצבים שנראים שליליים, אפשר לראות בהם ממד חיובי. ברגע שהאדם מקבל שכל להבין מה טוב גם במצב שמרגיש רע, הוא מגלה שהאושר כבר קיים כאן ועכשיו, ותמיד היה קיים.
- איך להפוך כל רצון לסיבה לאושר?
- האם אפשר להעלים לחלוטין את תחושת הריחוק מהאושר?
- הבנת המציאות מול שינוי המציאות - מה עדיף?
- למה חיפוש האושר אינו דורש שום מרחק או זמן?
כל אדם רוצה להיות מאושר, וכשאדם עושה רשימה של כל הדברים שיהיו לו, שנדמה לו שהם אלו שיעשו אותו מאושר, וכשהוא מסתכל על הרשימה שעשה, הוא יכול להתייאש ולחשוב שהאושר שלו רחוק ממנו, כמו המרחק בין מזרח ומערב.
ומה שנסביר כאן, זה שלמרות שהאדם משוכנע שהאושר שלו רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, יכול להיות שלמרות המחשבה הזו האושר קרוב מאד, והדבר דומה לעז שהלכה עם העדר, והלכה לטייל, ואז הלכה לאיבוד, גם אדם שיצא לטייל עם קבוצה, והלך לאיבוד, ואז הוא צמא ורעב, והוא כל כך נלחץ וחושב שהוא ממש אבוד ורחוק.
ומרוב סיבובים וחיפושים וייאוש, יכול להיות שהוא כבר חזר והתקרב מאד אל הקבוצה, אבל מרוב עייפות, הוא כבר לא שומע אותם, וכל מה שהוא צריך לעשות, זה רק להרים את הראש ולראות, אה, הנה הקבוצה ממש כאן קרוב, אפילו שחשבתי שאני ממש רחוק.
כמו גם אדם שנמצא במערה, והוא רוצה לצאת ממנה, והוא חופר וחופר וחופר, וקשה לו ונמאס לו ומתייאש, אבל עוד שנייה הנה הוא יצא מהמערה.
והרעיון שהאדם מחפש את עצמו, והוא מרגיש שהוא רחוק ושהעולם נחרב עליו, שיבין שהוא ממש קרוב. גן העדן הוא כבר כאן, ומי שמבין את זה יהיה בגן העדן, זה לא רחוק, זה כאן.
וכל הדברים כולם נמצאים באותו המקום. כמו שמצד האמת אין ימין ושמאל, שניהם נמצאים כל הזמן באותו המקום, כך שעל האדם להבין שהאושר שלו לא נמצא רחוק, הכל כבר נמצא כאן ועכשיו, העניין הוא להבין את זה!
והעניין הוא, שהאושר לא רק שנמצא כאן ועכשיו, אלא שהאושר אינו תלוי בשום דבר, וזה המזל של הבן אדם.
מצד אחד האדם נדפק, כי אם האושר לא תלוי בשום דבר, אז לא משנה מה הבן אדם יעשה, הוא כביכול אף פעם לא יהיה מאושר, וגם הוא יעשה דבר נוסף שיחשוב שיעשה אותו מאושר, או ירכוש משהו חדש, אף פעם ולא משנה מה זה לא יספיק לו לאדם כדי להיות מאושר.
ומצד שני, האושר תלוי במה הבנת, לא במה יש לך.
אושר זו קבלת המציאות בשלמות, ולא משנה מה יש לך ומה אין לך, האושר אינו תלוי בכלום אלא בהבנת המציאות.
והאדם יכול להגיד, כן, אבל אני רוצה את זה, וצריך את זה בכל נושא שהוא בכדי להיות מאושר, ומתעקש, אבל עליו להבין שלא משנה מה שום דבר חיצוני, או הישג כלשהו, לא ישנו את האושר הפנימי שלו, האושר הפנימי שלו הוא ההבנה של המציאות כפי מה שהיא.
ואדם שואל, אבל איך אני ישתחרר מהרצונות שלי? והתשובה שחוזרת כמו בהרצאות נוספות, שבכדי להשתחרר מהרצונות להשיג עוד דברים שיגרמו לאדם להיות מאושר כביכול, עליו לשאול את עצמו, למה אני רוצה מה שאני רוצה? למה אני חושב שזה יעשה אותי יותר מאושר? מה הסיבה?
ועל האדם להבין לדוגמה, שנגיד הוא חולה ורוצה להיות בריא, כי הוא בטוח שאם יהיה בריא אז יהיה מאושר בשלמות, אבל אם יתבונן יראה שזה לא נכון, אלא שהרצון להיות בריא הוא הבעיה ולא המחלה עצמה. עצם העובדה שהוא לא רוצה את המחלה ורוצה בריאות כאן נוצרת הבעיה.
כי אם ניקח לדוגמה ילדים שהם חולים, לפעמים הם כל כך שמחים שיש להם חופש מבית הספר, ואומרים איזה כייף שאני חולה. גם חייל יכול לפעמים לשמוח ממחלה מסוימת אם קיבל פטור וגימלים, זה תלוי איך מקבלים את המחלה, איך לוקחים אותה, מה עושים ממנה, גם אם היא לא פשוטה, אם מאפשרים לה למציאות ולמחלה להיות כפי מה שהיא.
יכול להיות גם שהאדם לא רוצה את המחלה והוא רוצה רק את החופש, אבל לפעמים יש לו לאדם גם סיבה למה שהוא כן ירצה להיות חולה.
ושוב, הסבל נוצר כי האדם לא רוצה להיות חולה, ואדם יכול לשאול, אז מה? אני חייב לרצות להיות חולה? בוודאי שהוא לא צריך לרצות להיות חולה!
אבל יש דרך אחת שאם האדם חולה, הוא יוכל לקבל את זה שהוא חולה, לרצות את זה שהוא חולה, וזה פשוט יותר ממה שזה נדמה. על האדם לשאול את עצמו למה אני לא רוצה להיות חולה, למה אני רוצה להיות בריא?
ולמה אני רוצה להיות בריא? כי... אני רוצה לחיות, אני רוצה להרגיש טוב! למה. מאיזו סיבה? כי... ככה וככה, מה זאת אומרת? בסדר, ולמה הוא רוצה את זה ככה ולא אחרת? ואז בן אדם שישאל את עצמו באמת מספיק פעמים למה ככה. ולמה לא אחרת? ומה הסיבה שכך ולא אחרת? הוא יגיע להבנה שזה ממש לא משנה אם זה כך או אחרת.
ואז הוא יבין שהכל אותו הדבר והכל טוב באותה המידה. וזה דבר שהוא וודאי, לצאת מכל מצב.
פשוט מאד, בן אדם שרע לו, שישאל את עצמו עוד ועוד, למה רע לו, למה הוא רוצה להרגיש אחרת. ושיענה לעצמו כל פעם בכנות, עד שבסופו של דבר יגיע לידיעה ולהבנה שזה לא משנה באמת אם זה כך או אחרת, כי הכל אותו הדבר.
הרע לא נוצר בגלל מה שיש לאדם, אלא בגלל שהוא לא רוצה את מה שיש לו. הוא רוצה משהו אחר, מציאות אחרת, שונה, וכשישאל את עצמו מספיק פעמים את השאלה, למה? הוא יגיע להשתוות של הרצון. של האחדות שאין הבדל בין זה למשהו אחר.
ונסכם: על החיפוש העצמי שהאדם בטוח שהוא כל כך רחוק, ולא יודע כבר מה לחפש ואיפה לחפש בכדי להיות מאושר, עליו להבין ששום דבר שיעשה כבר לא יעזור לו באמת להיות מאושר, שום דבר שיעשה לא יגרום לאושר ושום חיפוש.
אבל יש בשורה טובה, שהאושר תלוי בהבנה. אם אדם יבין את המציאות, אם הוא יבין למה הוא רוצה את הדברים האלו ולא אחרים, למה הוא מרגיש כך ולא אחרת? ממילא הוא יהיה מאושר.
והאושר נמצא ממש כאן עכשיו.
ואם אדם יקבל שכל הוא יבין שגם ברע יש טוב וגם שרע הוא יכול להישאר מאושר, הוא יבין מה טוב בכך שהוא לא מאושר? הוא יבין מה טוב בכך שהוא לא מרגיש טוב. וכמו תמיד על האדם לשאול את עצמו מה האמת? מה קורה כאן? מה המשמעות שאני חי, מה תכלית החיים, והבן אדם יגלה שהאושר, לא רק שנמצא כאן ועכשיו, אלא שהיה כאן מאז ומעולם, וגם יהיה כאן מעכשיו ולעתיד.
ומה שנסביר כאן, זה שלמרות שהאדם משוכנע שהאושר שלו רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, יכול להיות שלמרות המחשבה הזו האושר קרוב מאד, והדבר דומה לעז שהלכה עם העדר, והלכה לטייל, ואז הלכה לאיבוד, גם אדם שיצא לטייל עם קבוצה, והלך לאיבוד, ואז הוא צמא ורעב, והוא כל כך נלחץ וחושב שהוא ממש אבוד ורחוק.
ומרוב סיבובים וחיפושים וייאוש, יכול להיות שהוא כבר חזר והתקרב מאד אל הקבוצה, אבל מרוב עייפות, הוא כבר לא שומע אותם, וכל מה שהוא צריך לעשות, זה רק להרים את הראש ולראות, אה, הנה הקבוצה ממש כאן קרוב, אפילו שחשבתי שאני ממש רחוק.
כמו גם אדם שנמצא במערה, והוא רוצה לצאת ממנה, והוא חופר וחופר וחופר, וקשה לו ונמאס לו ומתייאש, אבל עוד שנייה הנה הוא יצא מהמערה.
והרעיון שהאדם מחפש את עצמו, והוא מרגיש שהוא רחוק ושהעולם נחרב עליו, שיבין שהוא ממש קרוב. גן העדן הוא כבר כאן, ומי שמבין את זה יהיה בגן העדן, זה לא רחוק, זה כאן.
וכל הדברים כולם נמצאים באותו המקום. כמו שמצד האמת אין ימין ושמאל, שניהם נמצאים כל הזמן באותו המקום, כך שעל האדם להבין שהאושר שלו לא נמצא רחוק, הכל כבר נמצא כאן ועכשיו, העניין הוא להבין את זה!
והעניין הוא, שהאושר לא רק שנמצא כאן ועכשיו, אלא שהאושר אינו תלוי בשום דבר, וזה המזל של הבן אדם.
מצד אחד האדם נדפק, כי אם האושר לא תלוי בשום דבר, אז לא משנה מה הבן אדם יעשה, הוא כביכול אף פעם לא יהיה מאושר, וגם הוא יעשה דבר נוסף שיחשוב שיעשה אותו מאושר, או ירכוש משהו חדש, אף פעם ולא משנה מה זה לא יספיק לו לאדם כדי להיות מאושר.
ומצד שני, האושר תלוי במה הבנת, לא במה יש לך.
אושר זו קבלת המציאות בשלמות, ולא משנה מה יש לך ומה אין לך, האושר אינו תלוי בכלום אלא בהבנת המציאות.
והאדם יכול להגיד, כן, אבל אני רוצה את זה, וצריך את זה בכל נושא שהוא בכדי להיות מאושר, ומתעקש, אבל עליו להבין שלא משנה מה שום דבר חיצוני, או הישג כלשהו, לא ישנו את האושר הפנימי שלו, האושר הפנימי שלו הוא ההבנה של המציאות כפי מה שהיא.
ואדם שואל, אבל איך אני ישתחרר מהרצונות שלי? והתשובה שחוזרת כמו בהרצאות נוספות, שבכדי להשתחרר מהרצונות להשיג עוד דברים שיגרמו לאדם להיות מאושר כביכול, עליו לשאול את עצמו, למה אני רוצה מה שאני רוצה? למה אני חושב שזה יעשה אותי יותר מאושר? מה הסיבה?
ועל האדם להבין לדוגמה, שנגיד הוא חולה ורוצה להיות בריא, כי הוא בטוח שאם יהיה בריא אז יהיה מאושר בשלמות, אבל אם יתבונן יראה שזה לא נכון, אלא שהרצון להיות בריא הוא הבעיה ולא המחלה עצמה. עצם העובדה שהוא לא רוצה את המחלה ורוצה בריאות כאן נוצרת הבעיה.
כי אם ניקח לדוגמה ילדים שהם חולים, לפעמים הם כל כך שמחים שיש להם חופש מבית הספר, ואומרים איזה כייף שאני חולה. גם חייל יכול לפעמים לשמוח ממחלה מסוימת אם קיבל פטור וגימלים, זה תלוי איך מקבלים את המחלה, איך לוקחים אותה, מה עושים ממנה, גם אם היא לא פשוטה, אם מאפשרים לה למציאות ולמחלה להיות כפי מה שהיא.
יכול להיות גם שהאדם לא רוצה את המחלה והוא רוצה רק את החופש, אבל לפעמים יש לו לאדם גם סיבה למה שהוא כן ירצה להיות חולה.
ושוב, הסבל נוצר כי האדם לא רוצה להיות חולה, ואדם יכול לשאול, אז מה? אני חייב לרצות להיות חולה? בוודאי שהוא לא צריך לרצות להיות חולה!
אבל יש דרך אחת שאם האדם חולה, הוא יוכל לקבל את זה שהוא חולה, לרצות את זה שהוא חולה, וזה פשוט יותר ממה שזה נדמה. על האדם לשאול את עצמו למה אני לא רוצה להיות חולה, למה אני רוצה להיות בריא?
ולמה אני רוצה להיות בריא? כי... אני רוצה לחיות, אני רוצה להרגיש טוב! למה. מאיזו סיבה? כי... ככה וככה, מה זאת אומרת? בסדר, ולמה הוא רוצה את זה ככה ולא אחרת? ואז בן אדם שישאל את עצמו באמת מספיק פעמים למה ככה. ולמה לא אחרת? ומה הסיבה שכך ולא אחרת? הוא יגיע להבנה שזה ממש לא משנה אם זה כך או אחרת.
ואז הוא יבין שהכל אותו הדבר והכל טוב באותה המידה. וזה דבר שהוא וודאי, לצאת מכל מצב.
פשוט מאד, בן אדם שרע לו, שישאל את עצמו עוד ועוד, למה רע לו, למה הוא רוצה להרגיש אחרת. ושיענה לעצמו כל פעם בכנות, עד שבסופו של דבר יגיע לידיעה ולהבנה שזה לא משנה באמת אם זה כך או אחרת, כי הכל אותו הדבר.
הרע לא נוצר בגלל מה שיש לאדם, אלא בגלל שהוא לא רוצה את מה שיש לו. הוא רוצה משהו אחר, מציאות אחרת, שונה, וכשישאל את עצמו מספיק פעמים את השאלה, למה? הוא יגיע להשתוות של הרצון. של האחדות שאין הבדל בין זה למשהו אחר.
ונסכם: על החיפוש העצמי שהאדם בטוח שהוא כל כך רחוק, ולא יודע כבר מה לחפש ואיפה לחפש בכדי להיות מאושר, עליו להבין ששום דבר שיעשה כבר לא יעזור לו באמת להיות מאושר, שום דבר שיעשה לא יגרום לאושר ושום חיפוש.
אבל יש בשורה טובה, שהאושר תלוי בהבנה. אם אדם יבין את המציאות, אם הוא יבין למה הוא רוצה את הדברים האלו ולא אחרים, למה הוא מרגיש כך ולא אחרת? ממילא הוא יהיה מאושר.
והאושר נמצא ממש כאן עכשיו.
ואם אדם יקבל שכל הוא יבין שגם ברע יש טוב וגם שרע הוא יכול להישאר מאושר, הוא יבין מה טוב בכך שהוא לא מאושר? הוא יבין מה טוב בכך שהוא לא מרגיש טוב. וכמו תמיד על האדם לשאול את עצמו מה האמת? מה קורה כאן? מה המשמעות שאני חי, מה תכלית החיים, והבן אדם יגלה שהאושר, לא רק שנמצא כאן ועכשיו, אלא שהיה כאן מאז ומעולם, וגם יהיה כאן מעכשיו ולעתיד.